מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת רשות ערר על מעצר עד תום הליכים בגין גניבות

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

בגדרי ההחלטה דחה בית המשפט המחוזי ערר שהגיש המבקש על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון מיום 21.3.2021 (כבוד השופטת ק' וקסלר) ב-מ"ת 20519-03-21, שהורתה על מעצרו עד תום ההליכים נגדו.
נגד המבקש, תושב איזור יהודה ושומרון (להלן: האיזור), הוגש ביום 9.3.2021 כתב אישום שמייחס לו חמישה אישומים שעניינו של כל אחד מהם הוא בבצוע עבירות של קשירת קשר לבצוע פשע, גניבת רכב בצוותא, כניסה לישראל או ישיבה בה שלא כחוק, נהיגה ללא רישיון ונהיגה ללא ביטוח.
הלכה ידועה היא כי בבחינת בקשה למתן רשות לערור "בגילגול שלישי" חלה אמת מידה מצמצמת, כפי שנקבעה בעיניין חניון חיפה, ונוהגת גם בהליכים פליליים (רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982); בש"פ 3246/21 נשרי נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (19.5.2021)).
...
לאחר עיון בבקשה על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה או לקיום דיון בבקשה לגופה.
אם בית המשפט יתרשם כי יש בחלופה שתוצע כדי להפיג את המסוכנות הנשקפת מהמבקש ואת החשש מפני הימלטותו מהדין, ואינני נוקטת עמדה – עובדת היותו תושב האזור לא תמנע לבדה את השמתו בחלופה זו. סוף דבר, הבקשה נדחית.

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2022 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

בדיון שהתקיים ביום 7.6.22 הסכים ב"כ המשיב לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר ועתר להורות על שיחרורו של המשיב וזאת לנוכח העובדה שכנגד מיכל הוגש כתב אישום בהקף ניכר יותר, תשעה אישומים בגין גניבת אחד עשר כלי רכב ואילו כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו שבעה אישומים בגין גניבה של תשעה כלי רכב.
אשר לטענת האפליה, קבע בית המשפט בחזקת למעלה מן הצורך כדלקמן: " לא מצאתי כי נפלה טעות לגופו של עניין. אכן, אפליה עשויה להוביל לשיחרור של עצור וזאת בנסיבות המתאימות (ראה למשל בש"פ 3520/21 מדינת ישראל נ' פלאח (23.5.21)). עם זאת, טענה בדבר אפליה צריכה להיתקבל עם תום ההחלטה בהליך המעצר ולא לשיעורין, דהיינו באשר להחלטות ביניים המתקבלות במסגרת ההליך. יתר על כן, למרות מעורבותה הגדולה יותר של המעורבת הנוספת בבצוע עבירות גניבה בפרשיה זו, הרי שביהמ"ש הדגיש בהחלטה על שיחרורה את היותה אם יחידנית לילד עם צרכים מיוחדים. בית המשפט מצא כי די בכך על מנת להוביל לשחרורה. בהחלטת בית משפט השלום, מושא ערר זה, הודגשה ההבחנה שבין העורר ובין אותה מעורבת ואינני מוצאת כי נפלה טעות בהבחנות שנערכו." [ההדגשות אינן במקור-ד.ס.נ] המשיב לא השלים עם החלטה זו והגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון (בש"פ 4295/22).
ב"כ המבקשת הפנה לחומרת האישומים, צבר האירועים, התיכנון המוקדם לצד התחכום בבצוע העבירות ועתר להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים כנגדו.
...
ואולם, לא שוכנעתי כי יש בכוחו של החומר אליו הפנה ב"כ המשיב כדי להקהות ההבחנה בין מיכל למשיב.
שמעתי בקשב רב טיעוני ב"כ המשיב לפיהם המדובר במקרה חריג נוכח טענת האפליה המצדיק השמת המשיב באיזוק אלקטרוני תחת פיקוח אחותו הגדולה וגיסו חרף המלצה שלילית של שירות המבחן, ואולם משקבעתי כי קיימת הבחנה בין המשיבים, לא שוכנעתי כי מדובר במקרה חריג המצדיק סטייה ניכרת מהמלצה כה מפורטת ושלילית, הן מבחינת המשיב עצמו והן מבחינת חלופת המעצר המוצעת.
נוכח כל האמור, מורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בש"פ 7251/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקש: צאלח פירעון נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 18.10.2022 בעמ"ת 13636-10-22 שניתנה על-ידי כבוד השופט ש' מלמד בשם המבקש: עו"ד סתיו כהן, עו"ד מוחמד מחאג'נה בשם המשיבה: עו"ד יוסף קנפו ][]החלטה
בית המשפט המחוזי דחה ערר על החלטתו של בית משפט השלום מיום 11.10.2022 (מ"ת 32127-09-22, סגן הנשיא ר' פרי), שהורה על מעצרו של המבקש עד תום ההליכים נגדו.
אכן, הנמקתו של בית המשפט המחוזי מעוררת על פניה קושי, שכן עולה ממנה כי די בכך שהתופעה של גניבת כלי רכב על-ידי תושבי האיזור עולה כדי "מכת מדינה" על מנת להקים עילת מעצר עד תום ההליכים בשל מסוכנות, כאשר לא קבועה חזקה מסוג זה בסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996.
...
לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערר ובתגובה לה ונתתי דעתי לטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
כחברי השופט כשר בעניין סעאפין, אף אני סבורה כי עמדה זו אינה עולה בקנה אחד עם הלכת גנימאת.
סוף דבר: בקשת רשות הערר נדחית.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בש"פ 947/23 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקש: עבדללה עיסא נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה למתן רשות לערור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט א' גורדון) בעמ"ת 49355-01-23 מיום 22.01.2023 בשם המבקש: עו"ד מאיה גלעדי ז'ולסון ][]החלטה
נגד המבקש הוגש כתב אישום הכולל 3 אישומים, בהם מיוחס למבקש 3 עבירות של קשירת קשר לעשות פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); 3 עבירות של פריצה לרכב, לפי סעיף 413ו לחוק בצרוף סעיף 29(א) לחוק; 3 עבירות של גניבת רכב, לפי סעיף 413ב לחוק בצרוף סעיף 29(א) לחוק; 2 עבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה, לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש]; עבירה של זיוף סימני זהוי של רכב, לפי סעיף 413ט לחוק; ועבירה של חבלה במזיד ברכב, לפי סעיף 413ה לחוק בצרוף סעיף 29(א) לחוק.
ביום 16.01.2023, קבע בית משפט השלום כי קיימות "ראיות לכאורה ברף גבוה ביותר", אולם דחה את ההכרעה בדבר מעצרו של המבקש עד לתום ההליכים לצורך קבלת תסקיר מעצר.
על החלטה זו הגיש המבקש ערר לבית המשפט המחוזי, אשר נמחק ללא קיום דיון בו. זאת, לאחר שבית המשפט סבר כי הערר שהוגש אינו נימנה עם אותם מקרים חריגים בהם בית המשפט יידרש לדיון בערר על החלטת ביניים בהליך מעצר.
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה, על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה שדינה להידחות, וזאת מבלי להידרש לתשובת המשיבה.
אשר על כן, הבקשה נדחית.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

רקע והליכים קודמים ביום 10.7.2023 הוגש לבית משפט השלום בפתח תקווה כתב אישום נגד המבקש, המייחס לו עבירות של כניסה או ישיבה בישראל שלא כחוק לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952; פריצה לרכב במטרה לגנוב לפי סעיף 413ו לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); חבלה במזיד ברכב לפי סעיף 413ה לחוק העונשין; גניבת רכב לפי סעיף 413ב לחוק העונשין; נהיגה ללא רישיון נהיגה – כשהמבקש מעולם לא הוציא רישיון לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה (נ"ח) התשכ"א-1961; ושימוש ברכב מנועי ללא ביטוח לפי סעיף 2(ב) לצוו בדבר ביטוח כלי רכב מנועיים (יהודה ושומרון) (מס' 215), התשכ"ח-1968.
לאור הדברים הללו הורה בית המשפט על מעצרו של המבקש עד לתום ההליכים, ועל החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערר שלפניי.
...
בפרט אין להתערב באופן בו הוא העריך את האמצעים שנקבעו על ידי בית משפט השלום להבטחת התייצבותו של המבקש למשפטו, אשר הביא אותו למסקנה לפיה לא ניתן להמיר את המעצר באמצעים אלה.
משכך וכפי שהובהר גם לעיל, אני סבורה כי יש לדחות את הבקשה.
סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, בקשת רשות הערר נדחית בזאת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו