בר"ע על חיוב בתביעה קטנה עם בקשה לפטור מאגרה ועירבון

רקע בקליפת אגוז נגד המערער הוגשה תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות בנתניה.

יוער, כי בין לבין הגיש המערער בקשות שונות ובכללן בר"ע לבית משפט זה ובקשה להעברת התיק מבית המשפט בנתניה לבית משפט אחר.

הבקשה המערער עותר לפטור מהפקדת הערבון בסך 20,000 ₪ אותו הוא חוייב להפקיד וכן לפטור מתשלום אגרת בית משפט.

לטענתו, שגה בית המשפט קמא כאשר פסק למערער הוצאות בסך של 500 ₪ בלבד, שעה שהתביעה שהוגשה נגדו נמחקה לבקשת התובעים.

...

לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים והאינטרסים שלעניין לרבות זכות הגישה לערכאות וזכות הערעור מחד, וזכותם של המשיבים להבטיח את הוצאותיהם מאידך, נחה דעתי, כי יש להיעתר לבקשות המערער באופן חלקי.

התוצאה התוצאה היא , אפוא, כי אני פוטר את המערער מתשלום אגרת ההליך דנן.

לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב יפו (כב' השופט יובל גזית) מיום 29/12/16 בת.ק. 62301-02-16 ולפיו נדחתה תביעתו, תוך חיובו בהוצאות.

מהתמונה נלמד כי המייבש אכן היה צמוד לתקרת החדר – בגובה רב. צוין כי השיחה שהוקלטה על ידי המבקש עם מנהל השרות מר אלבוכר לאו דוקא תומכת בטענות המבקש.

בשל אי תשלום אגרה היא נמחקה, אך לאחר שהמבקש הגיש ערעור על החלטת רשם בדבר מחיקת ההליך (ע"ר 47102-09-17), הוסכם ביום 16/11/18 כי המבקש ישלם אגרה ויפקיד עירבון עד ליום 21/1/18, וככל שהסכום ישולם אזי יוחזר תיק הבר"ע לרשימת התיקים.

כיוון שעיינתי בבקשת רשות העירעור ונספחיה הגעתי למסקנה ולפיה דינה להדחות אף ללא צורך בתגובה, אני פוטרת את המבקש מהפקדת עירבון ומנמקת מדוע יש לדחות את בקשת רשות העירעור.

...

בשל אי תשלום אגרה היא נמחקה, אך לאחר שהמבקש הגיש ערעור על החלטת רשם בדבר מחיקת ההליך (ע"ר 47102-09-17), הוסכם ביום 16/11/18 כי המבקש ישלם אגרה ויפקיד ערבון עד ליום 21/1/18, וככל שהסכום ישולם אזי יוחזר תיק הבר"ע לרשימת התיקים.

כיוון שעיינתי בבקשת רשות הערעור ונספחיה הגעתי למסקנה ולפיה דינה להידחות אף ללא צורך בתגובה, אני פוטרת את המבקש מהפקדת ערבון ומנמקת מדוע יש לדחות את בקשת רשות הערעור.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

לפני בקשה לפטור את המבקש מהפקדת ערובה ותשלום אגרה.

המשיב הגיע תביעה כנגד המבקש, בבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה (ת"ק 62431-01-20), בגין אי תשלום שכר טירחתו.

בנוסף חייב בית משפט קמא את המבקש בהוצאות משפט בסך 1,500 ₪ לטובת המשיב, נוכח היתנהלותו בהליך.

לטענת המבקש, יש ליתן לו פטור מלא מהפקדת העירבון משום שהוא נכה המתקיים מגימלה חודשית בסך 2,242 ₪, המבקש צרף אסמכתא המעידה על כך ולבקשת בה"מ, צרף תדפיס תנועות חשבון הבנק על שמו.

באשר לסכויי בקשת רשות העירעור – מבלי לקבוע מסמרות ובכל הזהירות הנדרשת, ניתן לומר כי סכויי העירעור אינם מובהקים, הגם שלעת הזו אין לשלול אותם.

...

לאחר עיון בטיעוני הצדדים, דין הבקשה להתקבל בחלקה.

לאור כל האמור לעיל, באיזון הראוי ולאור כך שהסוגיה שבמחלוקת אינה רחבה – תועמד הערובה על סך של 1,650 ₪, כגובה הערובה המושתת על מי שזכאי לייצוג על ידי לשכת הסיוע המשפטי, במקרים כאלה.

המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת הדס שכטר ישראלי) מיום 27.4.23 בת"א 33971-09-20 בגדרה התקבלה אך בחלקה בקשתו להוסיף מסמכים נוספים למסמכי המחלוקת, אליהם תדרש המומחית בתחום הגרפולוגיה שמונתה מטעם בית המשפט.

הוא מתגורר, לטענתו, בדירה קטנה השייכת להוריו בתמורה לתשלום דמי שכירות בסך 2,350 ₪ לחודש ואין בבעלותו נכסי נדל"ן או נכסים מניבים אחרים.

מוסיף המבקש כי במסגרת ההליך המתנהל בערכאה הדיונית, הגיש המשיב בקשה לחייבו בהפקדת ערובה וביום 11.10.22 חייב בית המשפט קמא את המבקש בהפקדת ערבות צד ג' בסך 7,500 ₪ להבטחת הוצאות המשיב בהליך העקרי והוא נאלץ לפנות לאימו כדי שתפקיד עבורו ערבות צד ג'.

דיון והכרעה תקנה 14 (א) לתקנות בתי המשפט (אגרות) תשס"ז – 2007 מורה: "בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה בצרוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו, ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה" תקנה 135 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018 (להלן: "התקנות") קובעת כי: "(א) עם הגשת העירעור יפקיד המערער ערובה להבטחת הוצאות המשיבים בסכום הנקוב בתוספת השלישית וימציא הודעה על כך למשיב.

ראו לעניין זה החלטתו של רשם בית המשפט העליון, כב' השופט רון גולדשטיין ב-בר"מ 7760/19 מטרונה גליצנקו נ' שר הפנים (5.12.19): "המבקשת – אשר מיוצגת בידי עורך דין פרטי – לא הציגה בבקשתה תשתית עובדתית, ולו מינימאלית, המעידה על העדר יכולת כלכלית לשאת בהפקדת הערבון. המבקשת אף לא הסבירה כיצד היא מממנת את ייצוגה המשפטי; כיצד עלה בידה לשלם את האגרה בהליך דנן (וכן סכומי אגרה וערבונות בערכאות אחרות)" לפיכך, אין די בפירוט שניתן על מנת להוכיח חוסר יכולת כלכלית להפקיד את הערובה.

...

לאור כל האמור, אני מקבלת את הבקשה לפטור מאגרה בלבד, ודוחה את הבקשה לפטור מהפקדת ערובה.

בקשת רשות העירעור הנדונה הוגשה על פסק-דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים (כבוד הרשמת הבכירה ריבי לב אוחיון) מיום 24.7.2023 בת"ק 47225-02-22, אשר על-פיו נדחתה תביעת לשון הרע שהגישה המבקשת נגד המשיב, תוך חיובה בתשלום הוצאותיו בסך 1,000 ₪.

באותה הודעה נכללו דברי המשיב שהבהיר את הרקע לקשר עם המבקשת, לשיטתו ובין השאר נאמר, "נפלתי בפח עם מעשה מירמה... ולצערי התברר שנפלתי אצל נוכלת... היא הלכה והציגה את זה בצורה מעוותת שקרית...". לגבי שני פרסומים אלו נקבע, כי אף שניתן היה לקשור בינם לבין המבקשת, אין הם עולים כדי לשון הרע.

בהתאם לכך הגיש המשיב את שש התגובות הבאות: (1) תגובה מיום 28.9.2023 לבקשת המבקשת לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון; (2) תגובה מיום 23.10.2023 לבקשת המבקשת לעיון חוזר בנושא האגרה והערבון; (3) תגובה מיום 23.10.2023 לבקשת המבקשת לפסילת הרשמת; (4) תגובה מיום 26.10.2023 לבקשת המבקשת להוספת ראיה לאחת מבקשותיה (בקשה מס' 16); (5) תגובה נוספת מיום 26.10.2023 לבקשה נוספת (בקשה מס' 11); (6) תגובה מיום 8.11.2023 לבקשת המבקשת לעיכוב ביצוע החלטת הרשמת בעיניין הפקדת הערבון.

...

בסופו של דבר (על-פי טענת המבקשת בבקשת רשות הערעור הנדונה, היה זה מסיבות חיצוניות להליך שלא נמצא מקום להידרש אליהן), לאחר תיקון כתבי הטענות ובכלל זה תיקון הסעדים שנתבעו, התביעה נדונה בבית המשפט לתביעות קטנות.

אולם דומה כי אף ניתן היה להגיע למסקנה שונה, כי לא רק שלמשיב עמדה הגנה מכוח החוק בעניין אמירה זו, אלא שאמירתו לגבי התלונה שנסגרה אף בלי לחקור אותו, כי זו תלונת שווא, אינה בהכרח עולה כדי לשון הרע.

כך או אחרת, המבקשת לא הצביעה על קביעה של בית המשפט קמא או על מסקנה ממסקנותיו העולה כדי טעות של ממש, שהיא בגדר פגם מהותי בפסק דינו או שגיאה מהותית המצדיקים התערבות בפסק הדין.

לנוכח כל האמור, לא נמצא מקום למתן רשות לערעור על פסק-דינו של בית המשפט קמא ואף לא נמצא נימוק המצדיק להתערב בו. בהתאם לכך, בקשת רשות הערעור נדחית.