לפני בקשת רשות ערעור על החלטות בימ"ש השלום בתל אביב יפו (כב' השופטת הבכירה רונית פינצ'וק אלט) מימים 10.10.23 ו – 25.10.23 בת"א 60127-10-21 (להלן: "תיק קמא") שעניינן עיכוב הליכים מכוח סעיף 5 לחוק הבוררות, התשכ"ח – 1986 ומינוי בורר.
היא מונעת מהמשיב לגשת ישירות לבימ"ש. נטען כי עצם העלאת פטור מסדרי דין בזכרון הדברים, אף שהושמט מההסכם, מלמדת על היתנהלות המבקשת וקשריה עם הבוררים שנבחרו, כמו גם על חשש סביר כי הבורר לא יפעל לפי הדין המהותי, וכך גם בשל ההבדלים בציון הרבנים בין ההסכם לזכרון הדברים.
נקבע כי לא ניתן תוקף לתנייה כלשונה, כך שהדיון יהיה לפי הדין המהותי ולא בפני הבורר שהמבקשת בחרה ואשר היא מרבה להתדיין לפניו, כך שהוסרו התנאים המקפחים תוך השארת תוקף להסכמת הצדדים לברר את המחלוקות בבוררות.
לסיכום:
לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות ערעור להיתקבל ודין העירעור להיתקבל במובן זה שמבוטל מינוי עו"ד דן גור כבורר בסכסוך ותחתיו ימונה הרב יעקב פרבשטיין כאמור בסעיף 40 להסכם, שידון בבוררות בהתאם לדין המהותי.
...
לאור האמור לעיל, מקובלת עלי עמדת המבקשת לפיה מסקנת בימ"ש קמא כי הבורר המוסכם לא ידון במחלוקות מושא תיק קמא לפי דין מהותי, אינה נכונה ולפיכך לא היה מקום שלא לכבד את תניית הבוררות בהסכם ולמנות בורר אחר.
משכל הצדדים מסכימים כי הבוררות תידון לפי הדין המהותי, אני קובעת כי בענייננו הבורר יהיה כפוף לדין המהותי.
לסיכום:
לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות ערעור להתקבל ודין הערעור להתקבל במובן זה שמבוטל מינוי עו"ד דן גור כבורר בסכסוך ותחתיו ימונה הרב יעקב פרבשטיין כאמור בסעיף 40 להסכם, שידון בבוררות בהתאם לדין המהותי.
