בקשת תיקון בקשה לאישור תובענה ייצוגית לאחר הגשת כתבי טענות

הבקשה מתקבלת בחלקה, תוך שמופעל כלל "העיפרון הכחול" לפיו מתאפשר תיקון הקשור לתובענה המקורית ונידרש בשל מידע ומסמכים חדשים שנוצרו או התגלו לאחר הגשת התובענה הייצוגית, ונדחים תיקונים עובדתיים ומשפטיים החורגים מחזית המחלוקת המקורית או שהיו ידועים עוד לפני הגשת התביעה.

דיון נושא תיקון כתב טענות בכלל, ובקשה לאישור תובענה ייצוגית בפרט, מתעורר בפסיקה חדשות לבקרים, וההלכה בעיניין זה פורטה לאחרונה ע"י כב' השופט גרוסקופף, ברע"א 6501/23   טריא פי2פי נ' גנסין (21/1/2024) שעסק, בין השאר, בהוספת ראיות שהתגלו בשלב מאוחר: "הנחת המוצא בהליך הייצוגי הוא כי עת מוגשת בקשה לאישור תובענה כייצוגית עליה לכלול את התשתית העובדתית והראייתית הנחוצה לצורך עמידה בתנאים לאישור נהולה של התובענה כייצוגית. בתוך כך, סדרי הדין החלים על ההליך הייצוגי קובעים כי הגשתן של הראיות בשלב בקשת האישור תיעשה כבר בעת הגשת כתבי הטענות ... בהלימה להוראות אלו, נקבע בפסיקה כי אין להתיר הגשתן של ראיות שהיה ניתן, בשקידה ראויה, לצרפן יחד עם הבקשה לאישור תובענה כייצוגית... זאת ועוד, לאור הכללים הייחודיים לצרוף ראיות החלים בשלב בקשת האישור, נפסק כי "מן הראוי [...] שבקשה להוספת ראיה תדון בהתאם לאמות המידה לבחינת בקשה לתיקון בקשת אישור תובענה כייצוגית" .

...

הבקשה מתקבלת בחלקה, תוך שמופעל כלל "העיפרון הכחול" לפיו מתאפשר תיקון הקשור לתובענה המקורית ונדרש בשל מידע ומסמכים חדשים שנוצרו או התגלו לאחר הגשת התובענה הייצוגית, ונדחים תיקונים עובדתיים ומשפטיים החורגים מחזית המחלוקת המקורית או שהיו ידועים עוד לפני הגשת התביעה.

לפיכך נקבע כי הבקשה מתקבלת בנוגע לסעיפים – 7 בחלקו למעט שני המשפטים העוסקים בשמירת המידע ובעובדי החברה, 8, 9, 13, סעיפים 43 – 59 המתארים את כתב התביעה, שכן מדובר בסעיפים מעורבים, אך מובהר כי אין לקבל טיעונים משפטיים חדשים לגבי טענות על שמירת המידע ונגישות העובדים (למשל 44, 45, 47, 49), 153.

הבקשה נדחית לגבי סעיפים 29 ו-30 שמעלים טענות בנוגע למבקש ללא תצהיר; וכן לגבי יתר התיקונים, כמפורט לעיל, לרבות 157-155, 98 ו-220 שעוסקים בשמירת המידע, סעיפים 168 – 173, שעניינם רישום מאגר מידע לפי חוק הגנת הפרטיות, וסעיפים 190 – 193 שעניינם הוספת טענה חוזית, שכן ניתן היה להעלות טענה זו בכל הנוגע להעברת המידע לצדדים שלישיים מבעוד מועד, וממילא רוב הטענה עוסקת בשמירת המידע.

סוף דבר הבקשה מתקבלת כאמור לעיל, אך מובהר שוב כי עצם אפשרות התיקון אינה מלמדת על משקלן העובדתי של הטענות, המתבססות כאמור על תלונות חד צדדיות בחו"ל, על יכולתו של המבקש להוכיחן, ועדיין תלויה ועומדת סוגיית התועלת לקבוצה מהחרגת המשתמשים הישראלים ויצירת מגבלות שימוש ייחודיות שיחולו עליהן לעומת משתמשים בחו"ל (סוגיה שעמדה, בין השאר, בבסיס ההמלצה לפנות לגישור).

יפים לכך דברי כבוד השופט מלצר ברע"א 2444/08 שופרסל בע"מ נ' אהרון כהן (21/12/08) ולפיהם: "התובע חייב לערוך מלכתחילה את כתב תביעתו ואת הבקשה לאשרו כתובענה ייצוגית ביסודיות ובכובד ראש, ולא בנקל יתיר בית המשפט את תקונם של כתבי הטענות, אם הוברר שהתובע לא נהג כך (רע"א 625/00 שאבי נ' פלאפון תיקשורת בע"מ ([פורסם בנבו], 13.6.2000); בש"א 19004/05 בש"א (מחוזי – ת"א) 19004/05 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' אסטוריה אינווסטמנטס לימיטד ([פורסם בנבו], 17.11.05)), או שפעל שלא בתום לב." מן הכלל אל הפרט: אקדים אחרית לראשית, לאחר שבחנתי את כתבי הטענות שהוגשו מטעם הצדדים, הבקשה לתיקון, התשובות לה והתגובה להן, בהתייחס למכלול השיקולים הדרושים כאמור, מצאתי לקבל את הבקשה באופן חלקי בלבד, כך שיותר למבקש לבצע את התיקון הראשון אך לא את התיקון השני.

...

נוסף על כך, מקובלת עלי טענת המשיבות ולפיה היעתרות לבקשת התיקון תהווה פגיעה בזכויותיהן הדיוניות והמהותיות של המשיבות, זאת נוכח השלב בו מצויה בקשת האישור – לאחר שהוגשו תשובות מטעם המשיבות, בהן נחשפה הגנתן, וכן לאחר שהתקיימו דיונים במסגרת הליך גישור, וכי למעשה הדבר משול להגשת בקשת אישור חדשה, המבוססת על עילות תביעה חדשות (אשר נדרשת בהן הוכחת נזק, אשר הוכחתו לא פורטה כלל בבקשת האישור).

לאור כל אלו הנני דוחה הבקשה לתיקון השני המבוקש.

בשולי הדברים וכהערת אגב הנני מוצאת לציין כי לגישתי על אף שייתכן, ואיני קובעת מסמרות, כי הסוגיה שהועלתה בבקשת האישור הוסדרה זה מכבר בהנחיית היק"ר מאפריל 2020, הרי שלא מצאתי כי הבקשה התייתרה או "איבדה מעוקצה" כטענת המשיבות, שכן אף בנסיבות בהן המשיבות תיקנו את התנהלותן בכל הנוגע לסימון הריכוז המדויק של החומרים הפעילים לפי האצוות הספציפיות, קרי בוצע על ידן תיקון צופה פני עתיד, הרי שכפי שנקבע בעניין לרנר "כפי שמורנו סעיף 1 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו – 2006, אין הוא [קרי התיקון לעתיד ל.ב.] חזות הכל ולכלי הייצוגי מטרות נוספות חשובות לא פחות – ובהן מימוש זכות הגישה לבית המשפט; הרתעה מפני הפרת הדין; ומתן סעד הולם לנפגעים מן ההפרה." סוף דבר; הבקשה מתקבלת באופן חלקי כך שהנני מתירה למבקש הגשת בקשה מתוקנת תוך הכללת התיקון הראשון המבוקש על ידו ובהתאמה- עדכון פרטי הקבוצה.

בכל הנוגע לבקשה לתיקון שעניינה הוספת עילת תביעה חדשה נקבע בת"צ 28811-02-16 דמתי נ' מנקיינד קורפוריישן (פורסם במאגרים, 13.1.20), כך: "19.    לאחר שנקבע כי הבקשה המתוקנת היא בקשה שונה שמועלות בה טענות חדשות המחליפות את אלה שהועלו בבקשה המקורית, אני סבורה כי אין מקום להתיר את התיקון. 

יאיר חברה קבלנית לעבודות בניה 1988 בע"מ ואח' (6.11.2013) הוגשה בקשה לתיקון בקשה לאישור תביעה ייצוגית.

כך, כאשר במסגרת בקשת התיקון נוספות עילות תביעה, הבקשה והתיקון אינם תורמים בדרך-כלל לבירור השאלות השנויות במחלוקת שהופיעו בכתב הטענות המקורי – בירור שהוא המטרה העיקרית לשמה מתיר בית המשפט את תיקון כתבי הטענות (כעולה מלשון תקנה 92 לתקסד"א המוזכרת לעיל).

...

לנוכח כל האמור, אני סבורה כי מדובר בבקשה לתיקון מרחיקת לכת: עיקר התיקונים המבוקשים אינם נדרשים לצורך בירור השאלות שבמחלוקת; באשר לעיתוי הבקשה - לא ניתן הסבר מספק למועד שבו הוגשה, הבקשה לא הוגשה בסמוך למתן פסקי הדין שהמבקשים מפנים אליהם, וספק אם היה צורך להיזקק להם לצורך העלאת הטיעונים הנוספים; הבקשה אף לא הוגשה בסמוך לאחר שהוגשו תשובות המשיבות אשר, לפי הנטען, בעקבות האמור בהן עלה הצורך בבקשה; הבקשה הוגשה רק לאחר שהוגשה תגובה לתשובות והתקיים דיון קדם משפט.

לפיכך, לא מצאתי כי מתקיימים התנאים הנדרשים על מנת להיעתר לבקשה.

הבקשה נדחית.

מכל מקום, נוכח הגישה הליבראלית בנוגע לבקשה לתיקון כתבי טענות במסגרת הליך ייצוגי (נוכח האנטרס הצבורי שבניהול תובענה ייצוגית), ייטה בית המשפט לאשר את התיקון המבוקש בנסיבות בהן אין מדובר בבקשת סרק ויש יסוד סביר שהתיקון המבוקש יתרום לבירור השאלות שבמחלוקת, ומקום בו התיקון אינו עלול לפגוע בבעל הדין היריב ובקשת התיקון הוגשה בתום לב. לטענת המבקשים, בקשת האישור כאן אינה בקשת סרק, שכן היא עוסקת בטענה הנוגעת לתניית אי התייצבות, אשר אף נדונה ואושרה כתובענה ייצוגית בענין חאוי.

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון במסגרת רע"א 90/24, וביום 10.1.24 נדחתה בקשת רשות העירעור, כאשר נקבע בהחלטה (מפי כב' השופט ע' גרוסקופף) כי בקשת התיקון הוגשה כ- 3 שנים לאחר שהוגשה בקשת האישור וכחודש טרם תחילת דיוני החקירות בתיק, כי אין מדובר בתיקון טכני וכי אף באם תוכח כל בקשת האישור אין היתייחסות בגוף בקשת האישור לנוסעים אלו שנדרשו לשלם תשלום נוסף כתנאי לאפשרותם לממש את כרטיס הטיסה.

...

בבחינת השאלה האם התיקון המבוקש יתרום לבירור השאלות שבמחלוקת שקלתי את לשון בקשת האישור ואופי התיקון המבוקש; בעוד שבקשת האישור עוסקת כולה בנוסעים שטיסתם בוטלה ומשכך לא עשו שימוש במקטעי הטיסות שרכשו וזכאים לקבל החזר בגין מקטעים אלו, הרי שהתיקון המבוקש מתייחס לקבוצת נוסעים שנדרשו לשלם סכום נוסף ובסופו של יום עשו שימוש במקטעי הטיסה הנוספים, כאשר קושי מסויים נעוץ לטעמי בעובדה, כי בקשת האישור המתוקנת חסרה התייחסות עובדתית או משפטית לקבוצה זו. איני מקבלת את הטענה כי מדובר בתיקון טכני.

נתתי דעתי להחלטת כבוד השופט גרוסקופף בענין כהן, במסגרתה אושרה החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב הדוחה בקשת תיקון זהה בלשונה, אך סבורני כי ענין כהן אינו דומה בנסיבותיו.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הריני נעתרת לתיקון המבוקש.

נטען גם כי המבקשת הוסיפה פרק שעניינו תקיפת מעשה שילטוני, טענה שהעלתה המשיבה לאחר הגשת התשובה לבקשת האישור המקורית.

תקנה 19 לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010, מורה כי "בכל עניין של סדר דין בבקשה לאישור או בתובענה ייצוגית, יחולו תקנות סדר הדין האזרחי, בשינויים המחויבים, והכל אם אין בחוק או בתקנות אלה הוראה אחרת לעניין הנידון". תקנה 46 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, שכותרתה "הוראה לתיקון כתב טענות", מורה כך: "(א) בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שפוטי ראוי והוגן, תוך היתחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג". בית המשפט העליון קבע אמות מידה לתיקון כתבי טענות בהליכים "רגילים", תוך ביצוע ההתאמות המתחייבות מאופיו הייחודי של ההליך הייצוגי.

...

בעמדת המאסדר מיום 20.6.2023 נכתב כי "... עלה כי יש צורך להגביל את תקופת הגבייה, והמסקנה שהתגבשה במשרד היא שיש למתוח את התקופה בגינה ניתן לגבות דמי טיפול רטרואקטיביים לזמן המקסימלי שניתן לגבות עבורו במשפט האזרחי. כתוצאה מכך, נשלח לתמיר זימון לשימוע, לפיו במשרד שוקלים לשנות את תנאי ההכרה, כך שההסכם לדוגמא יגביל את דמי הטיפול הרטרואקטיביים עד 7 שנים מיום חתימת ההסכם, כאורך התיישנות עילה אזרחית" (סעיף 44 לעמדת המאסדר).

סוף דבר – הבקשה נדחית.

המבקשת תשלם למשיבה הוצאות ושכר טרחה בסך כולל של 10,000 ₪ בגין הגשת בקשה זו. ניתנה היום, י"ב סיוון תשפ"ד, 18 יוני 2024, בהעדר הצדדים.