בקשת תיקון כתב תביעה: מחיקת נתבעים והוספת נתבעים חדשים

· הרביעי, האם בקשת התיקון הוגשה בחוסר תום לב – בהתאם לאמור לעיל, לאור הקביעה כי תיקון כתב התביעה הוא חיוני, כי בריקס הודיעה על כוונתה לעשות כן מייד עם כשלון המשא ומתן, כי בקשת התיקון הוגשה בטרם הוגש כתב הגנה ובהתאם לנסיבות שהשתנו, ומייד עם התרחשותן אני קובעת כי בריקס היתנהלה בתום לב. לבקשה להוספת נתבעים נוספים- תקנות 46(א) ו- 63(ב)(11) לתקנות החדשות מקנות לבית המשפט את הסמכות להורות על הוספת בעל דין תוך תיקון כתב הטענות והכל לשם קיומו של הליך שפוטי ראוי והוגן, תוך היתחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג.

לאור כל המפורט לעיל, באיזון בין זכויות הצדדים, כאשר מנגד ניתן היה להורות על מחיקת כתב התביעה המקורי והגשת כתב תביעה חדש, תוצאה שהיתה מביאה להוצאות ניכרות, עיכוב וסירבול ההליך, תישא בריקס בהוצאות הנתבעים בסך של 25,000 ₪ בגין הבקשה, אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום ובלי קשר לתוצאות ההליך.

...

בנסיבות אלו, נטען כי בריקס התנהלה בחוסר תום לב ומתוך מטרה להפעיל לחץ פסול על הנתבעים ולפיכך יש לדחות את הבקשה.

מכל המקובץ, הגם שחלק מהתיקונים הינם תיקוני "נוסח" ומתייחסים לפירוט עובדתי שהיה ידוע לתובעת גם עובר לבקשת התיקון.

שוכנעתי כי החלק הארי והמהותי של המבוקש הינו מחיקת סעדים שהיו נכונים לשעתו של כתב התביעה המקורי ושאינם רלבנטיים עוד כיום והוספת פירוט עובדתי חדש לגבי אירועים שהתרחשו מאז הוגש כתב התביעה המקורי ומיקוד התביעה בסעדים המהותיים והרלבנטיים לאור שינוי הנסיבות והתנהלות מאוחרת להגשת כתב התביעה המקורי.

לפיכך, החלטתי לקבל את הבקשה לתיקון כתב התביעה על כל רכיביה.

לפני בקשת הנתבעת להורות על מחיקת קטע מחוות דעתו של מומחה בית המשפט, ד"ר שאדי ג'האשן (להלן: "המומחה"), וזאת מקום בו לטענתה עולה מחוות הדעת טענה חדשה, אשר לא הועלתה קודם לכן בכתב התביעה או בחוות דעת המומחה מטעם התובעים.

הנתבעת הוסיפה והפנתה לפסיקה, לפיה ככל שהיה ברצון התובעים להסתמך על העילה החדשה העולה מחוות דעתו של מומחה בית המשפט, היה עליהם להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה.

...

דומה כי אף במקרה דנן, כאשר כל חוות הדעת מטעם הצדדים עוסקות באותה תשתית עובדתית ובפרק זמן זהה בחיי המנוחה הנוגע לטיפול אותו קיבלה במהלך אשפוזה, לאחר שבוצע בה הצנתור ובשל הדימום שהתפתח במהלכו במוחה, מקובלת עלי הטענה כי יש לראות את הטענה ה"חדשה" אשר עולה מחוות דעתו של מומחה בית המשפט, ככזאת נופלת בגדרי העילה המקורית.

לאור כל האמור אני דוחה את הבקשה למחוק את הקטע המבוקש מחוות דעתו של מומחה בית המשפט.

הנתבעת תשלם לתובעים הוצאות בקשה זו, בסך 2,500 ₪.

המבקשת מוסיפה וטוענת, כי אין מדובר בהוספה של עילת תביעה חדשה, כי אם בתיקון עובדתי הנסמך על מיסמכי המשיבים עצמם, הסותרים את מצגיהם המאוחרים בכתב ההגנה וכן צירוף מנוחה נכונה כנתבעת נוספת.

בהנתן האמור אין בידי לקבל את טענת המשיבים שלפיה על המבקשת להחליט מי הנתבע הנכון ולנהל התביעה כנגדו בלבד או את טענתה כי עליה למחוק התביעה כנגד המשיבים חלף תיקון כתב התביעה.

...

בהינתן האמור אין בידי לקבל את טענת המשיבים שלפיה על המבקשת להחליט מי הנתבע הנכון ולנהל התביעה כנגדו בלבד או את טענתה כי עליה למחוק התביעה כנגד המשיבים חלף תיקון כתב התביעה.

ההיפך הוא הנכון, כפי שציינתי לעיל, אני סבורה כי ריכוז מלוא בעלי הדין הדרושים והטענות הרלוונטיות במסגרת דיונית אחת, יביא דווקא לייעול ההליך.

סוף דבר נוכח האמור לעיל, אני מקבלת את בקשת המבקשת לתיקון כתב התביעה.

וכך נאמר: "הנתבעות 2 ו-3 נמחקות כמבוקש וכמוסכם" ביום 18.10.22 הגישה העובדת בקשה לתיקון כתב התביעה לצורך צירוף המבקשות 2 ו-3 כנתבעות, כפי שהיה בכתב התביעה המקורי.

לבסוף, טענו החברה והמבקשות 2 ו -3 כי העובדת מבקשת לחזור בה מהסכמות דיוניות להן הסכימה וכעת היא מבקשת תיקון כתב התביעה שכולל לא רק הוספת נתבעות אלא אף הוספת עילות חדשות, ובצוע "מקצה שיפורים" שכזה אין לאפשר.

...

נחה דעתי כי בנסיבות העניין נשאה התובעת בנטל הנדרש לשם הצדקת תיקון התביעה באופן שנתבקש.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור וצרופותיה, ובכלל החומר שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה למתן רשות ערעור להידחות, וזאת אף ללא צורך בקבלת תגובת הצד שכנגד.

סוף דבר- דין בקשת רשות הערעור להידחות.

לעניין זה ר' רע"א 3510/21 עידן נצר נ' דוד קונפינו (מיום 25.8.21 , ההדגשות לא במקור) שם נקבע כך: "ידו של בית המשפט קפוצה יותר כשמדובר בבקשות לתיקון כתבי טענות. כך, במיוחד, באותם מקרים בהם ניתן היה בהשקעה סבירה ובמיומנות ראויה לכלול את התיקון המבוקש כבר במסגרת כתב הטענות המקורי" בנסיבות אלו, אין מקום להתיר לתובע לבצע "מקצה שיפורים". ככל שמבוקש לנהל את ההליך כנגד נתבעים נוספים, תוך השבת ההליך לקו ההתחלה - ניתן למחוק את ההליך ולהגיש תביעה חדשה כנגד בעלי הדין הרלוואנטיים.

לעניין זה אפנה אל הדברים שלהלן: "מקום בו מבוקש להוסיף עילת תביעה חדשה, בית המשפט ייעתר לכך בצמצום (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 355-352 (מהדורה אחת עשרה, 2013) (להלן: גורן)), וככלל אין להפוך את התביעה לתביעה אחרת, בפרט בשלב מאוחר של ההיתדיינות, ולאחר שההליכים התנהלו סביב כתב התביעה המקורי (גורן, 353; רע"א 4040/11 שגב, עורכי דין נ' אנג'ל ג'נרל דיבלופרס (28.8.2011))." נימוק שלישי מחמשה לדחיית הבקשה - התיקון המבוקש יאריך את הדיון ויסרבלו (1) ההליך ישוב לשלב המקדמי - עיון בבקשה לתיקון כתב התביעה מלמד שבירור הסוגיות החדשות כנגד הנתבעים החדשים יאריך ויסרבל את ההליך .

...

המסגרת הנורמטיבית תקנה 46(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018 קובעת כי: "בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, תוך התחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג." בעבר, היענות לבקשה לתיקון כתב טענות נעשתה ברוחב יד ואולם ההלכה כיום היא שונה ור' רע"א 3510/21 עידן נצר נ' דוד קונפינו (מיום 25.8.21), שם נקבע כך - "התקסד"א החדשות משקפות דרישה להקפדה גבוהה יותר מצד הצדדים על עמידה בדרישות סדרי הדין, ונראה כי במסגרתן תהיה ידו של בית המשפט קפוצה יותר כשמדובר בבקשות לתיקון כתבי טענות. כך, במיוחד, באותם מקרים בהם ניתן היה בהשקעה סבירה ובמיומנות ראויה לכלול את התיקון המבוקש כבר במסגרת כתב הטענות המקורי (השוו: רע"א 5060/21 נחל אשכול השקעות בע"מ נ' מנורה נכסים והשקעות בע"מ, פסקאות 10-13 (18.8.2021))." אין מקום לקבל הבקשה – חמישה נימוקים שדי בכל אחד מהם על מנת להביא לדחיית הבקשה בעניינינו, כאמור, לאחר שעיינתי בטענות הצדדים - לא מצאתי לקבל את הבקשה ולעניין זה יובאו הנימוקים שלהלן: נימוק ראשון מחמישה לדחיית הבקשה - התובע ידע זה מכבר אודות הנתבעים אותם מבקש עתה לצרף להליך וניתן היה לצרפם מלכתחילה (1) התובע עצמו מודה כי עניין צירוף הנתבעים אשר מבקש עתה לצרף היה ידוע לו בטרם הגשת תובענה זו, ואולם משיקולים כאלו ואחרים התובענה לא הוגשה מלכתחילה כנגד הנתבעים אותם מבקש עתה לצרף .

(2) בבקשה לתיקון כתב התביעה הפנה התובע לכך ש:" עניין תביעה כנגד המוכרים נשקל על ידי התובע בטרם נקיטת הליכים בתיק זה אך לאור הנסיבות שמלוא הבדיקות ולרבות ניסוח הסכם המכר נעשה על ידי עורכי הדין הוחלט בסופו של דבר להגיש התביעה במתכונתה הנוכחית, כנגד עורכי הדין שייצגו בעסקת המכר". כלומר – אין מדובר בתובע אשר התברר לו לפתע כי קיימים צדדים נוספים להליך אלא מדובר בנתבעים אשר התובע ביכר שלא לנהל כנגדם הליך משפטי עת הגיש תובענה זו. עתה, ורק מאחר והועלתה בדיון המקדמי התייחסות לעניין אי הגשת התביעה כנגד המוכרים, הוגשה בקשה זו לצירופם להליך.

(2) לעניין שמירה על זמנו של הציבור באופן שתביעה אשר הוגשה שלא כראוי תשוב לתחילת התור ולא תעכב מתדיינים אחרים ולחילופין תידון בדרך בה הוגשה, ר' תא (נצ') 15145-08-18 פלוני נ' נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ (מיום 24.6.2023), שם נקבע כי "משמעות היענות לבקשה הינה, בהכרח, פגיעה בזכויות הצד שכנגד, הזכאי לסיום ההליך בפרק זמן סביר וללא השבתו לאחור, מבלי שתהיה לכך סיבה מוצדקת במובהק. כך אף מדובר בפגיעה משמעותית בניהול ההליך על ידי בית המשפט, אשר יידרש להשקעת זמן שיפוטי משמעותי נוסף באם תיעתר הבקשה. זמנו של בית המשפט איננו הפקר, בהיותו בראש ובראשונה זמנו של ציבור המתדיינים הנוספים הממתינים לשמיעת עניינם". סוף דבר (1) לאור כל האמור לעיל, הבקשה לתיקון כתב התביעה נדחית.