בקשת שמיעת עדות מוקדמת לעובד זר

לא הוגש כל תצהיר מטעם התובע ואף לא צורף תצהיר עדות ראשית לבקשה לשמיעת עדותו המוקדמת, ולא צורף כל מיסמך אחר המהוה ראיה לכאורה לקיומם של יחסי עובד מעסיק, אשר אותם מכחיש הנתבע בתוקף.

העובדה כי חבילה שיועדה לתובע נשלחה לכתובת חנותו של הנתבע אינה ראייה לקיומם של יחסי עובד מעסיק, קל וחומר לנוכח ההסבר בתצהיר הנתבע, ולפיו חנותו ביישוב היא מען למשלוח חבילות לעובדים זרים העובדים ביישוב.

...

לסיכום, משלא הראה התובע שמתקיימים התנאים לפטור אותו מהפקדת ערובה, יש לחייבו בהפקדת ערובה.

אני מורה כי התובע יפקיד סך 3,000 ₪ בקופת בית הדין כערובה לתשלום הוצאות הנתבע בתוך 30 ימים שאם לא כן תימחק התביעה ללא התראה נוספת.

על מנת שלא להקשות על דרכו של התובע לבית הדין יתר על המידה, אני קובעת כי הוצאות הבקשה תילקחנה בחשבון בסיומו של הליך זה על ידי המותב שידון בו. ניתנה היום, ה' אייר תשע"ח, (20 אפריל 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

ביום 30.11.21 קבע כבוד הרשם כדלקמן: "2. לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, נחה דעתי כי דין הבקשה להעיד את התובע בעדות מוקדמת – להדחות. ואנמק.

תקנה 73 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי , תשע"ט – 2018 (להלן –תקנות סדר הדין האזרחי), שאומצה לסדרי הדין בבתי הדין לעבודה מכח תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991 מקנה לבית הדין את הסמכות להורות על גביית עדות מוקדמת "כל עוד קיים חשש סביר שלא יהיה ניתן לשמוע את העד במועד הרגיל". במקרה דנן, צפוי התובע שהוא נתין זר לעזוב את הארץ לאחר פקיעת ויזת העבודה שלו (ביום 14.12.2021) ולשוב לארצו.

...

לאחר בחינת מכלול השיקולים שוכנענו כי באיזון בין זכות המערער לגישה לערכאות לבין זכות המשיבה לנהל הגנתה כדבעי, יש לבכר את זכותו של המערער בנסיבות המקרה הנדון לאור החשש הממשי כי יתכן ולא יוכל לשוב ארצה בהעדר קבלת אישור ולחלופין דרישה להפקדת ערובה כספית גבוהה , המלמדים על חשש סביר כי לא ניתן יהיה לשמוע עדותו במועד הרגיל.

לאור כל המקובץ, אנו סבורים כי אין זה המקרה המתאים לדחיית בקשת המערער שעה שמקרה זה נמנה על המקרים המצדיקים סטייה מסדרי הדין הרגילים, כאשר קיים "חשש סביר" לאי יכולת שמיעת המערער במועד הרגיל ובשם למועד בו הוגשה הבקשה למעלה מחודש ממועד עזיבת התובע.

סוף דבר דין הערעור להתקבל.

כמו כן, מעיון בתיק הממוחשב עולה כי לא קיים אישור מסירה ואין כל אינדקאציה אחרת לכך שהנתבעת מודעת להליך זה. משלא הובהר מדוע הוגשה התביעה והבקשה רק כעת ומשלא שוכנעתי כי התובע לא יוכל להגיע לישראל במועד הרגיל שייקבע לשמיעת עדותו ולחלופין לא יוכל להגיש במועד הרגיל בקשה לשמיעת (כך במקור ר.צ ) בהליך של היועדות מרחוק לא מצאתי לנכון להעתר לבקשה.

דיון והכרעה תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, מחילה בבית הדין לעבודה את תקנה 73(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, על פיה מוסמך בית הדין להורות על גביית עדות מוקדמת "כל עוד קיים חשש סביר שלא יהיה ניתן לשמוע את העד במועד הרגיל". לאחר שבחנו את נימוקי העירעור ונספחיו וכן את כתב התביעה, שוכנענו כי הוכח קיומו של "חשש סביר" לאי יכולת לשמיעת עדות המערער במועד הרגיל, וכי דחיית העירעור תביא לפגיעה בזכות הגישה של המערער לערכאות כאשר מדובר בתביעה בסדר דין מהיר, אשר עניינה בזכויות מכוח משפט העבודה המגן ביחס לעובד זר אשר שהותו בארץ אינה תלויה בהחלטתו.

...

דיון והכרעה תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, מחילה בבית הדין לעבודה את תקנה 73(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, על פיה מוסמך בית הדין להורות על גביית עדות מוקדמת "כל עוד קיים חשש סביר שלא יהיה ניתן לשמוע את העד במועד הרגיל". לאחר שבחנו את נימוקי הערעור ונספחיו וכן את כתב התביעה, שוכנענו כי הוכח קיומו של "חשש סביר" לאי יכולת לשמיעת עדות המערער במועד הרגיל, וכי דחיית הערעור תביא לפגיעה בזכות הגישה של המערער לערכאות כאשר מדובר בתביעה בסדר דין מהיר, אשר עניינה בזכויות מכוח משפט העבודה המגן ביחס לעובד זר אשר שהותו בארץ אינה תלויה בהחלטתו.

לאחר בחינת מכלול טענות המערער שוכנענו כי באיזון בין זכות המערער לגישה לערכאות לבין זכות המשיבה לנהל הגנתה כדבעי, יש לבכר את זכותו של המערער בנסיבות המקרה הנדון לאור החשש הממשי כי יתכן והמערער לא יוכל לחזור ארצה בהעדר קבלת אישור ולחלופין דרישה להפקדת ערובה כספית גבוהה , המלמדים על חשש סביר כי לא ניתן יהיה לשמוע עדותו במועד הרגיל.

לאור כל המקובץ, אנו סבורים כי אין זה המקרה המתאים לדחיית בקשת המערער שעה שמקרה זה נמנה על המקרים המצדיקים סטייה מסדרי הדין הרגילים, כאשר קיים "חשש סביר" לאי יכולת שמיעת המערער במועד הרגיל.

סוף דבר דין הערעור להתקבל.

לטענת התובע, יש להתיר ניהול ההליך גם בהעדרו על יסוד הראיות בתיק תוך מתן משקל לחוסר האפשרות לחקרו בחקירה נגדית; התובע פעל לפי המצופה ממנו כאשר הגיש במועד בקשה לשמיעת עדות מוקדמת וגם פנה לרשויות ההגירה על מנת לקבוע מועד טיסה שיאפשר שמיעת העדות; אין לחייב בערובה שכן התובע לא נידרש להוכיח את כל רכיבי התביעה; הנתבעת הפרה את הוראות החוק ודי בכך להצדיק את התביעה; הנתבעת בחוסר תום לב מנסה להכשיל את התובע במימוש זכויותיו.

במקרה שנידון מאוחר יותר, ושאוזכר בבקשת הנתבעת, ע"ע 424/08 נמלי סלאח - פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניה בע"מ (ניתן ביום 11/3/09) נקבע כך: "האיזון הראוי בין זכות הגישה לבית הדין ובמיוחד עת המדובר במהגר עבודה, לבין ניהול הליך הוגן וראוי בהתאם לסדרי הדין וציפיותיו הסבירות של בעל הדין שכנגד, מטיל על בא-כוחו של התובע חובה להוכיח שקידה ראויה ומאמצים סבירים כדי להבטיח התייצבותו של העובד הזר לדיון, או להוכיח קיומן של מניעה וחוסר יכולת מצד התובע להתייצב לחקירה מנימוקים ראויים.

...

הנה כי כן, לא שוכנעתי כי במקרה זה הונחה ראשית ראייה לחלקה הארי של התביעה.

לסיכום, משלא הראה התובע שמתקיימים התנאים לפטור אותו מהפקדת ערובה, יש לחייבו בהפקדת ערובה.

אני מורה כי התובע יפקיד סך של 1,400 ₪ בקופת בית הדין כערובה לתשלום הוצאות הנתבעת בתוך 30 ימים שאם לא כן תימחק התביעה ללא התראה נוספת.

התובע מצא לנכון לפנות לעו"ד ס', שהוא אדם זר לחלוטין למנוח, על פני פנייה לעו"ד ה' , מי שערך עבור המנוח את שתי הצוואות הקודמות (מיום 6.2.2006 ומיום 23.2.2011( ; התובע הוא זה שיצר קשר עם עו"ד ס' לצורך עריכת הצוואה (ס' 2 לתצהיר עו"ד ס'; עמ' 13 , ש' 27-26 ); כשלטענת התובע: "המנוח ביקש ממני לארגן לו עו"ד שהוא רוצה

]( המנוח מאיר יחזקאל ז”ל ( 8.7.2012 שלישית, התובע לא טרח לאפשר את חקירתה הנגדית של המטפלת על ידי הגשת בקשה לשמיעת עדות מוקדמת שלה, על אף היותה עדת מפתח שיכלה לשפוך אור על המחלוקות שהובאו בפניי.

...

משלא הוגשה התנגדות ומשהגעתי למסקנה כי יש להורות על ביטולה של הצוואה המאוחרת, אין מניעה ליתן תוקף לצוואה המוקדמת.

סוף דבר בנסיבות אלו, מכל הנימוקים שפורטו לעיל, אני מורה כדלקמן: ההתנגדות לקיום הצוואה מיום 19.2.2018 (ת"ע 21586-03-19 ) – מתקבלת; והתובענה לקיום הצוואה (ת"ע 21577-03-19 ) – נדחית.

התשנ"ח 1998- התובע ישלם לנתבע הוצאות משפט בסך של 30,000 ₪, וכן את הסכומים בהם נשא הנתבע בקשר עם קבלת חוות דעת המומחים מטעם ביהמ"ש עפ"י החלטות מהימים 2.1.2020 ו- 14.6.2020 .