בקשת תיקון כתב הגנה בתביעת נאמנות במקרקעין

מדובר בתביעה שעניינה זכויות במקרקעין, שלטענת התובעת הוחזקו על ידי הנתבע 1 בנאמנות עבור אביה המנוח.

בדיון בבקשת התובעת לגילוי מסמכים, במענה לבקשתה לגלות לה מסמכים ספציפיים הנוגעים לגלגול הזכויות במקרקעין, טענו הנתבעים כי מדובר במסמכים שאינם רלוואנטיים למחלוקת בין הצדדים, ואינם רלוואנטיים לתביעה.

דיון והכרעה תקנה 46(א) בתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט -2018 קובעת: "בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שפוטי ראוי והוגן, תוך היתחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג". המלומד יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים 270 (2021), בחן בספרו את ההבדלים בין תקנה 46 האמורה לבין תקנה 92 בתקנות הקודמות, וסבר כי אין בתקנה החדשה כדי לשנות מהדין כפי שהיה נהוג ערב כניסת הרפורמה לתוקפה, וכי מטרתה היא לעגן את המבחנים שנקבעו בפסיקה ביחס לתיקון כתבי טענות.

בנסיבות אלה, ראוי היה להקדים ולהגיש את הבקשה לתיקון כתב הגנה מיד עם היוודע הנסיבות ולא להמתין עד לאחר הגשת תצהירי התובעת בהליך כאן.

...

לכן, אני דוחה את הטענה.

בשולי הדברים, איני מקבלת את נימוק הנתבעים לעניין מועד הגשת הבקשה.

לאור כל האמור, אני נעתרת לבקשה.

במאמר מוסגר יצוין כי ביום 1.3.2021, ערב הדיון הקבוע, הגישה הנתבעת בקשה לתיקון כתב ההגנה (המתוקן), במטרה "להסיר ספק לגבי ירעת תצהיר עדותה הראשית של המבקשת ולהעמיד בפני בית המשפט הנכבד את מלוא המסכת העובדתית הנדרשת לשם הכרעת הנידון באופן מדויק" (סעיף 1).

בעוד שבכתב ההגנה טענה הנתבעת כי מקור זכויותיה במקרקעין הוא בירושה שקבלה מאימה המנוחה, בתצהיר היא טוענת כי קיבלה את המקרקעין ב"מתנה שלא ניתן לחזור ממנה" וכי המנוחה החזיקה את המקרקעין עבורה בנאמנות.

הבקשה ביחס למסמכים שצורפו מתקבלת, למעט ביחס לנספחים כ"ח ו-ל"ב לתצהיר, אשר צורפו כנספחים לכתב התביעה (חלק מנספח 19), ולמעט נספחים ל"ז-ל"ח שצורפו לגילוי מסמכים של הנתבע (סע' 5).

...

בדיון שהתקיים ביום 2.3.2021, לאחר ששמעתי את טענותיהם בע"פ, התרתי לצדדים לפרט את טענותיהם ביחס לשינוי החזית בתצהיר הנתבעת בכתב, וקבעתי מועדים להגשת בקשה מפורטת ותשובה לה. ראוי לציין כי בדיון טען ב"כ התובעים, בין היתר, כי אין חובה להגיש התנגדות לסעיפים בתצהירי הצדדים וכי מדובר בטענות שניתן להעלותן בסיכומים (עמ' 35).

בקשותיהם החוזרות של הנתבעים לאשר את ההסדר הדיוני ביניהם ולהימנע מהכרעה בעניין שינוי החזית, נדחות בזה.

אני דוחה את טענות הנתבעת כי התובעים מנועים מהעלאת טענות בעניין שינוי החזית.

נוכח האמור, אני מורה על מחיקת הסעיפים בתצהיר הנתבעת המהווים שינוי/הרחבת חזית, כדלקמן: סעיף 3(ב), 3(ו), סעיפים 20-14 העוסקים בחלקה 33, סעיף 21 שבו טענה לנאמנות כלפי הנתבעת, סעיפים 24-22, סעיפים 28-26 שעניינם במצבה הרפואי של האם – מדובר בטענות חדשות שלא פורטו בכתב ההגנה ומהוות עניין שבמומחיות, סעיף 29 שנושאו הסכם שלא גולה בתצהיר גילוי מסמכים, סעיף 30 שעניינו הזכויות בחלקה 33, סעיף 33 הכולל ציטוט מתצהיר שלא נזכר בכתב ההגנה ולא גולה במסגרת תצהיר גילוי מסמכים, סעיף 35 הכולל טענות משפטיות חדשות לפי יעוץ משפטי, שבכל מקרה, אין לכלול אותן בתצהיר עדות ראשית, סעיף 39 הכולל טענות חדשות בדבר מצבה הרפואי של הנתבעת המהוות גם הן עניין שבמומחיות, סעיף 40 שעניינו מסמך שלא הוזכר בכתב ההגנה ולא גולה בתצהיר גילוי מסמכים, סעיף 41 – הטענה בדבר התחייבות הנתבע לבנות בחלקה 26 והזכויות תחולקנה בין הנתבע לבין הנתבעת לא נזכרה בכתב ההגנה, ויש למחקה.

אולם, לאחר החלטות שניתנו על ידי בית המשפט, לגילוי המסמכים הנוגעים לחשבון הנאמנות ולאחר שעו"ד ורדי, אשר שימש כנאמן בחשבון, גילה שורה של מסמכים הנוגעים לחשבון הנאמנות, התגלו למבקשים לראשונה, עובדות ומסמכים חדשים ומשמעותיים ביותר לביסוס הגנתם, החיוניים לחקר האמת ומחייבים את תיקון כתב ההגנה.

דיון והכרעה תקנה 46 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות") קובעת: "46.(א) בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שפוטי ראוי והוגן, תוך היתחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג". לעניין הדין החל על תיקון כתבי טענות לפי התקנות הישנות לעומת התקנות החדשות ראו בע"א 5316/20 רמתיים צופים אגודה הדדית בע"מ נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 4.4.2021):   " לאורך השנים השתרשה בפסיקה תפישה ליבראלית בנוגע לפרשנות תקנה 92, ונטייתם של בתי המשפט היתה להעתר ברוחב לב לבקשת בעל דין לתקן את כתב טענותיו (ראו, מבין רבים, רע"א 2345/98‏ דנגור נ' ליבנה‏, פ"ד נב(3) 427, 431 (1998)). עם זאת, הנטייה להעתר לבקשות תיקון אינה אוטומאטית, ומדובר בהחלטה שהיא פרי של איזונים בין שורה של שיקולים, ובכללם: האנטרס של מבקש התיקון להעלאת טענה אמיתית אל מול אינטרס המשיב שיריעת הדיון לא תורחב שלא לצורך; השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה; שהוי אפשרי מצידו של מבקש התיקון בהגשת הבקשה; אינטרס הציבור ביעילות הליכים ואי הקצאת זמן שפוטי יקר שלא לצורך; והאפשרות כי העתרות לבקשה תכביד על ההליך ותוביל לסרבולו והארכתו (רע"א 3162/14 גזונטהייט נ' איזנברג, [פורסם בנבו] פסקה 5 והאסמכתאות שם (12.10.2014) (להלן: עניין גזונטהייט); רע"א 7615/13 מובילי עטיה שבתאי בע"מ נ' מדינת ישראל - מינהל מקרקעי ישראל‏, [פורסם בנבו] פסקה 4 והאסמכתאות שם (30.1.2014) (להלן: עניין מובילי עטיה)). מובן כי שיקולים אלה משמשים יחדיו בערבוביה "ואף לא אחד [...] אינו מוחלט ואינו קונקלוסיבי" (שלמה לוין תורת הפרוצידורה האזרחית – מבוא ועקרונות יסוד 139 (מהדורה שניה, 2008)).

...

דיון והכרעה תקנה 46 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות") קובעת: "46.(א) בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, תוך התחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג". לעניין הדין החל על תיקון כתבי טענות לפי התקנות הישנות לעומת התקנות החדשות ראו בע"א 5316/20 רמתיים צופים אגודה הדדית בע"מ נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 4.4.2021):   " לאורך השנים השתרשה בפסיקה תפישה ליברלית בנוגע לפרשנות תקנה 92, ונטייתם של בתי המשפט היתה להיעתר ברוחב לב לבקשת בעל דין לתקן את כתב טענותיו (ראו, מבין רבים, רע"א 2345/98‏ דנגור נ' ליבנה‏, פ"ד נב(3) 427, 431 (1998)). עם זאת, הנטייה להיעתר לבקשות תיקון אינה אוטומטית, ומדובר בהחלטה שהיא פרי של איזונים בין שורה של שיקולים, ובכללם: האינטרס של מבקש התיקון להעלאת טענה אמיתית אל מול אינטרס המשיב שיריעת הדיון לא תורחב שלא לצורך; השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה; שיהוי אפשרי מצדו של מבקש התיקון בהגשת הבקשה; אינטרס הציבור ביעילות הליכים ואי הקצאת זמן שיפוטי יקר שלא לצורך; והאפשרות כי היעתרות לבקשה תכביד על ההליך ותוביל לסרבולו והארכתו (רע"א 3162/14 גזונטהייט נ' איזנברג, [פורסם בנבו] פסקה 5 והאסמכתאות שם (12.10.2014) (להלן: עניין גזונטהייט); רע"א 7615/13 מובילי עטיה שבתאי בע"מ נ' מדינת ישראל - מינהל מקרקעי ישראל‏, [פורסם בנבו] פסקה 4 והאסמכתאות שם (30.1.2014) (להלן: עניין מובילי עטיה)). מובן כי שיקולים אלה משמשים יחדיו בערבוביה "ואף לא אחד [...] אינו מוחלט ואינו קונקלוסיבי" (שלמה לוין תורת הפרוצדורה האזרחית – מבוא ועקרונות יסוד 139 (מהדורה שניה, 2008)).

הבקשה הוגשה בסמוך לאחר החלטתי מיום 28.6.22, לפיה נדחתה בקשת המבקשים, לסילוק על הסף בטענות התיישנות.

אשר על כן אני נעתרת לבקשה.

בקשה לתיקון כתב הגנה, בגדר תביעה למתן פסק דין המורה על אכיפת הסכם העברת מניות, והעברת מחצית ממניות החברה הנתבעת 1 (להלן: החברה) לתובע, וכן להורות לרשם החברות לרשום את התובע כבעל מניות החברה בשיעור 50%.

בנוסף למכירת מניותיו של ביבי, ניתנה לתובע אופציה לרכוש 150 מניות נוספות, שכהן החזיק בהן בנאמנות, בתמורה לסכום נוסף של 250,000 ₪.

כן טען, כי בקשת התיקון הוגשה בשיהוי רב. דיון והכרעה: הבקשה לתיקון מבוססת על כך שעניינו של תיק זה חורג מבקשה להצהיר על בעלות במניות של החברה הנתבעת 1, וכי למעשה מערכת היחסים בין הצדדים היא מערכת מורכבת יותר, הנוגעת לעיסקאות מכר מקרקעין ועיסקאות שירותי בנייה שנעשו מול החברה הנתבעת 1.

...

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה ולאור השלב בו נמצא ההליך ובשים לב לנושאים שעלו בתגובת המשיב לבקשה ובכלל זה טענות לזיוף וכדי להגיע לחקר האמת נוכח הטענות השונות שנטענו על ידי הצדדים כפי שהוצגו בכתב ההגנה המתוקן ותגובת המשיב, מצאתי להיעתר לבקשה.

בתביעה המקבילה טוענים התובעים כי הנתבעים, כולם עורכי דין שותפים / עובדים במשרדו של הנתבע דנן, עשו בכספי הנאמנות כבשלהם והעבירו אותו לצדדי ג' כהלוואות, וזאת ללא ידיעת חברי הקבוצה, כאשר הנתבעים מציגים לפני התובעים מצג שוא לפיו הכספים מיועדים לרכישת הקרקע ולא כך הם פני הדברים.

אמנם, בכתב ההגנה (המקורי) הכחיש הנתבע את היותו של התובע רוכש בקבוצת הרכישה וכי הכספים שהפקיד הופקדו בקופת הנאמנות, אולם לאחר שמחלוקת זו ירדה מן הפרק ולאחר שהנתבע הודה בכתב ההגנה המתוקן כי מעמדו של התובע זהה למעמדם של יתר הרוכשים החברים בקבוצת הרכישה, וכי כספו אכן הופקדו בקופת הנאמנות, אזי שקיימת זהות מלאה בין מעמדם המשפטי של הרוכשים למעמדו של התובע וכפועל יוצא, דמיון רב בין עילות התביעה והסעד המבוקש מכוחה (החזר כספי), הגם אם מהלך התקופה, היו בין התובע לנתבע דנן דין ודברים או חילופי דברים קונקריטיים, כך לטענת התובע.

הוצאות הבקשה- בהחלטתי מיום 2/2/23 נעתרתי לבקשת הנתבע לתיקון כתב ההגנה, והתייחסתי לשלב המאוחר בו נעשה הברור העובדתי במשרדי הנתבע, במסגרתו עלה כי לא היה מלכתחילה מקום להעלות הכחשה סתמית בכתב ההגנה המקורי בדבר היותו של התובע נימנה עם קבוצת הרכישה וכי כספו הופקד בקופת הנאמנות.

...

עיון בפסקי הדין מוביל למסקנה כי אין הנדון דומה לראיה, ואסביר; בת.א. 42994-12-21 רויטל מלי פופר נ' מרי תורג'מן פרבר ( 27/3/22) קבע בית המשפט המחוזי: " בענייננו, לא מדובר בתביעות מקבילות המתנהלות בשל אותה עילה, אלא בתביעה חדשה שהוגשה בעקבות פסק דין שניתן בתביעה קודמת בעת שמתנהל הליך ערעור על פסק הדין שניתן בתביעה הקודמת. הדוקטרינה של הליך תלוי ועומד נועדה למצב שבו קיים הליך מקביל תלוי ועומד אשר טרם הוכרע, ואילו בענייננו המחלוקת בין הצדדים נדונה והוכרעה בתיק הקודם". (ראו סעיף 8 להחלטה).

די בקריאת דברים אלו כדי להגיע למסקנה כי נסיבות המקרה שם שונות בתכלית מהנסיבות דנן.

סוף דבר לסיכום הדברים, הן בשל שיקולי יעילות דיונית והקצאת משאבים שיפוטיים, הן מחמת החשש למתן הכרעות סותרות והן מבחינת מאזן הנוחות בראיה הכוללת והמצרפית, סבורתני כי אין מנוס במקרה דנן מלהורות על עיכוב ההליך עד להכרעה בתביעה המקבילה בבית המשפט המחוזי.