בקשת רשם העמותות להצטרף כצד לערעורים בעניין מכבי יפו

המבקשת - קשת-האגודה למען הקשיש בת"א-יפו, עמותה ציבורית שלא למטרות רווח, המתוקצבת על-ידי עריית תל-אביב יפו (להלן: "קשת" או "המבקשת").

ביום 24.2.11 ניתן פסק בוררות אשר קבע כדלקמן: "לאור המקובץ אני קובעת, כי מספר העובדים שהצטרף בכתב ובאופן אישי להסתדרות, על פי הקריטריונים שנקבעו בפסיקת בתי הדין לעבודה עומד על 143 עובדים". לאחר פסק הבוררות שבו הצדדים לבית-הדין על מנת לידון בשאלה האם לאור פסק הבוררות וקביעותיו, מהוה המבקשת האירגון היציג של עובדי המשיבה.

הצדדים שבו לבית-הדין על מנת לידון בסוגיית יציגותה של המבקשת במסגרת בקשה שהוגשה לביטול פסק הבוררות (תב 49526-03-11 בראשות השופטת אופירה דגן-טוכמכר), ביום 24.7.11 ניתן פסק-הדין בעיניין הקובע כדלקמן: "לנוכח כל האמור לעיל אנו סבורים כי לא נפל כל פגם של חוסר סמכות בהחלטת הבוררת ואין עילה לבטלה. הבקשה נדחית". לאחר מתן פסק-הדין פנתה ההסתדרות שוב למבקשת בדרישה שזו תנהל עימה משא ומתן לצורך חתימה על הסכם קבוצי ראשון.

חברת נאות לה גארדיה בע"מ הנה חברה פרטית, בשל דיני העמותות, דיני התאגידים והוראות רגולטוריות שונות נדרשו מהלכים משפטיים שונים מול רשם העמותות ובבית המשפט המחוזי לשם השלמת המיזוג.

דיון והכרעה חשיבותה של זכות ההתארגנות זכות ההתארגנות, על אף שאינה מעוגנת בחוק יסוד, זכתה להגנה נרחבת בפסיקה, בשורה של פסקי דין, כי מעמדה הוא כשל זכות יסוד חוקתית ראשונה במעלה תב"ע נ"ה 30-4 "עמית" הסתדרות עובדי מכבי- הסתדרות העובדים הכללית החדשה, פד"ע כט 61(1995); דב"ע 4-10/98 "דלק" – חברת הדלק הישראלית בע"מ – הסתדרות העובדים הכללית החדשה פד"ע לג 337; עסק 57/05 הסתדרות העובדים הכללית החדשה – מדינת ישראל ואח' פד"ע מ' 481 (בעיניין מטרודן); סב"א 9685-07-12 ועד עובדי רכבת ישראל – הסתדרות העובדים הכללית החדשה (ניתן ביום 15.07.2012).

בית הדין קבע כי לאחר מועד ההכרה באירגון העובדים כבארגון יציג, נכנסים הצדדים השותפים למרחב יחסי העבודה הקבוציים והם נדרשים לפעול במסגרתו עסק (ארצי) 64/09 כוח לעובדים ארגון עובדים דמוקרטי נ' עמותת סינמטק ירושלים – ארכיון ישראלי לסרטים, (ניתן ביום 02.07.2009) מקום שנקבע כי הצדדים ניכנסו למערכת יחסי עבודה קבוציים, לא בנקל ניתן יהיה לקבוע את הוצאתם של הצדדים ממערכת זו. נפסק כי לאחר המועד הקובע – המועד בו מודיע ארגון העובדים למעסיק כי הוא יציג חלה "הגנה" מפני טענה בדבר יציגותו על ידי ארגון עובדים אחר זוהי "תקופת המניעות", במהלכה זוכה ארגון העובדים לחסינות מפני טענות בנוגע ליציגותו.

  כמו כן , קשת בחרה במסגרת סיכומיה להעלות טענות (ערעור) על ההחלטה מיום 19.02.2014 כאילו לא נדונה ההחלטה בבר"ע בה וכאילו לא קבע כב' הנשיא פליטמן כי מחיקת הסעיפים תעמוד על כנה וזאת אף מבלי שנידרש לעמדת ההסתדרות בבר"ע. בסעיף 112 לסיכומיה מבקשת קשת כי עניין היציגות יועבר לבחינה מחודש מלכתחילה על ידי כבוד הבוררת גב' אפרתי, בקשתה זו שהועלתה לראשונה במסגרת סיכומיה ומבלי שנתבקשה הסכמת ההסתדרות לבוררות מעידה גם היא על חוסר תום ליבה.

...

בפס"ד ויטה פרי גליל כתב כב' השופט סופר "אנו סבורים כי אין לקבל את טענות המשיבה (ויטה א.א.), לפיה יציגות שנעשית שלא בהסכמת המעסיק פוגעת בקנינו. יציגות שכזו, שהיא בשלבי ההתארגנות הראשונים, במצב בו המעסיק מציב קשיים על ההתארגנות, וודאי שאינה יכולה להיעשות בהסכמה. יציגות שכזו, צריכה להיבחן גם על פי מבחן הגינות בסיסית. כל מעשיה ופועלה של המשיבה מסתכמים בדבר אחד – לסכל את התארגנות העובדים.... " במסגרת ההגנה על התארגנות ראשונית אף עלתה האפשרות להכיר ביחידת מיקוח זמנית במודל שלבי בו תחילה תוגדר יחידת מיקוח קטנה ובהמשך גדולה יותר.

מצאנו לנכון להזכיר את הדברים שכתב כב' הנשיא (בדימוס) בפרשת האוניברסיטה הפתוחה: "במאמר מוסגר, נוסיף לעניין קביעת היציגות בנסיבות בהן מעורב ארגון אחד במהלכי ההתארגנות, דברים אלה:

סיכום 52 בקשת הצד שהגישה קשת נדחית.

מצאנו כי יפה יהיה לסיים את דברינו בציטוט מתוך ע"ע(ארצי) 56/10 חביב - ק.א.ל קוי אוויר למטען בע"מ, (ניתן ביום 24.03.2010) שם התייחס בית הדין בצד זכותם של העובדים להתאגד גם להיבטים ניהוליים הנתרמים מקיומם של יחסי עבודה קיבוציים: "יסודותיה של הזכות לחופש ההתאגדות היא הזכות לחירות אישית שהתארגנות קבוצתית משמשת בסיס למימושה, על דרך של הגשמת יעדים משותפים. חופש ההתארגנות בארגון עובדים מאפשר מתן קול לאלה שקולם מוחלש במסגרת הממוסדת המקובלת לקידום ההליך הדמוקרטי ולהבטחת החופש הכלכלי והחברתי של כל אזרח במדינה. הזכות לחופש ההתארגנות מאפשרת הגשמת יעדיו של משפט העבודה הקיבוצי ובכללם איזון החסר הדמוקרטי democratic deficit השמעת קולם של העובדים והגדלת השתתפותם ולו במידת מה, בניהול המפעל, יתר שוויון בין העובדים עצמם ויתר יעילות של המפעל, כשעצם היחסים הקיבוציים מרחיבים את שיתוף הפעולה מצד העובדים, מצמצמים עלויות של ניהול משא ומתן מול עובדים שונים, ומאפשרים ראציונליזציה של השקעת המשאבים במקום העבודה תוך חשיבה כללית ולטווח רחוק" בית הדין ממליץ לצדדים להשקיע את מרצם בכינון שיתוף פעולה וביצירת הסכמות מועילות לשני הצדדים על פני המשך הידיינות בפני בית הדין.

בבית המשפט העליון] בירושלים רע"א 2599/10 - ח' בפני: כבוד הרשם גיא שני המבקשים: 1. אלינור אלון 2. אריה אלון נ ג ד המשיבים: 1. יעקב נגר 2. עו"ד זהר גרינברג 3. כונס הנכסים הרישמי בקשה לצרוף צד ][]החלטה

עמדה על כך כבוד הרשמת ליבוביץ בציינה: עצם הדבר כי רשם העמותות הישתתף בדיונים שהתנהלו לפני בית המשפט והביע עמדתו בסוגיות שנידונו לפניו אין די בה, בהיעדר אינדקאציות נוספות, כדי הופכת אותו בהכרח לצד להליך.

בנסיבות אלה, אין מקום לקבוע כי יש לצרפו לערעורים שבכותרת מכוח תקנה 424 לתקנות (ע"א 2730/06 כרמל מרקעים בע"מ נ' אגודת ספורט מכבי יפו (לא פורסם, 17.10.2006)).

כך, בא-כוחו של יצחק, עורך-הדין הורוביץ (המייצג את יצחק גם בבקשה שלפניי), טען בין היתר כי "עניינו של יצחק נגרר בפני בית משפט זה שלא כדין. הסמכות העניינית בכל ענייניו של יצחק נגר... מסורה למחוזי בתל אביב שם מיתנהל עניינו". גם עורך-הדין אינסל טען כי "תיק הפש"ר של החייב יצחק נגר מיתנהל בתל אביב. יש תיק חי וקיים", וציין כי יצחק והמנהל המיוחד לנכסיו לא צורפו להליכים עד-כה. המשיב 2 הוסיף גם-הוא כי "בשום שלב יצחק נגר לא היה צד להליכים", וכי "לא צריכים לידון פה בכלל ביצחק, הוא הגיע לכאן כי החייב מבקש לחייבו לשלם כספים כאלה ואחרים. זה בכלל לא העניין". בהמשך הדיון הוסיף עורך-הדין הורוביץ (בא-כוחו של יצחק, כאמור), כי "היה ויסולק החוב נשוא פסק הבורר במלואו אנו בהחלט נפנה לבית המשפט המחוזי בת"א ונודיע שסכום פסק הבורר סולק במלואו על פי פסק הדין של בית המשפט העליון". כאמור, לפי האמור בבקשה שלפניי, יצחק אכן הגיש בקשה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב להורות על סיום ההליכים כנגדו נוכח סילוק החוב על-ידי המשיב 1 (יצוין כי בבית משפט זה תלוי ועומד ערעור של יצחק על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב להכריז עליו פושט רגל – ע"א 7317/10).

תקנה זו קובעת כי "בית המשפט שלערעור או הרשם רשאי להורות על צירוף משיב שלא היה בעל דין ולהמציא לו כתב ערעור מתוקן, ורשאי הוא לדחות בנתיים את הדיון בעירעור, בתנאים שייראו לו צודקים, ורשאי בית המשפט ליתן פסק דין כאילו היה המשיב שצורף בעל דין מלכתחילה". לעניין צרופו של משיב להליך העירעור, כך נפסק, יש לבדוק את אמות המידה הבאות: האם האדם שצירופו מתבקש עלול להפגע ישירות אם לא יצורף לערעור; האם ראוי שפסק הדין יכבול כמעשה בית דין את אותו אדם; והאם שקולי יעילות תומכים בהצטרפות (ראו [בש"א 3973/91 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' קרנית – קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים, פ"ד מה](http://www.nevo.co.il/links/psika/?link=בשא%203973/91&Pvol=מה)(5) 457, 463 (1991)).

...

עם זאת, לא מדובר במסקנה אוטומאטית, ועצם הנוכחות בדיון אינה הופכת בהכרח את הנוכח ל"בעל-דין" לצורך תחולת תקנה 424 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי).

בענייננו, לא שוכנעתי כי הוצגה הצדקה מספקת לצירופו של יצחק כמשיב בהליך בקשת רשות הערעור.

סיכומם של דברים, לאור כלל השיקולים והנסיבות שפורטו לעיל, נחה דעתי כי יש לדחות את הבקשה.

בבית המשפט העליון] בירושלים ע"א 2730/06 ע"א 11607/05 בפני: כבוד הרשמת שושנה ליבוביץ המערערות: 1. כרמל מרקעים בע"מ 2. אזורים בנין (1965) בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. אגודת ספורט מכבי יפו 2. רז רבינוביץ ו-11 אח' 3. עריית תל אביב יפו 4. מינהל מקרקעי ישראל 5. כונס הנכסים הישמי הוגש הליך ][]החלטה

יחד עם זאת, אין מחלוקת כי רשם העמותות נטל חלק בדיונים שהתקיימו לפני בית המשפט קמא במסגרת הבקשה לאישור הסדר נושים וכי הוא הביע את עמדתו בעיניין זה. במצב דברים זה, עולה השאלה האם יש לראות אותו כ"בעל דין" מן הבחינה המהותית וככזה, כמי שרשאי ליטול חלק בהליכי העירעור.

יחד עם זאת, לאחר ששקלתי בעיניין הגעתי לכלל מסקנה כי ראוי לצרף את רשם העמותות כצד לערעורים שבכותרת מכוח תקנה 425 לתקנות (השוו: בש"א 260/90 מוריס טיפנבורן נ' מרדכי (מל) קלאר, תק-על 90(1), 201; ע"א 2576/98 חברת רמות אילת בע"מ נ' יוסף בנקל עו"ד, תק-על 2000(1), 119).

אולם בשים לב לכך שבמהות, בקשתו היא להצטרף כצד להליך וכי בפועל הצדדים התייחסו בטענותיהם גם למעמדו של רשם החברות להצטרף כצד לא רק בהקשר של שאלת היותו "בעל דין" בבית משפט קמא, ראיתי לנכון לבחון את הצטרפותו גם מכוח תקנה 525 לתקנות.

...

יחד עם זאת, לאחר ששקלתי בעניין הגעתי לכלל מסקנה כי ראוי לצרף את רשם העמותות כצד לערעורים שבכותרת מכוח תקנה 425 לתקנות (השוו: בש"א 260/90 מוריס טיפנבורן נ' מרדכי (מל) קלאר, תק-על 90(1), 201; ע"א 2576/98 חברת רמות אילת בע"מ נ' יוסף בנקל עו"ד, תק-על 2000(1), 119).

שלישית, מקובלת עלי עמדת רשם העמותות שאין להקיש מתפקידו שלו לתפקידו של רשם החברות וכי יש לו עניין בתוצאות הערעורים כמי שמפקח על פעולותיהן של העמותות וכמי שמופקד, בין היתר, על כך שפעולותיהן תעשנה במסגרת המטרות שלשמן הוקמו.

לאור האמור, אני מורה כי רשם העמותות יצורף כמשיב לערעור וכי צו סיכומי הטענות המתוקן יחול גם על רשם העמותות אשר יגיש את סיכום טענותיו עד ליום 2.11.06 כאמור בצו.

בבית המשפט העליון] בירושלים ע"א 2730/06 - ה' ע"א 11607/05 בפני: כבוד הרשמת שושנה ליבוביץ המערערות: 1. כרמל מרקעים בע"מ 2. אזורים בנין (1965) בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. אגודת ספורט מכבי יפו 2. רז רבינוביץ ו-11 אח' 3. עריית תל אביב יפו 4. מינהל מקרקעי ישראל 5. כונס הנכסים הרישמי בקשה לאיחוד תיקים ובקשה לפטור מעירבון ][]החלטה

לטענת המשיבה 3, עירוב עינייני הפרוק הסבוכים עם השיקולים הייחודיים לדחיית הסדר הנושים תסרבל את ההליך ותגרום להוצאות מיותרות לצדדים הרבים המעורבים אשר אילולי האיחוד המוצע לא יטלו בהכרח חלק פעיל בהליך נשוא בקשת הפרוק.

כמו כן, בשים לב לנטען בתגובת המשיבה 3, אשר לפיו רשם העמותות נטל חלק פעיל בדיונים שהתנהלו לפני בית המשפט קמא, מתבקשת עמדת רשם העמותות, תוך 10 יום מעת המצאת החלטה זו (ימי פגרה יבואו במנין) לעניין הצטרפותו כמשיב להליכים שבכותרת.

...

לטענת המשיבה 3, משאין להיעתר לבקשה לאיחוד תיקים, יש לדחות מיני אוביי את הבקשה לפטור מערבון.

לאחר שעיינתי בהחלטות בית משפט קמא ובהודעות הערעור באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לאיחוד התיקים להתקבל.

התוצאה היא, שהבקשה לאיחוד ההליכים שבכותרת מתקבלת.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מנהליים עע"מ 6674/20 לפני: כבוד המשנה לנשיאה ע' פוגלמן כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט ע' גרוסקופף המערערת: ההתאחדות לכדורגל בישראל נ ג ד המשיבים: 1. רשת שוקן בע"מ 2. הפועל פתח תקווה כדורגל בע"מ 3. מועדון הספורט מכבי אבשלום ערוני פתח תקווה המבקשות להצטרף כמשיבות: 1. הפועל באר שבע א.א. החברה לקידום הספורט ב"ש בע"מ 2.מכבי חיפה קשר ספורט בע"מ 3. הפועל חדרה שולם שוורץ ערעור על פסק הדין של בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב מיום 13.7.2020 בעת"מ 1550-02-18 שניתן על ידי כבוד השופטת מיכל אגמון-גונן

תאריך הישיבה: ט' בסיון התשפ"ב (8.6.2022) בשם המערערת: עו"ד עמית פינס; עו"ד אבישי איפרגן בשם המשיבה 1: עו"ד זאב ליאונד; עו"ד דור ליאונד; עו"ד רם פרייס סיטון בשם המשיב 3 והמבקשות להצטרף: עו"ד יוסי עבאדי ][]פסק-דין ]השופט ע' גרוסקופף: לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (כב' השופטת מיכל אגמון-גונן) מיום 13.7.2020 בעת"מ 1550-02-18, במסגרתו הורה בית המשפט למערערת לבחון מחדש את החלטתה שלא לחשוף את זהותם של שלושה גורמים אשר תרמו כספים והעמידו בטוחות לטובת קבוצות הכדורגל הפועל פתח-תקווה כדורגל בע"מ (המשיבה 2.

אדרבה, ככל שאכן מוטלת חובה על רשם העמותות לפרסם את זהות שלושת הגורמים, לא הוברר מדוע המשיבה לא פנתה לרשם בבקשה לגילוי מידע זה. במצב דברים זה, לא שוכנעתי כי בנסיבות המקרה דנן אכן קמה חובה מכוח חוק העמותות לחשוף את זהות שלושת הגורמים, ומשכך לטעמי גם לא בוססה כנדרש על יד המשיבה הטענה כי התנאי השלישי להחלת הסייג לתחולת חוק חופש המידע (ככל שזהו אכן תנאי) אינו מיתקיים בעניינינו.

בהקשר זה, כדברי חברי, "היחס בין הוראות [סעיף 39(ב)(1) לסעיף 39(ג) לחוק העמותות], לצד הסדרים נוספים הקבועים בחוק העמותות, לא הוברר עד תום במסגרת ההליך הנוכחי, ועמדתו של רשם העמותות בעיניין כלל לא נשמעה, למרות הרלוואנטיות הרבה אשר טמונה בה לצורך ליבון הסוגיה" (פסקה 44 לחוות דעתו).

...

נוכח האמור, אף אם הייתי מניח כי דבריו של ח"כ שטרן תומכים בפרשנות השניה, חרף הספקות שהעליתי ביחס לכך, עדיין סבורני כי לשון החוק והגיונו, מטים את הכף לעבר הפרשנות הראשונה.

אף אני סבור כי לשם בחינת השאלה האם יש לראות במעמיד בטוחה כ"תורם" הבא בגדרי הסייג הקבוע בסעיף 9ב לחוק הספורט, התשמ"ח-1988 (להלן: הסייג), יש לערוך בירור עובדתי לעניין ההסכמות שגובשו בין מעמיד הבטוחה לבין הקבוצה לה העמיד את הבטוחה (כמפורט בפסקאות 7-2 לחוות דעתו).

אשר לשאלה הפרשנית שעניינה תחולת התנאי השלישי – שקובע כי הסייג לא יחול כאשר מדובר במידע אשר "חובה לגלותו לפי כל דין" – אף אני סבור שכאשר מוטלת חובת גילוי למידע מכוח דין אחר, תנאי זה לא מתקיים ובהתאם הסייג לא חל. חברי השופט ע' גרוסקופף, מצביע על קושי שמתעורר לשיטתו מאימוץ פרשנות זו. זאת מאחר שכתוצאה מכך, לשם הכרעה בבקשת חופש מידע שהוגשה להתאחדות לכדורגל בישראל – תידרש היא לבחון האם ישנה חובת גילוי למידע לפי דין אחר.