בקשת רשות ערר על מעצר עד תום הליכים בעבירות התפרעות

בבית המשפט העליון בש"פ 5437/21 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשים: 1. מוהנד בכרי 2. סאמר בכרי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות לערור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 5.8.2021 בעמ"ת 10422-08-21 שניתנה על-ידי כבוד השופט מ' בר-עם בשם המבקשים: עו"ד רמי עותמאן ][]החלטה

בשל כך, יוחסו להם העבירות הבאות: היתפרעות לפי סעיף 152 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, וניסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 274 ו-25 לאותו חוק.

בבד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרם של המבקשים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם.

ביום 8.6.2021 קבע בית משפט השלום כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתם של המבקשים במיוחס להם, וכן כי קיימת עילת מעצר בשל מסוכנותם, המתחזקת לנוכח נסיבות ביצוע העבירות.

...

למעלה מן הצורך אוסיף, כי אף לגוף הדברים, איני סבורה כי יש לקבל את הבקשה.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

בהתחשב בשעה שבה ניתנת החלטתי זו ובשים לב למיקומו של בית המעצר שבו על המבקש 2 להתייצב, אני מורה כי הוא יתייצב למעצר בכלא אלה בבאר שבע עד מחר יום 6.8.2021 בשעה 8:00 בבוקר.

][ בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 23.5.2021, בעמ"ת 41429-05-21 (השופט מ' קרשן), שבגדרה קיבל בית המשפט ערר שהגישה המשיבה על החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה מיום 20.5.2021, במ"ת 29769-05-21 (השופטת א' כתבי-רבלין), והורה על מעצרו של המבקש עד לתום ההליכים.

בית המשפט עמד על כך "שאין כל ראיה בתיק החקירה לבצוע מעשה קונקריטי כלשהוא למעט נוכחות במקום, ובזהירות הנדרשת לשלב זה של ההליך, דומה כי עשוי להתגלע קושי בהרשעת המשיבים (המבקש ויתר הנאשמים – נ' ס') בעבירת ניסיון לתקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות", וכי "עסקינן במשיבים צעירים לימים חלקם על גבול הקטינות נעדרי עבר פלילי". בהנתן זאת, ועל אף ש"עצם היתקהלות אסורה במקום בו מתרחשת היתפרעות מסוכנת ואלימה, [.

...

עוד נטען, כי פרשנותו של בית המשפט המחוזי את דיני השותפות מעוררת שאלה עקרונית: גישתו "עלולה להחטיא את מטרת החוק בצל האירועים האחרונים במדינה", כאשר הפרקליטות עושה בה שימוש "כמעט בכל הדיונים בכל רחבי הארץ שדנים בהתפרעויות האחרונות". בעניין זה, כך המבקש, הנמקת בית המשפט המחוזי אינה עולה בקנה אחד עם הוראת סעיף 34כא לחוק, המחייב מתן פרשנות מצמצמת לדיני השותפות, "במנותק מהלך הרוח השורר במדינה". לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערר, על נספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, וזאת ללא צורך בתגובה מאת המשיבה.

טענות המבקש בעניין זה, נדחות.

אשר על כן, בקשת הרשות לערור – נדחית.

רקע והליכים קודמים ביום 22.2.2023 הוגש לבית משפט השלום בחדרה כתב אישום כנגד המבקש המייחס לו עבירות של היזק לרכוש במזיד לפי סעיף 452 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); שלוש עבירות של תקיפה סתם לפי סעיף 379 לחוק; עבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק; וניסיון פציעה כשהעבריין מזוין לפי סעיף 335(א)(1) לחוק יחד עם סעיף 25 לחוק.

בית המשפט אף התרשם כי המפקחים מוכנים לקחת על עצמם את משימת הפיקוח באופן הדורש הקפדה על הטיפול התרופתי לו זקוק המבקש והבאתו לבית החולים אם יהיה נתון בהתקף או בהתפרעות.

כידוע, רשות לערור ב"גילגול שלישי" על החלטות שנבחנו בערר על ידי בית המשפט המחוזי, תנתן במשורה ובמקרים מיוחדים, בהם מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות עקרונית החורגת מעניינים של הצדדים להליך; או כאשר מתעורר חשש לאי צדק חמור או לעיוות דין, כגון פגיעה לא מידתית בזכויות הנאשם או אי מתן משקל ראוי לשלום הציבור ולבטחונו (ראו למשל בש"פ 5721/12 בביקר נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (14.8.2012); בש"פ 4900/12 מדינת ישראל נ' פלוני, פסקה 8 (25.6.2012); בש"פ 4587/21 מריאשקין נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (8.7.2021); בש"פ 2033/23 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (12.3.2023)).

בית המשפט המחוזי שקל את מכלול נסיבות המקרה, והיה סבור כי יש מקום להעזר בשירות המבחן לצורך קבלת תמונה מלאה ומדויקת ככל הניתן באשר למצבו של המבקש בטרם קבלת ההחלטה בעיניין מעצרו עד לתום ההליכים או שיחרורו בתנאים.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבה.

משכך, בקשת רשות הערר נדחית.

בבית המשפט העליון בש"פ 5354/23 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשים: 1. נפתלי הלל ליכטנשטיין 2. חיים ספיר נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט א' גורדון) מיום 10.7.2023 בעמ"ת 8083-07-23 בשם המבקשים: עו"ד מנחם שטאובר ][]החלטה

ביום 25.6.2023 הוגש נגד המבקשים ונאשם נוסף כתב אישום, המייחס למבקש 1 עבירות של היתפרעות, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו והתנגדות למעצר.

נטען כי נגד נאשמים שביצעו אותו סוג של עבירות בהפגנות המחאה, בנסיבות דומות לנסיבותיהם של המבקשים, לא מוגשות בקשות להטלת תנאים מגבילים עד לתום ההליכים, וכי הדבר עולה לכדי אכיפה בררנית.

כן נטען כי בהעדר קריטריונים ברורים להגשת בקשות למעצר עד תום ההליכים נגד מפגינים, הגשת הבקשה להארכת התנאים המגבילים בעיניינם של המבקשים נגועה בשרירותיות.

...

לאחר עיון בבקשה על נספחיה ובהחלטות בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

בנסיבות אלו, לא מצא בית המשפט המחוזי כי יש מקום להידרש לה לראשונה בערכאת הערר.

הבקשה נדחית אפוא.

בבית המשפט העליון בש"פ 5981/23 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקש: מוחמד דרבאס נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בעמ"ת 7560-08-23 מיום 3.8.2023 שניתנה על ידי כב' השופט ח' פס בשם המבקש: עו"ד מוסטפא יחיא ][]החלטה

רקע והליכים קודמים ביום 13.7.2023 הוגש כתב אישום בעיניינו של המבקש (ת"פ 30664-07-23 בבית משפט השלום בירושלים), שייחס לו עבירות של ניסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות; היתפרעות; וכן היתפוצצות המסכנת חיי אדם או רכוש.

מעבר לעובדה שבתי משפט נמנעים במקרים רבים מלהתערב בהחלטות ביניים הנוגעות לקיומן של ראיות לכאורה לפני השלמת המלאכה על ידי הערכאה הדיונית וקבלת החלטה סופית בשאלת המעצר עד תום ההליכים, מכבידה על המבקש גם העובדה שהבקשה שהוא הגיש היא כאמור בקשה לערר בגילגול שלישי.

...

זאת מטעמי יעילות – שכן יתכן שבסופו של דבר הערכאה הדיונית תחליט שלא לעצור את הנאשם עד תום ההליכים, והדיון בערר יתייתר.

מבלי להקל בכך ראש, אני סבורה כי אף עניין זה אינו מהווה טעם חזק די הצורך המצדיק קיום דיון לגופו של עניין כבר עתה כאמור (ראו והשוו: בש"פ 5584/22 מנו נ' מדינת ישראל, פסקה 12 (25.8.2022)).

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.