בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
רע"א 215/22
לפני:
כבוד השופט ע' גרוסקופף
המבקשים:
1. יעקב פלינטשטיין
2. זונדל רוזנטל
3. יחזקאל פרנקל
4. יעקב בטלמן
נ ג ד
המשיבים:
1. מאיר לוין
2. אריה בריל
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 26.12.2021 בת"א 20510-12-21 שניתנה על ידי כב' השופט דוד גדעוני
בשם המבקשים:
עו"ד אביחי ורדי
][]החלטה
בתוך כך, נטען, בין היתר, כי המשיבים השכירו את הקומה התחתונה של הנכס לעמותת "תלמוד תורה כלל חסידי לאנשי ירושלים" (להלן: עמותת תלמוד תורה) – בה חברים המשיבים וחתנו של המשיב 1 – יוסף שפירא, וזאת בתמורה לדמי שכירות אפסיים (להלן: הקומה התחתונה); צרפו שלא כדין חברים נוספים לעמותה, והכל במטרה להשפיע על תוצאות הבחירות הנערכות בה; ודיווחו דיווחי כזב לרשם העמותות כי כינסו אספות כלליות על אף שלא כינסו אסיפה כללית של העמותה במשך 30 שנות קיומה.
בד בבד עם הגשת התובענה, הגישו המבקשים בקשה למתן סעדים זמניים, במסגרתה נתבקש בית המשפט להורות כי עד למתן הכרעה בתובענה, ייאסר על המשיבים לחתום או לקבל כל החלטה בשם העמותה, ובמיוחד בקשר לקומה התחתונה; כי ההחלטות שנתקבלו על ידי המבקשים 1 ו-4 ביום 16.11.2021 יהיו בעלות תוקף מחייב; ולחלופין לקבוע כי רק שבעת מייסדי העמותה יורשו לקבל החלטות בשמה של העמותה (כך שהלכה למעשה, המבקשים יהוו רוב בקבלת ההחלטות).
לטענת המבקשים, הצורך הבהול במתן הסעדים הזמניים נובע מכך שביום 6.10.2021 פינתה עמותת תלמוד תורה את הקומה התחתונה של הנכס, ובכוונת המשיבים למצוא שוכר אחר, המקורב אליהם, שייכנס לנכס במקום העמותה.
מכאן בקשת רשות העירעור שלפניי, המיתמקדת בעיקרה בהחלטת בית המשפט קמא שלא לאסור על המשיבים לקבל החלטות בשמה של העמותה עד להכרעה בתביעה.
...
עוד טענו המשיבים, כי הסעדים שנתבקשו בבקשה למתן סעדים זמניים זהים בעיקרם לסעדים שנתבקשו בתובענה, ואף מטעם זה דין הבקשה להידחות.
דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, על נספחיה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות ללא צורך בתגובות.
במצב דברים זה, ובשים לב לקביעת בית המשפט קמא שלפיה המבקשים לא הניחו תשתית לכך שהתנהלות זו לא הייתה ידועה למבקשים זה מכבר, סבורני כי בצדק דחה בית המשפט קמא את הבקשה למתן סעדים זמניים, בוודאי לאור המשוכה הגבוהה הניצבת בפני המבקשים לקבלת סעדים מהסוג המבוקש על ידם.
סוף דבר: דין בקשת רשות הערעור להידחות איפוא.