לפני בקשת שירות המבחן לדיון מחודש בעיניינו של הנאשם ולהפקעת צו מבחן שהוטל עליו במסגרת גזר הדין מיום 24/02/14.
הנאשם הורשע על סמך הודייתו בעבירה של סחר בסם מסוכן לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) התשל"ג-1973 (להלן: "פקודת הסמים"), לאחר שביום 10/05/12 ברחוב גשר החיים בירושלים, מכר לסוכן משטרתי סם מסוג חשיש במשקל 11.12 גרם נטו תמורת 400 ₪.
בהתאם לכך קבעתי, כי עונשו של הנאשם יעמוד על 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ; 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים ביחס לבצוע עבירות לפי פקודת הסמים למעט עבירה של החזקת סם ; 2 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים ביחס לבצוע עבירה של החזקת סם לצריכה עצמית; פסילת רשיון נהיגה; התחייבות בסך 2,500 ₪ וצו מבחן למשך שנה, וציינתי בגזר הדין, ברחל בתך הקטנה, כי ענישה שיקומית זו הנה בגדר "היזדמנות אחרונה" לנאשם, וכי "אם יפר את האמון שניתן בו כעת – עליו לדעת כי לא תנתן לו היזדמנות נוספת וביהמ"ש ימצה עמו מלוא חומרת הדין"(עמ' 7 פס' שניה לגזר הדין).
בהיתחשב בכך שהפקעת המבחן כמו גם הפקעת הצוו לעבודות שירות הן בבירור תולדה של אי שתוף פעולה מצד הנאשם, בשים לב למהות העבירה וחומרתה, לעברו הפלילי של הנאשם, לעובדה כי הוא לא היה מעורב בפלילים מאז ביצוע העבירה דנן, לפרק הזמן הרב שחלף מפתיחת ההליך, לכך שהנאשם נתון כרגע במאסר ועליו לרצות 3 חודשי מאסר בפועל בגין אי השלמת תקופת עבודות השרות - אני מטילה על הנאשם מאסר נוסף של 3 חדשים לריצוי בפועל במצטבר למאסר בגין אי השלמת עבודות השרות.
...
בסופו של דבר, ולאחר התחבטות, הגעתי במסגרת גזר הדין הנ"ל, לכלל מסקנה כי לא ניתן להתעלם מהדרך השיקומית שעשה הנאשם ולהורות על החזרתו אל בין כותלי בית הסוהר תוך גרימת התדרדרות פיסית ונפשית במצבו, אלא יש לאפשר לו להשלים ההליך השיקומי בו החל.
גם נסיבות ביצוע העבירה שאינן חמורות מצדיקות לטענת הסניגור ענישה מקלה, שכן דובר לדבריו במכירה אחת של סם, לסוכן סמוי שהתחזה לעובד בפיצריה בה עבד הנאשם ואשר לטענת האחרון הפציר בו פעמים רבות שיספק לו סמים אך הוא סירב לכך, ורק לאחר שלא חדל התרצה וסיפק לו את הסם בתור "טובה אישית".
ב"כ המאשימה לעומת זאת טענה, כי נוכח אי שיתוף הפעולה המתמשך מצד הנאשם עם שירות המבחן ואי השלמתו גם את תקופת עבודות השירות שהוטלה עליו, ונוכח עברו הפלילי המכביד- אין מנוס מלהטיל עליו עונש של מאסר בפועל.
לאור האמור, אני מורה על הפקעת צו המבחן שניתן לגבי הנאשם במסגרת גזר הדין מיום 24/02/14, ועל הטלת עונש אחר במקומו, בהתאם לסעיף 20(4) לפקודת המבחן (לאחר תיקון מס' 4 מאוגוסט 2004) הקובע: "הוכח להנחת דעתו של ביהמ"ש שנתן את צו המבחן, שהנבחן לא מילא אחר הוראה מהוראותיו של צו המבחן, רשאי ביהמ"ש בהתחשב בין היתר בתקופה שחלפה מיום העמדתו של הנידון במבחן, בדרך שבה עמד במבחן באותה תקופה, ובנסיבות אי-מילוי הוראות צו המבחן לעשות אחד מאלה:...(4) אם ניתן צו מבחן לאחר הרשעה לפי סעיף 1(1)(ב) – להטיל עליו עונש נוסף על העבירה המקורית במקום צו המבחן, בהתחשב בכל עונש אחר שהוטל עליו על העבירה המקורית". (הדגשה לא במקור – ש.ד.).
