מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת רשות ערעור על קביעת אי-קשר בין מחלה לשירות צבאי

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון רע"א 7688/18 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקש: פלוני נ ג ד המשיב: מדינת ישראל – קצין התגמולים בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 30.7.2018 בע"ו 60150-02-18 שניתן על-ידי כבוד השופט הבכיר י' גריל והשופטות ב' טאובר וע' ורבנר בשם המבקש: עו"ד יואב אלמגור החלטה
בפרט חזר בה המומחה על קביעתו כי אין קשר סיבתי בין נסיבות השרות הצבאי של המבקש לבין פרוץ מחלת הסכיזופרניה, והוסיף כי ככלל אין קשר בין "ארועי חיים סטרסוגניים" לבין התפרצות מחלת הסכיזופרניה שהיא מחלה נוירו-התפתחותית.
ועדת הערעורים דחתה את העירעור, לאחר שקבעה כי לא הוכח קשר סיבתי עובדתי ומשפטי בין שרותו הצבאי של המבקש לבין מחלתו.
...
בית המשפט המחוזי העיר כי עמדת המומחה מטעם המשיב, שלפיה ככלל אין קשר בין אירועי חיים סטרסוגניים לבין פרוץ המחלה, אינה מקובלת עליו.
דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה אני סבורה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתשובה.
סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון רע"א 4696/19 לפני: כבוד השופט מ' מזוז המבקשות: 1. פלונית 2. פלונית 3. פלונית נ ג ד המשיב: קצין התגמולים בקשה רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטות מ' נד"ב, ב' טולקובסקי וח' קיציס) בע"ו 32517-09-18 מיום 8.5.2019 בשם המבקשות: עו"ד סיגל יער; עו"ד סהר סימנה בשם המשיב: עו"ד שרון מן אורין ][]החלטה
תביעת המבקשת עניינה בהכרה בזכאותה לתגמולים לפי חוק מישפחות חיילים שנספו, כאלמנתו של י' (להלן: המנוח), אשר נפטר ממחלת הסרטן בשנת 2008, אשר על פי הנטען קשורה לכך שהמנוח צלל במסגרת שרותו הצבאי בנחל הקישון.
ביום 24.12.2009 דחה קצין התגמולים את בקשתה, תוך שקבע כי מסקנות ועדת שמגר אינן חלות על צלילות בקישון מלפני 1975, וכי אין קשר בין נסיבות פטירתו של המנוח לבין צלילותיו בקישון, וזאת בהסתמך על חוות דעתו של ד"ר ברעם, רופא בכיר במכון האונקולוגי בבית החולים תל השומר.
...
נוכח כל האמור התקבל ערעורו של קצין התגמולים והחלטתה של ועדת הערעורים בוטלה.
וכן בענייננו לא מצאנו כי הייתה הסתייגות מצד שר הביטחון לאמור במסמך הקריטריונים.
סוף דבר: הבקשה נדחית.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון רע"א 8231/20 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשת: פלונית נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל – קצין התגמולים בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 11.10.2020 בע"ו 29050-09-19 שניתן על-ידי כבוד סגנית הנשיא י' שבח והשופטים י' אטדגי ו-מ' עמית-אניסמן בשם המבקשת: עו"ד יואב אלמגור ][]החלטה
בכל הנוגע לפגיעה בתחום הנפשי קבע קצין התגמולים כי אין קשר סיבתי בין מצבה הנפשי של המבקשת לבין תנאי שרותה.
המבקשת טוענת כי עניינה מעורר שאלה עקרונית במובן זה שטרם נקבע כיצד יש ליישם את ההלכה שנקבעה בעיניין אביאן במקרה שבו הפגיעה הנטענת יכולה להתאים ליותר מסוג מקרים אחד מתוך השלושה שנידונו בה ("אותם מקרים שבהם המיוחדוּת והייחודיות של השרות בצבא הם שהביאו וגרמו לפגיעה בחייל המשרת"; "אירועים חריגים ויוצאי-דופן שארעו לחייל במהלך שרותו ובקשר עם שרותו, אירועים אשר בעקבותיהם פרצה בגופו מחלה קונסטיטוציונאלית"; "מחלה קונסטיטוציונאלית הפורצת בגופו של חייל במהלך השרות הצבאי אך בלא שכרוכה היא לא ביסוד 'צבאי' ולא בארוע חריג ומיוחד" (שם, בפסקות 26-24)).
טענותיה של המבקשת נדונו על-ידי הערכאות הקודמות, שיישמו את פסיקתו של בית משפט זה בסוגיה של קשר סיבתי בין קיומה של מחלה לבין תנאי השרות, ודומה כי הן נטועות היטב בנסיבותיו הפרטניות של המקרה, שעל אף טענתה של המבקשת אינו מעלה היבטים עקרוניים.
...
בסופו של דבר, היא שוחררה מן הצבא ביום 15.11.2011 לאחר שנקבעה אי-כשירותה לשירות.
לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.
אשר על כן: הבקשה נדחית לפי תקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון רע"א 4221/18 לפני: כבוד השופט מ' מזוז המבקש: פלוני נ ג ד המשיב: משרד הביטחון - קצין התגמולים בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת א' אלון) מיום 16.4.2018 בע"ו 60516-10-17 בשם המבקש: עו"ד אבינו ביבר; עו"ד נוי ביבר-ברנע ][]החלטה
המומחה קבע בחוות דעתו האמורה כי לא מיתקיים קשר סיבתי בין מחלתו של המבקש לבין השרות הצבאי שלו, וזאת בין היתר לאור אבחנתו כי מחלת הסוכרת החלה לקנן בגופו של המבקש מספר שנים לפני הגיוס, וכי במועד הגיוס המחלה כבר הייתה בשלבה הקליני.
בין היתר נקבע כי לפי הוראות סעיף 34(א) לחוק הנכים (תגמולים ושקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב], (להלן: חוק הנכים), זכות ערעור לבית המשפט קיימת בהליך מעין זה אך ורק בשאלה משפטית, וטענות המבקש אשר לפיהן הוא היה נתון במצב של סטרס קצוני שגרם להתפרצות המחלה, אינן ניכנסות לגדר האמור.
...
לאחר עיון, לא ראיתי מקום להיעתר לבקשה.
אשר על כן, הבקשה נדחית.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בקשת רשות העירעור בבקשת רשות העירעור, טוען המבקש כי מתעוררות מספר שאלות עקרוניות המצדיקות מתן רשות ערעור ב-"גילגול שלישי", ובהן: האם חייל ששירת בטירונות קרבית במשך שבועיים מקיים את דרישת הקשר הסיבתי המשפטי להכרה בהפרעת דחק פוסט-טראומתית; האם חלה על המבקש חובה, בנסיבות שרותו הקצר, להוכיח התרחשותו של "ארוע חריג" שגרם לפגימה הנפשית הנטענת; מה הם הקריטריונים למינוי מומחה רפואי מטעם ועדת הערעורים; מה משקל האבחנה המבדלת הנקבעת בתיק הטיפולי; מה היא רמת ההנמקה הראויה בפסק דין בהליכי ערעור על החלטות המשיב.
על פי מבחן זה, תוכר נכותו של חייל על פי חוק הנכים, מקום בו מיתקיים קשר סיבתי בין שרותו הצבאי לבין מחלתו או חבלתו.
המבקש בעניינינו, כאמור, טוען כי עניינו נופל בגדר סוג המקרים הראשון שהותווה בעיניין אביאן לבחינת התקיימות היסוד האובייקטיבי בקשר הסיבתי המשפטי: "מקרים שבהם המחלה התפרצה בעקבות ארוע בודד, או רצף אירועים, שהם ייחודיים באופן מובהק לשירות הצבאי" (רע"א 7796/20, פסקה 12).
זהו כאמור השלב הראשון בבחינת קיומו של קשר סיבתי, ומשהמבקש לא צלח שלב זה, הרי שאין כל מקום לפנות לשלב השני בבחינת הקשר הסיבתי – בחינת קיומו של הקשר הסיבתי המשפטי, ובכלל זאת יישומן של הילכות שונות שנקבעו בהקשר זה. בנסיבות אלו, ודאי שלא מתעוררת כל שאלת רוחב משפטית בעיניין קשר סיבתי משפטי, ואין מקום ליתן רשות לערער ב-"גילגול שלישי" בעיניין זה. ואותם הדברים, אחרת: המבקש מתאמץ לנסות ולשכנע שתביעתו נדחתה בשל אי-הוכחת ארוע חריג בשירות הצבאי ופרק הזמן הקצר של השרות.
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, אף ללא תשובת המשיב.
הכרעתה של ועדת הערעורים בעניינו של המבקש דנן נסמכה על הקביעה כי לא הוכחה הפרעת דחק פוסט-טראומתית, במישור העובדתי-רפואי; וכך נקבע: "אין צורך להיכנס לשאלה האם הדבר אפשרי במקרה של חייל עם 'גולגולת דקה', שכן תחילה עלינו להגיע למסקנה שקיימת פוסט טראומה ושניתן לסמוך במידה כלשהי על המסכת העובדתית המובאת בפנינו. בהתחשב בהתרשמותנו הברורה שלא ניתן לסמוך כלל על המסכת העובדתית לה טוען [המבקש], בהתחשב בנוסף בהתרשמות המאבחנים המקצועיים השונים שבחנו את [המבקש] והתרשמות מהתנהגות מניפולטיבית שלו בבדיקות, כי אז מסקנתנו הברורה הינה ש[המבקש] רחוק עד מאוד מהוכחת טענתו שהוא סובל מפוסט טראומה ובוודאי שהוא רחוק מלשכנע אותנו שתנאי השירות שלו גרמו לו נזק נפשי כלשהו." מדברים אלו, ברי כי לא עלה בידי המבקש להוכיח התקיימותו של קשר סיבתי עובדתי-רפואי.
לא מצאתי ממש גם בטענות המבקש בדבר רמת ההנמקה בפסקי הדין מושא הבקשה; וכך גם יתר הטענות שבפי המבקש, כמפורט בפסקה 6 לעיל, אינן מקימות שאלת רוחב המצדיקה מתן רשות ערעור ב-"גלגול שלישי". אשר על כן – הבקשה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו