בקשת תיקון כתב תביעה לאחר כניסת תקנות חדשות לתוקף

ביום 31/1/2021, לאחר כניסת תקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט – 2018 (להלן: "התקנות החדשות") לתוקפן הוגשה על ידי הבנק, לדקס והמבקש "בקשה מוסכמת מטעם הצדדים להארכת מועד להגשת בר"ל ותיקון כתב התביעה". מי שייצגה אז את הנתבעים – המבקש ולדקס ציינה מפורשות בבקשה, כי נידרשת לה ארכה לצורך הגשת בר"ל. תיקון כתב התביעה נידרש רק לצורך הוספת ערבים כנתבעים נוספים.

...

דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בתשובת המשיבים וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) לפי הוראת המעבר בתקנה 180 (א) לתקנות החדשות, חל החלק הראשון של התקנות "על כל עניין אזרחי המובא לפני בית משפט". כלומר – חלה על בעל דין, ובכלל זה על המבקש החובה לנהוג בתום לב ובהגינות דיונית (תקנה 3 (ב) לתקנות החדשות) ולא לעשות שימוש לרעה בהליכי משפט ובכלל זה להשהות ניהול ההליך על ידי ביצוע פעולה בלתי מידתית לאופי הדיון (תקנה 4).

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

בתחילת שנה זו ניכנסו לתוקפן תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן - התקנות החדשות) והבקשה לתיקון כתב התביעה בתיק זה הוגשה לאחר כניסתן לתוקף.

...

לאחר שכל זה נרשם ונשקל, לרבות השלב אליו הגיע ההליך שבפניי, הרי שדווקא מטעמי יעילות הדיון והצורך בחיסכון בזמן שיפוטי, שהוא משאב ציבורי מהמדרגה הראשונה, ובנסיבות העניין הספציפיות כאן ומבלי שהדבר יהווה תקדים למקרים דומים אחרים ולא בלי התלבטות כפי שצוין לעיל - מצאתי לפנים משורת הדין להיעתר לבקשה באופן חלקי ביחס לרכיב השני ובכפוף לחיוב הולם בהוצאות, כפי שיפורט להלן.

לסיכום, אני נעתרת לבקשה באופן חלקי כדלקמן: העתירה לתיקון כתב התביעה ביחס לרכיב אריחי הרצפה - נדחית.

סוף דבר אני נעתרת לבקשה באופן חלקי ומורה כדלקמן: העתירה לתיקון כתב התביעה ביחס לרכיב אריחי הרצפה - נדחית.

המשיבים מפנים לפסיקה גדי לבסס טענתם כי עם כניסת תקנות סדר הדין החדשות לתוקף "המגמה הליבראלית הכללית" שהייתה בהעתרות לבקשות "עברה שינוי" (רע"א 59739-04-21 ביקנל נ' קרן פז חברה לבנין בע"מ (נבו, 06.05.21)).

תקנה 46 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018 (להלן: "התקנות החדשות") קובעת: "בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שפוטי ראוי והוגן, תוך היתחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג". תקנה 46 לתקנות החדשות מורה כי בית המשפט רשאי להתיר תקונם של כתבי טענות בכל עת, לשם קיומו של הליך שפוטי ראוי והוגן.

לאור כל האמור לעיל, יוגש כתב תביעה מתוקן; בד בבד, ניתנות הוראות להמשך ניהול ההליך: לאחר הגשת כתבי הטענות המתוקנים בהתאם לתקנות, ובתוך 30 יום מהמצאת כתב הטענות האחרון, ישגר כל צד לרעהו תצהיר גילוי מסמכים ערוך כדין וכן דרישה לענות על שאלון ו/או פרטים נוספים, במידה וצד יחפוץ בכך.

...

יודגש, גם אם יבחרו להגישם וגם אם לא, אין מנוס מהשתת הוצאות בנסיבות העניין, הן לצורך ריפוי "המחדל" והן לאור העובדה כי הוגשו תשובות.

לאור כל האמור לעיל, יוגש כתב תביעה מתוקן; בד בבד, ניתנות הוראות להמשך ניהול ההליך: לאחר הגשת כתבי הטענות המתוקנים בהתאם לתקנות, ובתוך 30 יום מהמצאת כתב הטענות האחרון, ישגר כל צד לרעהו תצהיר גילוי מסמכים ערוך כדין וכן דרישה לענות על שאלון ו/או פרטים נוספים, במידה וצד יחפוץ בכך.

סוף דבר הבקשה מתקבלת.

בתחילת שנת 2021 ניכנסו לתוקפן תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן - התקנות החדשות) והבקשה לתיקון כתב התביעה בתיק זה הוגשה לאחר כניסתן לתוקף.

...

מדובר בנתונים ומסמכים שהיו אמורים להיות בידה זה מכבר ואין בידי לקבל ההסבר המועלה בבקשה לעניין זה. השינוי המבוקש עתה אינו שינוי קל או פורמלי אלא שינוי מהותי ויסודי.

לסיכום, התקנות החדשות מטילות על ביהמ"ש כתמיד לנהל דיון יעיל, צודק והוגן תוך התחשבות בשיקולים המביאים בחשבון לא רק את עניינם של הצדדים להליך אלא את כלל המתדיינים והאינטרס הציבורי.

סוף דבר הבקשה לתיקון כתב התביעה - נדחית.

במסגרת הבקשה לתיקון כתב התביעה, לצורך צירוף המוסד לביטוח לאומי כנתבע נוסף, נטען כי לאור טענות הצדדים בשתי התביעות, יש מקום לתיקון כתב התביעה על-יד צירוף נתבע חדש.

דיון והכרעה: לאחר שבחנתי את טענות הצדדים בכתב ובדיון, ונתתי דעתי לעקרונות הפסיקה וליישומם במקרה זה ותוך נקיטת הזהירות המתחייבת, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לסילוק על הסף להדחות בשלב זה, וטענות הצדדים שמורות להמשך ההליך.

תקנות 100 ו-101 לתקנות סדר הדין האזרחי הישנות קובעות כי בית משפט רשאי לדחות תובענה על הסף או למחוק תובענה על הסף, אך הוא אינו חייב לעשות כן. במקומן של התקנות הישנות באו תקנות 41-43 לתקנות החדשות (התשע"ט-2018), שנוקבות בעילות לסילוק תובענות על הסף, ומטרתן זהה (ראו: רע"א 6953/20 נת"ע נתיבי תחבורה ערוניים להסעת המונים בע"מ נ' לזר - ב.י. מדידות הנדסיות בע"מ (05/01/2021); ת"א (מרכז) 32138-06-20 עליזה זרדב נ' אליהו אלגאלי (18/02/2021) שם נקבע: "כניסת אותן תקנות חדשות לתוקף, אינה מאיינת את ההלכה הפסוקה שנקבעה בבית המשפט לאורך השנים").

...

יצוין כי ככל שיתברר בסופו של ההליך כי התובענה שהגיש התבועת נגד המוסד לביטוח לאומי אכן דינה להידחות, ניתן יהיה לפצות על הכללתו של המבקש בהליך, באמצעות פסיקת הוצאות ראויות ומתאימות.

משהוגש כתב הגנה מטעם המוסד לביטוח לאומי, אני מורה לצדדים להשלים את ההליכים המקדמיים ביניהם וכן לקיים דיון מקדמי כמתחייב מתקנות סדר הדין האזרחי ולדווח על תוצאותיו.

המזכירות תמציא החלטתי לב"כ הצדדים ותזמנם לדיון.