חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת תובע להבאת ראיות לסתור קביעת המל"ל

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

תחת הגשת עמדתו לעניין מחיקת בקשתו למינוי מומחים רפואיים, הגיש התובע את הבקשה הנוכחית, בה עתר לאפשר לו להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל בכל שלושת התחומים הנ"ל. רקע קצר בכתב התביעה המתוקן נטען כי התובע היה מעורב בתאונת דרכים מיום 25/7/21.
...
בנסיבות אלה, כאשר לא הוכח כי נפל פגם בהליכים שהתקיימו בפני המל"ל בעניינו של התובע, וכאשר הנתונים העובדתיים הרלוונטיים, עמדו בפני ועדות המל"ל, לא שוכנעתי כי ישנה הצדקה להתיר הבאת ראיות לסתור את הקביעה האמורה.
סיכום מהטעמים שפורטו לעיל, דין הבקשה להידחות.
שתי הבקשות נדחות והתיק יתברר על בסיס קביעת הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

קביעת דרגת נכות רפואית ע"י המל"ל סע' 6 ב לחוק הפלת"ד קובע כי - "נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו" נפסק כי קביעת דרגת נכות שנקבעה ע"י המל"ל עוד בטרם החל שלב שמיעת הראיות, תהא קביעה מחייבת בהליך הנידון, ולא ימונה מומחה רפואי מטעם בית המשפט לעניין זה. כך הובהר בעיניין רע"א 271/20 שומרה חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני (12/3/20)- "סעיף זה נועד אף הוא לייעל את הדיון בהליך לפי חוק הפלת"ד, ולפיו קביעה של דרגת נכות רפואית יציבה אשר נקבעה על-פי דין אחר (ובכלל זה – נכות שנקבעה על-ידי המל"ל) טרם שמיעת הראיות בתביעה על-פי חוק הפלת"ד, תהיה קביעה מחייבת גם בתביעה כאמור" בצד האמור סע' 6 ב מאפשר לבעל דין לבקש הבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל וקובע בזו הלשון- "ואולם בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו". מלשון הסעיף עולה כי בעל דין החפץ לסתור את קביעת דרגת הנכות לאחר שנקבעה ע"י המל"ל כאמור, בין אם להוסיף עליה ובין אם לגרוע ממנה, הדרך לכך היא הגשת בקשה להבאת ראיות לסתור.
...
בוודאי שכך הם פני הדברים עת מוצא בית המשפט למנות מומחה ולא לדחות את בקשת המינוי (ראו, כדוגמה - רע"א 7790/20 פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי (14.12.20)), וכך נפסק לעניין זה ברע"א 7135/11 המאגר הישראלי לביטוח רכב בע"מ נ' מלכי מירב (12.1.12): " כידוע, ההחלטה שלא להיעתר לבקשת הנפגע ושלא למנות מומחה רפואי בתחום מסוים, עשויה לסגור בפניו את המסלול הדיוני האחד הפתוח בפניו להוכחת טענותיו, ובכך לשלול ממנו את האפשרות להוכיח את נכותו בתחום זה ( רע"א 1338/90 שיק נ' מטלון, פ"ד (2) 216 (1990)). לאור האמור,  החלטה כזו – שלא למנות מומחה רפואי – עומדת לביקורת קפדנית של בית המשפט של ערעור. לעומת זאת, ערכאת הערעור לא תמהר להתערב בהחלטה להיעתר לבקשת תובע ולמנות מומחה רפואי (א. ריבלין, תאונת הדרכים – תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים (מהדורה רביעית, 2012) 651)." (הדגשה שלי – צ.ו).
די באמור על מנת לדחות את הבקשה, ואולם דין הבקשה להידחות אף לגופה כפי שיפורט להלן.
לעניין זה יצוין כי הפסיקה אכן הדגישה את חובת ההנמקה, ואולם אין ההנמקה חייבת להיות ארוכה ומפורטת, ולא אחת די בכך שבית המשפט יציין כי מסקנתו עולה מתוך התיעוד שצורך לבקשה ועיון בטענות הצדדים כך נפסק, כדוגמה, בעניין רע"א 290/15 ברנד פו יו נ' רמי לוי שיווק השקמה בע"מ (2015): "...יש ומתחייבת החלטה המנמקת את עצמה ארוכות, יש שנדרשת הנמקה קצרה, ויש שדי בקבלתה של בקשה או דחייתה, ללא כל הנמקה. וזאת כאשר החלטה מן הסוג האחרון כמו מתבקשת מעצמה מתוך מכלול החומר המונח בפני בית המשפט. כל מקרה ומקרה ונסיבותיו שלו" (וראה המובאות הרבות הנזכרות בפסק הדין) סוף דבר- הבקשה נדחית.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

הנידרש לנדון ביום 21.12.21 הגישה המשיבה כנגד המבקשת תביעה מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן- חוק הפלת"ד) בגין תאונה מיום 26.6.19 (להלן- התאונה).
ביום 19.5.22 עתרה המבקשת להתיר לה להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל. עיקר טענתה של המבקשת היתמקדה בכך שלא עמדו בפני הועדה הרפואית מסמכים רפואיים מעברה של המשיבה אשר יש בהם להשפיע על שיעור נכותה.
...
דין הערעור להתקבל.
עיננו הרואות כיבהחלט עסיקנן במסמכים המתייחסים לפגיעות שאפשר שישפיעו על קביעת הנכות ברכיבים ואספקטים שנקבעו בסופו של יום על ידי ועדת המל"ל. אומנם, לא ניתן לשלול בסופו של דבר כי לתלונות אלו אין השפעה על הנכות שנקבעה, ואולם לא ניתן לקבוע זאת בוודאות ללא בירור רפואי ע"י גורמים רפואיים מוסמכים אשר ידונו ויקבעו מה הן ההשלכות הרלבנטיות לקביעת הנכות (ראו: רע"א 9018/12 סונול ישראל בע"מ נ' אבי ביטרשווילי (2013) ).
סוף דבר - הבקשה מתקבלת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בד בבד עם הגשת התביעה ביקש התובע רשות להבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל בעיניין היעדרה של נכות אורתופדית, כאשר הוא מפנה למסמכים רפואיים שניתנו לאחר קביעת המל"ל, המצביעים לטענתו על החמרה של ממש במצבו.
...
סבורני שיש במסמכים שהוצגו על ידי התובע כדי להצדיק מתן רשות להבאת לסתור את קביעת המל"ל בתחום האורתופדי.
סבורני כי במקרה דנן המסמכים שצורפו על ידי התובע יש בהם די והותר כדי לעמוד באמת המידה המקלה לקיומה של "ראשית ראיה". אשר לתחום הנפשי עולה כי החל משנת 2019 התלונן התובע על שלל תסמינים נפשיים, שאת חלקם הוא קשר ישירות למעורבותו בתאונה מושא התביעה, דבר שהביא רופאים ומטפלים לאבחן אצלו תסמונת בתר חבלתית (PTSD).
סבורני כי די בכך כדי לעמוד באמת המידה המקלה למינוי מומחה בתחום הראומטולוגי, כאשר אין בטענות הנתבעת בדבר "העדר רצף טיפולים" כדי לשנות ממסקנה זו. אכן, המסמכים מעלים ספקות ביחס לקיומן של נכויות בתחומים המבוקשים, בין היתר על רקע עיתוי העלאת תלונות התובע לגביהן, ואולם ספקות אלה אינן משנות מהמסקנה לפיה ישנה ראשית ראיה המצדיקה מינוי מומחים כמבוקש, והן יבואו לידי ביטוי בכך שתישקל אפשרות של הטלת שכר המומחים על התובע ככל שייקבע כי לא נותרו אצלו נכויות עקב התאונה בתחומים המבוקשים.
סוף דבר ימונו מומחים מטעם ביהמ"ש בתחומים האורתופדי, הנפשי והראומטולוגי, אשר זהותם תקבע בהחלטות שתשלחנה בנפרד.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

במסגרת בירור התביעה, הגישה המשיבה בקשה להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל. בבקשה נטען, בין היתר, כי לנגד עיני הועדה לא עמד תיקו הרפואי של המבקש מתקופת שרותו בצה"ל, שממנו עולה כי למבקש עבר נפשי; כי המבקש מסר מידע מטעה לגבי טיפולים פסיכולוגיים שהוא מקבל; וכי למבקש ארעה תאונה נוספת ביום 3.7.2019 שבה נפגע בקרסוליו, שלא קיבלה היתייחסות של הועדה הרפואית של המל"ל. בית משפט השלום קיבל את בקשת המשיבה.
...
כל אחת מהמשוכות האמורות, לא כל שכן הצטברותן יחד, מובילות למסקנה כי אין מקום להיעתר לבקשה דנן, שאינה עונה על אמת המידה הבסיסית המצדיקה התערבות בבקשת רשות ערעור בגלגול שלישי.
למקרא החלטותיהם של בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי, אין רמז לניסיון לסטות מהלכות אלו או לשנותן, ואף לא יומרה לעשות כן. אין זאת אלא שבית משפט השלום הסיק כי בהתאם להלכה הנוהגת, טיבם של החומרים שלא עמדו לנגד עיני הוועדה מצדיק להיעתר לבקשת המשיבה להביא ראיות לסתור.
אשר על כן, הבקשה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו