נטען כי "המנהל טעה מתחילה ועד סוף. אין כל שחר למסקנתו".
עו"ד שטוב הוסיף וטען כי הבקשה לפירוק העמותות נשענה על טיעוני כזב וכי "קיימות הוכחות כי המנהלים [המיוחדים] גרמו וגורמים לעמותה ו/או להקדש נזקים משמעותיים". נטען כי מה שמניע את המנהל המיוחד לעמותות קשור למסקנה האחרונה: "לכן המנהל [המיוחד] חותר לפירוק סופי כדי שלא יהיה מי שיתבע ממנו את הנזקים וההפסדים". עו"ד שטוב כתב בתגובתו כי נחשפה במסגרתה "שערוריה" (סעיף 114 לתגובתו), הכוללת את מעורבות רשם העמותות ורשם ההקדשות (שם).
...
נטען כי "המנהל טעה מתחילה ועד סוף. אין כל שחר למסקנתו".
עו"ד שטוב הוסיף וטען כי הבקשה לפירוק העמותות נשענה על טיעוני כזב וכי "קיימות הוכחות כי המנהלים [המיוחדים] גרמו וגורמים לעמותה ו/או להקדש נזקים משמעותיים". נטען כי מה שמניע את המנהל המיוחד לעמותות קשור למסקנה האחרונה: "לכן המנהל [המיוחד] חותר לפירוק סופי כדי שלא יהיה מי שיתבע ממנו את הנזקים וההפסדים". עו"ד שטוב כתב בתגובתו כי נחשפה במסגרתה "שערוריה" (סעיף 114 לתגובתו), הכוללת את מעורבות רשם העמותות ורשם ההקדשות (שם).
במצב דברים זה סבורני כי אין להכיר בעו"ד שטוב כאדם "שמעונין בדבר" לענין סעיף 39 לחוק הנאמנות.
סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, ניתן בזאת אישור למסקנות המנהל המיוחד לעמותות בדו"ח מטעמו, מסקנות שרשם העמותות תמך בהן.