בקשת רשות ערעור על תוצאות בחירות לראשות עיריית נצרת

בבית המשפט העליון בר"ם 8257/18 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט ג' קרא המבקש: טוביה מסורי נ ג ד המשיבים: 1. מנהל הבחירות במועצה אזורית עמק חפר – הרצל שושן 2. וועדת הבחירות במועצה האזורית עמק חפר 3. נדב ערבה 4. מנהל הבחירות בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים מרכז–לוד (כב' השופטת ו' מרוז) בעת"ם 18‑11‑30898 מיום 14.11.2018 בשם המבקש: בעצמו בשם המשיב 1: עו"ד ערין ספדי-עטילה בשם המשיב 3: עו"ד אריאל משה ][]פסק-דין

ביום 14.11.2018 הגיש המבקש עתירה מנהלית נגד תוצאות הבחירות (במאמר מוסגר: ההליך אמור להתנהל בתור ערעור מינהלי, בהתאם להוראת סעיף 222(ז) לצוו).

כידוע, בעינייני בחירות נידרשת הקפדה מיוחדת על העלאה של טענות במועד מוקדם ככל האפשר, ואפילו עיכוב קל יחסית עלול להביא לדחיית עתירה או בקשה (בג"ץ 3195/16 זידאן נ' שר הפנים, פסקה 4 לפסק דינו של השופט י' עמית, פסקה 1 לפסק דינו של השופט מ' מזוז, פסקה 1 לפסק דינה של השופטת ד' ברק-ארז (25.4.2016) (להלן: עניין זידאן); עע"ם 8617/13 ג'ראייסי נ' מנהל הבחירות בנצרת, פסקה 68 (7.1.2014); ברק-ארז, עמ' 358–359).

הוראות דומות חלות בבחירות לראשות הרשות המקומית (סעיף 7(ב) לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה-1975 (להלן: חוק בחירת ראש הרשות)).

אם לא כן, עלולה להגרם "דחיית הבחירות, וכדבר הזה לא ייתכן" (בג"ץ 258/69 פונדמינסקי נ' פקיד הבחירות ליד עירית ירושלים, פ"ד כג(2) 169, 170 (1969)).

...

באיזון הכולל בנסיבות העניין אני סבור שלא היה מקום לדחות מחמת שיהוי טענות אלו, שהועלו תוך 10 ימים ממועד עריכת ההגרלה, בלא למצות את פרק הזמן המרבי הקבוע בדין להגשת ערעור בחירות.

סוף דבר: פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים מבוטל בזה.

כשלעצמי אני סבורה שהדבר ראוי לעיון נוסף במבט הצופה פני עתיד בכל הנוגע להסדרת הנושא, ומבלי לנקוט עמדה לגופו של ההליך דנן שאמור להתברר.

דיון והכרעה בבקשה למתן הוראות לבדיקת קלפיות נוספות (א) מסגרת הדיון והשאלות הטעונות הכרעה סמכותו של בית-משפט זה לידון בעירעור בחירות ובערעור בחירות שכנגד, קבועה בסעיף 86 לחוק הבחירות לכנסת שזו לשונו: ערעור בחירות (א) "כל חבר של ועדת הבחירות המרכזית ושל ועדת בחירות אזורית, כל סיעה מסיעות הכנסת הנבחרת וכל חבר הכנסת, כל רשימת מועמדים שאושרה ושהשתתפה בבחירות לכנסת וכל מועמד שהיה כלול בה וכן היועץ המשפטי לממשלה רשאים לערער על תוצאות הבחירות בטענה –

כך, בה"פ (י-ם) 370/96 כהן נ' יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-14 ולראשות הממשלה (4.7.1996), ציין מותב תלתא בראשות כב' הנשיא דאז ו' זילר כי: "הצדדים חלוקים כאמור על סמכות בימ"ש לאפשר הבאת ראיות נוספות. דעתנו נוטה לסברה שיש מצבים בהם ניתן להביא ראיות כאלו, ואפילו להורות על הבאתן בדרך של חקירה..." (שם, בעמ' 3; באשר לסמכותו של בית-המשפט המחוזי בירושלים לאפשר חקירת עדים לפניו במסגרת ערעור על תוצאות הבחירות לכנסת, ראו גם: ע"ב 5049/92 היועץ המשפטי לממשלה נ' יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השלוש-עשרה, פ"ד מז(2) 37, 43-42 (1993)).

לאחר התיקון החקיקתי האמור, בית-המשפט העליון לא ראה בשינוי הערכאה הדנה בערעורי בחירות לרשויות המקומיות, סיבה לשלילת סמכותו של בית-המשפט לעניינים מנהליים להזקק לראיות נוספות, לרבות עדויות בעל-פה (ראו: בר"ם 1069/09 פרג'ון נ' מנהל הבחירות לרשות עריית טירת הכרמל (9.2.2009), פס' 13; עע"ם 8617/13 ג'ראייסי נ' מנהל הבחירות בנצרת (7.1.2014), פס' 62).

...

עם זאת, איננו סבורים כי יש בכך כדי לשנות מן המסקנה אליה באנו.

זאת, נוכח החשיבות בהכרעה מהירה ככל הניתן לגבי תוצאות הבחירות לכנסת ה-21, ונוכח החשש כי לא יהיה לדבר סוף (שהרי גם במצב תיאורטי של עיון בלתי מוגבל במכלול חומר הבחירות לגבי כלל הקלפיות, עלולות ליפול טעויות מן הסוג הנדון לפנינו).

סוף דבר נוכח מכלול הטעמים האמורים, אנו מחליטים כדלקמן: (א) ככל שהמערערים שכנגד מבקשים לשנות מן הרשימה המתוקנת של 50 הקלפיות אותה הגישו ביום 27.6.2019, כך שהרשימה הסופית והממצה של 50 הקלפיות מטעמם תכלול קלפיות אחרות מכפי שצוין על ידם – יודיעו על כך לבית-המשפט עד למחר (2.7.19) שעה 17:00.

בית משפט השלום ברמלה 08 אוגוסט 2017 ת"א 39763-02-13 שמיר ואח' נ' נצרת עילית ואח' בפני כב' השופט הבכיר זכריה ימיני תובעים אורן שמיר נתבעים עריית נצרת עילית צד ג': שמעון גפסו ת.ז. 012315123 החלטה בשאלת החסינות בהודעה לצד ג'

בפסק הדין שניתן בתיק העקרי ביום 24.12.15 חייבתי את הערייה לשלם למר שמיר את סכום התביעה, תוך שציינתי בפסק הדין כי הגזבר והיועצת המשפטית לא פעלו מתוך שיקולים מקצועיים בעיניינו של מר שמיר, אלא פעלו מתוך אינטרסים פוליטיים של הקבוצה הפוליטית שפעלה נגד מר גפסו בבחירות לראשות הערייה.

היועץ המשפטי של עריית בית שמש חיווה דעתו שאין ליתן חסינות למר גפסו מהסיבות כדלקמן: 1) בהתאם להלכה שנקבעה ב- רע"א 775/11 אברהם פלקסר נ. מדינת ישראל-משטרת ישראל (פורסם בנבו, 11.8.14), כאשר הרשות הציבורית מיתנגדת לבקשת החסינות, עובר הנטל לעובד הציבור המבקש את החסינות; 2) מר גפסו הצהיר למבקר המדינה כי ההסכם כלל ייעוץ פוליטי; 3) מר גפסו חתם על ההסכם בנגוד לעמדת הגזבר, ודבר זה מעיד שהוא התכוון לגרום לנזק לעירייה.

בסעיפים כ"ו עד כ"ט לפסק הדין כתב כב' השופט רובינשטיין כדלקמן: "כו. בטרם נעבור לבחינה משפטית פרטנית, נציין את הברור והמצער: תיק זה לא היה נולד אלולא מערכת היחסים בלתי אפשרית בין ראש העיריה ליועצת המשפטית של העיריה, בנגוד מובהק לכל מינהל תקין, והתוצאה היא "כיפופי ידיים", ומלחמות בלתי נחוצות שניתן היה למנען, בין השאר – למשל – על-ידי פניה ליועץ המשפטי לממשלה (ולפני כן ליועץ המשפטי של משרד הפנים) באשר לשאלה המשפטית שבמחלוקת, מה גם מדובר בשאלת רוחב שהיא רלבאנטית בכל רשות מקומית.

אמנם כב' השופט שינמן כתב דבריו אלו בעירעור על החלטתי למחוק את ההודעה לצד ג', אך לאחר מכן ניתנה החלטתה של כב' השופטת פלאוט מיום 28.2.16 ב-בר"ע 57024-02-16, שניתנה לאחר פסק הדין של כב' השופט שינמן (בר"ע שהוגשה על החלטתי בתיק זה), בה כתבה שלא מצאה ממש בטענת הערייה שההודעה לצד ג' נסמכת על דיני החוזים, אלא ההיפך הוא הנכון.

...

לאור האמור לעיל, סבור אני שהמבקש, מר גפסו, הוכיח כי לא הייתה לו כל כוונה לגרום נזק לעירייה או שהיה לו שוויון נפש לגרימת הנזק, אלא התכוון באמת ובתמים להיטיב עם העירייה.

על כן, סבור אני שלא חל הסייג לחסינות הקבוע בסעיף 7א(א) לפקודת הנזיקין.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, אני מקבל את בקשת החסינות של מר גפסו, ומורה על דחיית ההודעה לצד ג'.

בית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עמ"נ 37423-03-24 יוסף נ' הבחירות בעיר עפולה ואח' תיק חצוני: . לפני כבוד השופט ערפאת טאהא המערער רמי יוסף ע"י ב"כ עוה"ד אילן בומבך, עוה"ד יריב רונן ועוה"ד אילנה יוסף המשיבים 1. חגית עמית, מנהלת הבחירות בעיר עפולה ע"י ב"כ עוה"ד קארין פאר פרדימן מפרקליטות מחוז הצפון 2. יו"ר ועדת הבחירות בעפולה, מר אלי מלול ע"י ב"כ עוה"ד מארק רוזן 3. המפקח הארצי על הבחירות לרשויות המקומיות 4. אבי אלקבץ ע"י ב"כ עוה"ד נחום מרדכי פסק דין

לפניי ערעור בחירות בהתאם לסעיף 72 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ"ה-1965, בגדריו מבקש המערער לבטל את תוצאות הבחירות לראשות עריית עפולה שהתקיימו ביום 27.2.2024, ולהורות על קיום בחירות חוזרות בינו ובין המשיב מס' 4, מר אבי אלקבץ (להלן: "אלקבץ"), שהוכרז כמי שזכה בבחירות.

הוסיף המערער וטען, כי מאחר שהתגלו בבחירות לראשות הרשות ליקויים ופגמים היורדים לשורש העניין, שהשפיעו על תוצאות הבחירות, ושיש בהם כדי להפחית את מספר הקולות שקבל אלקבץ אל מתחת לסף הדרוש (40%) לעריכת בחירות חוזרות, יש להורות על ביטול תוצאות הבחירות ועריכת סיבוב שני בינו ובין אלקבץ.

...

לעניין הטענה כי מספר בעלי זכות בחירה גילו כי שמם כבר נמחק מאלפון הבוחרים אף שלא הצביעו, מקובלת עליי טענת המשיבה 1, כי לכל היותר מדובר בטעויות אנוש שמקורן בלחץ ובאינטנסיביות העבודה של מזכירי הקלפיות השונות וכי אין המדובר בליקוי היורד לשורש העניין.

כפי שטענה המשיבה 1, וטענתה בעניין זה מקובלת עליי, לא מן הנמנע כי בעת מחיקת שמו של אחד המצביעים שכן התייצב והצביע נמחק שמו של בעל זכות בחירה אחר ששמו נמצא מעל או מתחת לשמו של אותו מצביע שהצביע.

סוף דבר על יסוד כל האמור לעיל, אני דוחה את הערעור ומחייב את המערער לשלם למשיבים 1 ו- 4 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, בסכום של 25,000 ₪, לכל אחד.

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (השופט ע' טאהא) בעמ"נ 37423-03-24 מיום 18.4.2024, שבגדרו נדחה ערעור שהגיש המבקש על תוצאות הבחירות לראשות עריית עפולה.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, אף ללא צורך בתשובה.

אין בידי לקבל טענה זו. לפי הוראת סעיף 73(ב)(1) לחוק הבחירות, בית המשפט רשאי להורות על ביטול בחירות אך "אם נראה לו שהליקוי המשמש עילה לערעור עלול היה להשפיע על התוצאות". בהתאם, כידוע, "לא כל סטייה מסדרי הבחירות תיחשב כליקוי היכול להצדיק ביטולן של בחירות או פסילת קולות", אלא "המבחן הנוהג לעניין זה נסב על השאלה האם המדובר בליקוי 'היורד לשורשו של עניין, כזה שעלול היה להשפיע על התוצאות בבחירות'" (עע"מ 8617/13 ג'ראייסי נ' מנהל הבחירות בנצרת, פס' 55 (7.1.2014).

סוף דבר: בשים לב לכל האמור לעיל, הבקשה נדחית.