בית משפט השלום ברמלה
08 אוגוסט 2017
ת"א 39763-02-13 שמיר ואח' נ' נצרת עילית ואח'
בפני
כב' השופט הבכיר זכריה ימיני
תובעים
אורן שמיר
נתבעים
עריית נצרת עילית
צד ג': שמעון גפסו ת.ז. 012315123
החלטה בשאלת החסינות בהודעה לצד ג'
בפסק הדין שניתן בתיק העקרי ביום 24.12.15 חייבתי את הערייה לשלם למר שמיר את סכום התביעה, תוך שציינתי בפסק הדין כי הגזבר והיועצת המשפטית לא פעלו מתוך שיקולים מקצועיים בעיניינו של מר שמיר, אלא פעלו מתוך אינטרסים פוליטיים של הקבוצה הפוליטית שפעלה נגד מר גפסו בבחירות לראשות הערייה.
היועץ המשפטי של עריית בית שמש חיווה דעתו שאין ליתן חסינות למר גפסו מהסיבות כדלקמן:
1) בהתאם להלכה שנקבעה ב- רע"א 775/11 אברהם פלקסר נ. מדינת ישראל-משטרת ישראל (פורסם בנבו, 11.8.14), כאשר הרשות הציבורית מיתנגדת לבקשת החסינות, עובר הנטל לעובד הציבור המבקש את החסינות;
2) מר גפסו הצהיר למבקר המדינה כי ההסכם כלל ייעוץ פוליטי;
3) מר גפסו חתם על ההסכם בנגוד לעמדת הגזבר, ודבר זה מעיד שהוא התכוון לגרום לנזק לעירייה.
בסעיפים כ"ו עד כ"ט לפסק הדין כתב כב' השופט רובינשטיין כדלקמן:
"כו. בטרם נעבור לבחינה משפטית פרטנית, נציין את הברור והמצער: תיק זה לא היה נולד אלולא מערכת היחסים בלתי אפשרית בין ראש העיריה ליועצת המשפטית של העיריה, בנגוד מובהק לכל מינהל תקין, והתוצאה היא "כיפופי ידיים", ומלחמות בלתי נחוצות שניתן היה למנען, בין השאר – למשל – על-ידי פניה ליועץ המשפטי לממשלה (ולפני כן ליועץ המשפטי של משרד הפנים) באשר לשאלה המשפטית שבמחלוקת, מה גם מדובר בשאלת רוחב שהיא רלבאנטית בכל רשות מקומית.
אמנם כב' השופט שינמן כתב דבריו אלו בעירעור על החלטתי למחוק את ההודעה לצד ג', אך לאחר מכן ניתנה החלטתה של כב' השופטת פלאוט מיום 28.2.16 ב-בר"ע 57024-02-16, שניתנה לאחר פסק הדין של כב' השופט שינמן (בר"ע שהוגשה על החלטתי בתיק זה), בה כתבה שלא מצאה ממש בטענת הערייה שההודעה לצד ג' נסמכת על דיני החוזים, אלא ההיפך הוא הנכון.
...
לאור האמור לעיל, סבור אני שהמבקש, מר גפסו, הוכיח כי לא הייתה לו כל כוונה לגרום נזק לעירייה או שהיה לו שוויון נפש לגרימת הנזק, אלא התכוון באמת ובתמים להיטיב עם העירייה.
על כן, סבור אני שלא חל הסייג לחסינות הקבוע בסעיף 7א(א) לפקודת הנזיקין.
סוף דבר:
לאור כל האמור לעיל, אני מקבל את בקשת החסינות של מר גפסו, ומורה על דחיית ההודעה לצד ג'.