מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת רשות ערעור על קביעת נכות בגין פגיעה בעבודה

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2022 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

סגן הנשיאה אילן איטח לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי ירושלים (השופט עמי רוטמן; ב"ל 55943-06-21), שבו נדחה ערעור המבקש על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) (להלן – הועדה) מיום 18.5.21.
כמצוין בפרוטוקול הועדה ולא נסתר, החבלה שהוכרה היתה "כאבי גב". מחוות דעתו של ד"ר טיטיון מטעם המבקש, שצורפה להליך, עולה כי בגין הפגיעה בעבודה נקבעה למבקש נכות משוקללת בשיעור 14.5% (10% בגין עמ"ש צוארי וניכוי 5% מצב קודם בתוספת של 10% נכות בגין עמ"ש מותני).
...
בדיון בפני בית הדין נרשמו טענות המבקש כדלקמן: "המערער: לשאלת בית הדין, אין פה שאלה משפטית, אלא יש פה טענה משפטית מבחינתי. כלומר, כשאנחנו באים להבין מה קרה כאן, צריך לשים את ההיבט המשפטי בצד ולהסתכל על העובדות. אני מדבר על התעללות, גניבה של כספים משנת 1979. אם אנחנו רוצים להסתכל על פני הועדות, אחרי 300 פעמים שאני מגיש ועדות ובקשות להחמרת מצב, אני לא נענה ומתעלמים ממני. ואז העוזרת המשפטית שישבה בישיבת הערכה מוקדמת, מעבירה את התיק לשופט. ואז מודיעים לי שהשופט רוטמן ידון בתיק. לפני שבוע ומשהו המל"ל קם פתאום והודיע לי בדחיפות, יש לך ועדה לנכות נפגעי עבודה שתתקיים ב-7/2." ובהמשך: "המערער: לשאלת בית הדין לגבי הרלוונטיות של נושא זה לתיק שבפנינו, אני מבהיר כי כיוון שיש פה התייחסות של המל"ל לתיק מ1985 שבו נפגעתי בתאונת דרכים ולא בפגיעה משנת 1979 שבה הייתי עובד כסוכן ביטוח ברמת גן בחברת מנורה ונהג בתחבורה ציבורית ואומן ביודאיקה שהייתי משווק מוצרים לחו"ל, כ-4000$ בחודש. אם המל"ל בא אחרי 300 פעמים שביקשתי ומתעלמים, מה אתם רוצים עכשיו לדון על 1985, בזמן שאני ב-2022 נאנק ונגזל, אז בואו תדונו קודם כל על זה ואח"כ נדון על העבר. מציג בפני בית הדין תלונות שהגשתי הן למבקר המדינה והן למל"ל בנוגע להתנהלות הועדות, שהכל בהן מושחת. בתאונת הדרכים שהייתה לי בשנת 1979 שבה מכונית העיפה אותי 10 מטר לכביש ואושפזתי חודש וחצי בבי"ח בלינסון ושיקום של כשנה וחצי בבית ובו רגלי השמאלית קוצרה בסנטימטר וחצי וזאת הסיבה לכל השתלשלות ההחמרות של כאבי עמוד שדרה צווארי, גבי ומותני, חוסר תפקוד שבו 5 אורתופדים מציינים החמרה קלינית קשה שבתוכם חוות דעתו של רופא שעובד במל"ל עצמו, ד"ר טיטיון שממליץ על 30% נכות בגין פגיעה צווארית ו-30% בגין פגיעה מותנית וכן על פיברומיאלגיה קשה שממנה אני סובל.
לאחר בחינת כלל חומר התיק נחה דעתי כי דין בקשת רשות הערעור להדחות.
לבסוף, בפרוטוקול דיון ההערכה המוקדמת נכתב כך: "המערער: לאחר ששמעתי המלצת הגורם המעריך שלא לעמוד על הערעור משלא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה ולאחר ששמעתי דברי ב"כ המשיב, אני מבקש שהתיק יועבר לשופט." למחרת הדיון הגיש המבקש בקשה לתיקון פרוטוקול.
סוף דבר – בקשת רשות הערעור נדחית.

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2024 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

השופט אילן סופר לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי לעבודה ירושלים (הנשיאה שרה ברוינר ישרזדה; ב"ל 51803-10-23), (להלן – פסק הדין) מיום 15.2.2024, בו נדחה ערעור המבקש על החלטת ועדה רפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 26.7.2023 (להלן – הועדה).
המבקש הגיש בקשה לדיון מחדש ביום 29.3.2023 בהתאם לתקנה 36 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן – התקנות) בגין החמרה בתחום האורתופדי, הפסיכיאטרי והנוירולוגי.
כלומר, מכלול הבעיות הנוירולוגיות גרמו לליקוי הנפשי ולכן היה על הועדה לקבוע נכות בשל הליקוי הנפשי.
...
המבקש נבדק על ידי הוועדה ובדיקה זו העלתה ממצאים הנובעים ממצבו הכללי, בשל כך הגיעה הוועדה למסקנה, כי לא חלה החמרה במצבו של המבקש בעקבות התאונה בתחום זה. ביחס להחלטת הוועדה בתחום הנוירולוגי נקבע, כי אין חולק כי מצבו של המבקש מורכב ובשל כך נקבעה לו נכות בשיעור של 20% בגין "מצב אחרי חבלת ראש עם דימום תת עכבישי שנספג במלואו בבדיקת מעקב". הוועדה הייתה ערה לתיעוד הרפואי של המבקש והסבירה שהדמם התת עכבישי ממנו סבל המבקש בגין נפילתו בעבודה נספג במלואו מבלי שהותיר סימנים של משקעי דמם ישנים או סימני התרחבות חדרי המוח המשניים.
אין בידי לקבל טענה זו, שכן הוועדה הסבירה בחלק הראשון של המשפט, כי "הבדיקה הנוכחית והנתונים שהתקבלו מהמסמכים הרבים אין[ם] תומכים בקיום של הפרעה פוסטטראומטית". דברים אלו מתחזקים גם לנוכח קביעת הוועדה בעניין הליקוי הנוירולוגי שאליו אתייחס בהמשך.
אין בידי לקבל את טענת המבקש ביחס להחלטת הוועדה בתחום הנוירולוגי לפיה, פרוטוקול הוועדה מונה שפע של קביעות רפואיות מבלי ליתן הסבר , עיון בפרוטוקול הוועדה מעלה כי הוועדה הסבירה כי "לאור האמור התמונה הכוללת שעולה הינה: אפילו בסמוך לתאונה בדוח נוירוקוגניטיבי לא הודגמה שארית המשנית לפגיעה חבלתית ולדמם המוגבל ממנו סבל. האופי של תלונותיו בתחום קוגניטיבי כיום לא עולה בקנה אחד עם מצב בתר חבלתי אלא מאפיים [צ"ל מאפיין] מכלול רחב של גורמי סיכון רפואיים מהם סובל. על כן הוועדה קובעת כי [את] מכלול תלונותיו על החמרה בתחום נוירולוגי לא ניתן לקשור לתאונה הנדונה. הוועדה מדגישה ומציינת כי זאת הייתה גם דעתם של רופאים בהדסה שעקבו וקיימו רצף מעקב בשנים 2016-2018". כפי העולה מדברים אלו ספק אם הנכות הנוירולוגית שנקבעה למבקש ב 2012 בעינה עומדת.
סוף דבר – הבקשה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

מבוא – לפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) שהיתכנסה ביום 8.5.2023 וביום 25.6.2023, ודחתה ערר המערער, והותירה את הנכות שנקבעה לו בדרג הראשון בשיעור 9.75% על כנה (להלן: "הוועדה").
הוועדה שמעה תלונות המערער וטענות בא-כוחו, שתועדו כך: הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית בתחומים גסטרו, נוירולוגיה ורפואה פנימית וסיכמה את ממצאיה בפרוטוקול, כדלקמן: בסיכום מסקנותיה דחתה הוועדה ערר המערער בגין הנכות הריאתית ומבחינה נוירולוגית, וכך היא קבעה: בשלב זה עצרה הוועדה את הדיון וביקשה ייעוץ ראומטולוגי.
ערעור – ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין הארצי לעבודה תוך 30 ימים מיום קבלתו.
...
דיון והכרעה – לאחר שעיינתי בנימוקי הערעור, פרוטוקול הועדה וכלל החומר המונח לפני, ונתתי דעתי לטענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להתקבל, וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.
אני סבור כי החלטת היועץ בכל הנוגע לשלילת הקשר הסיבתי בין הכאבים או דלקת המפרקים לבין מחלת הקורונה איננה ברורה ואיננה מנומקת באופן שניתן להתחקות אחר הלך מחשבתו.
סוף דבר – דין הערעור להתקבל, כך: עניינו של המערער יוחזר לועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), בהרכבה מיום 25.6.2023, על מנת שזו תשוב ותבחן את שאלת הקשר הסיבתי בין מחלת הפיברומיאלגיה/דלקת המפרקים שבה חולה המערער, לבין מחלת הקורונה, תוך מתן דגש על מועד התפתחות המחלה לאחר שהמערער נדבק בקורונה ומאז אותו המועד.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

זוהי בקשת רשות ערעור על החלטה של בימ"ש השלום בדימונה ( כב' השופט ירון פנש) אשר ניתנה ביום 27/12/23 בת.א 44365-11-20.
בפועל- הבקשה מתייחסת גם להחלטות נוספות וקודמות שעסקו בסוגיה זו. המשיב הגיש תביעה לפצוי בגין ניזקי גוף כנגד המבקשות- מעבידתו והמבטחת, בשל תאונת עבודה מיום 1/12/17.
יצויין, כי ד"ר פרולוב נחקרה בבימ"ש השלום , בדיון מיום 14/2/24 ( לאחר הגשת הבר"ע), חזרה על קביעתה בדבר 20% נכות תוצאת התאונה, ועל כי 10% נכות בשל מצב קודם אינם בשל תיסמונת פוסט- טראומטית.
הבקשה לפסילת חוות הדעת שעונה על ההלכה הפסוקה, ולפיה- התבססות על חוו"ד של צד אחד בלבד, מהוה פגיעה בזכות הטיעון, ובכך- פגם שורשי ומהותי שברגיל- לא ניתן לרפאו, אף אם המומחה פעל בתום לב ואך מתוך טעות גרידא ( וכך אכן היה כאן- אין שמץ טענה לסיבה אחרת או להתנהלות לא ראויה מצד המומחית).
...

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2024 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

השופט אילן סופר לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי באר שבע (השופט יעקב אזולאי; ב"ל 14066-08-23) (להלן – פסק הדין), אשר קיבל באופן חלקי את ערעור המבקש על החלטת הועדה הרפואית לעררים (להלן – הועדה) מיום 20.6.2023.
בועדה מיום 25.5.2022 נקבעה למבקש נכות בשיעור 5% בגין ליקוי שמיעה חישתי – עיצבי בהתאם לסעיף 72 (1)(2)(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן – התקנות), החל מיום 25.1.2022.
החלטת הועדה בעיניין פטור ממס הכנסה מחייבת את הועדה המאוחרת לה בעיניין שיעור הנכות בשל פגיעה בעבודה.
...
המבקש טוען עוד כי פרוטוקול הוועדה אינו משקף נכונה את שהתרחש בדיון שבפני הוועדה, אולם לא הציג ראשית ראיה לביסוס טענתו, טענת המבקש סותרת את האמור בפרוטוקול הוועדה ולא גובתה בראיות (בר"ע (ארצי) 37752-06-18 אוזן – המוסד לביטוח לאומי (16.10.18)) ומשכך, אין בידי לקבלה.
אין בידי לקבל את טענת המבקש לפיה, לא ניתנה התייחסות לטענתו בעניין מועד תחולת הנכות בגין טנטון וכי המועד הנכון הוא הוא ממועד הגשת התביעה, מיום 4.11.2020 ולא מיום 24.1.2022.
סוף דבר – הבקשה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו