מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת תורם זרע לחזור בו מהסכמתו לאחר לידת ילד

בהליך בע"מ (בע"מ) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

בתקופה זו הרתה המבקשת באמצעות תרומת זרע אנונימית וילדה את בנה (להלן: הילד).
לאחר הפרידה, הסכימה המבקשת שיתקיים קשר בין המשיבה לבין הילד, אך לאחר כחצי שנה חזרה בה מהסכמתה.
בהחלטתו עמד בית המשפט על כך שהמבקשת הביאה את הילד לעולם בעצה אחת ובשותפות עם המשיבה; שהילד נולד וגדל לתוך מערכת זוגית מוסכמת ומשותפת, תוך שהוא גר ושוהה במחיצת המבקשת והמשיבה; ושאף הורי המשיבה לקחו חלק בגידול הילד וראו בו חלק ממשפחתם.
...
לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה באתי למסקנה כי דינה להידחות.
נוסף על כך, בענייננו שתי ערכאות מצאו כי שיקולי טובת הילד מוליכים למסקנה שיש לאפשר הסדר ראייה זמני עד להכרעה בתביעת המשיבה, תוך שבית המשפט המחוזי אף התבסס על פסיקת בית משפט זה שבגדרה הוכרה האפשרות לתת סעד זמני בנסיבות דומות (בע"ם 4890/17 פלונית נ' פלונית, פסקה 7 (2.9.2014)).
הבקשה נדחית אפוא, ומאליה נדחית הבקשה לעיכוב הביצוע שהוגשה בצדה.

בהליך בע"מ (בע"מ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

ניתן להדגיש את הנקודה באמצעות השוואה להמלצת הצוות המקצועי ועמדת היועץ המשפטי לממשלה בדבר החלה רטרואקטיבית של צו הורות פסיקתי לגבי יילוד שנוצר מתרומת זרע אנונימית, כאשר הצוו התבקש בתוך 90 יום מהלידה.
לצורך הבנת התמונה במלואה, אעמוד בקצרה על הרקע שקדם להווצרות מודל זה. "הורתו" של צו ההורות הפסיקתי בתמ"ש (ת"א) 60320/07 ת.צ נ' היועמ"ש לממשלה – פרקליטות מחוז תל אביב (4.3.2012), במסגרתו ניתן הצוו לשתי נשים, כלפי ילד שנולד בישראל מתורם זרע אנונימי, כאשר אחת מהנשים תרמה את הביצית והשנייה נשאה את ההיריון.
על קצה המזלג ניתן למנות את סוגית מידת ההתאמה של ההורים להליך (לרבות קיומו של עבר פלילי); התמורה המשולמת בגין ההליך; בריאותה של הפונדקאית; אפשרות הנתנת לפונדקאית לחזור בה מהסכמתה להליך (לפני הלידה או לאחריה) ועוד סוגיות מורכבות רבות אשר להן השלכות על כלל הגורמים המעורבים בהליך.
...
האכסניה המתאימה לדון בכשרותו של הצו אינה אפוא אכסניה זו. ברם, כשלעצמי סבור אני, כי על אף שייתכן שהמציאות כפתה את "הולדתו" של הצו, כשרותו, תוקפו, תחולתו והיקפו אינם מובנים מאליהם ומפקפק אני אם אכן היה מקום מלכתחילה לייצרו.
כמו כן, מגדיר החוק באלו תנאים אין לאפשר להורים המיועדים לפנות להליך פונדקאות, בהתחשב בגילם, במספר הילדים שנולדו להם ובעברם הפלילי אם ישנו (סעיף 5(א)(1ג)).
לסיכום אפוא, מצטרף אני לחוות דעת חברי, בהסתייגות מהאמור בפסקאות 12 ו-13 לחוות דעתו בדבר קיומם של חריגים לכלל האמור.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2013 בעליון נפסק כדקלמן:

]השופט א' רובינשטיין: העתירה שלפנינו עוסקת במקרה תקדימי, ככל הנראה, של בקשת תורם זרע פלוני (המשיב 3) לחזור בו מהסכמתו ומתרומתו בשל שינויים שחלו בהשקפת עולמו; וזאת לאחר שמתרומת זרעו ילדה העותרת את בתה הבכורה, ומעוניינת עתה לעבור תהליך הזרעה נוסף מאותה תרומה, כדי לשמור על זהות מלאה במטענם הגנטי של ילדיה.
לכאורה סביר, כי אם ביקש המחוקק לאפשר לתורמת לחזור בה, בהיתחשב בתוצאה המשמעותית של הולדת ילד וויתור על זיקת הורות כלפיו, צריך היה לאפשר לתורמת לחזור בה גם לפני השתלת הביציות בנתרמת, ובמקרה של השתלה כושלת, לאפשר לה לחזור מהסכמתה לפני השתלה נוספת בנתרמת (אשר בתורה מחייבת קבלת אישור מחודש על מנת לבחון אם מתקיימים עדיין התנאים הקבועים בחוק להשתלה – סעיף 19(ג) לחוק).
...
משלא מצאנו תשובה לשאלה שבפנינו, נגזר עלינו להמשיך לנדוד במשעולי המשפט ולחפש אחר פתרון.
לכן, אני סבור כי לא סגי בכך שהתורם עבר "מהפך לבבות" לגבי נכונותו לתרום זרע, ויש מקום גם לבחינת הטעמים והמניעים שהביאו אותו לחזור בו מהסכמתו, ובהתאם לכך למקם את עצמת הזכות, וכנגזרת מכך, את המרחק שלה מליבת הזכות.
אסיים בציטוט קצר מהמכתב שהפנה התורם לבית המשפט והמדבר בעד עצמו: "איני מעוניין בכך שיוולד לי ילד ללא שאוכל לתת לו אהבה, וללא שאני אוהב את אימו". סופו של דבר, שאני מצטרף, גם אם בלב כבד, לתוצאה אליה הגיעו חברי.

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2021 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

כפי שפורט בהרחבה לעיל, וחרף הסכמות הביניים, שגובשו במהלך ישיבת קדם המשפט מיום 14.7.2020 לפיהן ייקבע, כי נתוק הקשר בין תורם הזרע לבין הקטינים התבצע, הלכה למעשה במועד השלמת העסקה עם מרפאת הפריון והעברת התמורה בעדה – חזר בו הנתבע מהסכמתו וטען, כי ביחס למקרה זה - אין מנוס מלפעול להגשת בקשה להכרזה על הקטינים כבני-אימוץ כלפי תורם הזרע האנונימי, בעילה של "אב לא ידוע" לפי סעיף 13 (א)( 1) לחוק אימוץ ילדים.
זאת, לאחר שמתרומת זרעו נולדה קטינה אחת, והאם ביקשה לעבור הליך הזרעה נוסף מאותה התרומה על מנת שמטענם הגנטי של שני ילדיה יהא זהה.
...
נהפוך הוא: סובר הוא כי אין מניעה עקרונית להיעתר לבקשות האימוצים, ומבקש הוא להותיר הכרעה לגופן של בקשות פלונית ואלמונית עד לאחר בירור פרטני בבית-המשפט.
סוף דבר המקרה המונח לפניי - חריג.
ברוח דברים אלה, סבורני כי במקרה שלפניי, ניתן ליישם מנגנון אימוץ מקוצר, במסגרתו יהא בית המשפט רשאי להכיר בניתוק הקשר מהאם הפונדקאית מכוח פסק הדין הזר, וזאת מבלי להעמיד דרישות נוספות לפונדקאית לצורך הוכחת ניתוקו של הקשר ההורי.

בהליך דנ"א (דנ"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

זאת, בכפוף להוראת מעבר לפיה ביחס לילדים שהוגשה לגביהם בקשה לצוו הורות פסיקתי לפני מועד פסק דין זה, ניתן יהיה להעניק תוקף רטרואקטיבי גם אם הבקשה הוגשה לאחר פרק זמן ממושך יותר; וביחס לילדים שבאו לעולם וטרם הוגשה לגביהם בקשה למתן צו הורות, מירוץ תשעת החודשים יחל ממועד פסק דין זה (בדומה להוראת המעבר שנקבעה בעיניין איילון ביחס לנסיבות של תרומת זרע אנונימית (בפיסקה 16 לחוות דעתו של השופט (כתוארו אז) הנדל)).
ביחס לפונדקאיות חו"ל נקבע בעיניין ממט-מגד כי ההורה הלא-ביולוגי שבידו תעודת לידה ופסק דין הצהרתי שניתנו בארצות הברית שבהם הוא מופיע כהורה של הילד, רשאי להרשם כהורה במירשם האוכלוסין על בסיס מסמכים אלו, המהוים "תעודה ציבורית". בעניינינו, מתעוררת שאלה אחרת, הנוגעת לרישום הורות לא-ביולוגית בנסיבות של לידה שהתרחשה בישראל בהסתייעות תרומת זרע אנונימית, ומשכך בשונה מעניין ממט-מגד, אין בידי המבקשות 2-1 תעודות זרות שיספיקו לצורך הרישום.
לכך יש להוסיף כי המחוקק קבע הוראות שנוגעות למצב שבו האם הנושאת תחזור בה מהסכמתה להסכם נשיאת העוברים אף לאחר הלידה, והדבר זוכה לביטוי בסעיף 13 לחוק הפונדקאיות (יצוין כי למיטב ידיעתי טרם בוצע שימוש בסעיף זה במשפט הישראלי; זפרן, נעמן ובלכר-פריגת, הורות מושתתת זוגיות, בעמ' 10).
...
(ד) צו מכונן: קשיים לצד עמדתי כי במהותו, צו ההורות הפסיקתי מצהיר על הורות קיימת, אני סבור שהקביעה כי מדובר בצו מכונן מעוררת מספר קשיים.
משכך, איני סבור כי טיעון "ההורות ההסכמית" מוליך למסקנה כי צו ההורות הפסיקתי הוא מכונן.
סיכום: צו ההורות הפסיקתי מצהיר על הורות קיימת הנה כי כן, אני סבור כי צווי ההורות הפסיקתיים מצהירים על הורותם הקיימת של הנזקקים להם.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו