חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת רשות ערעור על תיקון כתב תביעה בתביעה מקרקעין

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

ביום 22.12.2020 הגישו מוהנא ומלכה בקשת רשות ערעור על ההחלטה לתיקון כתב התביעה (להלן: "בקשת רשות העירעור"), תיק רע"א 8966/20.
כתב התביעה המתוקן נושא 347 עמודים, לרבות נספחים, והוא עמוס פרטים, טענות עובדתיות ומשפטיות, במסגרתו נטענו טענות רבות והתבקשו סעדים רבים, כדלקמן: סעד הצהרתי אשר יורה כי הסכם המכר הראשון לא בוטל מעולם, ומכוחו נותר סולימאן הבעלים של מחצית מהמקרקעין; סעד הצהרתי אשר יורה על ביטול הסכם הפשרה שקבל תוקף של פסק דין, לחלופין כי פסק הדין המאשר את הסכם הפשרה מבוטל; סעד הצהרתי אשר יורה כי סולימאן הוא גם הבעלים של המחצית השניה של המקרקעין, כי זכויותיו ביחס למחצית השניה של המקרקעין עדיפות על פני זכויותיה של מלכה, לחלופין כי מלכה זכאית להיות הבעלים של מחצית המקרקעין בכפוף לתשלום כספים; סעד הצהרתי אשר יורה על נחיתות זכויותיהם של נתבעים 5-10 בנכס המקרקעין מפני זכויותיו של סולימאן, וכן הצהרה כי הערת האזהרה שעל המקרקעין לטובת האב המנוח נאיף מוהנא ז"ל לרבות הסכם ההלוואה שלו, הנן פיקטיביות, חסרות כל תוקף, ובכל מקרה נסוגות מפני זכויותיו של סולימאן במקרקעין; סעד כספי חלופי באשר לחובת תשלום שווי המקרקעין בסך של 20,000,000 ₪; סעד ביחס לפרעון חוב המשכנתא שרבץ על נכס המקרקעין; סעד הצהרתי המורה על זכותו של סולימאן לקבל את כל כספיי השכירות המופקדים בקופת בית המשפט בהליכים המשפטיים המתנהלים מול השוכר קינג סטור; סעד כספי באשר לחובת תשלום דמי שכירות ראויים במקרקעין.
...
לכל היותר, הרי שהוא זכאי לסעד כספי בלבד, ולשם כך עליו להגיש תביעה כספית נפרדת; יש לדחות את בקשת סולימאן לתחלוף המשכון וזאת משום שסולימאן, כחייב על פי שטר המשכנתא, אינו זכאי לבוא בנעלי הבנק, גם אם עומדת לו זכות לתביעה כספית נגד מוהנא; יש לסלק את התביעה על הסף בשל שיקולי יושר וצדק, לרבות שיהוי.
החלטתו האמורה הייתה כדלקמן: "לאחר שעיינתי היטב בבקשה ובתגובה, הגעתי למסקנה כי לא ניתן על יסוד הבקשה והתגובה בלבד לבחון האם יש מקום לדחייה על הסף. המשיבים בתגובתם מכחישים בין היתר טענות עובדתיות שטענו המבקשים או לפחות את הפרשנות של המבקשים הנובעות מהעובדות, הן פרשנות עובדתית והן פרשנות משפטית הנובעת מהעובדות (כגון פרשנות הסכם הפשרה, האם מדובר בחיובים שלובים, האם משמעות ההליכים המשפטיים הקודמים הייתה שהתובע ויתר על זכויותיו הקנייניות במקרקעין וכיו"ב). הכרעה בעניינים אלו לא מן הראוי שתיעשה במסגרת בקשה לדחייה על הסף טרם הצגת טענות הצדדים בכתבי טענות וקיום קדם משפט. כך גם בחינת הסעד הנכון האם אכן צריך להיות סעד הצהרתי או שמא תביעה כספית. אין ספק כי תגובת המשיבים המפורטת מצריכה את התייחסות המבקשים לכל טענה וטענה וזו לא מן הראוי כי תיעשה במסגרת הליך של דחייה על הסף אלא במסגרת כתב הגנה מפורט. על כן הבקשה לדחייה על הסף נדחית, אם כי אינני רואה לנכון לעשות צו להוצאות. כתב הגנה יוגש בתוך 30 ימים מהיום". (החלטה של כב' השופט א' נאמן מיום 09.01.2019, ההדגשות אינן במקור - א.א).
מעיון בבקשתם עולה כי אלה מכחישים את טענות התביעה, וכי לגרסתם יש לסלק התביעה על הסף בשל עיקרי נימוקיהם הבאים: "המשיב מייחס למנוח נאיף... מעשה הונאה ומרמה, וכי הסכם ההלוואה הינו הסכם למראית עין בלבד... על בית המשפט הנכבד לדחותם הואיל והם טענות הנטענות בעלמא ללא כל ביסוס ו/או יסוד עובדתי, כשידוע כי טענת מרמה ו/או הסכם למראית עין חלה חובת הוכחה מוגברת על הטוען אותה" (סעיף 6); "גרסתו החדשה של המשיב אינה נתמכת בראיה בכתב כלשהי, והיא מבוססת באופן מלא על עדותו היחידה של המשיב שהינו בעל דין..." (סעיף 13); "אין לבסס טענת הסכם למראית עין על בסיס טענות של בעל דין לבדם, ויש צורך בצירוף ראיות בכתב המוכיחות את הטענה, וכי אין די בהעלאת סימני שאלה כאלה ואחרות ויש צורך בראיות מוגברות להוכחת הטענה, על כן דין טענתו של המשיב בעניין זה להידחות כבר בשלב זה, הואיל ולא צורפו ראיות... (סעיף 14);
נתבעים 5-10 טרם הגישו כתב הגנתם, וסבורני כי טענות ההגנה שבידם אמורות להיות פרושות בכתב הגנה, אשר זהו ייעודו.
החלטתי דנן אינה סוגרת את התיק, והיא מהווה איזון ראוי לאינטרסים הנוגדים של בעלי הדין.
משלא שוכנעתי באופן מוחלט, וללא כל צל של ספק כי דין התביעה על כל מרכיביה וטענותיה להידחות, אין מקום לעשות שימוש בסילוק התביעה על הסף.
סוף דבר: לאור כל האמור, דין שתי הבקשות לסילוק על הסף שהגישו נתבעים 1-2 ונתבעים 5-10, להידחות.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון רע"א 8518/21 לפני: כבוד השופט ש' שוחט המבקשת: מדינת ישראל - רשות מקרקעי ישראל נ ג ד המשיבים: 1. ג'וסלין אבישר 2. סטיב שגיא בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 7.10.2021 ומיום 20.10.2021 בת"א 66115-10-18 שניתנה על ידי כבוד השופט רמי אמיר בשם המבקשת: עו"ד ישראל בלום; עו"ד טלי מרקוס בשם המשיבה 1: עו"ד ירון ממן בשם המשיב 2: עו"ד גיא יפרח ][]פסק-דין
] בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, בת"א 66115-10-18 (כב' השופט ר' אמיר), מהימים 7.10.2021 ו-20.10.2021, בגדרן קיבל בית המשפט המחוזי באופן חלקי את בקשת המבקשת לתיקון כתב התביעה.
...
עם זאת, סבורני, כי בקשה לתיקון נועדה, בין היתר, גם למצבים שבהם מחמת טעות בתום לב נשמט סעד מכתב התביעה או משום שהתברר תוך כדי ניהול ההליך שסעד מסוים לא התבקש, בשל טעות אסטרטגית או טעות משפטית.
שנית, מקובלת עלי הנחת היסוד של המשיבים, כי הליך הגישור צריך להתנהל בצורה גלויה, כנה, פתוחה וללא מורא וכי אין לתת יד למצב שבו אחד הצדדים ישתמש במידע שגילה בהליך הגישור לטובת ההליך האדברסרי.
סוף דבר – בקשת רשות הערעור מתקבלת.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 24745-04-22 עומר נ' עומר ואח' לפני כבוד השופטת ישראלה קראי-גירון המבקשים 1. נגאח עומר 2. יורשי המנוח עבד אלללטיף עומר ז"ל המשיבים 1. חאלד עומר 2. נאד'יה עומר 3. עומר עומר 4. מנהל מקרקעי ישראל בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט הבכיר ר' חדיד) מיום 20.4.2022 בת"א 30726-09-20 החלטה
מבוא זוהי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט הבכיר ר' חדיד) מיום 20.3.2022 (להלן: "ההחלטה") בתביעה שהגישה המבקשת כאן נגד המשיבים בהליך שמספרו 30726-09-20 (להלן: "התביעה").
לא ברור לי מדוע כעת מבוקש שוב תיקון סעד והצהרה כי המבקשת זכאית להרשם כבעלים במקרקעין, וזאת ללא הסבר מניח את הדעת ובהתעלם מכך שהזכויות הנטענות של המבקשים בדירה נובעות מהסכם חכירה, שגם צורף כנספח לכתב התביעה המקורי שהוגש.
...
הבקשה השנייה לתיקון כתב תביעה הוגשה בשיהוי רב. דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי מצאתי כי דין הבקשה להידחות, וכך אני מורה.
גם אני סבורה כי צירוף הוועדה כמשיבה נוספת בהליך והוספת עילות תביעה נוספות לכתב התביעה המקורי, יסרבלו את ההליך ואכן יהיה צורך להשהות את המשך בירורו לצורך הגשת כתב הגנה, לפחות מטעם הנתבעים החדשים.
סיכום: אשר על כן, הבקשה נדחית.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון רע"א 5383/23 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקש: אנריקו קופו נ ג ד המשיבים: 1. . Richard L.Wasserman co trustee 2. Vicki Feldmar co trustee בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 28.5.2023 בת"א 8990-04-23, שניתנה על ידי כב' השופטת ר' איזנברג בשם המבקש: עו"ד יוסף פנדריך ][]החלטה
לטענתו, חרף הרכישה, הבעלות לא נרשמה על שמו במירשם המקרקעין מסיבה שאינה ידועה לו. לאחר הגשת התובענה ניסה המבקש לאתר את הגב' וסרמן כדי להמציא לה את כתב התביעה.
המבקש הדגיש כי הוא אינו מסוגל לעמוד בעלויות אלה לכן, אם בקשת רשות העירעור לא תיתקבל – התוצאה תהיה כי התביעה תימחק.
כזכור, במקרה דנן, המבקש צירף מיסמך ירושה וצו חלוקת עזבון לצורך תמיכה בבקשתו לתיקון כתב התביעה על-ידי צרופם של המשיבים כנתבעים.
לנוכח חשיבות השאלה מי הם יורשיה החוקיים של המנוחה בהליך בו נטען כנגד רישומה כבעלים של המקרקעין נושא ההליך; ולנוכח המורכבות שעשויה להיות בהבנת המסמכים המשפטיים שצורפו – נראה כי ההחלטה להורות על תירגום המסמכים היא החלטה סבירה המצויה בגדרי שיקול דעתו של בית משפט קמא, ועל כל פנים – אין זו החלטה המחייבת היתערבות של ערכאת העירעור במסגרת בקשת רשות ערעור.
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות המבקש, ובמסמכים נושא בקשת רשות הערעור, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.
לאור האמור, אני סבורה כי לבית משפט נתון שיקול הדעת לקבוע האם בנסיבות שלפניו, יש מקום להורות על תרגום מסמך המוגש אליו.
סוף דבר: לאור האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית בזאת.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום בתל אביב – יפו (כב' השופט גיא הימן) מיום 6.6.23 בת"א 2394-06-20 לפיה נדחתה בקשת המבקשת – התובעת לתיקון כתב התביעה – הגדלת סכום התביעה והעברת ההליך לביהמ"ש המחוזי.
בית משפט נעתר לבקשתה לתיקון התביעה בפעם השניה בין היתר על בסיס טענתה אז (ישיבת קדם משפט מיום 12.7.21) כי יש להותיר את הסמכות העניינית לבית משפט השלום וכי מדובר בסכסוך על חלוקת מקרקעין (סעיף 51 (א) (3) לחוק בתי המשפט.
...
בסופו של דבר, על בסיס הנטען נתן בית משפט קמא החלטה מפורטת ביום 22.12.21 ובמסגרתה ניתנה החלטה מפורשת לפיצול סעדים בנוגע ל"סעדים שטרם הגיע מועד החיוב בהם וסעדים שטרם התגבשו".
בית משפט אינו חייב להיעתר לבקשות תכופות של תיקון כתב תביעה בהליך המנוהל בפניו, אשר מצוי בשלב מתקדם יחסית.
לא מצאתי כי זהו המקרה שבו תתערב ערכאת הערעור בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בעניין זה. לסיכום: א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור נדחה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו