בקשת תיקון כתב תביעה לפי תקנה 46(א)

לפני בקשה לתיקון כתב התביעה עפ"י תקנה 46 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות").

גישה זו, אשר נהגה בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מוצאת ביטויה גם בתקנה 46 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט- 2018 (להלן: "התקנות"), הקובעת : "בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שפוטי ראוי והוגן, תוך היתחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג". על פי הוראת המעבר הקבועה בתקנה 180(ג)(1) לתקנות, תקנה 46 חלה על הליכים שניפתחו עובר לכניסת התקנות לתוקף.

...

אינני מקבל טענה זו. עניינים אלה היו ידועים או צריכים היו להיות ידועים לתובע בעת הגשת כתב התביעה.

הבקשה מעוררת את השאלה מהי אמת המידה לתיקון כתב תביעה לפי תקנה 46(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 ("התקנות החדשות") בשלבים מוקדמים של ההיתדיינות, ובאופן קונקריטי: אימתי ראוי להתיר תיקון של כתב תביעה בשלב קדם המשפט, ומתי ראוי לסרב לבקשת התיקון בתור שכזו, אך להותיר לתובע את האפשרות למחוק את התובענה ולהגישה מחדש כך שתכלול את הטענות מושא בקשת התיקון, תוך חיובו בהוצאות הנתבע עד לאותו שלב.

...

הכף הייתה נוטה להיעתר משום שמדובר במידע שנמצא בידיעה בלעדית של הנתבעות ויש קושי לבררו בדרכים אחרות.

ברם אם התובע יבקש לשוב לסוף התור כדי להעלות את הטענה – אך הפעם יניח תשתית מינימלית בעניינה – נראה לי שיש מקום לאפשר זאת בשים לב לאמת המידה הליברלית הנוהגת, כפוף לתשלום הוצאות בגין ההתדיינות עד כה. טענה חדשה שנייה שהתובע מבקש להעלות היא שלאחר הגשת התובענה הוא גילה שהנתבעות בנו גלריה ללא אישור וביצעו תוספות בניה מהעת האחרונה.

סוף דבר מכל המקובץ לעיל, דין הבקשה לתיקון כתב התביעה להידחות.

בקשה לתיקון כתב התביעה: ביום 17.2.21 המבקשת הגישה בקשה לתיקון כתב התביעה לפי תקנה 46 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018 (להלן: "התקנות החדשות").

ב) תקנה 46 (א) לתקנות החדשות קובעת: "בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שפוטי ראוי והוגן, תוך היתחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג". זאת בזיקה לעקרונות היסוד שגובשו בתקנות 1 - 5 לתקנות החדשות, הלוקחות בחשבון גם את האנטרס הצבורי בחלוקה ראויה והוגנת של הזמן השפוטי.

...

לסיכום: לאור האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית ביחס להחלטה מיום 17.2.21.

בנוגע להחלטה מיום 18.4.21 : ניתנת רשות ערעור והערעור מתקבל לגופו.

המסמכים, בהתאם לטבלה שצורפה לבקשה לצירוף ראיות חדשות, יוגשו לבימ"ש קמא תוך 10 ימים מיום קבלת פסק דין זה. הבקשה להגשת ראיות נוספות בבקשת רשות ערעור, נדחית.

הצדדים הסכימו ונקבע בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 21.7.2021 כי "התיק יימשך כסדרו ללא קשר לעניין חידוש הגישור". ביום 9.8.2021 הגישה המבקשת בקשה לתיקון כתב התביעה לפי תקנה 46(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, היא הבקשה העומדת במוקד בקשת רשות ערעור זו (להלן בהתאמה: הבקשה ו-התקנות החדשות).

...

עם זאת, סבורני, כי בקשה לתיקון נועדה, בין היתר, גם למצבים שבהם מחמת טעות בתום לב נשמט סעד מכתב התביעה או משום שהתברר תוך כדי ניהול ההליך שסעד מסוים לא התבקש, בשל טעות אסטרטגית או טעות משפטית.

שנית, מקובלת עלי הנחת היסוד של המשיבים, כי הליך הגישור צריך להתנהל בצורה גלויה, כנה, פתוחה וללא מורא וכי אין לתת יד למצב שבו אחד הצדדים ישתמש במידע שגילה בהליך הגישור לטובת ההליך האדברסרי.

סוף דבר – בקשת רשות הערעור מתקבלת.

ביום 16.11.2022, הגיש המבקש בקשה לתיקון כתב התביעה לפי תקנה 46(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

...

יתרה מזאת, אין בידי לקבל את גרסת המבקש הטוען כי משמעות סעיף 20 להסכם היא כי "לא יהיה צורך בהליך משפטי נוסף אם יינתן הסעד ההצהרתי המבוקש". מסקנה זו אינה עולה מלשון סעיף 20 להסכם, ואינה מתיישבת עם הפסיקה הנוהגת, כמפורט לעיל.

במצב דברים זה, אין מנוס מהקביעה שמדובר בסעד כספי שיש לשלם בגינו אגרה מתאימה.

סוף דבר: הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.