חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בריחה מכלב ותביעה לפיצויים על פציעה

בהליך רשות ערעור תביעות קטנות (רת"ק) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המשיבים בהשלמת הטיעון מטעמם הפנו למאמרה של ד"ר נילי קרקו אייל "השבת המצב לקדמותו בתביעות לפצוי על ניזקי גוף – עיקרון יסוד שאבד עליו הכלח?", דין ודברים ט' 175 (תשע"ו) 181-176 בגדריו היא מפרטת כי עגמת נפש היא אחד מן הנזקים הבלתי ממוניים, שהם ברי פיצוי במסגרת הסעד התרופתי מסוג "פיצוי תחליפי", הנכלל בעיקרון השבת המצב לקדמותו.
פס"ד דדון קבע, בסופו, כי על פי אמנת ורשה, התביעות הוגשו לאחר חלוף תקופת ההתיישנות הקבועה באמנה ולכן נדחות, אולם לשם כך היה על בית המשפט לקבוע שהארוע אכן ניכנס בגדר האמנה, דהיינו לנתח האם הביטוי "תאונה" כולל ארוע חטיפה, וכן האם נזק נפשי הוא בר פיצוי בגדר הביטוי "חבלה גופנית" לפי סעיף 17 לאמנת ורשה.
בפסק הדין בת"ק (נת') 12033-10-11‏ ‏ ד"ר דיאנה סנד נ' אל- על נתיבי אוויר לישראל בע"מ (29.4.2012) מפי כבוד השופט ח' טרסי, דן במקרה של בריחת כלבה עטורת פרסים מן הכלוב שבו הוחזקה בתא המטען.
...
המערערת תשלם למשיבים הוצאות משפט בסך של 10,000 ₪.
כך גם מקובלת עלי המסקנה לפיה מחד גיסא תוכר אותה עוגמת נפש כתוצאה מהעיכוב, ומאידך גיסא, גם האמור כפוף לתקרת הפיצוי.
סבורני כי יש מקום לבחון את הוראות סעיף 17 לאמנת ורשה והמקבילה לסעיף 17(1) באמנת מונטריאול בהבדל מסעיף 19 לאמנת מונטריאול, הוא הסעיף עליו התבססה התביעה מושא הערעור.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

לבסוף צעקה הנתבעת על הכלבה, וזו ברחה לחצר.
סעיף 41א לפקודה הנזיקין קובע: "בתובענה בשל נזק לגוף שניגרם על ידי כלב, חייב בעליו של הכלב או מי שמחזיק בכלב דרך קבע (להלן — הבעלים) לפצות את הניזוק, ואין נפקא מינה אם היתה או לא היתה התרשלות מצידו של הבעלים". וסעיף 41ב קובע, כי - "בתובענה לפי סימן זה לא תהא הגנה לבעלים, אלא אם כן הנזק נגרם עקב אחד מאלה –
בעקבות הארוע טופל התובע, בערבו של יום הארוע (שהתרחש בצהריים), בחדר המיון בבית החולים רמב"ם. בתעודת השיחרור צוינו הדברים הבאים: "שוק שמאל פצע שטחי ללא דימום פעיל בקוטר כ-1 ס"מ. ללא סימני זהום משני. ללא רגישות. ללא חסר נוירווסקולרי. מתנייד בדריכה מלאה ללא צליעה. בחדר המיון חוסן לטטנוס. בוצע חיטוי וחבישה עם פולידין". לא נטען כי התובע קיבל טפול רפואי נוסף.
...
אינני מקבלת את גרסתה, לפיה הנשיכה ארעה בעוד היא אוחזת בכלבה, ובטרם הספיקה להרחיקה מהמקום.
סוף דבר, אני מקבלת את התביעה, ומחייבת את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובע סכום של 7,500 ₪.
נוסף על כך ישלמו הנתבעים לתובע הוצאות משפט בסך 1,000 ₪, ושכ"ט עו"ד בסך 1,600 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

עוד צוין כי בטיפול הראשוני אשר ניתן לזויה הושמו סיכות על פצע בקוטר 5 ס"מ באיזור בטן - גב אמצעי מימין.
כלבת התובעת ברחה מהמקום (עדות הנתבע עמ' 17, ש' 2-3; עדות מר ערן אליהו עמ' 17, ש' 15-17).
ד.2 - עילת תביעה בכל הנוגע לעילת התביעה מפנה ב"כ התובעת לסעיף 41א' לפקודת הנזיקין, הקובע כדלקמן: "בתובענה בשל נזק לגוף שניגרם על ידי כלב, חייב בעליו של הכלב או מי שמחזיק בכלב דרך קבע (להלן - הבעלים) לפצות את הניזוק, ואין נפקא מינה אם הייתה או לא הייתה התרשלות מצידו של הבעלים." על סעיף זה אמר בית המשפט בע"א (ת"א) 2755/06 בן יהודה יהודה נ' אפרוני אלדד (21.2.2008): "הוראה זו הוספה על ידי המחוקק בשנת 1992 במסגרת תיקון מס' 7 לפקודה. מדברי ההסבר להצעת החוק ניתן ללמוד כי התיקון נידרש לאור ריבוי מקרי התקיפה של עוברי אורח על ידי כלבים: 'נוכח היתגברות תקיפות כלבים על עוברי אורח, יש לראות בבעליו של כלב אחראי באופן מוחלט למעשיו. רק כך יגבר הסיכוי כי בעלי כלבים יעשו את הדרוש למנוע תופעות אלה' (ה"ח 2104, כ"ב בשבט התשנ"ב, 27.1.92, 506).
...
משכך, אני קובעת כי התקיפה שתקפו כלבי הנתבע את זויה ביום 16.3.2018 הביאה למותה ביום 21.3.2018.
אני דוחה את טענת הנתבע לפיה סוכם בינו לבין התובעת כי התשלום בסך 1,000 ₪ ששילם יהווה פיצוי נאות בשל נזקיה של התובעת.
ה - סופו של דבר אשר על כן, ישלם הנתבע לתובעת את הסכומים הבאים: א. נזק מיוחד – 2,400 * 0.75 = 1,800 ₪; הוצאות התובעת – שכר בטלת העד מטעמה בסך 350 ₪; אגרת בית המשפט בסך 750 ₪; ג. פיצויים בגין נזק לא ממוני – 15,000 * 0.75 = 11,250 ₪; ד. שכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 4,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

תביעה זו של התובעת הוגשה לפצוי על ניזקי הגוף שנגרמו לה. התביעה הוגשה נגד הנתבעים 4-3, בן ואב, שכלבת הפיטבול הוחזקה על ידם בחצר ביתם, וזאת לאחר שהורשעו בדין פלילי בעבירה של אי נקיטת אמצעי זהירות מפני סכנה מסתברת הכרוכה בחיה שבהחזקתם לפי סעיף 338(א)(6) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (מוצג ב' למוצגי התובעת).
על יסוד האמור אני קובעת כי התובעת נפלה לאחר שנבהלה מכלבת הפיטבול שהתנפלה עליה ועל כלבתה ברחוב, ותוך כדי ניסיונה לברוח מפניה נתקלה רגלה במהמורה במדרכה, המתועדת בתצלומים שהוגשו, קרסולה התעקם והיא נפלה ונחבלה בקרסול וביד ימין.
...
אלא שלאחר שבחנתי את כלל טענות המועצה בסיכומיה כלפי חוות דעת פרופ' פייזר מצאתי כי לכולן ניתן מענה שלם ובהיר בחוות דעת המומחה ובעדותו כפי שפורט לעיל.
סוף דבר תביעת התובעת מתקבלת כך שהנתבעים 4-3 והנתבעות 2-1 יישאו, יחד ולחוד, בפיצוי על נזקיה בסכום כולל של 642,000 ₪.
על כן, ההודעה לצד ג' מתקבלת באופן חלקי אך ביחס ל-40% מכלל החיובים שנפסקו לטובת התובעת (פיצויים, שכ"ט עו"ד והחזר הוצאות משפט).

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2023 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

תביעת פיצויים בגין היזק על ידי כלב.
בדוח הפעולה נרשם כי בשעה 18:49 לערך התובע דיווח כי כלב נשך אותו ותקף את כלבו, וכי בעל הכלב לא מוסר פרטים, מנסה לברוח ועוזב את המקום.
לא ניתן להמנע מהמסקנה כי גרסת "המשחק" נוצרה על ידי הנתבע בשלב מאוחר יותר משום שהתובע הודיע לו כי הוא יעמוד על פיצוי כספי ומתוך ניסיון למנוע את חיובו בתשלום פיצוי.
בשים לב למכלול הנסיבות ובגלל זה נסיבות הארוע, החבלות בגופו של התובע ובגוף כלב התובע כתוצאה מנשיכות כלבו של הנתבע, והטיפול הרפואי שנידרש, אני מעמידה את הפצוי בדרך של אומדן עבור כאב וסבל על הסך של 5,000 ש"ח, ועבור הוצאות (כולל התשלום לוטרינר בסך 206 ש"ח ואגרת בית המשפט בסך 150 ש"ח) ובזבוז זמן על הסך של 1,500 ש"ח. בהתאם, הנתבע ישלם לתובע, בתוך 30 יום, את הסך של 6,500 ש"ח. בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים.
...
עוד הוגשה חשבונית מס/קבלה של הווטרינר על סך 206 ש"ח. סיכומו של דבר, בזמן שהתובע וכלבו היו בגינה, הנתבע הגיע למקום עם כלבו ושחרר אותו מרתמתו.
לא ניתן להימנע מהמסקנה כי גרסת "המשחק" נוצרה על ידי הנתבע בשלב מאוחר יותר משום שהתובע הודיע לו כי הוא יעמוד על פיצוי כספי ומתוך ניסיון למנוע את חיובו בתשלום פיצוי.
בשים לב למכלול הנסיבות ובגלל זה נסיבות האירוע, החבלות בגופו של התובע ובגוף כלב התובע כתוצאה מנשיכות כלבו של הנתבע, והטיפול הרפואי שנדרש, אני מעמידה את הפיצוי בדרך של אומדן עבור כאב וסבל על הסך של 5,000 ש"ח, ועבור הוצאות (כולל התשלום לווטרינר בסך 206 ש"ח ואגרת בית המשפט בסך 150 ש"ח) ובזבוז זמן על הסך של 1,500 ש"ח. בהתאם, הנתבע ישלם לתובע, בתוך 30 יום, את הסך של 6,500 ש"ח. בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו