גבייה אסורה של תשלומים לבחינות בגרות

אשר לטענת הנתבעת, כי אסור היה לתובעת להיתקשר עימה מלכתחילה, משלא עמדה בתנאי של הצגת תעודת בגרות וכי עסקינן בהסכם לא חוקי שדינו להתבטל – לטענת התובעת עסקינן בטענה מחוסרת תום לב שאף לא הוכחה.

אולם, התובעת לא הסתפקה בכך ובחלוף כשלוש וחצי שנים ממועד בו הופסקו לימודיה, הגישה את התביעה לבצוע סכום קצוב בגין יתרת שכר הלימוד של השנה השנייה ללא כל זכות לתשלום זה. ואחרון - בהתאם לכללי המועצה להשכלה גבוהה, התובעת לא הייתה רשאית לרשום אותה ללימודים במכללה, שכן זכאות לתעודת בגרות היא תנאי סף לרישום.

תשובותיה של הנתבעת בעיניין זה היו מיתחמקות והיא נימנעה מלהשיב מתי השלימה את בחינת הבגרות, בטענה (תמוהה) כי נושא זה אינו רלוואנטי לתביעה (עמ' 18 לפרוטוקול): "ש. הסברת שלא השלמת את הבגרות שלך תוך חודשיים מתי השלמת אותה?

התובעת לא הוכיחה כי הייתה זכאית לחייב הנתבעת בתשלום מלוא שכר הלימוד לשנת תשע"ד: על התובעת, המבססת את תביעתה על זכותה החוזית לגבות מהנתבעת את מלוא שכר הלימוד השנתי בנסיבותיו של מקרה זה, מוטל הנטל להוכיח כי קיימת לה זכות חוזית כנטען ולהפנות למקורה של זכות זו. התובעת לא עמדה בנטל המוטל עליה לעניין זה. לא רק שהתובעת לא הציגה הסכם או מיסמך אחר המקנה לה זכות לגבות את שכר הלימוד, אלא שמהמסמכים שהוצגו בתיק עולה, כי התובעת אינה זכאית לכך.

...

משלא נטען ומקל וחומר לא הוכח כי היה לנתבעת חוב כלשהו בגין נקודות זכות אלו, הרי שיש לדחות את התביעה במלואה.

סוף דבר: התביעה נדחית במלואה.

התובעת תשלם לנתבעת שכר טרחת עו"ד בסך 10,000 ש"ח בתוך 30 ימים, שאם לא כן יישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כדין.

עקב כך נוסף לחוק לימוד חובה סעיף 6(ה), אשר מחריג את הגבייה עבור תל"ן מיגדרי האיסור על גבייה בעד לימודים: "הוראות סעיף קטן (ד) אינן גורעות מהוראות סעיף 8 לחוק חינוך ממלכתי, תשי"ג-1953 [...]". לכך מתווספת הגדרתו של משרד החינוך למונח תל"ן, אשר מובאת בסעיף 13.5(א) לחוזר התשלומים הכללי: "תכנית לימודים נוספת היא תכנית (מיפרט, סילבוס) שאינה נלמדת במסגרת תכנית לימודי החובה של בית הספר, היא מופעלת מעל לתקן השעות הכולל שנקבע למוסד, וההורים רוצים להפעילה על חשבונם, משום שיש בה מענה לצרכים העולים מתוך בחינת מטרות החינוך ומתוך הצרכים הייחודיים של בית-הספר". התנאים הפרוצדוראליים לאישורה של תל"ן מעוגנים בתקנות חינוך ממלכתי (תכנית השלמה ותכנית נוספת), התשי"ד-1953 (להלן: תקנות התל"ן), אך ההוראות המהותיות בנוגע לסכומי הגבייה המותרים, לאופי התל"ן ולמטרותיה מעוגנות רק בחוזרי המנכ"ל השונים, ולא בחקיקה או בתקנות.

סיכום המסקנות האופרטיביות לסיכום, איחזור ואסקור את תמצית ההכרעות בנוגע לטענות העותרים: (-) לא הוכח כי עצם האפשרות לגבות תשלומי הורים פוגעת בזכות לשויון בחינוך, ולא בוססה הצדקה להחיל בעניינינו מדיניות של "השוואה כלפי מטה". (-) משרד החינוך מוסמך להסדיר את הגבייה עבור תל"ן, אף אם התכנית הנוספת נלמדת כחלק מהלימודים במוסד החינוך או לקראת בחינת בגרות.

בהנתן הסכומים הנכבדים שניתן לגבות כתשלומי הורים במסגרת התל"ן ורכישת שירותים מרצון, דומה כי המצב הרצוי הוא שבפני ועדת החינוך של הכנסת תהא התמונה המלאה של תשלומי ההורים – הן על מנת שהרשות המחוקקת היא שתתווה את המדיניות הכללית והעקרונית בנושא זה, והן על מנת לאפשר קיומו של דיון צבורי פתוח ושקוף בנושא, תוך מתן היזדמנות להבעת מיגוון הדיעות בסוגיה.

...

וכך כתב (שו"ת עשה לך רב, חלק ד, סימן נב): "כת"ר הציג את השאלה מנקודת ראות אחרת שהעברת הילדים תגרום לסגירת ביה"ס המקומי. ולענ"ד נראה שאין בזה כדי למנעם מכך, שחינוך הילדים על הצד הטוב ביותר הוא עיקר, ולא מצאנו בהלכה איסור העברת תלמיד ממלמד למלמד מדאגה לראשון, אלא מטעמי בטיחות בלבד.... ולכן נראה לי שזכותם של ההורים היא להעביר ילדיהם אם אמנם אין בדבר סכנת דרכים.... ולבסוף אעיר, שמלשון השאלה נראה שכת"ר משתדל (ויישר כחו על כך) "להגביר את החינוך התורני" בבית הספר המקומי, "ולבסס חינוך יותר שלם מבחינת למוד תורה ויראת שמים", דבר שכנראה לא נעשה בביה"ס האיזורי, וזו נקודה חשובה מאד שעל ההורים לשקול אותה היטב לפני החלטתם, אף כי אינה מחייבת אותם, כיון שעכ"פ גם בביה"ס האיזורי החינוך הוא דתי ביסודו כמובן מאליו.

" לעומת דעות אלו, ישנם פוסקים שפסקו כי אין לאפשר לתלמידים לעבור לבית ספר אחר במידה והעברתם עלולה להמיט על בית הספר המקומי סכנת סגירה (וראו מגוון הדעות: הרב יהודה זולדן, מסגרות חינוך ציבוריות ואליטיסטיות תחומין כח 240 (תשס"ח)).

כדי להיווכח בזאת, אצטט גם אני את הדברים שאמרה השופטת א' פרוקצ'יה בבג"ץ 7426/08 טבקה משפט וצדק לעולי אתיופיה נ' שרת החינוך, פ"ד סד(1) 820, 857 (2010): "במתח הקיים בין הזכות לשוויון בחינוך מצד אחד, לבין זכותה של קהילה לחינוך מגזרי-ייחודי מצד שני, גוברת הזכות הראשונה, הכורכת עמה זכות חוקתית לכבוד האדם. עליונותה של הזכות לשוויון בחינוך על פני הזכות לאוטונומיה אישית בחינוך נובעת מעצם עוצמתה כחלק מכבוד האדם, וגם חקיקת החינוך על רבדיה השונים עיגנה את עליונותה ביחס לכל מוסדות החינוך ללא יוצא מן הכלל. האוטונומיה לחינוך ייחודי מוכרת אף היא כזכות חשובה, אך בהתמודדות עם ערך השוויון, היא מפנה את דרכה." מניין לנו זאת? מה מקור הסברה שלאדם פחות אוטונומי אך שווה-הזדמנויות יש יותר כבוד מאשר לאדם יותר אוטונומי שסל ההזדמנויות שלו נחות מזה של חבריו? בהנחה שלסברה זו אכן יש בסיס כלשהו, כיצד נדע שבסיס זה בא מהדין ולא מהדיין שמערכת ערכיו האישיים העמידה את השוויון מעל האוטונומיה? סבורני כי לשאלות אלה אין מענה המניח את הדעת, והסיבה לכך הינה פשוטה בתכלית.

כן טען הנתבע כי לפי המידע שהיתקבל הילדה איננה זכאית למזונות כלל, שכן הפסיקה את לימודיה לפרק זמן העולה על 6 חודשים ובכך איבדה את זכאותה למזונות על פי הדין במדינת X בשל איסור עיכוב לימודים והעדר מאמץ לסיום הלימודים בזמן סביר.

פסק הדין הזר קובע באופן ברור מהו סכום המזונות בו חויב הנתבע ואין זה מקומו של בית משפט להתערב בפסיקתו של בית הדין במדינת X, על דרך של בחינת הכנסות הצדדים או הכנסותיה של הילדה שכן, כפי שציינה התובעת, ההליך שבפניי איננו תביעה לפסיקת מזונות אלא תביעה לאכיפת פסק חוץ בלבד.

משעה שהן המומחה מטעם בית המשפט והן הרשות המרכזית במדינת X הבהירו שניהם באופן חד משמעי כי על פי הדין במדינת X, החיוב במזונות חל גם לאחר שמלאו לילדה 18 שנים ועד לסיום הלימודים הגבוהים, ובהתאם לאישור שהוגש לפיו הילדה אכן לומדת לימודים גבוהים, הרי שיש לאכוף את החיוב בהתאם לדין במדינת X ולקבוע כי החיוב של הנתבע במזונות הילדה איננו מסתיים עם הגעתה של הילדה לגיל בגרות אלא נמשך עד אשר תסיים הילדה את לימודיה הגבוהים.

מאחר וחלפו מעל לשנתיים בהם היתקיים ההליך בפניי וכאשר כל משך זמן ניהול ההליך לא היתה התובעת יכולה, באופן מעשי, לגבות את תשלום המזונות בהוצאה לפועל, למען הסדר הטוב ניתן בזאת כבר עתה היתר לגביית המזונות בהוצאה לפועל באופן רטרואקטיבי גם למשך התקופה שמעל לשנתיים.

...

נ' מילוזן בע"מ, נב(1) 273 (1998): "המסקנה העולה מאלה היא שכל פועלה של הכרזת פסק-חוץ אכיף הוא שהפסק נעשה ראוי לבוא בשעריה של המדינה. זאת ותו לא. כאותו אביר שניתן לו היתר להיכנס למצודה, שכניסתו אינה עוטה עליו שריון נוסף או נותנת בידיו נשק שלא היה בידיו לפני כניסתו. הכרזתו של פסק-החוץ אכיף אינה מוסיפה לו דבר, אין היא גורעת ממנו ואין היא משנה אותו בדרך אחרת. הוא נשאר פסק-חוץ – שניתן אמנם להוציאו לפועל בישראל – אולם אין הוא משנה את פניו והופך להיות פסק-דין ישראלי, כמו פסק-דין שניתן על-פי תובענה שהוגשה בישראל. הכרזתו של פסק-החוץ אכיף אינה משנה אפוא את פניו ואינה הופכת אותו להיות פסק-דין ישראלי, כמו פסק-דין שניתן על-פי תובענה שהוגשה בישראל." כלומר, עצם ההכרזה על פסק חוץ כבר-אכיפה בישראל, איננה מחילה עליו את הדין הישראלי והוא נותר פסק חוץ, הכפוף לחוקי המדינה בה ניתן.

נוכח כל האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה ומורה כי החיוב של הנתבע במזונות מכוח פסק הדין הזר, אשר הוכרז כאכיף על פי חוק, ממשיך לעמוד בתוקפו עד שהילדה תסיים את לימודיה הגבוהים.

מאחר שהתובעת יוצגה במסגרת ההליך על ידי הסיוע המשפטי, אני מורה כי הנתבע יישא בהוצאות התובעת בגין ההליך בסך מינימלי וסמלי בלבד של 2,000 ₪.

בבחינת גורמי הסיכון להישנות היתנהגות עוברת חוק וגורמי הסיכוי לשקום הביא בחשבון שירות המבחן את חומרת המעשים, גישתו המצמצמת, נטייתו להשליך את האחריות למעשיו על גורמים חצוניים, קיומם של קשרים שוליים, קשיים כלכליים ומורכבות משפחתית, העידר דמויות מכוונות, המשך מעורבותו בפלילים במקביל להליך המתנהל כנגדו ותוצאות בדיקת שתן שהעידה על קיום שרדי סם. בין גורמי הסיכוי לשקום שקל שירות המבחן כי הנאשם נעדר הרשעות, הצהיר מילולית כי נכון לשתף פעולה ולהשתלב בטיפול על מנת לשקם מצבו.

הנאשם סיים 12 שנות לימוד עם בגרות חלקית.

תוצאה לפיכך ובאיזון בין הנסיבות שעומדות לזכות הנאשם ובין הנסיבות שעומדות לחובתו אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 9 חודשי מאסר אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות השרות מיום 17.1.2024 הנאשם יתייצב ביום 19.3.2024 בשעה 8:00 במשרדי הממונה במפקדת מחוז מרכז של שב"ס. הנאשם מוזהר כי עליו לעמוד בתנאי ההעסקה ובדרישות הממונה, לרבות בדבר איסור צריכת אלכוהול או שימוש בסמים, וכי כל חריגה מהכללים עלולה להביא להפסקת עבודות השרות וריצוי יתרת עונש המאסר מאחורי סורג ובריח.

מוסבר לנאשם כי ניתן לשלם את הקנס והפיצוי כעבור שלושה ימים מיום מתן גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגביה באחת מהדרכים הבאות: · כרטיס אשראי באתר המקוון של רשות האכיפה והגביה www.eca.gov.il; · מוקד שירות טלפוני בשירות עצמי (מרכז גביה) 35592* או בטלפון 073-2055000; · במזומן בכל סניף של בנק דואר בהצגת תעודת זהות בלבד (או צורך בשוברים).

...

מקובלת עליי בהקשר זה טענת ההגנה שלפיה מידת האשם שיש להטיל על כל חולייה בשרשרת הפעילות העבריינית היא מעט שונה.

לאור כל האמור ובהתחשב בנסיבות ביצוע העבירות, מידת הפגיעה בערכים המוגנים ומדיניות הענישה הנהוגה, מצאתי לקבוע את מתחם העונש ההולם בין 24-9 חודשי מאסר לצד רכיבי ענישה נוספים.

תוצאה לפיכך ובאיזון בין הנסיבות שעומדות לזכות הנאשם ובין הנסיבות שעומדות לחובתו אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 9 חודשי מאסר אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות השירות מיום 17.1.2024 הנאשם יתייצב ביום 19.3.2024 בשעה 8:00 במשרדי הממונה במפקדת מחוז מרכז של שב"ס. הנאשם מוזהר כי עליו לעמוד בתנאי ההעסקה ובדרישות הממונה, לרבות בדבר איסור צריכת אלכוהול או שימוש בסמים, וכי כל חריגה מהכללים עלולה להביא להפסקת עבודות השירות וריצוי יתרת עונש המאסר מאחורי סורג ובריח.

הוא סיים 12 שנות לימוד עם בגרות חלקית, שירת שירות צבאי קצר והופטר מהמשך שירות בשל אי התאמה, ולאורך השנים התקשה לשמור על יציבות תעסוקתית, ועבד במקומות שונים.

לפיכך, נימנע שירות המבחן מהמלצה טיפולית וסבר כי ענישה של מאסר קצר בעבודות שירות מהוה ענישה הולמת, כאשר נילקחו בחשבון העדר עברו הפלילי של הנאשם וחלוף הזמן מאז ביצוע העבירה, שבמהלכו לא ניפתחו לו תיקים חדשים.

לקולה, סוג הסם הנחשב ל"סם קל" גם אם הוא אסור להחזקה וצריכה ללא אישור מתאים.

קנסות ופיצויים ניתן לשלם כעבור 3 ימים מיום מתן גזר הדין בחשבון המרכז לגביית קנסות בדרכים הבאות: · בכרטיס אשראי באתר www.eca.gov.il · בטלפון: 35592* או 073-2055000 · במזומן בכל סניף של בנק הדואר בהצגת תעודת זהות בלבד לא יונפקו שוברי תשלום.

...

גזירת הדין לפיכך, אני מחליט לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: חודש מאסר לריצוי בעבודות שירות בניכוי ימי מעצרו ע"פ חישוב שב"ס שיכריע.