בקשת רשות ערעור על קביעת מקום אסיפה כללית בעמותה

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים רע"א 215/22 לפני: כבוד השופט ע' גרוסקופף המבקשים: 1. יעקב פלינטשטיין 2. זונדל רוזנטל 3. יחזקאל פרנקל 4. יעקב בטלמן נ ג ד המשיבים: 1. מאיר לוין 2. אריה בריל בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 26.12.2021 בת"א 20510-12-21 שניתנה על ידי כב' השופט דוד גדעוני בשם המבקשים: עו"ד אביחי ורדי ][]החלטה

בתוך כך, נטען, בין היתר, כי המשיבים השכירו את הקומה התחתונה של הנכס לעמותת "תלמוד תורה כלל חסידי לאנשי ירושלים" (להלן: עמותת תלמוד תורה) – בה חברים המשיבים וחתנו של המשיב 1 – יוסף שפירא, וזאת בתמורה לדמי שכירות אפסיים (להלן: הקומה התחתונה); צרפו שלא כדין חברים נוספים לעמותה, והכל במטרה להשפיע על תוצאות הבחירות הנערכות בה; ודיווחו דיווחי כזב לרשם העמותות כי כינסו אספות כלליות על אף שלא כינסו אסיפה כללית של העמותה במשך 30 שנות קיומה.

בד בבד עם הגשת התובענה, הגישו המבקשים בקשה למתן סעדים זמניים, במסגרתה נתבקש בית המשפט להורות כי עד למתן הכרעה בתובענה, ייאסר על המשיבים לחתום או לקבל כל החלטה בשם העמותה, ובמיוחד בקשר לקומה התחתונה; כי ההחלטות שנתקבלו על ידי המבקשים 1 ו-4 ביום 16.11.2021 יהיו בעלות תוקף מחייב; ולחלופין לקבוע כי רק שבעת מייסדי העמותה יורשו לקבל החלטות בשמה של העמותה (כך שהלכה למעשה, המבקשים יהוו רוב בקבלת ההחלטות).

לטענת המבקשים, הצורך הבהול במתן הסעדים הזמניים נובע מכך שביום 6.10.2021 פינתה עמותת תלמוד תורה את הקומה התחתונה של הנכס, ובכוונת המשיבים למצוא שוכר אחר, המקורב אליהם, שייכנס לנכס במקום העמותה.

מכאן בקשת רשות העירעור שלפניי, המיתמקדת בעיקרה בהחלטת בית המשפט קמא שלא לאסור על המשיבים לקבל החלטות בשמה של העמותה עד להכרעה בתביעה.

...

עוד טענו המשיבים, כי הסעדים שנתבקשו בבקשה למתן סעדים זמניים זהים בעיקרם לסעדים שנתבקשו בתובענה, ואף מטעם זה דין הבקשה להידחות.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, על נספחיה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות ללא צורך בתגובות.

במצב דברים זה, ובשים לב לקביעת בית המשפט קמא שלפיה המבקשים לא הניחו תשתית לכך שהתנהלות זו לא הייתה ידועה למבקשים זה מכבר, סבורני כי בצדק דחה בית המשפט קמא את הבקשה למתן סעדים זמניים, בוודאי לאור המשוכה הגבוהה הניצבת בפני המבקשים לקבלת סעדים מהסוג המבוקש על ידם.

סוף דבר: דין בקשת רשות הערעור להידחות איפוא.

בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות העירעור וציין כי לבית משפט זה הסמכות ליתן הוראות בדבר האופן בו תתברר הבקשה למתן הוראות ובכלל זאת קיומם של הליכי גילוי ועיון במסמכים, כמענה מספק לחשש שהועלה על ידי משיבים אלה מפני פגיעה בזכויותיהם.

דיון והכרעה איני סבור כי המשיבים אחרו את המועד להגשת הבקשה וזאת במיוחד לאור האמור בהחלטת בית המשפט העליון מיום 7.2.2022, בגדרה נקבע כי למשיבים הזכות להגיש בקשות בנושא גילוי ועיון במסמכים.

הכוונה לפרוטוקולים של האספה הכללית והועד המנהל של העמותה, פרוטוקולים של דירקטוריון נווה שמחה ומסמכי יסוד של החברות בשרשור.

מעבר לכך, איני סבור כי יש מקום לגלות את ההסכם שנחתם עם המפעיל הנוכחי של חברת נווה שמחה ואת הסכמי העסקה של בעלי תפקידים אחרים בחברה זו. מדובר לכאורה "במסע דיג" שאין מקום להעתר לו. בכל הנוגע למסמכים בקטגוריה השלישית, הרי שהאסמכתאות על התשלומים שבוצעו למשיבים צורפו לבקשה (טפסי 106 המעידים על התשלומים למשיבים – נספח 10 לבקשה) ובנוסף, נשלחו למשיבים העתקי תלושי השכר וטפסי 106 נוספים (נספח 2 לתגובת המנהל המיוחד).

...

ביום 12.10.2021 ניתנה החלטתי אשר הכריעה בטענות המשיבים 1 ו-5 במסגרת בקשתם לדחייה על הסף של הבקשה למתן הוראות.

מעבר לכך, איני סבור כי יש מקום לגלות את ההסכם שנחתם עם המפעיל הנוכחי של חברת נווה שמחה ואת הסכמי העסקה של בעלי תפקידים אחרים בחברה זו. מדובר לכאורה "במסע דיג" שאין מקום להיעתר לו. בכל הנוגע למסמכים בקטגוריה השלישית, הרי שהאסמכתאות על התשלומים שבוצעו למשיבים צורפו לבקשה (טפסי 106 המעידים על התשלומים למשיבים – נספח 10 לבקשה) ובנוסף, נשלחו למשיבים העתקי תלושי השכר וטפסי 106 נוספים (נספח 2 לתגובת המנהל המיוחד).

ספק רב אם היה מקום להיעתר לבקשה גם אם היה מדובר בתובענה "רגילה" ולא בבקשה למתן הוראות.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, הבקשה לגילוי ועיון במסמכים נדחית, למעט ביחס למסמכים שהוצגו בפני המשיבים במהלך החקירות שביצע המנהל המיוחד.

במסגרת כתב התביעה נטען כי שעות ספורות בלבד לאחר מתן פסק הדין בהמרצת הפתיחה, שלח בא-כוח המשיבים, עו"ד יבגני פרחיה (להלן: עו"ד פרחיה) מכתב שכותרתו "זימון אסיפה כללית שלא מן המניין בעמותות מוסדות בית יוסף", ובו נקבע סדר היום של האספה המתוכננת, וזאת בנגוד להוראות חוק העמותות, התש"ם-1980 (להלן: חוק העמותות) ותקנון העמותה, לפיהן ועד העמותה הוא המוסמך לזמן אסיפה כללית של העמותה, והוא המוסמך לקבוע את סדר יומה.

טענות המבקשים במסגרת בקשת רשות העירעור טוענים המבקשים כי שגה בית משפט קמא כאשר קבע כי לא נפל פגם היורד לשורשו של עניין באופן ניהול האספה מיום 24.2.2022.

בבקשת רשות העירעור המבקשים מלינים בעקרו של דבר על קביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא אשר הובילו אותו למסקנה האמורה.

בנסיבות אלו, אין מקום כי ערכאת העירעור היא שתדרש לראשונה לתימלול זה במסגרת בחינתה של בקשת רשות ערעור שהוגשה על החלטה זו (ראו: ע"א 511/83 מדינת ישראל נ' סעיד, מג(3) 774, 778 (1989); ע"א 4027/10 ידיד אליהו ויעקב קבלנים נ' מנהל מס ערך מוסף, פסקה 2 (8.3.2012)).

...

ואולם, כידוע, אין זו מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאי עובדה ומהימנות המבוססים על התרשמותה הבלתי אמצעית של הערכאה הדיונית ממכלול הראיות והעדים שהופיעו בפניה, אלא במקרים חריגים בהם מסקנות הערכאה הדיונית אינן מתיישבות עם הגיונם של הדברים והשכל הישר, או כאשר נעלמו מערכאה זו עובדות מהותיות (ראו, מיני רבים: ע"א 4933/17 גרין (איבגי) נ' פרידמן, פסקה 43 (11.10.2020); ע"א 8422/19 הרב ברויאר נ' עמותת חברת קדישא גחש"א ראשון לציון, פסקה 14 (11.1.2021); ע"א 2786/18 בכר נ' קופרלי, פסקה 46 (30.12.2021)).

כמו כן, וביחס לטענות הנוגעות לפיטוריו של המשיב בוכריס, מקובלת עלי קביעתו של בית משפט קמא לפיה אין בהעדר הפירוט של הנימוקים אשר בהתבסס עליהם החלטה זו התקבלה, כדי להביא לכאורה לבטלותה.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית איפוא.

]השופט ד' מינץ: לפנינו ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט י' פרסקי) בפר"ק 20837-11-12 מיום 3.3.2021 בו ניתנו הוראות אופראטיביות שונות בקשר להליך פירוק עמותת מרכז אלומה (להלן: אלומה או העמותה), ובכלל זה בוטל הסכם החכירה שהיה לה עם רשות מקרקעי ישראל (להלן: רמ"י).

בשנת 2011 הגיש עו"ד ינובסקי בקשה לבית המשפט המחוזי בירושלים למיזוג העמותה עם חזון יחזקאל, אך הבקשה נדחתה ביום 9.11.2011 נוכח העובדה שלא התקבלה החלטה על מיזוג העמותות על ידי האספה הכללית של העמותה, וזאת בנגוד להוראות חוק העמותות (פר"ק (מחוזי י-ם) 46577-06-11).

בקשת רשות ערעור שהוגשה על החלטה זו, נדחתה אף היא (רע"א 9262/11 מיום 29.1.2012).

לאור השפעתו הפרשנית של חוק זה, ולצד העובדה כי גם בדין הקיים ניתן להורות על ביטולן של תניות חוזיות מן הסוג האמור, לא היה מקום להורות על כך שהסכם החכירה פג רק בשל קיומה של תניה המורה על כך. לחלופין נטען כי גם אם לא נפלה שגגה בקביעה כי הסכם החכירה בטל, הרי שהיה על בית המשפט להכריע בסוגיית הפיצויים להם זכאית העמותה מכוח אותו הסכם חכירה ולהתנות את ביטולו בתשלום פיצויים.

...

במצב דברים מעין זה, אין מנוס מהשבת האחריות על המקרקעין לרמ"י שעליה לפעול ככל הניתן בשקדנות ובמהירות האפשרית לקידום המצב.

לסיכום אפוא: הסכם החכירה בוטל כדין.

בבית המשפט העליון רע"א 1140/24 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקשים: 1. האוניברסיטה העברית בירושלים 2. יישום, החברה למחקר ופיתוח של האוניברסיטה העברית בע"מ 3. אוניברסיטת בן גוריון בנגב 4. ב.ג. נגב טכנולוגיות ויישומים בע"מ 5. מכון ויצמן למדע 6. ידע חברה למחקר ופיתוח בע"מ 7. אוניברסיטת בר אילן 8. בר אילן מחקר ופיתוח בע"מ 9. אוניברסיטת תל אביב 10. רמות ליד אוניברסיטת תל אביב בע"מ 11. הטכניון – המכון הישראלי לטכנולוגיה 12. מוסד הטכניון למחקר ופיתוח בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. אירווינג ה. פיקארד 2. המרכז הרפואי על שם חיים שיבא בתל השומר 3. קרן מחקרים רפואיים, תשתיות ושירותים ליד המרכז הרפואי שיבא 4. המרכז הרפואי רמב"ם 5. תאגיד הבריאות רמב"ם 6. שירותי בריאות כללית 7. בית החולים לילדים שניידר 8. המרכז הרפואי קפלן 9. קרן ירושלים החדשה למען תושביה 10. מיג"ל מכון למחקר מדעי בגליל בע"מ 11. המכון למדיניות העם היהודי (מיסודה של הסוכנות היהודית לא"י) בע"מ (חל"צ) 12. מכון שפינוזה בירושלים 13. המרכז האקדמי לב 14. אוניברסיטת חיפה 15. כרמל החברה הכלכלית של אוניברסיטת חיפה בע"מ 16. האקדמיה למוזיקה ולמחול ירושלים 17. מכללת עזריאלי להנדסה בירושלים 18. המרכז הרפואי סורסקי, תל אביב 19. תאגיד הבריאות שליד המרכז הרפואי סורסקי, תל אביב בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 16.1.2024 בת"א 18909-12-15, שניתנה על ידי כב' השופט ג' גונטובניק בשם המבקשות 2-1: עו"ד גיא רוה; עו"ד אמה לסרי בשם המבקשות 4-3: עו"ד עופר פליישר; עו"ד ענבל רונאל בשם המבקשים 6-5: עו"ד אייל דורון; עו"ד רון ליבסון בשם המבקשות 8-7: עו"ד גיל רון; עו"ד נדב מיארה בשם המבקשות 10-9: עו"ד אורן טננבוים; עו"ד דני פריימן בשם המבקשות 12-11: עו"ד יובל אדלר; עו"ד אפרת שגיא ][]החלטה

עוד עולה מחוות הדעת כי חברי הועד, ועדת הבקורת והאסיפה הכללית של העמותה לא מילאו את חובתם לערוך ביקורת על פעילותה הפינאנסית של העמותה, ובפרט לברר מהם מקורות המימון של כספי התרומות המחולקים למוסדות.

עוד לטענת המבקשים, אין מקום במקרה דנן לאפשר קבלה של חוות הדעת כראיה על מנת לצמצם "חוסר שויון ראייתי", כפי שקבע בית המשפט המחוזי.

עוד נקבע כי דרך המלך לבירור טענות שעניינן בהחלטות ביניים היא במסגרת ערעור על פסק הדין הסופי; וכי יש להעתר לבקשת רשות ערעור על החלטה דיונית שהתקבלה במהלך ההליך רק במקרים בהם דחיית ההכרעה בה לשלב העירעור על פסק הדין הסופי תיגרום לנזק בלתי הפיך לצדדים (רע"א 7655/23 הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל נ' קרן היסוד המגבית המאוחדת לישראל, פסקה 15 (15.11.2023)).

כאמור, במקרה דנן דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה, וקבע כי חוות הדעת משקפת ידיעה מקצועית בכל הנוגע "להתנהלות המקובלת בתחום התרומות והעמותות", שעשויה לסייע בליבון המחלוקת באשר לתום לבם של המוסדות הנתבעים.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשת רשות הערעור, ובנספחים שצורפו לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, וזאת אף בלא צורך בקבלת תשובות המשיבים.

עוד נקבע כי דרך המלך לבירור טענות שעניינן בהחלטות ביניים היא במסגרת ערעור על פסק הדין הסופי; וכי יש להיעתר לבקשת רשות ערעור על החלטה דיונית שהתקבלה במהלך ההליך רק במקרים בהם דחיית ההכרעה בה לשלב הערעור על פסק הדין הסופי תגרום לנזק בלתי הפיך לצדדים (רע"א 7655/23 הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל נ' קרן היסוד המגבית המאוחדת לישראל, פסקה 15 (15.11.2023)).

אשר על כן, אין בנסיבות המקרה הצדקה למתן רשות ערעור, והבקשה נדחית בזאת.