מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת רשות ערעור על קביעת נכות כללית בתביעת תאונת דרכים

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2015 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון רע"א 7085/14 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט צ' זילברטל כבוד השופט נ' סולברג המבקש: המוסד לביטוח לאומי נ ג ד המשיבים: 1. חנן כהן 2. מנורה חברה לביטוח בע"מ בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בתיק ע"א 6169-01-14 שניתן ביום 17.9.2014 על ידי כב' השופטת הבכירה ש' וסרקרוג, סגן הנשיא י' כהן והשופטת י' קראי-גירון בשם המבקש: בשם המשיבים: עו"ד עפר בן-צבי עו"ד טלי (פסלר) מירום פסק-דין
סעיף 86(א) בפרק האמור, שכותרתו "זכות לגימלאות בעין", קובע: "פגיעה בעבודה מזכה את המבוטח לריפוי, להחלמה, לשקום רפואי ולשיקום מקצועי, בהתאם להוראות סימן זה". השאלה שעמדה במחלוקת בין הצדדים היא איפוא, האם עומדת למל"ל זכות שבוב כלפי חברת הביטוח מכוח ההסכם בגין גמלאות שקום ששילם במסגרת תביעת נכות כללית של נפגעת בתאונת דרכים, או שמא המדובר ב"גימלה בעין" המוחרגת מההסכם ואינה בת-שבוב? ביום 21.11.2013 דחה בית משפט השלום את תביעתו של המל"ל. צוין, כי לשונו הדווקנית של ההסכם אמנם מחילה אותו רק על מקרים בהם שילם המל"ל גמלאות בגין תאונות עבודה, ואולם בהתאם לנוהג שהתפתח בין הצדדים חלות הוראות ההסכם גם על תגמולים ששולמו בגין תאונות דרכים שלא הוכרו כתאונות עבודה.
...
בצד זאת טוענים המשיבים כי דין הבקשה להידחות אף לגופה, תוך שהם סומכים ידיהם על קביעותיהם של בית המשפט המחוזי והשלום.
לגופו של עניין, סבורני כי דין הערעור להידחות.
דומה, כי יש במתן הבכורה לגישה זו בפסיקה, על-אף קיומה של דעה אחרת בסוגיה, כדי לתמוך במסקנה אליה הגעתי.
אין בידי לקבל את הפרשנות שניתנה במסגרת פסקי הדין האמורים לקביעותיו של השופט י' אנגלרד בהלכת קרנית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת מעין צור) מיום 19/04/16 בת"א 17336-02-12, במסגרתה, הורה בית משפט קמא להעביר למומחים שמונו מטעמו בתחום הנורולוגי והפסיכיאטרי, מסמכים של המוסד לביטוח לאומי – ענף נכות כללית, ובכלל זה, פרוטוקולים של הועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי, וזאת על מנת שהמומחים יעריכו את מצבה של המשיבה לפני ואחרי תאונת הדרכים שעברה ושבגינה הגישה המשיבה את התביעה המתנהלת בפני בית משפט קמא.
המבקשים טענו בבקשת רשות העירעור, כי על פי הפסיקה הנוהגת בנושא הנידון, חל איסור מוחלט להמציא למומחים שמונו מטעם בית משפט בהתאם לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד"), פרוטוקולים של ועדות רפואיות של המוסד לביטוח לאומי "נכות כללית", וכי הדרך להיתמודד עם הנכות שנקבעה על ידי המומחים שמונו מטעם בית משפט, היא באמצעות משלוח שאלות הבהרה או חקירה של המומחים בבית המשפט, ולא בדרך של הצגת חוות דעת ופרוטוקולים של המוסד לביטוח לאומי.
...
במקרה כזה, ועל מנת לשמור על עצמאותו של המומחה ולשמור עליו כנטול כל השפעה מכל סוג, סבורני, כי אין לאפשר הצגת מסמכים של המוסד לביטוח לאומי בפני המומחה מטעם בית המשפט ולכל היותר, תוכל המשיבה במסגרת החקירה הנגדית, לעמת את המומחים מטעם בית משפט עם הפער שבין מסקנותיהם לבין קביעותיו של המוסד לביטוח לאומי.
לאור כל האמור, משלא לא הובא על ידי בית משפט קמא כל נימוק המצדיק סטייה מן ההלכה בכל הנוגע להעברת חומר של המוסד לביטוח לאומי, למומחים מטעם בית המשפט, ובשים לב לאמור בתקנה 8 לתקנות הפלת"ד, סבורני, כי דין החלטתו של בית משפט קמא לעניין העברת פרוטוקול הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי בעניינה של המשיבה למומחים מטעמו, להתבטל.
סוף דבר סיכומו של דבר, הערעור מתקבל בחלקו, באופן שאני מורה על ביטול החלטתו של בית משפט קמא מיום 19/04/16, בכל הנוגע להעברת פרוטוקולים ו/או חוות דעת של המוסד לביטוח לאומי בקשר לקביעת נכותה הכללית של המשיבה למומחים מטעם בית המשפט.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

ואמנם, הוועדה הרפואית לעררים העמידה את הנכות בגין פיברומיאלגיה על 30%, אך קבעה כי יש לייחס לתאונה נשוא התביעה החמרה בשיעור של 10% בלבד (זאת על רקע העובדה שעוד בשנת 2001 נקבעה לתובעת בענף נכות כללית נכות בשיעור של 20% בגין פיברומיאלגיה).
פרופ' זמיר הלפרן מונה איפוא כמומחה מטעם בית המשפט בתחום הגסטרואנטרולגיה (יצוין, כי בקשת רשות ערעור על החלטתה של השופטת עמית-אניסמן נדחתה).
ביום 6.9.2016 ניתנה חוות דעתו של המומחה, שבה נקבע כי התובעת אובחנה כסובלת מפיברומיאלגיה בשנת 2000, וכי תלונותיה הגסטרואינטסטינליות מלפני התאונה הן "טיפוסיות להפרעה פונקציונאלית של מערכת העיכול מסוג תיסמונת המעי הרגיש", תיסמונת המופיעה "בשכיחות גבוהה יותר באלו הסובלים מפיברומיאלגיה". המומחה הוסיף, כי לא מצא תעוד רפואי או ממצאים אובייקטיביים המבססים את טענותיה של התובעת בדבר החמרה בנושא מערכת העיכול לאחר התאונה, והדגיש כי "תיסמונת המעי הרגיש מופיעה בשכיחות יתר בחולי פיברומיאלגיה וגם במקרה הנוכחי תלונותיה הגסרואינטסטינליות הן מתונות מאוד ונובעות מהפרעה פונקציונאלית זו כחלק ממחלת הפיברומיאלגיה". המומחה סיכם וקבע, כי לא קיימת נכות ספציפית בתחום מערכת העיכול אצל התובעת, וכי לא חלה החמרה כלשהיא בתחום זה בגין תאונת הדרכים נשוא התביעה.
הנתבעת מדגישה, כי התובעת ניהלה במל"ל הליכים ממושכים לגבי הנכות בגין פיברומיאלגיה, לרבות הליך ערעורי בבית הדין הארצי לעבודה, וכעת היא מבקשת "להתגבר" על הקביעות בעיניין זה, ועל חוות הדעת של המומחה בתחום הגסטרואנטרולוגיה, באמצעות בקשה להבאת ראיות לסתור.
וישאל השואל: אם אין כל נכות ספציפית בתחום מערכת העיכול, ואם לא חלה כל החמרה בתחום זה עקב תאונת הדרכים – כך אליבא דהמומחה מטעם בית המשפט בתחום הגסטרואנטרולוגיה – מדוע-זה ימונה מומחה נוסף מטעם בית המשפט, הפעם בתחום הראומטולוגיה (תחום שלגביו קיימת קביעה על-פי דין לאחר הליך ממצה במוסד לביטוח לאומי ובבית הדין לעבודה), וזאת לצורך בחינת השפעת ההפרעות במערכת העיכול על שיעור הנכות בגין התאונה? לשאלה זו לא מצאתי מענה מניח את הדעת.
...
לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
אשר על כן, מסקנתי היא כי המקרה דנן אינו מסוג המקרים החריגים, שבהם יתיר בית המשפט הבאת ראיות לסתור.
לפיכך – הבקשה נדחית.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון רע"א 496/22 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופטת י' וילנר המבקשת: פלונית נ ג ד המשיבה: שומרה חברה לביטוח בע"מ בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 26.11.2021 בת"א 56857-01-21 שניתנה על-ידי כב' השופטים מ' נד"ב, אב"ד; ע' כהן; ח' קיציס בשם המבקשת: עו"ד רחלי יוחננוב; עו"ד שרון אילון בשם המשיבה: עו"ד זיו מנדלוביץ ][]פסק-דין
לגוף העניין, המבקשת טוענת כי בית המשפט המחוזי שגה בכך שהשווה בין המקרה דנן ובין מקרים שבהם מומחה מטעם בית המשפט קובע נכות בשיעור נמוך מזה שנקבע על-ידי המל"ל. לטענתה, כאשר מומחה מטעם בית המשפט קובע כי לא נותרה כל נכות בגין הפגיעה בתאונה בתחום רפואי מסוים, אין לנכות מן הפצוי שנפסק את התגמולים שמשלם המל"ל בגין נכות כללית באותו תחום רפואי.
בהתאם לכך, נקבע אופן החישוב כדלקמן: בשלב ראשון, על בית המשפט לקבוע את שיעור הנכות שניגרם עקב התאונה ואת שיעור נכותו הכוללת של הניזוק; בשלב שני על בית המשפט לעמוד על היחס בין הנכויות; בשלב השלישי, יש להכפיל את היחס בין הנכויות בסכום התגמולים המשולמים על-ידי המל"ל. התוצאה שתתקבל היא, איפוא, הסכום שיש לנכות מן הפיצויים (ראו: עניין עמר, פסקה 11; פסק דינו של המשנה לנשיאה א' ריבלין בע"א 1093/07 בכר נ' פוקמן (2.7.2009) (בקשה לדיון נוסף בפסק דין זה נדחתה על-ידי הנשיאה ד' ביניש בדנ"א 7454/09 בכר נ' פוקמן (10.1.2010); עניין זטולובסקי, פסקה 13; ריבלין, 919-918, 924-923; לאופן החישוב בתביעת שבוב ראו: רע"א 4008/17 המוסד לביטוח לאומי נ' קרנית קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים, פסקה 2 (19.9.2017)).
ראו למשל: פרוטוקול הועדה הרפואית מיום 21.3.2016, שם ציינה המבקשת כי "עברתי תאונת דרכים, רכב העיף אותי באויר, קבלתי צליפת שוט [...] מאז התאונה [...] קשה לי ללכת [...] סובלת מכאבי גב תחתון [...] מאז התאונה לא עובדת"; וכך גם למקרא פרוטוקול דיון ההוכחות שהתקיים בבית משפט השלום, שם ציינה המבקשת כי הגישה את הבקשה לקיצבת נכות כללית בשל פגיעותיה בתאונה וכי הסיבה שהוכרה כזכאית לקיצבה על-ידי המל"ל נעוצה אך בנזקי התאונה (עמוד 18 לפרוטוקול הדיון מיום 11.11.2020).
...
לפיכך, לטענת המבקשת, יש להיעתר לבקשתה ולדון בה כבערעור.
כפי שיובהר להלן, אין בידי לקבל את הגישה האמורה.
מן הכלל אל הפרט יישום הדברים על ענייננו מוליך למסקנה כי בצדק הורה בית המשפט המחוזי על ניכוי תגמולי המל"ל מן הפיצוי שנפסק לזכות המשיבה.
סוף דבר – הערעור נדחה.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון (כב' הש' י. לבני) מיום 26.1.23 במסגרתה נדחתה בקשת המבקשת למינוי מומחים בתחומים האורולוגי ו- א.א.ג בהליך תביעה שהגישה כנגד המשיבה מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן- חוק הפלת"ד).
כך עולה כי המבקשת אכן טופלה במחלקת אורודינמיקה בביה"ח בצפת בשנת 2003 (עמ' 89-90 לתגובה לבר"ע) בנוסף לקביעת דרגת נכות כללית ע"י המוסד לביטוח לאומי מהשנים 2011 ו- 2012 ובכלל זה קביעת דרגת נכות של 20% בגין דחיפות במתן שתן (עמ' 73 ו- 97-98 לתגובה לברע).
...
החלטת בית משפט קמא בהחלטתו מיום 26.1.23 נעתר בית משפט קמא לבקשת המבקשת למינוי מומחים בתחומים האורתופדי, פסיכיאטרי ונוירולוגי, ואולם דחה את בקשת המבקשת למינוי מומחים בתחומים האורולוגי ו- א.א.ג. תמצית טענות המבקשת לטענת המבקשת, שגה בית משפט קמא משדחה את בקשתה למינוי מומחים בתחומים האורולוגי וא.א.ג וזאת למרות שבתיעוד הרפואי יש מעבר לראשית ראיה לצורך המינוי המבוקש.
החלטת בית משפט קמא אינה מתיישבת עם הגישה הליברלית הנהוגה בפסיקה לעניין מינוי מומחים ולא תואמת את הוראות הפסיקה בכל הקשור למינוי מומחים בהליך מכוח חוק הפלת"ד. תמצית טענות המשיבה המשיבה טענה כי יש לדחות את הבקשה משהוגשה טרם זמנה, ולאחר שמונו שלושה מומחים בתחומים חופפים שטרם הגישו את חוות דעתם.
דין הערעור להתקבל.
די בטעם זה על מנת לבטל את החלטת בית משפט קמא בכל הקשור להחלטה שלא למנות מומחים בתחומים אורולוגיה ו- א.א.ג., ואולם דין הבקשה להתקבל אף לגופה.
סוף דבר ביישום הוראות הפסיקה לעיל, ולאור המתועד ברישומים הרפואיים הרבים והשונים שצורפו ע"י המבקשת, דין הבקשה להתקבל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו