בתביעתה עתרה המבקשת למתן:
פסק דין הצהרתי לפיו היא פעלה בחשבון הבנק בהתאם להיתר המשך עיסוק שקבלה מרשות שוק ההון, ביטוח וחסכון;
צו מניעה האוסר על הבנק לסגור את החשבון;
צו עשה המורה לבנק לאפשר לה פעילות בנקאית מלאה, כולל הנפקת פנקס שיקים אחד לכל הפחות שאינו נושא מלל של הגבלת סחירות והנפקת כרטיס חיוב;
להורות על ביטול ההגבלה הכמותית אשר הטיל הבנק עליה במשיכת סכומי כסף מזומן, העומדת על סכום של 150,000 ₪.
· דו"ח כספי 2021- מנהל המבקשת נידרש בפניות חוזרות שנעשו אליו, להמציא לבנק דו"ח כספי לשנת 2021, אלא שבסופו של יום הדו"ח שהומצא כלל נתונים לשנים 2018-2019 בלבד, מה שבהחלט יכול לעורר שאלות ביחס לנתונים שלא הומצאו ולא נכללו בדו"ח. גם על כך נישאל מנהל המבקשת בחקירתו הנגדית, ולא היה במענה שניתן כדי לספק תשובות משכנעות (עמ' 6).
בקשת רשות ערעור על ההחלטה, נדחתה ע"י בית המשפט העליון ברע"א 1585/23 חברת איי נט (חרפה) בע"מ נ' ישראכרט, 26.3.23).
...
על בסיס הכללים החלים בבחינת בקשה לסעד זמני, סבורה המבקשת כי יש להיעתר לבקשה וליתן סעד זמני לשמירה על המצב הקיים עד הכרעה בתביעה, ומנגד טוען הבנק כי יש להורות על דחיית הבקשה, לאור סיכוייה הנמוכים של התביעה, לאור השיהוי בהגשתה ומאחר ומאזן הנוחות נוטה לטובת דחיית הבקשה, לשם שמירה על ערכי שמירת החוק והאינטרס הציבורי.
סבורני כי חלק נכבד מהנזק שלגביו טוענת המבקשת מקורו במחדלה שלה.
על סמך דברים אלה, אני קובעת כי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשת.
סוף דבר
לאור המקובץ, אני מורה על דחיית הבקשה למתן צו מניעה זמני.
