בקשת תיקון כתב תביעה להוספת בעל דין

בעניינינו, סבורני כי הבקשה איננה עומדת באמות המידה הרלוואנטיות לעניין בקשה לתיקון כתב תביעה על דרך של הוספת בעל דין.

...

בענייננו, סבורני כי הבקשה איננה עומדת באמות המידה הרלוונטיות לעניין בקשה לתיקון כתב תביעה על דרך של הוספת בעל דין.

ראשית, לא שוכנעתי כי הצירוף נדרש לצורך הכרעה יעילה ושלמה בתביעה.

אשר על כן הבקשה נדחית.

לטענת הנתבעים, אין מדובר בתיקונים מיזעריים כלשון תקנה 46 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט- 2018 (להלן: "התקנות"), כדוגמת מחיקת או הוספת בעל דין, שכן, התיקונים המבוקשים במסגרת הבקשה הנם תיקונים מהותיים אשר יוצרים תביעה חדשה ושונה לחלוטין, המבוססת על עילות תביעה שונות.

המסגרת הנורמאטיבית תקנה 46 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט - 2018 (להלן: "התקנות") קובעת את סמכות בית המשפט לאשר תיקון כתב טענות כדלקמן: "בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שפוטי ראוי והוגן, תוך היתחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג." הלכה היא, כי בית המשפט ייעתר ברוחב לב לבקשת תובע לתיקון כתב טענותיו, מקום בו הוא סבור כי יש בתיקון המבוקש, כדי להועיל בבירור השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים (ראו האמור ברע"א 8892/20 פורטמן נ' צורי שדי ניהול אחזקות מבנים בע"מ, פסקה 13 (8.4.21); רע"א 6222/20 הדר נ' שם טוב, פסקה 13 (27.10.20); אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, 353-351 (כרכים א-ב), מהדורה 13, 2020 (להלן: "גורן"); ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי פ"ד מו(3) 214, פסקה 5).

...

" ג.2 מן הכלל אל הפרט ביישום השיקולים הללו על נסיבות המקרה הנדון, סבורני כי יש לאפשר את התיקון המבוקש וזאת בין אם נבחר את הגישה הליברלית בתיקון כתבי טענות ובין אם נלך על פי הגישה המצמצמת לאור מטרתן ותכליתן של התקנות החדשות.

משכך, ובנסיבות בהן הצורך בתיקון כתב התביעה נבע, בעיקרו, כאמור, משינוי הנסיבות כתוצאה ממכירת הנכס לצד ג' לאחר הגשת כתב התביעה המקורי, סבורני, כי לא ניתן לחסום את דרכם של התובעים מהתאמת תביעתם לנסיבות החדשות ולקבלת סעד, באם יוכיחו תביעתם.

סוף דבר לאור כל האמור, אני מתירה את תיקון כתב התביעה כמבוקש ומחייבת את התובעים בהוצאות, על הצד הנמוך, בסך של 3,000 ₪ בתוספת מע"מ שתשולמנה לנתבעים בשל הצורך להגיש כתב הגנה מתוקן מטעמם.

הבקשה לתיקון כתב התביעה וטענות הצדדים ביום 14.6.23 הגישו התובעים את הבקשה שלפניי במסגרתה עתרו לתיקון כתב התביעה באמצעות צירוף בעל דין, מחיקת בעל דין, תיקון של עילת תביעה (מחיקת עילת תביעה קיימת והוספת עילה תביעה חדשה) ובקשה לפיצול סעדים.

...

להלן אבאר החלטתי זו. כידוע, בית המשפט רשאי להורות, בכל עת, על תיקון כתב טענות לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן תוך התחשבות, בין היתר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג (תקנה 46(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט- 2018 (להלן: "התקנות")).

הנה כי כן, במכלול השיקולים אותם נדרש בית המשפט לבחון בשוקלו אם להיעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה נמצא, בענייננו, כי אין מקום לאפשר את התיקונים המבוקשים על ידי התובעים, בשים לב למהות התיקון המבוקש (מחיקה והוספה של עילת תביעה חדשה- העומדת בסתירה לטענה קיימת בכתב התביעה ולעילת הגנה של התובעים בתביעה שכנגד); להתנהלותם לאורך ההליך, למועד הגשת הבקשה, לשלב הדיוני שבו הוגשה הבקשה ולסיבה בשלה הוגשה הבקשה במועדה – ובכך תכלית הגשת הבקשה המהווה ניסיון לתקן את הקשיים הלכאוריים שנמצאו בתביעת התובעים, לאחר שהנתבעים ובית המשפט עמדו עליהם בכתבי הטענות מטעם הנתבעים, ב-2 דיוני קד"מ שהתקיימו בהליך ובהחלטות בית המשפט.

לפיכך, אין בידי לקבל גם בקשה זו. סוף דבר הבקשה נדחית (להוציא הבקשה המוסכמת למחיקת הסוכנות היהודית מההליך בה ניתנה החלטה מתאימה ביום 15.6.23).

בקשה זו אינה נתמכת בתצהיר, היא אינה כוללת פירוט ולו מינימאלי בדבר אותן עובדות נטענות חדשות, לא ברור מהו התיקון אשר מבוקש לכלול בתיקון התביעה, וזאת למרות שכעולה מהשתלשלות העניינים בתיק העיקול, ברור הוא שמדובר בתיקון צפוי מבוקש רחב הקף ויריעה, אשר צפוי לכול (צ"ל – לכלול, ש.ג) הוספת בעלי דין והוספת טיעון עובדתי מפורט.

(א)בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שפוטי ראוי והוגן, תוך היתחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג.

...

באשר למרכיב בקשת התיקון הנוגע להוספת חברת סטלר כנתבעת נוספת, ומבלי לחוות דעה ביחס לשאלת הצדקת קיומו או סיכוייו של הליך זה ביחס לנתבעת חדשה זו, אני סבורה, כי אף בעניין זה יש להתיר את התיקון המבוקש.

לסיכום - טאייב תימחק מההליך כבעלת דין תובעת.

כן מאושרת הוספת טיעון נדרש בכתב התביעה בקשר עם התיקונים הנ"ל. הבקשה לתיקון סכום התביעה נדחית.

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש קמא מיום 14.2.24 (כב' השופטת אפרת קריב) במסגרתה דחתה את בקשת המבקש לתיקון כתב התביעה בדרך של הוספת בעל דין נוסף כנתבע בהליך.

...

בין לבין, ממועד קדם המשפט הראשון ועד למועד קדם המשפט השני התיק הוקדש להגשת תחשיבי נזק, עדכונים לגבי הגשת כתב תביעה מתוקן ונכות המשיב וכן בקשה להגשת פס"ד בהיעדר הגנה כנגד צד ג' >> כל האמור לעיל נמשך כחצי שנה.

למעשה ממועד קדם המשפט השני ועד למועד קדם המשפט השלישי הוקדש התיק לתגובת המשיב והמל"ל להצעת בימ"ש, וכן לבקשות והחלטות לאור חוסר שיתוף הפעולה מטעם המשיבה 3 >> כל האמור לעיל נמשך כחצי שנה.

. לאור כל האמור לעיל לא נמצאה כל שגיאה בהחלטתו של בימ"ש קמא ואני מורה על דחיית בקשת רשות הערעור.