בקשת רשות ערעור על צו עיכוב יציאה לפושט רגל

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 28.8.2018 בפש"ר 55427-07-15 (השופטת י' רוטנברג), בגדרה נדחתה בקשה של המבקשת לביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ בעיניינה, לצורך נסיעה לארה"ב עם בני משפחתה.

כפי שנקבע בעיניין טאהא, בקשה לביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ במסגרת הליך פשיטת רגל מחייבת לאזן בין זכויות ואינטרסים מתנגשים: אלו של החייב מזה, ואלו של הנושים מזה.

...

המנהל המיוחד התנגד לבקשה, ונימק זאת בהתנהלותה של המבקשת במסגרת ההליך, אשר איננה מגישה דוחות כנדרש, איננה עומדת בצו התשלומים שנקבע לה ואף הסתירה את דבר ניהולו של עסק עצמאי שהקימה (מעשה שבגינו הוסכם על מתווה פירעון שלפיו תשלם המבקשת 50% דיבידנד נטו לנושים, בהתאם להוראת סעיף 63(א)(3) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980).

ביום 28.8.2018 קבע בית המשפט המחוזי כדלקמן: "לאחר עיון בשלל הבקשות, התשובות והתגובות אני מוצאת לקבל את עמדת המנהל המיוחד. עוד בישיבת יום 04.02.18 עלתה הבעייתיות בהתנהלות החייבת. אינני רואה צורך להרחיב והצדדים מופנים לפרוטוקול הדיון. לאור זאת, בדין טוען המנהל המיוחד כי התנהלות החייבת בהליך בעייתית ואינה מצדיקה להיעתר לבקשות לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ שלא לצרכים חיוניים, ושעה שאין בנסיעה כדי להביא תועלת לנושים. למרות כל הבקשות והתשובות לא עלתה כל הצעה מטעם החייבת לפעול בדרך שנסיעה זו תהא לטובת נושיה. החייבת גם לא קידמה את המתווה עליו הוסכם בישיבת יום 04.02.18. לא ראיתי להידרש למכלול הטענות בעניין הבנות שהיו או לא היו בין הצדדים שעה שאין מחלוקת כי לא ניתנה כל החלטה על ידי בית משפט. בנסיבות אלו אין מקום להיעתר לבקשה והיא נדחית". מכאן הבקשה שלפנַי, בגדרה מבוקש להורות על ביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ ולאשר את כתבי הערבות שהציגה המבקשת.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

מכל מקום, בנדון דידן, דעתי כדעתו של בית המשפט המחוזי כי אין הצדקה להעתר למבוקש.

אשר על כן, הבקשה לרשות ערעור נדחית.

בבית המשפט העליון בר"ם 684/20 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשים: 1. פלוני 2. פלונית 3. פלונית 4. פלוני 5. פלונית 6. פלוני נ ג ד המשיבה: רשות האוכלוסין וההגירה ומעברי הגבול בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 09.01.2020 בעמ"ן 1496-07-19 שניתן על ידי כבוד השופטת ע' אבמן-מולר בשם המבקשים: עו"ד מיכל פומרנץ בשם המשיבה: עו"ד רותם סלמה ][]החלטה

זאת ועוד, המבקשים טענו כי ילדיהם נפגעו עקב פרידתם מאביהם, וצרפו חוות דעת של גורמי רווחה, כדי לאשרר טענה זו. בערר הוטעם כי הילדים אינם יכולים לבקר את אביהם בירדן מאחר שנגד המבקשת עומד צו עיכוב יציאה מארץ בשל הליכי פשיטת רגל.

...

בנוסף טוענת המשיבה כי יש לדחות את הבקשה אף לגופה.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות שהוגשו במסגרת הדיון בה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 17.1.2019 בפש"ר 26245-05-12 (השופט ג' צפריר), שבמסגרתה נדחתה בשנית בקשת המבקש לביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ, לצורך נסיעתו לטיול בתאילנד.

אחרי תקופת שהייה ממושכת בארצות-הברית, הגיש המבקש בקשה זו. בסעיף 57א לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, נקבע כי "משניתן נגד חייב צו כנוס, רשאי בית המשפט לצוות על עיכוב יציאתו מן הארץ; צו עיכוב היציאה יעמוד בתקפו עד לסיום הליכי פשיטת הרגל, אם לא ביטל אותו בית המשפט קודם לכן". הינה כי כן, המחוקק הקנה לבית המשפט שדן בהליך פשיטת הרגל את שיקול הדעת לקבוע האם נכון בנסיבות העניין לעכב את יציאת החייב מן הארץ.

...

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

בית המשפט נעתר לבקשתו והתיר את יציאתו לארצות-הברית בין התאריכים 28.4.2018-12.6.2018.

אשר על כן, הבקשה לרשות ערעור נדחית; ממילא מתייתרת הבקשה למתן סעד זמני, והיא נמחקת בזאת.

בבית המשפט העליון רע"א 4260/19 לפני: כבוד השופט ע' גרוסקופף המבקש: וסאם מג'דוב נ ג ד המשיבים: 1. הכונס הרישמי 2. עו"ד ציפי פריד, נאמנת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי חיפה מיום 1.6.2019 בתיק פש"ר 63156-05-17 שניתנה על ידי כב' השופט אריה נאמן בשם המבקש: עו"ד ח'אלד פייסל ][]החלטה

ביום 11.12.2018 המבקש הוכר כפושט רגל ונקבעה לו תכנית פרעון, לפיה המבקש יוסיף לקופת הכנוס סך של 194,400 ש"ח, ב-72 תשלומים של 2,700 ש"ח. חמישה חודשים לאחר מכן המבקש פנה לנאמנת שמונתה לטפול בתיק בבקשה לביטול זמני של צו עיכוב היציאה מהארץ, כדי שיוכל לנסוע לנופש משפחתי בחו"ל במימון חברו.

...

דין בקשת רשות הערעור להידחות, אף מבלי שתתבקש תשובת המשיבים.

בית המשפט קמא דחה כאמור את בקשת המבקש משסבר כי אינה עומדת בקריטריונים שנקבעו בפסיקה, תוך שציין כי "חייב הנוקט בהליכי פש"ר מקבל על עצמו את מגבלות הליכי הפש"ר ובכללם את עיכוב יציאתו מהארץ לרבות בילויים וחופשות בחו"ל". עמדה זו מקובלת עלי.

למעשה, גם בעניין טאהא עצמו נדחתה בקשת המבקש לצאת לחופשה קצרה למען "שינוי אווירה". למעלה מן הצורך אציין כי אין בפסיקות השונות שהציג המבקש, למרות דמיון הנסיבות, כדי לשנות ממסקנה זו או כדי לבסס את טענתו כי קופח.

בבית המשפט העליון רע"א 5177/23 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקש: שמעון מראווי נ ג ד המשיבים: 1. אמיר אוסדון 2. עו"ד אורי גיל – נאמן לנכסי החייב 3. הכונס הרישמי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 19.6.2023 בפש"ר 45151-06-16 שניתנה על ידי כב' השופט ע' עאסי; ובקשה למתן סעד זמני בשם המבקש: עו"ד דגן פרנקל ][]החלטה

לצד בקשת רשות העירעור, הגיש המבקש בקשה למתן סעד זמני המורה כי צו עיכוב היציאה מהארץ שהוטל על המשיב 1 (להלן: החייב) במסגרת הליך פשיטת הרגל בו הוא מצוי יעמוד בתוקף עד להכרעה בבקשת רשות העירעור.

...

בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה, בשים לב לכך שהחייב שילם את מלוא סכום ההסדר שנקבע לו. בעקבות זאת, הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי ביום 9.7.2023 בקשה לביטול הסרת צו עיכוב היציאה מהארץ.

מכל מקום, דינה של הבקשה להידחות גם לגופה.

המבקש לא הצביע על טעם המצדיק התערבות במסקנה זו. אשר על כן, הבקשה לסעד זמני נדחית.