גבייה ביתר של הוצאות גבייה ואכיפה בתאגיד המים מי חדרה בע"מ

לטענת התובעת מבצע הנתבע, תאגיד המים והביוב מי חדרה בע"מ, גבייה ביתר של הוצאות בגין פעולות גבייה ואכיפה.

...

אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת גמול בסכום של 30,000 ₪, שכר טרחת עורך דין לב"כ התובעת בסכום של 120,000 ₪ בתוספת מע"מ, וכן החזר הוצאות חוות דעת המומחה שמטעם התובעת בסכום של 20,000 ₪ בתוספת מע"מ. הנתבע ישלם לתובעת, במשרד ב"כ התובעת, את הגמול, את החזר הוצאות חוות דעת המומחה, וכן מחצית משכר הטרחה בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישא כל סכום שבפיגור הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

נוכח האמור לעיל, אני מחייב את הנתבע להמציא לבית משפט זה לא יאוחר מתאריך 1.1.2018 את הדיווח בדבר השלמת השבת הכספים לחברי הקבוצה (בהתאם לאמור בהסדר הפשרה המקבל כאן תוקף של פסק דין) בצירוף תצהיר נציג מוסמך של הנתבע, שיאשר את נכונות כל האמור בדיווח, והכל עם העתק לב"כ התובעת.

בנוסף, אני מורה שלא יאוחר מתאריך 1.7.2018, על הנתבע להמציא דיווח לבית המשפט, בצירוף תצהיר נציג מוסמך מטעמו (עם העתק לב"כ התובעת), לגבי השאלה האם בוצע תשלום בגין התרומה נשוא פיסקה י"ד של פסק הדין, לאיזה גורם בוצע התשלום, ומה גובה התשלום שבוצע.

ביום 14.12.17 הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בטענה לפיה הערייה גובה ביתר עבור הוצאות מכתבי דרישה, במסגרת פעולות אכיפת הגבייה שהיא מבצעת לגביית חובות הנישומים לעירייה.

לפני כשנה ניתן פסק דין בעע"מ 6192/13 שרה אברהם נ' עריית טבריה (26.02.17), שם נקבע כי רשויות ותאגידי מים אינם רשאים לגבות את הוצאות הגבייה המרביות באופן אוטומאטי, אלא רק את הוצאות הגבייה הישירות בהן הם נושאים בפועל.

להלן הפנייה למספר פסקי דין של בתי המשפט המינהליים שהלכו בדרך זו - ת"מ 25462-01-13 שורני נ' עריית נהריה (06.06.16), כב' השופט גריל; ת"צ (מנהליים חי') 14018-12-16 צביקה וינטראוב נ' עריית חדרה (10.12.2017), כב' השופט רניאל; ת"מ (מנהליים חי') 4509-03-13 ינו זליג נ' תאגיד המים מעיינות זיו בע"מ (21.11.2017), כב' השופט רניאל; ת"צ (מנהליים ב"ש) 33817-12-17 שרלי לייבה נ' עריית קריית גת (21.02.2018), כב' השופטת סלוטקי; ת"צ (מנהליים נצ') 1190-07-17 עלי סלטי נ' עריית נצרת (06.02.2018), כב' השופט עיילבוני; ת"צ 19014-06-17 שלום יפרח נ' עריית שדרות (26.10.17), כב' השופטת לוין; ת"צ 2349-05-17 גהאד חמזה נ. תאגיד המים והביוב מי עיורן בע"מ (29.10.17) כב' השופט גריל;ת"צ 9906-06-15 נעאמנה נ. מועצה מקומית עראבה (4.2.18) (כב' השופטת טאובר) ועוד.

...

עובדות הרקע 1.1 ביום 20.05.2018 הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בטענה שהמשיבה גובה ביתר עבור מכתבי דרישה, במסגרת פעולות גבייה שהיא מבצעת לגביית חובות נישומים למועצה.

1.5 הקבוצה הוגדרה בבקשה לאישור התובענה כייצוגית באופן הבא: "הקבוצה שמיוצגת" כל אותם אנשים אשר ננקטו כלפיהם, על ידי המשיבה ושולחיה, הליכי גבייה ואכיפה בגין אי תשלום מיסים, אשר נדרשו ו/או שילמו סכומים שונים, בתוספת תשלומים בגין הוצאות גבייה ואכיפה אשר נדרשו לשלם עלות הוצאת מכתב על סך של 19.51 ₪ בדואר רגיל (חורג מהתעריף המירבי המותר 18.72 ₪ ) וסך של 28.4 ₪ בגין דואר רשום, עיקול מטלטלין ברשום על סך של 192.61 ₪, עיקול אלקטרוני על סך של 9.44 ₪.

לפני כשנה ניתן פסק דין בעע"מ 6192/13 שרה אברהם נ' עריית טבריה (26.02.17), שם נקבע כי רשויות ותאגידי מים אינם רשאים לגבות את הוצאות הגבייה המרביות באופן אוטומאטי, אלא רק את הוצאות הגבייה הישירות בהן הם נושאים בפועל.

להלן הפנייה למספר פסקי דין של בתי המשפט המינהליים שהלכו בדרך זו- ת"מ 25462-01-13 שורני נ' עריית נהריה (06.06.16), כב' השופט גריל; ת"צ (מנהליים חי') 14018-12-16 צביקה וינטראוב נ' עריית חדרה (10.12.2017), כב' השופט רניאל; ת"מ (מנהליים חי') 4509-03-13 ינו זליג נ' תאגיד המים מעיינות זיו בע"מ (21.11.2017), כב' השופט רניאל; ת"צ (מנהליים ב"ש) 33817-12-17 שרלי לייבה נ' עריית קריית גת (21.02.2018), כב' השופטת סלוטקי; ת"צ (מנהליים נצ') 1190-07-17 עלי סלטי נ' עריית נצרת (06.02.2018), כב' השופט עיילבוני; ת"צ 19014-06-17 שלום יפרח נ' עריית שדרות (26.10.17), כב' השופטת לוין; ת"צ 29455-12-17 בוהדנה נ' עריית קריית אתא (09.04.18) כב' השופטת למלשטריך לטר; ת"צ 28206-03-17 זקבך נ. עירית קרית ביאליק (23.4.18) כב' השופטת למלשטריך לטר, ועוד.

...

הבקשה לאישור תובענה ייצוגית בנושא זה - נדחית.

5.3 על כן, בנסיבות העניין, בהתחשב מחד שהבקשה לאישור תובענה ייצוגית מסוג זה שהוגשה חוזרת על עצמה בתיקים רבים, ומאידך בעובדה שבהסדר שהושג יש משום תרומה לאינטרס הציבורי, נראה לי נכון כי המשיבה תשלם למבקש גמול בסך 2,000 ₪ ושכ"ט לב"כ המבקש בסך של 10,000 ₪ כולל מע"מ .

לגבי תאגיד מי חדרה נטען, כי הוא חייב את המבקשת מס' 2 בהוצאות גביה של תשלום חובות קודמים, ודרישות התשלום בגין חובות אלה, נשלחו יחד עם חשבונות המים הדו-חודשיים השוטפים.

לגבי הוצאותיה של מי חדרה בגין שליחת הודעות הדרישה הראשונה והשניה, כתב המומחה מטעם המשיבות, רו"ח עופר אלקלעי, בחוות דעתוֹ נ/5, כי מספר הודעות הדרישה הראשונה שנשלחו בשנת 2012 (השנה שקדמה לשנה בה הוגשה בקשת האישור) הוא 36,822 ומספר הודעות הדרישה השניה הוא 6,678 (עמ' 10 של חוות הדעת).

השאלות העיקריות המשותפות לחברי הקבוצה התובעת הן: האם המשיבה מס' 2, מי חדרה בע"מ, הייתה רשאית לגבות את הוצאות הפעלת אמצעי האכיפה עבור משלוח דרישת תשלום ראשונה ו/או שניה בסכום המֵירבי הקבוע בתקנות המסים (גביה) (קביעת הוצאות מֵירביות) לגבי משלוח דרישות תשלום אלה? ככל שהתשובה לשאלה הראשונה הנה שלילית, דהיינו, המשיבה לא היתה רשאית לגבות את הסכום המֵירבי הקבוע בתקנות המסים (גביה) (קביעת הוצאות מֵירביות) – שאלה נוספת היא: מה גובה הסכום בו חייבה המשיבה מס' 2 ביתר את חברי הקבוצה? את התובעת הייצוגית, המבקשת מס' 2, ייצגו עו"ד דן נחליאלי ועו"ד עידו שטיינר.

...

הנני מורה על אישור התובענה שהגישה המבקשת מס' 2 כנגד תאגיד מי חדרה בע"מ (המשיבה מס' 2) כתובענה ייצוגית, כשעילת התובענה הייצוגית היא עשיית עושר ולא במשפט.

אני קובע את קדם המשפט בתובענה ליום 15.9.2016 שעה 11:00 לפני הצהרים.

מעבר לתשלום שכר טרחת עורך דין זה לא ראיתי מקום להורות על תשלום הוצאות משפט בגין דחיית בקשת האישור שהגיש המבקש מס' 1 כנגד עיריית נהריה, ואני מורה שכל צד יישא בהוצאותיו (מלבד שכר טרחת עורך דין עליו הוריתי ברישא של פיסקה זו).

רקע והשתלשלות ההליך ביום 7.2.18 הגיש המבקש בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה בגין גביית יתר של הוצאות שהוצאו בנקיטת אמצעי אכיפה שלא בהתאם לתקנות המסים (גבייה) (קביעת הוצאות מרביות), התשע"א-2011 (להלן: "בקשת האישור" ו"התקנות", בהתאמה).

בהתאם לכך נקבע שם כי ההוצאות הישירות של עריית נהריה במשלוח הודעת דואר רשום עומדות על 23.37 ₪ וההוצאות הישירות של מי חדרה במשלוח דואר רגיל הן 12.48 ₪ ובמשלוח דרישות תשלום בדואר רשום הן 18.84 ₪.

סכומים זהים אושרו במסגרת חדילה בת"צ 2399-05-17 אבדאח נ' תאגיד המים סובב שפרעם בע"מ. על כן, ומבלי להודות בטענות שבסיס בקשת האישור, המשיבה תאמץ את התעריפים שהוסכמו בעיניין חדרה, כך שהמשיבה תיגבה סכום של 13.31 ₪ עבור משלוח דרישה בכתב בדואר רגיל וסכום של 19.70 ₪ עבור משלוח דרישה בכתב בדואר רשום.

...

אני סבורה כי הסכומים עליהם הסכימו הצדדים הם סבירים והוגנים בנסיבות העניין, בהתחשב בתועלת שהביאה התובענה לחברי קבוצה עתידיים של המשיבה נוכח הודעת החדילה השל המשיבה, ובתרומה של התובענה לשמירה על שלטון החוק ולאכיפת הדין בכך שהביאה להפסקת הגבייה העודפת.

סוף דבר בקשת האישור בהתייחס למשלוח מכתב דרישה בדואר רגיל ובדואר רשום - נדחית.

המשיבה תשלם למבקש גמול בסכום של 2,500 ₪ ושכר טרחה לב"כ המבקש בסכום של 11,700 ₪ כולל מע"מ. ניתנה היום, א' תמוז תשע"ח, 14 יוני 2018, בהעדר הצדדים.