בשל עבירה פלילית מנהל לא יכול לנהל

עוד הפניתה לריבוי העבירות שבוצעו, למשך תקופת הבצוע, העדר עברו הפלילי של הנאשם והעובדה כי רוב המחדל לא הוסר עובר לטיעונים לעונש.

בהמשך, בעקבות מגפת הקורונה לא יכלו להמשיך לנהל את העסק.

במקרים בהם הוגשו כתבי אישום בגין עבירה לפי סעיף 118 בלבד, נקבע מיתחם ענישה הנע בין מאסר על תנאי ועד 3 חודשי מאסר עבור כל עבירה, שהנו העונש המאקסימאלי הקבוע בחוק (ראו: ת"פ 31305-05-18 מדינת ישראל נ' מוסרי ואח' [פורסם בנבו]; ת"פ 9080-10-16 מע"מ מס קניה ומע"מ תל אביב נ' אומגה פון סחר בע"מ ואח' [פורסם בנבו] (26.11.2018); מע"מ ת"א 1,2 נ' א.ב. מאכלים ושליחויות בע"מ ואח' [פורסם בנבו] (26.11.2018); ת"פ 14637-03-16 מע"מ פתח תקווה נגד חמום ישיר (1997) בע"מ ואח' [פורסם בנבו] (09.07.2018).

...

בסיכומו של דבר, עתרה ההגנה להשית על הנאשם עונש מאסר על תנאי וקנס כספי שישולם בתשלומים.

אשר על כן, אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים: לנאשמת 1 – הואיל והחברה בהליכי פירוק, ועל מנת לא לפגוע בהליך זה, מוטל עליה קנס סמלי בסך 1 ₪.

בה בהתאם להוראות 72 לחוק העונשין, התשל"ז -1977 ותקנה 1 לתקנות העונשין (התחייבות להימנע מעבירה), תש"ף-2019, אני מחייב את הנאשם בהתחייבות כספית בסך של - 20,000 ש"ח להימנע בתוך 3 שנים מהיום מביצוע העבירות בהן הורשע בתיק זה. בהקראת גזר הדין הוסברה לנאשם משמעות ההתחייבות ונפקות הפרתה, והוא אישר בעל פה, כי הוא קיבל עליו אותה והבין את משמעותה ונפקות הפרתה.

השימוע היתקיים בנוכחות התובע וב"כ, המנכ"ל, הגב' סוניה פרץ סמנכ"לית ומנהלת אגף בכיר כח אדם בהוראה, מנהל המחוז, עו"ד איריס שלו-טל, הגב' נטלי אטדגי עוזרת המנכ"ל. בתמצית, העלו התובע וב"כ בשימוע את הטענות הבאות: חלף פרק זמן של למעלה מחמש שנים מאז הארוע ואין הצדקה להטלת עונש מתמשך על התובע, במיוחד כשמדובר בטעות ובהיעדגר עבירה משמעתית או פלילית; היה על משרד החינוך לשתף את התובע בבירור שנערך מול המורות; הבדיקות שערכה המפקחת הן מגמתיות וכך גם הבדיקות שנעשו מול גורמים אחרים; אין מקום לקבל תפקיד חלופי במסגרת הדרכה בפסג"ה – אין מדובר בתפקיד ניהולי ההולם את כישוריו של התובע; אם התובע יוחזר לתפקידו ההיתנגדות תעלם ותוסר תוך ימים ספורים והדברים ישובו למסלולם; הפגיעה בתובע אינה הוגנת ודוקא בגלל האשמה שהוטחה בו הוא מיתעקש להשאר במערכת.

בהחלטה השניה, האוחזת כששה עמודים, נקבע שהתובע אינו יכול לכהן בתפקיד מנהל בית הספר או מנהל אחד מבתי הספר במחוז חיפה בשנת הלימודים תשפ"ב. הנימוקים בהחלטה השניה הם, בתמצית: המנכ"ל התרשם כי במצב השורר בבית הספר כיום, התובע לא יוכל לשוב לנהל את בית הספר באופן שיאפשר את היתנהלותו התקינה תוך שמירה על יציבותו לטובת התלמידים.

...

אנו דוחים את הטענה בדבר שקילת שיקולים זרים הנוגעים לקירבה משפחתית של מנהלת בית הספר או גורמים אחרים בקהילת בית הספר או בישוב.

שוכנענו שבהחלטה השניה נבחנו השיקולים הללו.

על יסוד כל האמור והמפורט לעיל, אנו קובעים שאין הצדקה להתערבות בית הדין בהחלטה השניה.

בטיוטת ההמלצות שגיבשה הועדה, ניתנה הדעת לניגוד העניינים האפשרי בין בעל השליטה לבין יתר המשקיעים במצבים מסוימים (ובעיקר במבנה "פירמידלי" בו קיימות קבוצות עסקיות ממונפות ביחס להון העצמי של בעל השליטה), ניגוד עניינים אשר "יכול לבוא לידי ביטוי במגוון אופנים – תעול ריווחי החברה על ידי בעל השליטה, ביצוע השקעות בלתי יעילות, יצירת סיכון עודף, ניהול בלתי יעיל ועוד. תופעות אלו גורמות לנזקים גם ברמת המשקיע הבודד וגם ברמת המשק כולו" (טיוטת המלצות הועדה להגברת התחרותיות במשק (דוח ביניים), עמ' 71).

אין חולק כי נידרשת מידה של זהירות בהעמדה לדין בגין עבירה זו וכי יש לפרש את האיסור הפלילי באופן שבו גבולותיו יגדרו היתנהגות פסולה הפוגעת פגיעה ממשית בערך החברתי המוגן (עניין דנקנר, פסקות נ"ה ו-ס"ה).

העובדה שהליקויים שנפלו בעבודת הועדה בעיניין אסם השקעות, בין היתר בקשר להעברת מידע לבעל השליטה, לא הביאו למסקנה כי העסקה אושרה שלא כדין – אינה מלמדת על דרך "הקל וחומר" כי העברת מידע כבעניינינו אינה יכולה לעלות לכדי עבירה פלילית.

...

סיכום לסיכום, הדברים הם כך: (א) נקודת המוצא היא כי קבלת טענה מקדמית לפי סעיף 149(4) לחסד"פ צריכה להיעשות רק במקרה ברור ומובהק בו אין היתכנות להרשעת הנאשם בעבירה המיוחסת לו. בענייננו, אין מדובר במצב שבו ניתן לומר באופן מובהק, ללא בירור ראייתי, כי גם אם יודו המשיבים בעובדות כתב האישום, לא יהיה בסיס להרשעתם בעבירות המיוחסות להם.

(ג) כתב האישום אכן מפרט עובדות רבות אשר אם יוכחו יש בכוחן להביא למסקנה כי במקרה זה הופר על ידי המשיבים מצג ברור של סודיות.

לסיכום, כפי שהמשפט הפלילי שואב נורמות התנהגות מהמשפט האזרחי, כך ניתן לשאוב גם חובת סודיות שהפרתה נתונה לסנקציה פלילית.

תביעות החוב נבדקו על ידי הנאמן ואושר סך כולל של 5,658,143 ₪ מתוכם סך של 4,550,697 ₪ אושרו בדין נדחה בגין חוב לרשויות המס שנוצר בגין עבירות פליליות שאינו בר הפטר.

הארכת תקופת התשלומים – בהתאם להמלצת הממונה והנאמן, ניתן יהיה להאריך את תקופת התשלומים בכל אחד מן המקרים הבאים – היחיד לא קיים תנאי מתנאי הצוו לשקום כלכלי, ובכלל זה אם אינו עומד בחובת התשלומים הקבועה בצו; היחיד נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים; היחיד לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה; היחיד הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חידלות הפרעון; ליחיד חוב אשר נוצר באחת מן הנסיבות הבאות – מהתחייבות או מהתקשרות בעיסקה בהקף משמעותי שביצע היחיד בעת שידע או שהיה עליו לדעת כי יש סיכוי גבוה שלא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו; נוצר מהזנחה חמורה בניהול ענייניו הכלכליים של היחיד, שנעשתה בחוסר תום לב; מקורו בחובת תשלום פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין; היחיד ביצע פעולה כאמור בסעיפים 219 עד 221 לחוק הגדלת במטרה להעדיף נושה על פני נושים אחרים, לגרוע נכסים מקופת הנשייה או להבריח נכסים; ניתן לגבי היחיד צו לפתיחת הליכים אחר בשבע השנים שקדמו לתחילת הליכי חידלות הפרעון.

...

זאת ועוד, אכן קביעת תוכנית שאינה קצובה בזמן מצריכה משאבים, אך הדבר אינו בלתי אפשרי, כאשר המחוקק שנתן את האפשרות לכך שקל את השיקולים והגיע למסקנה כי אפשרות זו קיימת וברת יישום, אם כי אין להפעילה אלא במקרים חריגים וסבורני כי המקרה עסקינן הינו מקרה חריג וקיצון שמצדיק הפעלת אפשרות זו, ואם אין זה המקרה המתאים לכך, לא ברור אם יש מקרה שיתאים לכך, והמשמעות הינה לאבד את כוונת המחוקק.

לנוכח כל האמור, ועל מנת להביא תועלת להליך מצד אחד ולמנוע פגיעה אנושה ביחיד ובאפשרותו לניהול חיים בסיסיים, רגילים ונורמטיביים, ובאיזונים הנכונים ולאחר ששקלתי את נסיבות המקרה כאמור, הגעתי לכלל מסקנה כי המדובר במקרה חריג המצדיק קביעת תקופת תשלומים שאינה קצובה בזמן, בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט מכוח סעיף 163 (ד) לחוק.

לפיכך, לאחר ששקלתי את עמדת בעלי התפקיד והנושה רשות המס, ובהעדר התנגדות מטעם יתר הנושים, אשר לא התייצבו לישיבת בית המשפט ובהסכמת היחיד, אזי כפוף לסילוק חוב הפיגורים תוך 60 מ יום מהיום, אני מורה על מתן צו לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק ובהתאם לתנאים כדלקמן: חובת התשלומים - על היחיד לעמוד בצו תשלומים בסך של 1,200 ₪ לתקופה שאינה קצובה בזמן.

הנאשם מוסר בדיקות שתן ללא מימצאי סם. ללא רקע התמכרותי לאלכוהול, לדבריו השתייה מפריעה לניהול תקין של חייו ומבין כי ישנם דפוסי היתנהגות נוספים המחייבים טפול וללא טפול אינטנסיבי לא יוכל לנהל אורח חיים תקין מחוץ לכלא.

הנאשמים ניצלו זכות המילה האחרונה ואמרו את הדברים הבאים: הנאשם 1: "אני פונה לבימ"ש, לצערי יש לי עבר פלילי, אני מצטער על כל מה שהיה, היום אני במקום שאני מגנה את כל ההתנהגויות האלה, בהליך שאני עושה. היום אני מבין כמה הדיוט הייתי ושהייתי בדרכים אסורות, אני נימנע מכך, אני מצטער על הדרך החשוכה. לשאלת בימ"ש אני לא משתמש בסמים. תמיד פעלתי מתוך רגש וזה הניע אותי לעשות את מה שעשיתי, אני סובל מהפרעות אישיות גבוליות, אימפולסיביות, סובל מחרדות וחוסר שקט בנפש, חוסר מודעת וערך עצמי ואף פעם לא האמנתי בעצמי. תמיד נוח להאשים את כולם, מאשים את ההורים, את אלוהים, את הבת זוג.. היום אני מבין מה הוביל אותי לאותם מקומות ושאין מקום להאשים אף אחד, אף לא את עצמנו, יש ללמוד מהעבר ולהפיק לקחים ולקחת אחריות, הפעלת שיקול דעת. לא הפנמתי.. לשאלת בימ"ש פעם אחרונה שהשתמשתי בסמים זה היה לפני שנעצרתי לפני 8 [חודשים], השתמשתי בעיקר בקאנביס, חברים היו מביאים לי, הייתי מעשן כימעט כל יום, שותה אלכוהול, הכל כדי לברוח, אני לא בעד הדרך הזו, אני לא מעוניין בזה וזו לא הדרך. הדברים לפעמים נשמעים לא כמו שהם באמת. הייתי משתמש בתקופה האחרונה כל יום בסמים ואלכוהול לפני המעצר. באותם זמנים היה לי הכי קל ללכת ולהמשיך אחרי הלב שלי, להקשיב לשטן שמוביל אותי להרס עצמי, היום אני מבין שהייתה לי בחירה שגויה, עשיתי חשבון נפש, 8 חודשים ישבתי עם עצמי וחשבתי המון, לשאלת בימ"ש אין לי אפשרות לבצע טפול כי אני נמצא ברימונים, ניסיתי להישתלב אבל אי אפשר, בעיקר בתקופה האחרונה אין מקומות ואני ישן על הריצפה, אין מקומות בבית סוהר. עכשיו בכלל במילחמה אין שום דבר. חשוב לי שהמדינה תדע שמה שאני עושה עם עצמי בתקופה הזו, הטפול שאני עובר זה ביני לבין עצמי, היו לי הרבה בעיות ואני אקבל כל עונש שייגזר עלי, הייתי מאוד רוצה להגיע לקהילה, מצידי אפילו שבית המשפט ישלח אותי לשם ל- 3 שנים. אני צריך את המקום הזה, את המשמעת, לא עשיתי צבא ואני חייב את המשמעת הקשה הזו". הנאשם 2: "אני נמצא במחלקה טיפולית, עם כל הקושי של המילחמה, אני בשלב ב' ויש שלבים בטיפול, אפשר להתקדם עד לשלב ג', הגעתי לשלב ב' בגלל העבודה שעשיתי, יש חוות דעת ומסמכים, אני יודע שעו"ס בטוח שלחה אותם.... ". "אני לא יכול לתת חוות דעת על עצמי. קצינת המבחן שדיברה איתי, סיפרתי לה על מה שהייתי ועל מה שגרם לי לבצע את העבירות, לא בקשתי ממנה קהילה, לא יודע למה היא הציעה את זה, ממילא לא בקשתי, אני בטיפול בכלא". דיון והכרעה טרם אדרש לקביעת מיתחם העונש ההולם אומר כי עתירת המאשימה לקביעת מיתחם ענישה אחד לכלל האישומים בתיק העקרי מקובלת עליי.

בהתאם לפרמטרים השונים, נהוג ומקובל לקבוע מיתחמי ענישה כדלקמן: בגין עבירת התפרצות בודדת לא מתוחכמת לבית מגורים בנסיבות דומות בין 8 ועד 12 חודשי מאסר בגבול התחתון, ועד 24 חודשי מאסר בגבול העליון; בגין עבירת התפרצות אחת לא מתוחכמת לבניין שאינו בית מגורים, בין 6-8 בגבול התחתון ועד 18-16 חודשי מאסר בגבול העליון ובגין עבירה של הסגת גבול וגניבה – הגבול התחתון ככלל יקבע במאסר מותנה או במאסר קצר שיכול וירוצה בעבודות שירות בעוד שהגבול העליון הוא 12-8 חודשים.

...

בהקשר זה, מקובלת עליי טענת ההגנה לפיה מאסר ארוך שיוטל על הנאשם 2 ישפיע על בת הזוג והקטינות, באופן קשה ומעבר להשפעה האינהרנטית שישנה לעונשי מאסר על משפחותיהם של עבריינים, ובמובן זה ישנה הבחנה בין הנאשמים.

אני מורה על הפעלת התחייבות בסך 1,000 ₪ שניתנה בת"פ 1660-11-20 בגזר דין מיום 26.10.2021.

אני מורה על הפעלת מאסר מותנה בן 4 חודשים שהוטל בגזר הדין בת"פ 19926-07-19 מיום 22.10.2020 וזאת בחופף לעונש המאסר שהוטל בסעיף א' לעיל.

אני מורה על הפעלת התחייבות בסך 1,000 ₪ שניתנה בגזר דין בת"פ 19926-07-19 מיום 22.10.2020 ההתחייבות תשולם עד לא יאוחר מיום 1.2.2024.