ר' האמור בע"א 78/14 ד"ר משה וינברג ושות' עו"ד ונוטריונים נ' יהודית גרינבוים (ניתן ביום 23.12.14, פורסם במאגרים):
"עצם העובדה שבית המשפט דן והכריע בתיק האחר שנושאו דומה, אין בה כשלעצמה כדי להקים עילת פסלות. הלכה פסוקה היא כי אין בעצם הדיון לפני אותו שופט משום חשש ממשי למשוא פנים, ועל המבקש פסילת שופט להוכיח כי קיים חשש ממשי לנעילת דעתו של השופט בשל הדיון המוקדם יותר. זאת לא נעשה במקרה דנא... יש לזכור כי פסילת שופט מלשבת בדין אינה מעשה של מה בכך, ולכן אין די בעובדה שעל בית המשפט להכריע בעיניין בו דן בעבר או בנגזרותיו, או הביע עמדה, כדי לגרום לפסילתו... בנוסף, חוסר שביעות הרצון של המערערת מהחלטותיו של בית המשפט ומהתנהלותו אין בו כדי להקים עילת פסלות. השגותיה של המערערת על החלטותיו של בית המשפט מקומן בהליכי ערעור רגילים, על פי סדרי הדין, ולא בהליכי פסלות."
המבחן שנקבע בפסיקה כמבחן המנחה אותו יש לבחון בבוא בית המשפט להכריע בבקשה לפסילת שופט הנו החשש הממשי למשוא פנים.
...
המבקש עותר לפסילת מותב זה, כאמור בראשית בקשתו, לאור החלטתי מיום 14.1.20 ובמיוחד לאור נימוקי ההחלטה, דבר אשר גרם לו לאבד כליל את אמונו כי יזכה למשפט הוגן וחסר פניות, ומתוך יתר הנימוקים המפורטים בבקשתו.
המבקש מעלה בבקשתו טענות הנוגעות לסדר הבאת הראיות לנוכח החלטתי הנ"ל מיום 14.1.20, שעניינה בקשת התובע, המשיב, לדחיית מועד ההוכחות שנקבע והארכת המועד להגשת תצהיר עדות ראשית מטעמו, בין היתר נוכח העלאת טענות רבות ע"י המבקש במסגרת כתב הגנתו, להן טען ב"כ המשיב כי לא נחשף.
לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה, מצאתי כי דין הבקשה להידחות משלא הוכחה כל עילת פסלות שבדין.
יצוין, כי אין כל יסוד לתחושותיו של המבקש הנעדרות בסיס ואשר יש אך להצר עליהן, שכן מראשיתו של ההליך ענייניו של המבקש מתבררים לגופם ובהתאם לשיקול הדעת השיפוטי המסור לערכאה המבררת, כפי שנעשה בכל יתר ההליכים המתבררים, ולראיה, כאשר היה מקום לקבל בקשתו למחיקת הכותרת כך נעשה, ובניגוד לעמדתו המתנגדת של המשיב (ר' החלטתי מיום 24.1.19).
מכל מקום, אין בכל טענות המבקש כדי להצביע על משוא פנים או הטיית הדין, בית המשפט לא גיבש כל דעה בעניין הנדון והוא סמוך ובטוח כי ביכולתו לעשות דין צדק ולהגיע לחקר האמת, גם בתיק זה.
לאור כל האמור לעיל, ובהעדר כל עילת פסלות, הבקשה נדחית.
