בקשת תיקון כתב תביעה, מינוי אפוטרופוס לדין ופרוטוקול

בהשלמה לטיעוניו באשר הוגשה על ידו בכתב מציין האפוטרופוס לדין, כי נכון למועד הגשתה הייתה התביעה נעדרת עילה, היות שלא חל כל שינוי בנסיבות כנטען בה; התובעת משתפת פעולה עם בתה – הנתבעת 11 וניתן ללמוד זאת בבירור מהסמיכות בין מועד 20 הגשת התביעה מושא ההליך שבכותרת ובין מועד הגשת כתבי בי הדין של נתבעת בהליך הקשור; בהודעת העידכון שהוגשה על ידה מאשרת התובעת, כי הסכסוכים בין ילדיה המשמשים כדירקטורים בחברה אינם מהוים עילת התביעה שלה ואינם עולים כדי שינוי בנסיבות; עתירה זו שבהודעת העידכון של התובעת מהוה מעין ערעור הן על הכרעת בית המשפט המחוזי והן על פסק דינו של בית משפט זה מיום 09.02.2020 חרף היותו חלוט; בפסק הדין נקבע, כי עד לכתו של מ. לעולמו הזכות שניתנה ל - היא הצהרתית בלבד ולא קניינית כנטען; בית המשפט המחוזי לא שינה הקביעה של בית משפט זה לפיה מדובר בזכויות דקלראטיביות שאינן מקנות בעלות, וכל שנקבע על ידו הוא שסוגיית האפוטרופוס לעינייני הרכוש העיסקי של מ. תוחזר לדיון בבית משפט זה ולהכרעתו; מינוי אפוטרופוס לעינייני הרכוש העיסקי של מ. לא ישנה במאום את רישום המניות בחברה, אולם העברת מחצית ממניות החברה לתובעת ורישומן על שמה יגרום לטלטלה בחברה ויסב לה נזק, דבר העומדת גם בסתירה לקביעות שבפסק הדין.

החברה מיתנגדת גם כן לבקשה נוכח הנזק שעלול להגרם לה כתוצאה ממהלך זה. לטענת החברה העתרות לבקשה כך שיהיו לה שני בעלים שאחזקותיהם שוות, תיגרום בפועל למצב בו עלול להווצר מבוי סתום ולשיתוקה של קבוצת החברות; העברת המניות לתובעת תעצים הנזק שיגרם לחברה למשל כתוצאה משינוי הסווג שלה, עת התובעת עצמה טענה בשלב מוקדם יותר של ההליכים המשפטיים בין הצדדים (אגב הדיון באפשרות של מינוי מנהל מיוחד לחברה) כי חשיפת מצבו של מ. עלולה לגרום נזק העולה על התועלת שתיצמח כך; הסעד המבוקש לא נתבע במסגרת כתב התביעה, ולא ניתן לעתור לו על דרך של הגשת הודעת עידכון; לא כל שינוי שחל בנסיבות (הן זה הנטען בכתב התביעה והן זה הנטען בהודעת העידכון) מצדיק העברת המניות לתובעת.

חזוק למסקנה זו ניתן למצוא גם בהצהרתה של באת כוח התובעת במסגרת הדיון שהתקיים ביום 03.03.2021 בבית המשפט המחוזי, שם מבהירה היא שמהות התביעה שלפנינו היא מינוי בעלי תפקיד מטעם התובעת בחברה (עמ' 5 ש' - 9 לפרוטוקול הדיון בבית המשפט המחוזי).

בהנתן הדברים הללו, אכן לא ניתן לעתור לסעד מעין זה במסגרת הודעת עידכון, ולמצער היה על התובעת להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה.

...

אף כי לא מצאתי כל ממש בטענות שהופנו כנגדו וכפי שהובהר לא אחת, לא נמצא כל רבב בהתנהלותו, עת הוא מילא מלאכתו נאמנה, כזרועו הארוכה של בית המשפט ולמען טובת החברה, אף שלא תמיד זכה לשיתוף פעולה מצד אורגני החברה, וחמור מכך – מן התשתית הראייתית שהונחה לפניי מצאתי שלעתים הם או מי מהם ניסו לשים מכשול בפניו, עד כי נזקק לעזרת בית המשפט, בנסיבות העניין שוכנעתי, שראוי להפיח רוח חדשה בנשמת החברה ולפתוח דף חדש בסיפור חייה בדמות מינוי אפוטרופוס שאין ולא הייתה לו עד כה, כאמור, כל זיקה לחברה ו/או למי ממוסדותיה ו/או אורגניה.

סוף דבר עתירת התובעת להעברת מחצית ממניות החברה על שמה נדחית, וכך גם התביעה מושא ההליך שבכותרת.

כפוף להסכמתו, אני מורה על מינויו של מר י.ר. כאפוטרופוס לרכושו העסקי של הנתבע מר י.ר. מתבקש להודיע תוך 10 ימים האם הוא מסכים לקבל על עצמו המינוי.

התובעת ביקשה בבקשתה מתן החלטה בשלושה נושאים: תיקון כתב התביעה, מינוי אפוטרופוס לדין לקטינה, ותיקון פרוטוקול.

...

יחד עם האמור, חרף התנהלות התובעת שלא פעלה על פי התקנות ולאור מהות הבקשה מצאתי להיעתר לה ולאפשר תיקון כתב התביעה וזאת מכוח תקנה 46 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט-2018.

עוד תשלם התובעת את האגרה הנדרשת בעבור הבקשה.

תואיל המזכירות לשלוח החלטתי ללשכה לסיוע משפטי על מנת למנות אפוטרופוס כאמור.

כמפורט בהשתלשלות הדיונית דלעיל משך למעלה משנה מאז דיון קדם המשפט עמד למעשה ההליך בחוסר מעש של התובעת עד שביקשה לתקן את כתב התביעה והחליפה ייצוג (ואין להטיל את האחריות לפתח הנתבעת לניגוד העניינים בו היה מצוי ב"כ הקודם של התובעת).

הנטל (המוגבר) על התובעת להוכיח את תביעתה ושעה שאינה כשירה (לכאורה) להחקר על תצהירה ושעה שמיופת הכח היא נתבעת בתובענה ולה אינטרס כלכלי אישי בתוצאה (עמ' 115 לפרוטוקול), על שכמה מוטל היה הנטל לבקש לקיים דיון לעדות מוקדמת (כפי שציינה בעצמה כבר בקד"מ הראשון), ומשכך לא נעשה -להודיע מבעוד מועד שהיא לא תתייצב לדיון ההוכחות ושאינה יכולה להחקר על תצהירה (בצרוף אסמכתה) - ולהציף מיוזמתה את שאלת הצורך במינוי אפוטרופוס לדין עת מיופת הכח היא גם נתבעת ולה אינטרס כלכלי אישי בתוצאה.

...

סבורתני שדין התביעה להידחות בשל כל אחד מהטעמים שהובאו בהרחבה לעיל.

מהמורם ומהמקובץ עולה שלא הוכח שמשך השנים לא התנהל הליך רכושי בבית הדין הרבני.

משהותיר אחריו המנוח צוואה המזכה את יורשיו בכל רכושו (ובכלל זה באים גם המטלטלין וכלי הרכב) ומשהתובעת אינה נמנית על הזוכים בצוואה (פרט ל10 אגורות שזיכה אותה המנוח) הרי שאין תחולה להוראת סעיף זה ויש לדחות גם ראש תביעה זה. סיכומו של דבר הוא שהתביעה נדחית.

ביהמ"ש דחה הבקשה לתיקון כתב התביעה, החל בהליך למינוי מומחה ודחה בקשת הנתבעים לסלק התביעה על הסף.

הוא העיד שיש צו לפיו הוא אפוטרופוס לגוף כי אמו בת 98 ועיוורת ולא מכירה העובדות ואינה מתגוררת בבניין.

הפירסום השלישי אהרון הפנה בסעיף 9ט לכתב התביעה שכנגד לציטוט מכתב שמיכאל וצביה שלחו אליו עם העתק לכל הדיירים ביום 25.7.18 בו ייחסו לו פברוק פרוטוקול שקרי, שקרים, מריבות עם שכנים, חסימה והשתלטות על רכוש משותף, והזהירו אותו ש"חייך יהפכו לבלתי נסבלים".

...

טענות הנתבעים הנתבעים טענו בכתב ההגנה כי דין התביעה להידחות על הסף ככל שנוגעת למיכאל וצביה וזאת בהיעדר יריבות שכן אינם חתומים על הסכם המכר ואינם בעלי הזכויות בדירות בבניין, ומכאן שאין למי מהם עילת תביעה נגד מי מהם.

ביהמ"ש קובע שלאחר שמיעת הראיות, הוא הגיע למסקנה המצערת שלגבי הליך זה יפים דברים של ביהמ"ש המחוזי שכתב בעניין ע"א 45463-05-22 לנגר ואח' נ' פסטרנק ואח' (פורסם בנבו) כלהלן: "נקבע כי מרבית הטענות, גם אם היו מוכחות, הינן תיאור של חיכוכי שכנים, מעשים של מה בכך, זוטי דברים, שבדרך שבשגרה נמנעים מראש או נפתרים בשיחה או לכל היותר מלובנים בזמן אמת בפני המפקח על הבתים המשותפים.

ביהמ"ש קובע שהתביעות מקזזות זו את זו לנוכח כל האמור לעיל, ביהמ"ש קובע שהתביעות בסכומי עתק, שיש לקבל רק חלק זעיר מהן, מקזזות זו את זו ולכן אין מקום לחייב מי מהצדדים.

סוף דבר ביהמ"ש קובע שהתביעה והתביעה שכנגד מקזזות האחת את השנייה.

כך למשל לשאלת מינוי או אי מינוי האפוטרופוס למבקש יש השפעה מכרעת בקשר להתקיימות תנאי סעיף 11 לחוק ההתיישנות, אולם למרות שהטענות ביחס למצבו הנפשי החמור של המבקש משתרעות על כל פרשת התביעה, המבקש טוען כי כלל לא מינו לו אפוטרופוס (ראה עמ' 10 לפרוטוקול), ומנגד המומחה טוען כי בדק את המבקש לצורך מינוי אפוטרופוס (עמ' 21 לפרוטוקול), כאשר גם אם אכן מינו למבקש אפוטרופוס, לא ברור מתי מונה ומה היו סמכויותיו.

כמו כן בפסיקה התגבשה הבחנה בין בקשת תובע לתיקון כתב תביעה בדרך של הוספת עילה חדשה, לבין בקשות מסוג אחר, כאשר לעניין זה נקבע כי בית משפט ייטה שלא להתיר תיקון כתב תביעה, אם מטרת התיקון היא הוספת עילה חדשה, אשר הראיות להוכחתה שונות מן הראיות הדרושות להוכחת העילה המקורית.

...

אומנם היעתרות לבקשה תגרום להארכת הדיון, שכן לאחר הגשת חוות הדעת המתוקנת המשיבה רשאית להגיש כתב הגנה וחוות דעת מתוקנים, אולם באיזון הראוי בין השיקולים הנ"ל, אני סבורה כי הנזק, ככל שייגרם למשיבה בהיעתרות לבקשה, ניתן לפתרון בפסיקת הוצאות.

סוף דבר הבקשה לתיקון כתב התביעה, על דרך של הגשת חוות הדעת המתוקנת, מתקבלת.

אני קובעת ישיבת קדם משפט, היה ויוגשו כתבי טענות מתוקנים, ליום 15.5.2024 בשעה 09:30.