מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

ברע על דחיית בקשת גילוי מסמכים

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

נטען כי עוד ביום 28.2.21 דחה בית משפט קמא את בקשת כפריס למתן צו לגילוי ועיון במסמכים ולא הוגשה בקשת רשות ערעור על אותה החלטה ומטרת הבקשה הנוכחית היא "לעקוף" את אותה החלטה חלוטה באמצעות הגשת בר"ע. לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה יש ליתן רשות ערעור ולקבל העירעור במובן זה שבו ההחלטה (החלק בהחלטה שעליה הוגשה הבר"ע) תבוטל ובית משפט קמא ייתן החלטה חדשה ומנומקת בבקשת כפריס, וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) ככלל, השגה על החלטות ביניים של ערכאה דיונית נעשית במסגרת ערעור על פסק הדין אלא אם כן מדובר ב"אותם מקרים נדירים" בהם עלה בידי מבקש רשות העירעור להראות כי דחיית הדיון בהשגה על ההחלטה לשלב העירעור על פסק הדין, עלולה להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים, עלולה לגרום לנזק של ממש או עלולה להביא לקיומו של הליך מיותר או שגוי (וראה לעניין זה רע"א 7913/14 תרכובת ברום נ' חצב, סעיפים 6 ו- 7 להחלטת כב' הש' צ' זילברטל (8.2.15).
ב) סעיף 1 (10) לצוו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תנתן בהן רשות ערעור) תשס"ט – 2009 אמנם אינו מאפשר להגיש בר"ע על החלטת ביניים בנוגע לשאלון וגילוי מסמכים כללי אך נקבע כי בהיעדר הנמקה, ולו תמציתית ניתן לאפשר הגשת בקשת רשות ערעור (רע"א 290/15 ברנד פור יו בע"מ נ' רמי לוי שיווק השקמה בע"מ 8.12.15).
...
באשר למסמכים שנכללו בתצהיר גילוי המסמכים הכללי של בטונדה נקבע: "על מנת לסיים עניין זה ומחלוקת זה אני קובע כדלקמן:
נטען כי עוד ביום 28.2.21 דחה בית משפט קמא את בקשת כפריס למתן צו לגילוי ועיון במסמכים ולא הוגשה בקשת רשות ערעור על אותה החלטה ומטרת הבקשה הנוכחית היא "לעקוף" את אותה החלטה חלוטה באמצעות הגשת בר"ע. לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה יש ליתן רשות ערעור ולקבל הערעור במובן זה שבו ההחלטה (החלק בהחלטה שעליה הוגשה הבר"ע) תבוטל ובית משפט קמא ייתן החלטה חדשה ומנומקת בבקשת כפריס, וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) ככלל, השגה על החלטות ביניים של ערכאה דיונית נעשית במסגרת ערעור על פסק הדין אלא אם כן מדובר ב"אותם מקרים נדירים" בהם עלה בידי מבקש רשות הערעור להראות כי דחיית הדיון בהשגה על ההחלטה לשלב הערעור על פסק הדין, עלולה להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים, עלולה לגרום לנזק של ממש או עלולה להביא לקיומו של הליך מיותר או שגוי (וראה לעניין זה רע"א 7913/14 תרכובת ברום נ' חצב, סעיפים 6 ו- 7 להחלטת כב' הש' צ' זילברטל (8.2.15).
לסיכום: א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור מתקבל.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופט גיא הימן) מיום 2/11/20 בת.א. 45297-03-19 ולפיה נדחתה בקשת המבקשת לגילוי מסמכים ספציפיים והעברת הקלטות לבדיקת מומחה מטעם המבקשת – התובעת.
...
אין בסיס עובדתי לטענות המבקשת ואין הצדקה להיעתר לבקשה.
לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה יש לתת רשות ערעור.
לדון בבקשת רשות הערעור כבערעור ולקבל הערעור לגופו באופן שבו תבוטל ההחלטה ובית משפט קמא יתן החלטה מנומקת בבקשה לאחר קבלת תשובה ותגובה לתשובה מהנימוקים כדלקמן: א) כאשר נדחית בקשה לגילוי מסמכים ספציפי, ניתנת פעמים רבות רשות ערעור על החלטת הביניים, על מנת למנוע מצב שבו יתנהל הליך "בדרך שגויה" ובאופן חסר.
לסיכום: א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור מתקבל .

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2017 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

השופטת ח. אופק-גנדלר לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב – יפו (סע"ש 43128-01-16; השופטת ד"ר אריאלה גילצר-כץ) אשר דחתה את בקשת שי שחר (להלן: המבקש) למתן צו המופנה לאלטק בע"מ (להלן: המשיבה), ואשר מורה לה לגלות מסמכים ספציפיים.
משכך, קבע בית הדין קמא, כי "מן הדין היה לדחות את הבקשה מטעם זה בלבד" וכי התייחסותו המפורטת לגופה של בקשה הוא בבחינת "למעלה מהצורך". בהמשך נימק בית הדין קמא את הטעמים בגינם אין להעתר לבקשת גילויים של שלושה סוגי מסמכים, ואלה הם: מיסמכי סיום העסקה של בכירים במשיבה – על פי טענת המבקש גילוי מסמכים אלה נחוץ לצורך ביסוס טענתו בדבר נוהג בקרב המשיבה, לפיו כל העובדים הבכירים שסיימו העסקתם לפניו, ובכללם כל הסמנכ"לים, ניצלו ימי חופשה בפועל ואחר כן שהו בהודעה מוקדמת בפועל, וזאת תחת פדיונם.
...
משכך, קבע בית הדין קמא, כי "מן הדין היה לדחות את הבקשה מטעם זה בלבד" וכי התייחסותו המפורטת לגופה של בקשה הוא בבחינת "למעלה מהצורך". בהמשך נימק בית הדין קמא את הטעמים בגינם אין להיעתר לבקשת גילויים של שלושה סוגי מסמכים, ואלה הם: מסמכי סיום העסקה של בכירים במשיבה – על פי טענת המבקש גילוי מסמכים אלה נחוץ לצורך ביסוס טענתו בדבר נוהג בקרב המשיבה, לפיו כל העובדים הבכירים שסיימו העסקתם לפניו, ובכללם כל הסמנכ"לים, ניצלו ימי חופשה בפועל ואחר כן שהו בהודעה מוקדמת בפועל, וזאת תחת פדיונם.
גדר הספק הוא אם הטעם השני שהעלה המבקש בבקשתו מצדיק את הגילוי המבוקש? לאחר שקילת הדברים, החלטתי שאין מקום להורות על הגילוי המבוקש.
לכן, בשקילת מכלול השיקולים דין הבקשה להידחות.
יחד עם זאת, המדובר בעניין שבסדרי דין אשר לגביו מסור לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב, ועל כן שמורה הדרך לבית הדין קמא, אם יסבור במסגרת שמיעת ההוכחות כי יש צורך בהרחבת המידע, לעשות כן. לאור כל האמור הבקשה נדחית, והמבקש יישא בשכר טרחת המשיבה בסך 2,000 ₪.

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2018 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

הבקשה שלפני ביום 26.1.18 הוגשה הבקשה שלפני שבמסגרתה התבקש בית הדין להורות על ביטול החלטת בית הדין האיזורי בכל הנוגע לקבלת הבקשה לגילוי מסמכים; להורות על דחיית הבקשה לגילוי מסמכים ספציפי ועל עיכוב ביצועה של החלטת בית הדין האיזורי, עד למתן הכרעה בבקשת רשות העירעור.
...
לאחר הגשת תגובה ותשובה לתגובה ניתנה החלטת בית הדין (רשמת בית הדין השופטת אפרת קוקה) ולפיה יש להיעתר לבקשתו החלופית של המבקש להארכת מועד להגשת בקשת רשות הערעור.
לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה ובחנתי את טענות המבקש, הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתגובת המשיבה, מקום שלא נפלה טעות משפטית מהותית בהחלטת בית הדין האזורי.
סוף דבר - לא מצאתי הצדקה להתערבות ערכאת הערעור בהחלטתו הדיונית של בית הדין האזורי ועל כן הבקשה נדחית.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

דין בקשת רשות העירעור להדחות ללא צורך בתשובה וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) דומני, כי לאור צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תנתן בהן רשות ערעור) תשס"ט – 2009, כלל לא ניתן להגיש בר"ע על ההחלטה שהאריכה מועד להגשת חוות דעת בעיניין תמלילים שהוגשו על ידי המשיבה, וניתן היה לדחות את הבר"ע בעיניין הארכת המועד על הסף כבר מטעם זה. ב) למותר לציין, כי גם טענות בנוגע למשוא פנים של שופט, אין מקומן במסגרת בר"ע על החלטת ביניים.
ההקשר השני הוא כאשר בית המשפט דוחה בקשה לגילוי מסמכים, כך שבעל הדין נידרש לנהל את המשפט ללא המידע שרצה לקבל.
בתיק קמא נקבע עוד ביום 22/9/19 כי בית משפט קמא יידרש לנושא גילוי המסמך לאחר שיכריע בעיניין התמלילים, כך שעניין זה בהחלטה נשוא הבר"ע לא הגיע "יש מאין". לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות העירעור.
...
דין בקשת רשות הערעור להידחות ללא צורך בתשובה וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) דומני, כי לאור צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור) תשס"ט – 2009, כלל לא ניתן להגיש בר"ע על ההחלטה שהאריכה מועד להגשת חוות דעת בעניין תמלילים שהוגשו על ידי המשיבה, וניתן היה לדחות את הבר"ע בעניין הארכת המועד על הסף כבר מטעם זה. ב) למותר לציין, כי גם טענות בנוגע למשוא פנים של שופט, אין מקומן במסגרת בר"ע על החלטת ביניים.
בתיק קמא נקבע עוד ביום 22/9/19 כי בית משפט קמא יידרש לנושא גילוי המסמך לאחר שיכריע בעניין התמלילים, כך שעניין זה בהחלטה נשוא הבר"ע לא הגיע "יש מאין". לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו