המבקשת - קשת-האגודה למען הקשיש בת"א-יפו, עמותה ציבורית שלא למטרות רווח, המתוקצבת על-ידי עריית תל-אביב יפו (להלן: "קשת" או "המבקשת").
ביום 24.2.11 ניתן פסק בוררות אשר קבע כדלקמן:
"לאור המקובץ אני קובעת, כי מספר העובדים שהצטרף בכתב ובאופן אישי להסתדרות, על פי הקריטריונים שנקבעו בפסיקת בתי הדין לעבודה עומד על 143 עובדים".
לאחר פסק הבוררות שבו הצדדים לבית-הדין על מנת לידון בשאלה האם לאור פסק הבוררות וקביעותיו, מהוה המבקשת האירגון היציג של עובדי המשיבה.
הצדדים שבו לבית-הדין על מנת לידון בסוגיית יציגותה של המבקשת במסגרת בקשה שהוגשה לביטול פסק הבוררות (תב 49526-03-11 בראשות השופטת אופירה דגן-טוכמכר), ביום 24.7.11 ניתן פסק-הדין בעיניין הקובע כדלקמן:
"לנוכח כל האמור לעיל אנו סבורים כי לא נפל כל פגם של חוסר סמכות בהחלטת הבוררת ואין עילה לבטלה. הבקשה נדחית".
לאחר מתן פסק-הדין פנתה ההסתדרות שוב למבקשת בדרישה שזו תנהל עימה משא ומתן לצורך חתימה על הסכם קבוצי ראשון.
חברת נאות לה גארדיה בע"מ הנה חברה פרטית, בשל דיני העמותות, דיני התאגידים והוראות רגולטוריות שונות נדרשו מהלכים משפטיים שונים מול רשם העמותות ובבית המשפט המחוזי לשם השלמת המיזוג.
דיון והכרעה
חשיבותה של זכות ההתארגנות
זכות ההתארגנות, על אף שאינה מעוגנת בחוק יסוד, זכתה להגנה נרחבת בפסיקה, בשורה של פסקי דין, כי מעמדה הוא כשל זכות יסוד חוקתית ראשונה במעלה תב"ע נ"ה 30-4 "עמית" הסתדרות עובדי מכבי- הסתדרות העובדים הכללית החדשה, פד"ע כט 61(1995); דב"ע 4-10/98 "דלק" – חברת הדלק הישראלית בע"מ – הסתדרות העובדים הכללית החדשה פד"ע לג 337; עסק 57/05 הסתדרות העובדים הכללית החדשה – מדינת ישראל ואח' פד"ע מ' 481 (בעיניין מטרודן); סב"א 9685-07-12 ועד עובדי רכבת ישראל – הסתדרות העובדים הכללית החדשה (ניתן ביום 15.07.2012).
בית הדין קבע כי לאחר מועד ההכרה באירגון העובדים כבארגון יציג, נכנסים הצדדים השותפים למרחב יחסי העבודה הקבוציים והם נדרשים לפעול במסגרתו עסק (ארצי) 64/09 כוח לעובדים ארגון עובדים דמוקרטי נ' עמותת סינמטק ירושלים – ארכיון ישראלי לסרטים, (ניתן ביום 02.07.2009) מקום שנקבע כי הצדדים ניכנסו למערכת יחסי עבודה קבוציים, לא בנקל ניתן יהיה לקבוע את הוצאתם של הצדדים ממערכת זו. נפסק כי לאחר המועד הקובע – המועד בו מודיע ארגון העובדים למעסיק כי הוא יציג חלה "הגנה" מפני טענה בדבר יציגותו על ידי ארגון עובדים אחר זוהי "תקופת המניעות", במהלכה זוכה ארגון העובדים לחסינות מפני טענות בנוגע ליציגותו.
כמו כן , קשת בחרה במסגרת סיכומיה להעלות טענות (ערעור) על ההחלטה מיום 19.02.2014 כאילו לא נדונה ההחלטה בבר"ע בה וכאילו לא קבע כב' הנשיא פליטמן כי מחיקת הסעיפים תעמוד על כנה וזאת אף מבלי שנידרש לעמדת ההסתדרות בבר"ע.
בסעיף 112 לסיכומיה מבקשת קשת כי עניין היציגות יועבר לבחינה מחודש מלכתחילה על ידי כבוד הבוררת גב' אפרתי, בקשתה זו שהועלתה לראשונה במסגרת סיכומיה ומבלי שנתבקשה הסכמת ההסתדרות לבוררות מעידה גם היא על חוסר תום ליבה.
...
בפס"ד ויטה פרי גליל כתב כב' השופט סופר
"אנו סבורים כי אין לקבל את טענות המשיבה (ויטה א.א.), לפיה יציגות שנעשית שלא בהסכמת המעסיק פוגעת בקנינו. יציגות שכזו, שהיא בשלבי ההתארגנות הראשונים, במצב בו המעסיק מציב קשיים על ההתארגנות, וודאי שאינה יכולה להיעשות בהסכמה. יציגות שכזו, צריכה להיבחן גם על פי מבחן הגינות בסיסית. כל מעשיה ופועלה של המשיבה מסתכמים בדבר אחד – לסכל את התארגנות העובדים.... "
במסגרת ההגנה על התארגנות ראשונית אף עלתה האפשרות להכיר ביחידת מיקוח זמנית במודל שלבי בו תחילה תוגדר יחידת מיקוח קטנה ובהמשך גדולה יותר.
מצאנו לנכון להזכיר את הדברים שכתב כב' הנשיא (בדימוס) בפרשת האוניברסיטה הפתוחה:
"במאמר מוסגר, נוסיף לעניין קביעת היציגות בנסיבות בהן מעורב ארגון אחד במהלכי ההתארגנות, דברים אלה:
סיכום
52 בקשת הצד שהגישה קשת נדחית.
מצאנו כי יפה יהיה לסיים את דברינו בציטוט מתוך ע"ע(ארצי) 56/10 חביב - ק.א.ל קוי אוויר למטען בע"מ, (ניתן ביום 24.03.2010) שם התייחס בית הדין בצד זכותם של העובדים להתאגד גם להיבטים ניהוליים הנתרמים מקיומם של יחסי עבודה קיבוציים:
"יסודותיה של הזכות לחופש ההתאגדות היא הזכות לחירות אישית שהתארגנות קבוצתית משמשת בסיס למימושה, על דרך של הגשמת יעדים משותפים. חופש ההתארגנות בארגון עובדים מאפשר מתן קול לאלה שקולם מוחלש במסגרת הממוסדת המקובלת לקידום ההליך הדמוקרטי ולהבטחת החופש הכלכלי והחברתי של כל אזרח במדינה. הזכות לחופש ההתארגנות מאפשרת הגשמת יעדיו של משפט העבודה הקיבוצי ובכללם איזון החסר הדמוקרטי democratic deficit השמעת קולם של העובדים והגדלת השתתפותם ולו במידת מה, בניהול המפעל, יתר שוויון בין העובדים עצמם ויתר יעילות של המפעל, כשעצם היחסים הקיבוציים מרחיבים את שיתוף הפעולה מצד העובדים, מצמצמים עלויות של ניהול משא ומתן מול עובדים שונים, ומאפשרים ראציונליזציה של השקעת המשאבים במקום העבודה תוך חשיבה כללית ולטווח רחוק"
בית הדין ממליץ לצדדים להשקיע את מרצם בכינון שיתוף פעולה וביצירת הסכמות מועילות לשני הצדדים על פני המשך הידיינות בפני בית הדין.