מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת תובע לפטור מחוות דעת רפואיות

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

תקנה 87(ד) סיפא קובעת כי בקשת תובע למתן פטור מהגשת חוות דעת רפואית תוגש לכל המאוחר עם כתב התביעה; במקרה דנא לא התבקש פטור כאמור בכתב התביעה (התובע ביקש כאמור להסתמך על קביעות המל"ל ובמקביל "שמר על זכותו" להגיש חוות דעת מטעמו), אלא, כאמור, יום טרם המועד האחרון להגשת חוות דעת מטעמו על פי ההחלטה המקדמית.
...
דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אין בידי להיעתר לבקשה.
מכל אלו - פגיעה אפשרית בכל אחד מבעלי הדין - נקבע בפסיקת בתי המשפט, כי לבקשות פטור מעין אלו יש להיעתר במשורה; כפועל יוצא נקבע, כי על התובע להראות שתביעתו אינה מופרכת ויש בה ממש, וכי יש בפיו טענה הראויה להישמע.
סיכומו של דבר: לא מצאתי לנכון להיעתר לבקשה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום הרצלייה נפסק כדקלמן:

סמכות זו מצויה בתקנה 87(ד) לתקנות המורה כך: "בית המשפט רשאי, אם מצא הצדקה לכך, לפטור בעל דין מצרוף חוות דעת בעיניין שברפואה לכתב הטענות או לדחות את מועד הגשתה; התובע והנתבע יבקשו את הפטור או את הדחייה כאמור לכל המאוחר עם הגשת כתב התביעה וכתב ההגנה בהתאמה". הלכה היא כי שימוש בסמכות זו תיעשה בנסיבות יוצאות דופן, שכן מחד, פטור מעין זה אינו עולה בקנה אחד עם שיטת המשפט האדברסרית בגדרה נדרשים בעלי הדין להציג תשתית ראייתית לטענותיהם ולבסס את עילת תביעתם, בין היתר באמצעות חוות דעת רפואית.
...
דיון והכרעה לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, בשים לב להלכה בעניין, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את בקשת התובעת לפטור אותה מהגשת חוות דעת רפואית וככל שזו לא תוגש על ידה, דין התביעה – סילוק על הסף.
בעניין עזבון אייזנבך סיכם בית המשפט את הטעמים לפטור תובע מצירוף חוות דעת רפואית לכתב התביעה כך: "בית משפט רשאי לקבל בקשת תובע לפטור אותו מצירוף חוות דעת רפואית לכתב תביעתו כאשר עלה בידו להראות כי קיימות נסיבות של ממש, בדרך כלל נסיבות שאין הוא יכול להתגבר עליהן באמצעים שסביר שינקוט בהם בהתחשב כלל נתוני המקרה, אשר מונעות ממנו לצרף חוות דעת רפואית לכתב תביעתו, והוא תמך טענות אלו בתצהיר. כמו כן, על התובע להראות כי קיים יסוד לתביעתו, שבפיו טענה הראויה להיטען ואין מדובר בתביעת סרק". (ההדגשות אינן במקור) בעניינו, ממקרא כתב התביעה נראה כי על אף העדר חוות דעת רפואית, מספר הפרוצדורות הרפואיות והניתוחים שעברה התובעת, על מנת לוודא כי רחמה ריק משאריות שליה, נראה על פניו כטענה ראויה שיש לידון בה, ולפיכך איני מקבל את טענת הנתבעת כי אין יסוד לתביעה וכי מדובר בתביעת סרק טורדנית וקנטרנית.
באשר לטענת התובעת למתן פטור מצירוף חוות דעת, שעה שהנזק לו היא עותרת במסגרת כתב התביעה הינו ברובו נזק בלתי ממוני, אפנה לעניין פלוני, פסקה 8 לפסק הדין שדנה בטענה זו ודחתה אותה: "בתביעת נזקי גוף בגדרה התובע מסתפק אך ורק בנזק בלתי ממוני, אין בהכרח חובה לצרף חוות דעת רפואית. כך, לדוגמא, מקום בו מדובר בתביעה בגין תקיפה או תאונת עבודה (ראו למשל רע"א 235/16 דנציגר נ' חרל"פ, פסקה 6 (נבו, 10.7.16). אך כאשר בתביעה לרשלנות רפואית עסקינן, כמו במקרה דנן, הרי שעל מנת להוכיח התרשלות בגינה נגרם נזק לא ממוני, על התובע לצרף חוות דעת רפואית לתמיכה בטענות ההתרשלות והקשר הסיבתי". אשר על כן, הבקשה למתן פטור מהגשת חוות הדעת לתמיכה בכתב התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום הרצלייה נפסק כדקלמן:

לפניי בקשת התובע לפטור אותו מהגשת חוות דעת בתחום הא.א.ג ולמנות מומחה מטעם בית המשפט בתחום זה. עסקינן בתביעת רשלנות רפואית שהגיש התובע, יליד 1955, בגין ניתוח אלקטיבי במיתרי הקול אשר עבר ביום 5.2.2014 בבית חולים בילינסון אשר בבעלות הנתבעת.
...

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כב' השופט זילברטל בהחלטתו מיפרט את הנימוקים אשר יכולים להוות טעם מיוחד המצדיק העתרות לבקשה וקובע: "כאמור, מכוח תקנה 127 סיפא, רשאי בית המשפט לפטור בעל דין מצרוף חוות דעת "מטעמים מיוחדים שירשמו". בפסיקת בית משפט זה, קיימת היתייחסות לאותם "טעמים מיוחדים", אשר בהתקיימם יפטור בית משפט תובע מלצרף לכתב תביעתו חוות דעת רפואית כנדרש.
...
לאור כל דבריי שלעיל, ולאור הפסיקה שהובאה לעיל, אני סבורה כי החלטת בית משפט קמא אינה מתיישבת עם הפסיקה.
היא אינה מידתית והיא תסב למבקש נזק גדול, בהינתן שאם לא תוצג חוות דעת מטעמו דין תביעתו לדחייה.
סוף דבר דין בקשת רשות הערעור להתקבל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

" מהאמור: דרך המלך בתביעה לפי פקודת הנזיקין היא צירוף חוות דעת רפואית למבקש לטעון בעיניין שברפואה; פטור מצרוף חוות דעת כאמור ינתן במקרים חריגים בלבד; על בעל בין המבקש פטור מוטל "נטל כבד" ,בגדריו הוא נידרש לשכנע את בית המשפט בדרגת שיכנוע גבוהה, תוך גיבוי ראייתי מתאים, כי קיימים טעמים מיוחדים למתן פטור כאמור; כאשר בטענה לחיסרון כיס עסקינן, אין די בהוכחת חיסרון כיס, ועל התובע להראות ,כי קיים יסוד לתביעתו.
...
דיון והכרעה לאחר שקילת טענות הצדדים ועיון במסמכים שהוצגו ע"י התובע, מצאתי כי דין הבקשה להידחות.
בתמצית, באותו עניין נאמרו הדברים הבאים: שילוב תקנות 127 ו- 130 הנ"ל, מאפשר לבית המשפט לפטור תובע מצירוף חוות דעת רפואית, ולאחר מכן מינוי מומחה מטעם בית המשפט; התנאי בדבר "טעמים מיוחדים שיירשמו" (הקבוע בסיפא לתקנה 127), מחייב "דרגת שכנוע גבוהה וקיומן של נסיבות מיוחדות ומשכנעות במיוחד", כאשר היעתרות לבקשה הינה בגדר החריג לכלל; במקרים מיוחדים, בהם חסרון כיס מונע מהתובע להכין חוות דעת, יכול הדבר להוות טעם מיוחד המאפשר לפטור אותו מהגשת חוות דעת; במסגרת הנטל הכבד המוטל על התובע להצביע על טעמים מיוחדים לפטור אותו מצירוף חוות דעת, עליו להעלות את טיעוניו ונימוקיו בפירוט, תוך הפניה לאסמכתאות, ואין הוא יכול להסתפק בהעלאת טענות בעלמא, שאינן נתמכות בראיות; בנוסף , על התובע להראות כי תביעתו אינה מופרכת וכי יש בה ממש, אם כי בהקשר זה ניתן להסתפק ברף נמוך למדי, כאשר על התובע להראות שיש בפיו טענה הראויה להישמע או שאלה רצינית שיש לדון בה. לסיכום, ציין כב' השופט זילברטל : "... ניתן לומר כי בית המשפט רשאי לקבל בקשת תובע לפטור אותו מצירוף חוות דעת רפואית כאשר עלה בידי התובע להראות כי קיימות נסיבות של ממש, בדרך כלל נסיבות שאין הוא יכול להתגבר עליהן באמצעים שסביר שינקוט בהם בהתחשב בכלל נתוני המקרה, אשר מונעות ממנו לצרף חוות דעת רפואית לכתב תביעתו, והוא תמך טענות אלה בתצהיר. כמו כן, על התובע להראות כי קיים יסוד לתביעתו, שבפיו טענה הראויה להיטען, ואין מדובר בתביעת סרק. בהתקיים כל אלו, רשאי בית המשפט לפטור תובע מהגשת חוות דעת רפואית ולהורות, מכוח תקנה 130(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, על מינוי מומחה רפואי מטעמו." ברע"א 8135/18 פלוני נ' חברת החשמל לישראל בע"מ [פורסם בנבו] (פורסם ביום 10.2.19), צויין, כי חסרון כיס יכול להוות, במקרים המתאימים, טעם מיוחד לפטור מהגשת חוות דעת רפואית, ואולם : " "דרך המלך" בהליכים נזיקיים היא צירוף חוות דעת מטעם תובעים המבקשים להוכיח טענות שברפואה, ולפיכך פטור מצירוף כאמור יינתן במקרים חריגים בלבד (ראו: בג"ץ 9198/02 ההסתדרות הרפואית בישראל נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 4 לחוות דעתו של השופט י' אלון (2.10.2008)[פורסם בנבו] ; רע"א 5793/10 הרשות הפלסטינית נ' עזבון שבו, פסקאות 4-3 (27.12.2010)[פורסם בנבו] ; רע"א 7975/18 פלוני נ' המרכז הרפואי תל-אביב, [פורסם בנבו] פסקה 7 (9.12.2018) [פורסם בנבו] (להלן: עניין פלוני)).
לאור האמור, הבקשה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו