בקשת תיקון כתב תביעה, צירוף בעל דין, מחיקת בעל דין ופיצול סעדים

עוד בטרם דחיית התביעה על הסף נגד המדינה, הגישה הנתבעת בקשה לסילוק התובענה על הסף, ובהחלטתי מיום 3.10.2022, דחיתי את הבקשה, מהטעם כי דחיית בקשה על הסף הוא סעד קצוני השמור למקרים חריגים, שבהם ברור כי גם אם יוכחו מלוא הטענות הנטענות בכתב התביעה, אין אפשרות של ממש כי התובע יוכל לקבל את הסעד המבוקש על ידו.

תקנה 46(א) בתקנות סדר הדין האזרחי משלימה וקובעת לעניין סמכותו של בית המשפט – בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שפוטי ראוי והוגן, תוך היתחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג.

כפי שציינתי בהחלטתי בדבר פיצול הדיון לתובענות נפרדות, יתכן שבמועד הגשת התביעה שלפני, אשר הופנתה תחילה גם נגד המדינה, היה מקום לצרף את כלל התביעות לכתב תביעה אחד, נוכח הקף השאלות המשותפות שפורטו, ואולם לאחר דחיית התביעה נגד המדינה לא קיימת עוד הצדקה זאת.

...

כב' השופט י' אלרון הדגיש כי דוח ועדת קדמי תומך במסקנה שלפיה מקרי הילדים שנעלמו מהווים מסכת עובדתית אחת, המצדיקה דיון אחד בתופעה ובהשלכותיה על זכאות התובעים לסעד שתבעו.

פורט כי בית המשפט יתמקד בשאלות עובדתיות ומשפטיות משותפות, כגון נהלי העברת ילדים לבתי חולים או לבתי תינוקות; מעורבות פקידי המדינה והסוכנות ביצירת התנאים שהובילו להיעלמות הילדים וליצירת הנתק בינם לבין הוריהם, קבילות דוחות הוועדות שמונו כראיות בהליך משפטי; וכיוצ"ב. על רקע זה מצא בית המשפט כי היעילות הדיונית תומכת בדיון מאוחד בעניינם של התובעים.

לדבריו- ברם, העובדה שהאירועים השונים מעוררים או עשויים לעורר שאלות משותפות שראוי כי הדיון בהם ייעשה במאוחד, אינה מביאה בהכרח למסקנה כי יש לדון בהם במסגרת תיק אחד.

הבקשה לתיקון כתב התביעה וטענות הצדדים ביום 14.6.23 הגישו התובעים את הבקשה שלפניי במסגרתה עתרו לתיקון כתב התביעה באמצעות צירוף בעל דין, מחיקת בעל דין, תיקון של עילת תביעה (מחיקת עילת תביעה קיימת והוספת עילה תביעה חדשה) ובקשה לפיצול סעדים.

...

להלן אבאר החלטתי זו. כידוע, בית המשפט רשאי להורות, בכל עת, על תיקון כתב טענות לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן תוך התחשבות, בין היתר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג (תקנה 46(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט- 2018 (להלן: "התקנות")).

הנה כי כן, במכלול השיקולים אותם נדרש בית המשפט לבחון בשוקלו אם להיעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה נמצא, בענייננו, כי אין מקום לאפשר את התיקונים המבוקשים על ידי התובעים, בשים לב למהות התיקון המבוקש (מחיקה והוספה של עילת תביעה חדשה- העומדת בסתירה לטענה קיימת בכתב התביעה ולעילת הגנה של התובעים בתביעה שכנגד); להתנהלותם לאורך ההליך, למועד הגשת הבקשה, לשלב הדיוני שבו הוגשה הבקשה ולסיבה בשלה הוגשה הבקשה במועדה – ובכך תכלית הגשת הבקשה המהווה ניסיון לתקן את הקשיים הלכאוריים שנמצאו בתביעת התובעים, לאחר שהנתבעים ובית המשפט עמדו עליהם בכתבי הטענות מטעם הנתבעים, ב-2 דיוני קד"מ שהתקיימו בהליך ובהחלטות בית המשפט.

לפיכך, אין בידי לקבל גם בקשה זו. סוף דבר הבקשה נדחית (להוציא הבקשה המוסכמת למחיקת הסוכנות היהודית מההליך בה ניתנה החלטה מתאימה ביום 15.6.23).

היתנהלות התובע בנגוד לדין מיתפשרת למתחילת ההליך, לרבות הסתרת דבר הגשת כתב התביעה, אי המצאת הבקשה לסעד זמני באף שלב והגשת בקשה לעיון חוזר על ההחלטה בבקשה לסעד זמני, בניסיון לעקוף את דיני העירעור, מחיקת הבקשה לסעד זמני תוך ניסיון להסתיר אותה ואת ההחלטות בה מהנתבעים.

(ב) תובע יכלול בכתב התביעה את כל הסעדים המבוקשים בשל עילת תביעה אחת, אלא אם כן הרשה לו בית המשפט או הדין מתיר שלא לתבעו במסגרת אותה תביעה; רשות מבית המשפט לא תנתן אלא במסגרת בקשה לפיצול סעדים.

תקנה 46 קובעת כי "בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שפוטי ראוי והוגן, תוך היתחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת התביעה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג". על פי ההסדר כיום, ביחס עם בקשה לתיקון כתב תביעה לאור תקנה 46 והפסיקה, מדיניות בתי המשפט כיום ככלל היא ליבראלית, מקילה וגמישה [ראו רע"א 7192/14 דוד צוקר ובניו חברה לבניין והשקעות בע"מ נ' דוד צוקר (פורסם במאגרים, 01.01.2015); רע"א 7466/17 מאיר אסיסקוביץ נ' מועצה אזורית הר חברון (פורסם במאגרים, 20.12.2017); רע"א 2345/98 סלים דנגור נ' חנוך ליבנה, פ"ד נב(3), 427, 431 (1998)], ובילבד והתיקון נחוץ לשם קיומו של "הליך שפוטי ראוי והוגן", אינו מקפח את זכויותיו של הצד שכנגד, המבקש היתנהל בתום לב, והבקשה לא הוגשה באיחור ניכר.

...

טענות הצדדים: טענות המבקש; לטענת המבקש, בכתב ההגנה, הנתבעים טענו כי יש לדחות את התביעה בשל העובדה שההליך המשמעתי נגד התובע נועד להפסיק את חברותו במסדר הבונים החופשיים בלבד ולא בעמותה וכי מדובר באבחנה שכל מטרתה לבצע דיכוטומיה מלאכותית בין העמותה לבין ההסדר במטרה לבסס את הטענה שלתביעה אין כל ביסוס שכן היא נשענת על הטענה להפסקת חברות בעמותה ועל דוקטרינות מדיני העמותות.

הגם והתיקונים המבוקשים אינם מקימים עילות תביעה חדשות, הרי שהדעת הנותנת היא כי התנהלות התובע אשר התייחס לאבחנה בין העמותה למסדר רק בעקבות טענות הנתבעים בכתב ההגנה, הגם והאבחנה, גם אם מלאכותית הייתה קיימת וידועה לו היטב במועד הגשת כתב התביעה וכן מאחר וכאמור הנתבעים שכבר הגישו כתב הגנה, יידרשו להגישו פעם נוספת, כל אלה מביאים אותי למסקנה כי התנהלות התובע אינה תקינה, על כן אני סבורה כי יש לחייבו בהוצאות לטובת הנתבעים.

ככל והנתבעים סבורים כי לא צורפו כל הנתבעים הנדרשים או כי הנתבעים שצורפו אינם הנתבעים הנכונים הרי ששמורה להם הזכות לפעול לצירוף או מחיקה או כל טענה אחרת שרואים הם לנכון להעלות, אך הבקשה שבפני אינה האכסניה המתאימה לכך בשלב זה. סוף דבר: נוכח כל האמור לעיל אני מתירה את תיקון כתב התביעה המבוקש.

התובע ישלם לנתבעים ביחד הוצאות בסך של 3,000 ₪.

לאחר מתן פסק הדין של בית המשפט העליון הודיעו התובעים כי הם מבקשים להמשיך בניהול התביעה, לשלב קביעת גובה הנזק שניגרם להם (התביעה פוצלה לשני הליכים שונים: תביעה נפרדת בקשר עם כל מישפחה, וענייננו בתביעת התובעים, בני מישפחת התובעים).

תקנה 46 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות) קובעת כי: "בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שפוטי ראוי והוגן, תוך היתחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג." הוראה זו חלה על התובענה הנדונה, אף שניפתחה בשנת 2003, וזאת מכוח הוראות המעבר שבתקנות.

התוספות והתיקונים לכתב התביעה אינם משנים מעילת התביעה אלא לכל היותר מרחיבים את הסעדים ומבהירים אותם (השוו רע"א (מרכז) 35345-03-22 פלוני נ' שירותי בריאות כללית (31.3.2022) שאליו הפנו התובעים).

...

באשר לתביעות העזבון, בכתב התביעה נכתב כי "התובעים מעריכים את ההפסדים שלהם ואת הכאב שלהם עקב הארוע בסכום של 20,000,000 ₪ בגין כל אדם שנרצח, ולרבות עבור פיצויים עונשיים..." (סעיף 38); ובהמשך בית המשפט התבקש "לפסוק לתובעים פיצויים על מלא הנזקים ובסך הכול סכום של 20,000,000 ₪, בגין כל אדם שנרצח לפי הפירוט לעיל ו/או לפי כל חלוקה אחרת, זאת אומרת בסך הכל – 140,000,000 ₪ (סעיף 43, ההדגשה הוספה – א.ד.). אמירה זו, יכולה ללמד, גם אם בדוחק, על כך שמלכתחילה נתבע בכתב התביעה פיצוי בגין מותו של כל אחד מהמנוחים. בהינתן כי באשר לשלושת הילדים עילת התביעה היחידה היא תביעת העזבון, הרי שנוסח כתב התביעה, מעורפל ולא בהיר ככל שיהא, יכול, גם אם בדוחק, ללמד על כך שהמדובר בתביעות עזבון. המסקנה הנובעת מכך, היא שהתיקון אינו מרחיב את כתב התביעה המקורי אלא מבהיר אותו.

משזו המסקנה, מתייתר הדיון בטענותיהם האחרות של הצדדים.

סיכום על יסוד האמור, אני מקבל את הבקשה לתיקון כתב התביעה.

ביום 6.10.2022, ובהמשך לטענות המשיבים בכתבי ההגנה, הגישו המבקשים בקשה לתיקון כתב התביעה כך שיוסרו ממנו הסעדים הכספיים וכן בקשה לפיצול סעדים.

דיון ומסקנות תקנה 46(א) בתקנות קובעת כי "בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שפוטי ראוי והוגן, תוך היתחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג". במסגרת הדיון בבקשה לתיקון כתב תביעה על בית המשפט לשקול מספר שיקולים, וביניהם "האם התיקון דרוש לצורך בירור השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת; היתנהגות המבקש ומועד הגשת הבקשה; האם התיקון עלול לפגוע באנטרס של בעל הדין שכנגד, כאשר דוגמה מובהקת לכך היא מקרה שבו התיקון ימנע ממנו להעלות טענת היתיישנות; האם היעתרות לבקשה תיגרום להכבדה רבה, להארכת הדיון וסרבולו, על חשבון אינטרס בעל הדין שכנגד והאנטרס הצבורי שבייעול הליכים וחסכון בזמן שפוטי" (רע"א 4287/21 א.ר.א.ב בונוס בע"מ נ' דורון זרוק, פסקה 16 (‏11.8.2021)).

...

לפיכך ובשלב זה, בקשת המבקשים להוסיף לכתב התביעה את נזקי ירידת הערך של הדירה נדחית.

התוצאה היא שבקשת המבקשים מתקבלת בחלקה המבקשים רשאים להוסיף סעד כספי של עוגמת נפש בקשר לכלל המשיבים ולחילופין סעד של פיצוי מוסכם בקשר למשיבה 1 בלבד.