מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת רשות ערעור על קולת עונשו של עורך דין שהורשע במעילה בכספי לקוחה

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בהתאם לכך, החברה השתמשה בכמחצית מכספי המשקיעים כדי לעמוד בהתחייבויותיה כלפי הלקוחות הקודמים – היינו, להשיב למשקיעים קודמים את הקרן ואת הריבית מכספי משקיעים חדשים, עד שזו תגיע לאיזון ולהכנסות מספקות מהשקעותיה; לבצע העברות לחברות פרטיות בבעלות בעלי השליטה; לרכישת דירות על שם בעלי השליטה (לכאורה כחלק מנכסי החברה ובשל טעמים מיסויים, אולם ללא הסכמים המאשרים זאת או כאלו המעניקים בטוחה כלשהיא לטובת החברה, וכן תוך היתייחסות בזמן אמת אל דירות אלו כאל דירות פרטיות); הלוואות למקורבים, ללא הסכם ובריבית נמוכה; השקעת כספים בקרן גידור בבעלות אחד מבעלי השליטה; תשלום שכר טירחה של עורכי דין עבור ייצוג החברה ואחד מבעלי השליטה; ועוד.
עוד ביקש הנאשם 1 להפנות לעניין הורוביץ, שם נגזר על הנאשם עונש של שנתיים מאסר בפועל בגין הטעיית משקיעים וניצול משאבי חברות ציבוריות; לפרשת לה-נסיונל בשם בגין שורה ארוכה של עבירות הורשע הנאשם בכך שמעל בכ-100 מיליון ש"ח, ונגזר עליו עונש של 6 שנים מאסר בפועל; לפרשת הפטריארכיה, המתארת אף היא מעילת כספים בהקף של עשרות מיליוני ש"ח, והעונש החמור ביותר שניתן במסגרתה היה 4.5 שנות מאסר בפועל; לעניין מלכה, שהיה יועץ פנסיה שגייס כספי לקוחות ובמקום להפקידם, שילשל אותם לכיסו, כאשר בגין כך נגזרו עליו 3 שנות מאסר.
עוד מצאתי לנכון להוסיף לעניין הצעת ומכירת ניירות ערך לציבור ללא תשקיף, את ת"פ 4709/03 מדינת ישראל נ' סטפן (11.10.2004) – שם הורשעו הנאשמים בבצוע עבירה של הצעת ניירות ערך לציבור בלא תשקיף שהרשות התירה את פירסומו בכוונה להטעות משקיע סביר [ערעור על גזר הדין נדחה: ע"פ (ת"א) 70267/05‏ ‏ עמוס נ' פרקליטות מחוז ת"א-מסוי וכלכלה (26.11.2006); רע"פ 2522/07 עמוס נ' מדינת ישראל (26.11.2006)].
יפים לעניין זה דבריו של כב' השופט זילברטל בע"פ 7159/13 ברזילי נ' מדינת ישראל (16.03.2015) (להלן – עניין ברזילי): "מדיניות הענישה הנוגעת לקנס כספי, במיוחד כאשר בית המשפט ראה לנכון להקל עם המערער עד מאד ברכיב המאסר, אמורה להגשים את התכלית של מניעת כל טובת הנאה ממעשה העבירה, ואף יצירת מצב לפיו ביצוע העבירה לא יהא כדאי כיוון שהעבריין צפוי לכך שייפגע בכיסו אף מעבר לשוויה של טובת ההנאה שצמחה לו בעבירה." בעיניין מנופים הפניתה כב' השופטת חיות לפסק הדין בעיניין ברזילי והוסיפה, כי יש ליישם מדיניות זו גם כאשר הקנס מוטל לצד עונש מאסר [שם, פס' 17].
...
לסיכום, נתתי דעתי בגזירת דינו של הנאשם 2 בתוך מתחם הענישה לכל המפורט לעיל, ולא מצאתי מקום לחרוג ממתחם הענישה בנסיבות המקרה דנן.
סוף דבר על כן, אני גוזר על הנאשם 1 את העונשים הבאים: מאסר בפועל לתקופה של 60 חודשים.
אני גוזר על הנאשם 2 את העונשים הבאים: מאסר בפועל לתקופה של 36 חודשים.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

אלשייך מסר שהוא מבין כי הנאשם הורשע ויישא בעונש, ועם זאת מבין גם שהנאשם הביע חרטה, ביקש סליחה מאבי ברנד והשיב לו סכום כסף.
הנאשם ניצל את אמונו של ברנד, ואת תפקידו בחברה כדי למעול בכספיה, כשהוא יודע שברנד סומך עליו באופן מוחלט.
התובע הפנה לע"פ 72220/04 (מחוזי ת"א) מדינת ישראל נ' מרדכי כהנים [24.4.06], שבו היתקבל ערעור מדינה שהוגש, והוחמר עונשו של שליח במשרד עורכי דין שגנב 580,000 ₪ ממעבידיו.
במשך כשנתיים וחצי גנב המערער כ-800,000 ₪ מהחברה, בכך שגבה מלקוחותיה את התמורה עבור מוצרים שסופקו להם, אך העביר לחברה קבלות כוזבות המשקפות את התמורה ששולמה בשיקים בלבד, בעוד שאת הכסף המזומן נטל לעצמו.
ערעור הנאשם נדחה, שופטי ההרכב היו תמימי דעים כי מיתחם העונש שקבע בית המשפט המחוזי במקרה דנן, בטווח שבין 12 ל-28 חודשי מאסר בפועל, הולם את נסיבות המקרה ואף נוטה לקולה, ולבסוף, כנגד דעתה החולקת של כבוד הנשיאה חיות, לא התערבו בו. אציין, כי בעיניין זה הגיש המערער בקשה לדיון נוסף, בטענה שדעת הרוב בפסק הדין מושא הבקשה קבעה הלכה חדשה, לפיה אין לייחס משקל רב לשיקולי שקום של נאשם מבוגר, אשר ניהל משך עשורים אורח חיים נורמאטיבי, וממילא הסיכוי שיעבור עבירות הוא נמוך.
בעפ"ג (מחוזי מרכז) 562-06-17 בסטקר נ' מדינת ישראל [14.11.17] נדחה העירעור על עונש המאסר בן 3 שנים, שהוטל על המערער, חשב שכר בעריית מודיעין, שהורשע בגניבה של כ-1.2 מיליון ₪ מהעיריה, במהלך כעשר שנים.
באשר למדיניות הענישה בעבירות המס, ובנוסף לעניין חוסאם שהוזכר על ידי התובע, שם נקבע באישום השביעי מיתחם של 7 עד 24 חודשים לעבירות אלו, אפנה לעניין אודיז, שבו נדונה בקשת רשות ערעור של נאשם שהורשע, ביחד עם חברות שאותן ניהל, בריבוי עבירות של אי העברה במועד של מס אשר נוכה, ואי הגשת דוחות במועד.
...
סבורני כי תכליות אלה מתקיימות מכוח הסכם ההשבה שנחתם בין הצדדים בענייננו.
בענייננו, משהגיעו הצדדים להסכם השבה המורה לנאשם לשלם סכום של 200,000 ₪ פיצוי לנפגע העבירה, סבורני כי ניתן להסתפק ברכיב קנס בינוני-נמוך.
סיכום על יסוד כלל השיקולים שמניתי לעיל, החלטתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל בן 18 חודשים; מאסר בן 6 חודשים, אך הנאשם לא יישא עונש זה אלא אם בתוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר יעבור עבירה שבה הורשע; קנס בסך 75,000 ₪ או 120 ימי מאסר תמורתו.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום ברמלה ת"פ 49342-04-19 מדינת ישראל נ' וינוגרון ת"פ 60116-05-20 מדינת ישראל נ' וינוגרון בפני כבוד השופט, סגן הנשיאה מנחם מזרחי בעיניין: מדינת ישראל משטרת ישראל תביעות שלוחת רמלה באמצעות ב"כ עוה"ד רעות זוסמן המאשימה ענת וינוגרון באמצעות ב"כ עוה"ד איתי בר עוז הנאשמת גזר-דין
החלק הכללי מוסר כי בעת הרלוואנטית עבדה הנאשמת ב"הום סנטר" ומתוקף עבודתה היא צרפה לקוחות למועדון הלקוחות של מקום העבודה, ולשם כך צילמה את תעודות הזהות של המצטרפים כדי לסרוק אותן למערכת הממוחשבת.
אפנה אל פסקי-הדין הבאים, שאותם יש לאבחן לקולה ולחומרה לנסיבותיהם, לפי מספר העיסקאות, שווי הרכוש שהושג בהונאה, השבת הרכוש, עבר פלילי וכיו"ב: רע"פ 5212/13 אדינה שמעון נגד מדינת ישראל (29.8.2013): נאשמת אשר הורשעה בשני אישומים בעבירות של גניבת כרטיס חיוב, הונאה בכרטיס חיוב וקבלת דבר במירמה.
הוגשה בקשת רשות ערעור, בית-המשפט העליון דחה את הבקשה.
עפ"ג (מחוזי מרכז) 12105-01-13 מסיקה נגד מדינת ישראל (25.11.12): נאשם אשר הורשע על פי הודאתו בשמונה אישומים שבמרכזם מספר אירועים בהם גנב כרטיסי חיוב ועשה בהם שימוש על מנת לקבל במירמה מכספי הקורבנות, בתקופה שהתפרשה על פני כשנה, כאשר הסכום שנלקח הנו בסך כולל של כ-15,000 ₪.
שקולי ענישה: מבלי להקל ראש בעובדות כתב-האישום הדנות ביריקה לכיוון הפקח, אשר כל חטאו היה שבקש לבצע את תפקידו ובהתנהגותה כלפי השוטרים, עיקר החומרה במסגרת גזר-דין זה רובצת לפתחה של הנאשמת נוכח מעשי המירמה, ההונאה, הזיוף וההתחזות המתוארים בכתב-האישום הראשון.
כתב-האישום הראשון מתאר היתנהגות מרמתית שיטתית, מתוכננת, שבמסגרתה קיבלה הנאשמת שירותים ומוצרים בסכומי כסף נכבדים בשווי כולל של כ – 70,000 ₪ וניסיון לכך בשווי של כ – 6,000 ₪, תוך פגיעה ומעילה באמון מעסיקתה והאמון שהעניקו לה האנשים אשר מסרו לה את כרטיסי האשראי שלהם.
התסקיר מיולי 2021 שב על קודמו, מלמד כי הנאשמת נעדרת מוכנות לשלם מחירים אישיים לצורך שקום ועריכת שינוי משמעותי בחייה, אינה מוכנה לצאת מ"איזור הנוחות שלה" ואין המלצה עונשית שיקומית.
...
לפיכך, אני סבור שלמרות שנמצאה כשרה לביצוע עבודות שירות, לא ניתן שלא להטיל עליה ענישה בדרך של מאסר בפועל, אשר תשיב לה כגמולה, תרתיע אותה במידת האפשר מלשוב ולבצע עבריינות מרמה בעתיד וזאת בתוך מתחם הענישה.
תוצאה: לאור כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשמת את העונשים הבאים: 8 חודשי מאסר בפועל.
אני מורה על הפעלת עונש המאסר המותנה בן 6 החודשים מתפ"ק 6948-05-15 שלום רמלה במצטבר לעונש המאסר בפועל.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בע"פ 281/82 אבו חצירא נ' מדינת ישראל, פ"ד לז(3) 673 היתייחס בית המשפט העליון לעונש הראוי לעבירה זו ופסק: "מקובל עלינו, כי אדם שהורשע בבצוע עבירות כגון גניבה בידי מורשה, גניבה על-ידי נאמן, גניבה על-ידי מנהל וגניבה מאת מעביד, וכן עבריין שחטא במעשי שחיתות בקבלת שלמונים או בנתינתם - אין לפטור את אלה מעונש מאסר בפועל. בעבירות אלה מתמצים ומשתלבים יחד גם שליחת יד ברכוש הזולת וגם מעילה באמון, אשר ניתן באנשים אלה על-ידי ציבור, שבטח ביושרם ובהגינותם. בהיות עבירות מעין אלה שכיחות, ומשום שפגיעתן בציבור הרחב קשה במיוחד, סבר המחוקק בקבעו את העונש המירבי וקבע בית-משפט זה בהלכותיו, כי ראויים מעשים מעין אלה לעונש חמור ומוחשי, כדי שיהא בהם להתריע על היתנהגות נפסדת זו ולהרתיע עבריינים בכוח מלהיגרר למעשי עבירה שכאלה. אין בידי בית המשפט, ששומה עליו לתרום את תרומתו להכחדת התופעות הללו, אמצעי הולם יותר מאשר ענישה ממשית ומוחשית, שמאסר בפועל בין מרכיביה." על החומרה הרבה במעשים אלה עמד בית המשפט העליון בשורה ארוכה של פסקי דין, כך לדוגמא צוין בע"פ 7090/06 פרידמן נ' מדינת ישראל (16/10/2007): "המערער מעל באמונם של לקוחות אשר שכרו את שרותיו כעורך-דין, ובאחדים מהמקרים תוצאות מעשיו גרמו לאותם לקוחות תמימים נזקים קשים. אולם, לא רק את שמו הכתים המערער, אלא גם את שמו הטוב של ציבור שלם העושה מלאכתו נאמנה, הואיל ונשמת אפו של מיקצוע עריכת הדין הוא האמון שהציבור נותן בו, והתנהגות מן הסוג בה חטא המערער, עלולה לערער אמון זה מן היסוד..". ראו גם הדברים שנאמרו בנושא זה בע"פ 10996/03 נרקיס נ' מדינת ישראל (27/11/2006); ע"פ 755/10 חמדאן נ' מדינת ישראל (24/11/2010).
ת"פ (מחוזי ת"א) 64380-11-18 מדינת ישראל נ' בן אלי (16.7.19) אף הוא דן בעיניינה של עורכת דין ששמשה כאפוטרופסית על חיסויים וגנבה מהם 553,000 ₪.
ערעור על העונש נדחה.
ביחס לאישום השני ניתן ללמוד על מיתחם העונש ההולם ממקרה דומה בנסיבותיו, במובן הקשר ללקוחות וסכום הנזק הריאלי, בעיניין רע"פ 2963/16 סטרנס נ' מ"י (11.4.16) הורשע עו"ד בעבירה של גניבה בידי מורשה בגין מעילה בכספי מכירת דירה והעברת 1.5 מיליון ₪ לכיסו מתוך כספי המכירה.
בקשת רשות ערעור נדחתה.
לו היו הטיעונים הפתוחים לעונש מתקיימים בשנת 2004 לאחר שהנאשם היה מתייצב בבית המשפט ומקבל אחריות על כך שאינו יכול להחזיר את הכסף, היה מקום לשקול את הסכמת המדינה לענישה מקילה בין יתר השיקולים.
...
באת כוח המאשימה התייחסה לכך שבמשך השנים הרבות לא הצליחה המשטרה לקבל מידע ממשפחתו של הנאשם אך כאשר בסופו של דבר אותר ונעצר התברר שהיה בקשר עם ילדיו ועם אמו ואף עבד במשרד עורכי דין.
כן הוסיפה שדירת אמו של הנאשם שהיתה אמורה לשמש מקור להשבת הכסף בעבר שימשה בסופו של דבר לתשלום עבור נושה אחר.
סוף דבר – אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 6 שנות מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

בכך ביקש להבחין בינה לבין מדיניות הענישה המחמירה המתבטאת בפסקי הדין שהגישה המאשימה, בהם דובר בעורכי דין שעיסוקם בתחום הפלילי, אשר נתפסו מחזיקים סמים או מספקים סמים בין כותלי בתי הסוהר, כאלו המכירים היטב את האיסורים, את הנהלים, את המצב הבטחוני בבתי הסוהר ואת מעמדם של לקוחותיהם.
היא תארה תקופות של חרדה מפני אנשים שדפקו על דלת ביתה, צרחו, קללו: "אמרו שיגרמו לי לשלשל את הכסף, חייתי בפחד... לא עשיתי כלום לעצמי, לא נפגשתי עם חברות, לא קניתי חולצה, עבדתי במיליון עבודות כדי לשלם". היא סיפרה כי לא ביצעה את מעשיה כדי לקבל תמורה כספית, וכי זו נתקבלה רק לאחר הביקור בבית הסוהר.
בכך פגעה הנאשמת הן במעמדם הצבורי של עורכי הדין – "officers of court", והן במערכת היחסים בין ציבור עורכי הדין הנורמאטיבי, הנותן שירות ללקוחותיו – לבין שירות בתי הסוהר.
המערער הורשע בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, זאת לאחר שניצל את מעמדו ותפקידו כעורך דין והגיע לבקר שניים מלקוחותיו שריצו אותה עת עונש מאסר בבית סוהר "הדרים". בחיפוש בכיסיו נמצא מחזיק שלושה "זרגים" עטופים ניילון ובהם 39 כדורי MDMA (אקסטזי) ו-4.56 גרם חשיש.
יצוין כי מדובר ב"גילגול שני" של ההליכים, לאחר שמשפטו נוהל מחדש בעקבות בקשת רשות ערעור שהתקבלה (רע"פ 3979/10 מאיר זיו נ' מדינת ישראל (7.2.2008)).
"ואם באדם "רגיל" כך, בעורך דין המועל באימון שניתן בו ומנצל את ביקוריו בכלא למטרה פלילית מובהקת - על אחת כמה וכמה".
ערעור המדינה על קולת העונש וערעור המערערת על חומרתו נדחו: "נראה כי בית משפט קמא זקף לזכותה כל שניתן והסתפק בענישה מתונה ביותר בהיתחשב בחומרה הרבה מאד של המעשה... מעבר לעצם החומרה שיש בעבירה של אספקת סם בכלל, ואספקת סם לאסיר בפרט, חומרה יתרה נודעת לעובדה שהעבירה בוצעה על ידי עורכת דין תוך ניצול מעמדה המיוחד ושימוש לרעה בזכות הייצוג שניתן לה מקום מיוחד ונכבד במשפט. לא ניתן לקיים שיטת משפט השואפת להתחשבות מרבית בזכויות נאשמים ללא מתן אמון מלא בסנגורים. אם ברצוננו שלסנגוריה יתאפשר לייצג את הזקוקים לשירותיה ללא לאות וללא מורא, אין לאפשר להתנהלות כמו של המערערת להתרחש. חציית הקוים על ידי עורכת דין, במסגרת פעילות הנחזית להיות מתן שירות משפטי, היא מעשה המבזה את המיקצוע ומבטא בוז עמוק לשלטון החוק ולחובה לשמור חוק" (פס' 41).
...
קצינת המבחן התרשמה מהנאשמת כמי שאיננה מאופיינת בדפוסים עברייניים, והתרשמותה זו מקובלת עליי.
מכלול השיקולים העומדים לזכותה של הנאשמת, בדגש על התהליך השיקומי בו החלה עם שחרורה ממעצר, הביאו אותי למסקנה כי חרף חומרתן של העבירות בהן הורשעה, ניתן להקל במידת מה בעונשה, תוך חריגה לקולה ממתחם הענישה.
סוף דבר, החלטתי לגזור על הנאשמת את העונשים הבאים: 10 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרה (12.2.20 – 19.2.20).
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו