בקשת תיקון כתב תביעה והארכת מועד להוספת נתבעת

מוסיפים הנתבעים וטוענים כי ככל ובית המשפט ייעתר לבקשה, הרי שהם עומדים על הגשת כתב הגנה מתוקן, וכן מבקשים הם להאריך את המועד להגשת ראיותיהם ב-30 ימים לאחר הגשת תצהירו המתוקן של התובע.

עיון בנוסח כתב התביעה המתוקן, שצורף לבקשה, מעלה, שבמסגרת התיקון מבוקש להעלות את סכום התביעה ל-573,861 ₪ (חלף הסכום של 231,154.50 ₪ שבכתב התביעה המקורי), וכן להוסיף את הטענות הבאות: הוסתר מהתובע שהעסקה הראשונה, שהוצגה על ידי הנתבעים כ"אופציה", כללה למעשה שתי עיסקאות אופציה.

...

לא שוכנעתי שבמקרה דנן השיהוי בהגשת הבקשה יפגע בנתבעים ובמלאכת עשיית הצדק במידה המצדיקה את דחיית הבקשה.

לפיכך, לאחר ששקלתי את השיקולים בהתאם לתקנה 46 של התקנות החדשות ובהתאם לפסיקה, ונתתי דעתי לשיהוי הלא מבוטל בהגשת הבקשה, אני סבורה שיש להיעתר לבקשה, אולם לחייב את התובע בהוצאות הנתבעים בגין בקשה זו. ד - סוף דבר לאור המפורט לעיל, אני נעתרת לבקשה לתיקון כתב התביעה, ומתירה את הגשת כתב התביעה המתוקן שצורף לבקשה.

אני קובעת ישיבת קדם משפט נוספת ליום 20.10.2022 שעה 08:30.

הנתבע הגיש בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת היתיישנות וכן בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה עד להכרעה בבקשה.

לעניין הבקשה לתיקון כתב התביעה טוען הנתבע כי אין תועלת בתיקון התביעה שדינה ממילא דחיה בשל היתיישנות.

בהתאם לסעיף זה "תקופת ההתיישנות לכל תביעה נגד המפעל בכל עניין הנובע מתכנית זו היא 6 (שישה) חודשים מיום קיומה של ההגרלה שבה הישתתף או נועד להישתתף הכרטיס נשוא התביעה". עוד מוסיף הנתבע וטוען כי על גב כרטיס ההגרלה נכללת הוראת תקופת היתיישנות מקוצרת כשהיא מובלטת ומסומנת בהדגשה, לפיה "תקופת היתיישנות מקוצרת: תקופת היתיישנות לכל דרישה או תביעה בכל עניין הנובע מהכרטיס ו/או ההגרלה היא שישה חודשים בלבד ממועד ההגרלה". הנתבע מפנה לסעיף 19 לחוק ההתיישנות המתיר לבעלי דין להסכים בחוזה נפרד בכתב על תקופת היתיישנות מקוצרת מזו הקבועה בחוק, ובילבד שלא תקצר משישה חודשים.

...

התובעים הגישו התנגדות לשינוי הסיווג וטענו כי אין מדובר בתביעה לסעד כספי אלא בתביעה שנועדה להוכיח כי "קיימים אי סדרים אצל הנתבעת וכי התובעים רכשו את הכרטיס כפי שטענו". ביום 24.10.21 קבעתי כי בהתאם לטענת התובעים מדובר בתביעה תיאורטית או בתביעה לסעד הצהרתי, וכי בשני המקרים אין לאפשר בנסיבות המקרה תביעה במסלול זה. לפיכך קבעתי כי ככל שלא יוגש נימוק מטעם התובעים מדוע להימנע ממחיקת ההליך, ימחק ההליך.

גם טענה זו דינה להידחות.

משהגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות על הסף אין צורך לדון בבקשה לתיקון כתב התביעה.

מן האמור עולה כי דין התביעה להידחות על הסף בשל התיישנותה.

התובע ביקש להאריך את המועד לקיום החלטת בית הדין ובקשתו התקבלה.

ביום 2.10.23, באיחור של יום מהמועד שנקצב בהחלטת בית הדין, הוגשה לבסוף בקשת התובע לתיקון כתב התביעה.

הסמכות לצרף צד להליך מעוגנת בתקנה 18 (א) לתקנות הקובעת כי: "בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית הדין או הרשם, לבקשת בעלי דין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית הדין דרושה כדי לאפשר לבית הדין לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה". כמפורט ברקע העובדתי לעיל, התובע הגיש כתב תביעה מתוקן עוד בטרם הגיש את הבקשה לתיקון כתב התביעה, ועל כן ההחלטה ניתנת בהתייחס למסמך זה, אליו התייחסתי כאל טיוטת כתב התביעה המתוקן.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובחומר הקיים בתיק מצאתי כי דין הבקשה להתקבל.

סוף דבר- הבקשה מתקבלת: המזכירות תסרוק את כתב התביעה המתוקן לתיקיית כתבי הטענות.

ב – הבקשה ביום 31.1.2024 הגיש התובע בקשה לתיקון כתב התביעה על-ידי הוספת חברת JGAS כנתבעת נוספת בהליך.

הגִרסה בדבר אחריות JGAS עלתה בצורה ברורה רק בתצהירים מטעם הנתבעת, ולכן ככל שהדבר נידרש, יש להאריך את המועד להגשת בקשה זו. בתגובתה היתנגדה הנתבעת לבקשה, ולהלן טעמיה: הטענה בדבר התקנת מערכת הגפ"מ על-ידי חברת JGAS הועלתה על-ידי התובע עצמו בכתב התביעה (בסעיפים 6, 11 , 44-42 ו-47 לכתב התביעה), שם ציין התובע כי הנתבעת מייחסת את התקלה להתקנת אותה מערכת.

...

לפיכך, אני דוחה את הטענה, לפיה מדובר בטענה ש"הוחבאה" על-ידי הנתבעת או שהועלתה רק לאחרונה.

עם זאת, צירוף חברת JGAS אינו שולל מן הנתבעת טענה כלשהי העומדת לה. באיזון בין כלל השיקולים שנמנו, סבורני כי יש להיעתר לבקשה, אולם בכפוף לתשלום הוצאות לנתבעת, וזאת בשים לב לכך שהעובדות העומדות בבסיס הבקשה היו ידועות לתובע בשלב מוקדם יותר (ואף בטרם הגשת התביעה), בשים לב לעיכוב בבירור ההליך שיגרום התיקון המבוקש וכן נוכח העבודה הנוספת שיהא עליה להשקיע בהכנת כתב הגנה מתוקן והשלמת ראיותיה, ככל ותרצה לעשות כן. בעניין זה אני מפנה לדבריו של כב' השופט נ' סולברג ברע"א 7466/17 אסיסקוביץ נ' מועצה אזורית הר חברון, פִסקה 9 (20.12.2017): "אכן, תיקון כתב התביעה יביא לעיכוב נוסף בהליך, ויחייב את תיקונם של כתבי ההגנה – אך על כל 'פשעים' יכסה התשלום הכספי, על ההוצאות היתרות שגרמו המבקשים, ועל הסירבול שנגרם בעטיים." ד – סיכום אשר על כן, אני מקבלת את הבקשה לתיקון כתב התביעה על דרך הוספת חברת ג'יי. גז בע"מ (JGAS) כנתבעת נוספת.

לאחר שימלא התובע אחר התנאים שנמנו, ימציא התובע את כתב התביעה המתוקן לחברת JGAS (בצירוף החלטתי זו).

לטענת הנתבעת, מועד הגשת כתב התביעה המתוקן וצירופה כנתבעת נוספת, הנו מועד תחילת ההליכים נגדה.

מכל מקום טוענת הנתבעת, כי ניסיונו של התובע לטעון, כי בקשות טכניות שהגישה הנתבעת (בקשה למתן הוראות) ובקשה נוספת למתן הוראות ולקבלת ארכה להגשת כתב הגנה, כאילו מדובר בבקשות מהותיות, שיש בהן היתייחסות לגופו של עניין, הוא ניסיון "מופרך ומנותק מהמהות של כל אחת מהבקשות הנ"ל." לטענתה דובר היה בבקשות טכניות.

כמו כן, ב"כ הנתבעת טען לפרוטוקול הדיון כך: "אני מצטרף לעמדת חברי. בשים לב לשאלת האחריות במקרה הספציפי הזה, גם מיקום הארוע וגם השנים הרבות שעברו והתמונות שלא ידוע מתי צולמו, ומיקום הנפגע..." ביום 14.3.23, הוגשה הבקשה לתיקון כתב התביעה והוספת הנתבעת להליך.

...

סעיף 3 לחוק ההתיישנות, תשי"ח- 1958 (להלן: "חוק ההתיישנות") קובע כך: "אין נזקקים לטענת התיישנות אם לא טען הנתבע טענה זו בהזדמנות הראשונה לאחר הגשת התובענה." יוצא אפוא, כי נתבע המבקש להתגונן בטענת התיישנות נדרש לטעון את טענתו, "בהזדמנות הראשונה לאחר הגשת התובענה". במידה ולא עשה זאת, לא ייזקק בית המשפט לטענת ההתיישנות.

בנסיבות אלה, אני סבור, כי הנתבעת החמיצה את המועד להעלאת טענה זו, ולפיכך, דין בקשתה לדחייה על הסף, להידחות.

בנסיבות אלה, הבקשה נדחית.