בקשת רשות ערעור על תנאי צו מניעה זמני בפינוי מושכר

ולכל היותר, ככל שסבורים המבקשים שבפיהם טענות כלפי לוי שמהם רכשו לטענתם את זכויותיהם, מוסמכים הם לשקול בשאלה האם בפיהם עילה כספית כלפי לוי, שניתן לגלמה לתובענה שתוגש במגמה זו. וקודם שאחתום, אשר להתנהלות המבקשים במסגרת ההליך שבפניי לטענת המשיבים 1 ו – 4, נוהל ההליך על ידי המבקשים תוך מאמץ "למשוך זמן", זאת תחת החלטת בית המשפט העליון שגילתה את מלוא הרגישות לבקשתם לצוו מניעה זמני, ותוך שבמקביל למגמה זו, אף הפרו את תנאי אותה החלטת בית המשפט העליון.

כמפורט להלן, ייתכן שיש מעט ממש בטענה זו. כזכור, נכון היה בית המשפט העליון לקבל בקשת רשות ערעור על החלטה קודמת שניתנה על ידי, לעכב את פינוי דירות הגג בכפוף להפקדת דמי השכירות בקופת בית המשפט וכאמור בסעיף 20 לפסק דינה של כבוד השופטת וילנר: "העירעור מתקבל וניתן בזאת צו מניעה זמני, שלפיו יעוכבו הליכי המימוש בכל הנוגע לחלל הגג, לרבות פינוי השוכרים מיחידות הדיור, וזאת בכפוף להפקדת דמי השכירות המשולמים למבקשים על-ידי השוכרים מדי חודש בקופת בית המשפט המחוזי, החל מיום 1.3.2019 ועד להכרעה בתביעה". ביום 19.8.21 אף ניתנה החלטתי בה הוריתי על הגשת מועדים מוקדמים יותר לשמיעת ההוכחות, בתקווה [שלצערי לא עלתה בידי] להקדים את הדיון, והיו אלה המבקשים שסרבו לכל הקדמה של הדיון.

...

כללי פסק-דין בהמרצת פתיחה שנועדה, כלשון כותרת ההליך בו נקטו המבקשים – "ליתן סעד הצהרתי המורה כי המבקשים הינם בעלי מלוא הזכויות ב – 2 הגגות שנרכשו על ידם מהחייבים..." המסגרת העובדתית דומה, תיאור הכרונולוגיה הרלוונטית כסדרה, יבהיר את תמונת המצב ואף יהווה בסיס למסקנה המתבקשת.

כמפורט להלן, ייתכן שיש מעט ממש בטענה זו. כזכור, נכון היה בית המשפט העליון לקבל בקשת רשות ערעור על החלטה קודמת שניתנה על ידי, לעכב את פינוי דירות הגג בכפוף להפקדת דמי השכירות בקופת בית המשפט וכאמור בסעיף 20 לפסק דינה של כבוד השופטת וילנר: "הערעור מתקבל וניתן בזאת צו מניעה זמני, שלפיו יעוכבו הליכי המימוש בכל הנוגע לחלל הגג, לרבות פינוי השוכרים מיחידות הדיור, וזאת בכפוף להפקדת דמי השכירות המשולמים למבקשים על-ידי השוכרים מדי חודש בקופת בית המשפט המחוזי, החל מיום 1.3.2019 ועד להכרעה בתביעה". ביום 19.8.21 אף ניתנה החלטתי בה הוריתי על הגשת מועדים מוקדמים יותר לשמיעת ההוכחות, בתקווה [שלצערי לא עלתה בידי] להקדים את הדיון, והיו אלה המבקשים שסירבו לכל הקדמה של הדיון.

הליך זה היה קבוע להוכחות בתחילה ליום 10.2.22, אלא שיומיים לפני כן נתברר שהמבקש 1, שהוא גם המצהיר מטעם המבקשים, ושאמור היה לדעת ממועד הדיון שנקבע למעלה מחצי שנה קודם לכן, הורה היתר לעצמו שלא לשהות כלל בארץ במועד זה. בעקבות זאת אף ניתנה החלטתי שמשקפת גם את הצורך לשאת בהוצאות בעלי הדין האחרים.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

]לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט יונתן אברהם) בה"פ 26894-07-20 מיום 9.8.2020, במסגרתה הורה למבקשת להפקיד סך של מיליון ש"ח בקופת בית המשפט, כתנאי לעיכוב הליכי הוצאה לפועל למימוש משכנתא הרשומה על בית מגוריה.

בד בבד עם הגשת התביעה, הגישה המבקשת בקשה דחופה למתן צו מניעה זמני, במסגרתה ביקשה לעכב את הליכי ההוצאה לפועל שנקט המשיב למימוש המשכנתא השניה, ובתוך כך גם את פינויים של בני הזוג ובנם מבית המגורים (להלן: הבקשה למתן סעד זמני).

תמצית בקשת רשות העירעור בבקשת רשות העירעור, מיתמקדת המבקשת בעיניין גובה ההפקדה שנקבעה כתנאי לתוקפו של צו המניעה הזמני.

זאת ועוד, אפילו ימצא בית משפט זה כי יש מקום להתערבות כאמור, טוען המשיב כי יש להעמיד את גובה הערבון על סך שלא יפחת מ-400 אלף ש"ח, הכוללים את סך חוב הפיגורים שצבר יצחק מיום מתן ההלוואה, בתוספת דמי השכירות למשך הזמן המשוער שיידרש לבירור התביעה.

...

דין הערעור להתקבל מהנימוקים שיפורטו להלן.

ואולם, במקרה דנן שוכנעתי כי גובה העירבון שנקבע שקול, למעשה, לדחיית הבקשה למתן סעד זמני, ועל כן קיימת הצדקה להתערבותו של בית המשפט זה. בהחלטתי בעניין גרינשפון, עמדתי על ארבעה שיקולים אותם על בית המשפט לשקול כאשר הוא מגיע למסקנה כי יש להתנות את מתן הסעד הזמני בהפקדת ערובה (כספים או ערבות בנקאית) בקופת בית המשפט (להלן: ערובה כספית.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור מתקבלת.

בעקבות הסכם המכר האמור פנו המבקשים בהליכים שונים, ובפרט בתביעה מושא העירעור שלפנינו (להלן: התביעה), שבה ביקשו מתן סעד הצהרתי המכיר בזכויותיהם הקנייניות בגג הדירה, וכן את עיכוב הליכי המימוש הרלוואנטיים לגג הדירה ובתוך כך, עיכוב פינוי השוכרים מיחידות הדיור.

בקשת רשות ערעור שהגישו על החלטה זו (רע"א 260/19 כהן נ' כונס הנכסים (28.2.2019), החלטת השופטת י' וילנר (להלן: עניין כהן)) – התקבלה, בכפוף להפקדת דמי השכירות המשולמים על ידי השוכרים בקופת בית המשפט המחוזי עד להכרעה בתביעה.

במישור סכויי העירעור, המבקשים טוענים, כי אלו גבוהים ביותר מאחר שבית המשפט המחוזי לא דן "בסוגיות העיקריות של השאלות המשפטיות" לעניין עיסקאות נוגדות ותקנת השוק, חרף הערות בית משפט זה בעיניין כהן בו נקבע כי "התביעה מעוררת שאלות כבדות משקל, הנוגעות לתשתית עובדתית סבוכה ומורכבת שאינה ברורה דיה". כן נטען, כי ביטול צו המניעה הזמני רק בשל פיגורים "קטנים" כלשונם בהפקדת דמי השכירות לקופת ההוצאה לפועל – גרמה להם עוות דין; ולשיטתם "העובדות, הטענות והנימוקים המוכיחים למעלה מכל ספק, כי הגגות שייכים למבקשים" כלשונם.

כן צוין, כי הבקשה יסודה בחוסר תום לב והיעדר ניקיון כפיים בשל העלמת נתונים ומסמכים חיוניים מבית המשפט, ונוכח העובדה כי המבקשים הפרו את תנאי צו המניעה הזמני שניתן בבית משפט זה ומאחר שהסכמי המכר נועדו מלכתחילה כדי להונות את הבנק.

...

דין הבקשה להידחות.

בהתאם, אני סבור כי משעה שבית משפט זה נעתר בעבר לבקשת המבקשים למתן סעד זמני, תוך שהתנה את קיומו בתנאים; ושעה שהמבקשים הפרו את התנאים שהוצבו בהחלטת בית משפט זה, הנטל המוטל עליהם לצורך קבלת סעד זמני דומה, ואף רחב יותר, משמעותי במיוחד.

הבקשה נדחית אפוא.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום בתל אביב – יפו (כב' השופט סג"נ טל חבקין) מיום 10.7.22 בת"א 9521-11-21 לפיה התקבלה בקשת משיבה 1 - התובעת למתן צו מניעה זמני.

הסעד המבוקש: להורות על פינוי השוכרת הראשית ושוכרת המשנה מהמושכר ולמסור את המושכר למשכירה כשהוא פנוי מכל אדם או חפץ, כן התבקש צו מניעה קבוע להפסקת השמוש במושכר.

במהלך הכנת תצהירי עדות ראשית בתביעת פינוי שהגישה המשכירה נגד השוכרת הראשית בשל הפרת תנאי הדיירות המוגנת, נחשפה המשכירה לפעילות הבלתי חוקית והבלתי מוסרית שמנוגדת למטרת ההסכם המבוצעת במושכר.

במקביל להגשת כתב התביעה המתוקן ביקשה התובעת – משיבה 1 צו מניעה זמני המורה על הפסקת פעילות של ספא הכולל ג'קוזי, חדר סאונה, חדרים פרטיים ומועדון סאדו המספקים שירותי מין או גירוי מיני ללא קיום יחסי מין או פעילות פורנוגראפית, הנעשים במושכר.

...

בימ"ש קמא הגיע למסקנה כי סיכויי התובענה להתקבל ביחס לסעד של הפסקת שימוש בנכס כספא נחזים לכאורה להיות גבוהים מכוח עילת הפינוי הקבועה בסעיף 131(2) לחוק הגנת הדייר, וכי שיקול זה מטה את הכף להיעתר לבקשה לסעד זמני.

לאחר עיון בבקשת רשות הערעור, הגעתי למסקנה ולפיה דינה להידחות אף ללא צורך בתשובת המשיבה, מהנימוקים כדלקמן: ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בשיקול דעת רחב הנתון לערכאה הדיונית בהחלטות הנוגעות למתן סעדים זמניים, למעט במקרים חריגים.

לסיכום: לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי חיפה (כב' השופט י' פרידמן) בת"א 33895-05-23 מיום 14.2.2024, בה נדחתה בקשת המבקשים למתן צו מניעה זמני האוסר על מימוש דירות בבעלותם (בכפוף לאמור בפיסקה 50 להחלטה, כפי שיפורט להלן).

גם במסגרת בקשת רשות העירעור שלפניי, כל שטענו המבקשים בהקשר זה הוא ש"עצם עזיבת השוכרים את הדירה המושכרת, היא תוצאה ישירה של כנוס הנכסים ולאחר שלא הצליחו המבקשים להסביר להם את מהות ההליך ולא מתוך כוונה להסתיר, חלילה וחס, דבר מבית המשפט הנכבד" (פסקה 56 לבקשת רשות העירעור).

כך, כפי שקבע בית משפט קמא בהחלטתו, המבקשים התנהלו בחוסר ניקיון כפיים בכך שהסתירו עובדות רלוואנטיות לבירור בקשתם – ובכלל זאת, את מלוא תנאי ההלוואה שנלקחה מאובליגו וסכומה (כאשר המשיבה טענה כי היא העמידה למבקשים הלוואה בתנאים נוחים יותר); את קיומה של הדירה הנוספת שבבעלותם; את עובדת העברת יתר כספי ההלוואה מהמשיבה לחשבון המבקש 3; את העובדה שהשוכרים בדירה הראשונה הודיעו כי הם יתפנו מרצון מהדירה באפריל 2023; ועוד.

כך, על אף שהודעת הפינוי הראשונה במסגרת הליכי ההוצל"פ נשלחה למבקשים כבר ביום 18.1.2023, הם הגישו את הבקשה לצוו מניעה זמני רק בחלוף כארבעה חודשים ממועד זה. גם את הבקשה דנן הגישו המבקשים רק ביום 10.4.2024 – בחלוף כחודשיים לאחר שניתנה החלטת בית משפט קמא הדוחה את בקשתם לצוו מניעה זמני.

...

יתרה מכך, אני סבורה כי יש מקום ליתן משקל גם לשיהוי שנפל בהתנהלות המבקשים.

גם מטעמים אלה אני סבורה כי לא קמה הצדקה להתערבות בהחלטתו של בית משפט קמא.

בקשת רשות הערעור נדחית אפוא, וממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע.