מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת רשות ערעור על צו זמני להעסקת עובדת לשעבר

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תיק זה החל בבקשת התובעת למתן צו מניעה זמני כנגד הנתבעים, בנוגע למניעת קשרי עבודה ו/או כל קשר עסקי אחר של הנתבעים 1-2 עם הנתבעת 3 למשך שנה מסיום העסקתם, וכן במתן צו המורה לנתבעים להעביר לחזקת התובעת כל מידע מסחרי סודי השייך לה והמצוי ברשות הנתבעים.
התובעת הגישה בקשת רשות ערעור על החלטה זו. בית הדין הארצי המליץ לה על מחיקת בקשת רשות ערעור וזאת תוך שמירה על זכותה להעלות טענות בנידון במסגרת העירעור.
גם עיון בתצהירה של גב' רחל בירון ובתמלול השיחה שצורף לתצהירה מחזק ותומך בכך שמדובר בשיטה, לפיה ח.א.ס. מערכות יודעת את מועד סיום תקופת האחריות של לקוחות של ג.ק. מערכות, זאת באמצעות מידע שנימסר לה מעובדים לשעבר של התובעת שעברו אליה וכפועל יוצא מציעה ללקוחות אלו בסמוך לכך טפול ואז מציעה המשך ביטוח או אחריות, עובר למועד בו ג.ק מציעה את אותו שירות.
...
ביום 1/2/15 ניתנה החלטתי המקבלת את הבקשה באופן חלקי, רק בנוגע להודעה של קירבי בדבר סגירת הסניף של מר פולקמן בשל הפרת הכללים של קירבי כטענת התובעת, נוכח האמור נשמעה עדות הזמה בנדון של מר קריטי בישיבת ההוכחות האחרונה.
משכך אנו סבורים כי אופן פעילות ג.ק. מערכות בנדון נעשה כדין בכל הנוגע לעדכון שנעשה עוד במהלך שנת 2011.
סוף דבר תביעת ג.ק מערכות כנגד הנתבעים 1-3 מתקבלת באופן חלקי, כדלקמן: כל אחד מהנתבעים 1 ו-2 ישלם לג.ק מערכות פיצוי, בלא הוכחת נזק, בסך של 20,000 ₪, בגין ביצוע עוולה של גזל סוד מסחרי, וזאת תוך שלושים יום מיום קבלת פסק הדין.
לעניין התביעה שכנגד התביעה שכנגד כנגד ג.ק מערכות מתקבלת באופן חלקי, כדלקמן: בנוגע למר עובדיה- ג.ק מערכות תשלם לו רכיבים אלו: דמי מחלה בשיעור של 6680 ₪ וזאת בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום סיום העסקה - 15.3.12 ועד למועד התשלום בפועל.

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2019 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

השופט רועי פוליאק בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האיזורי תל אביב (השופטת יפית זלמנוביץ גיסין ונציגי הציבור גב' שושנה סמק ומר דוד פריד; סע"ש 24960-02-19) מיום 8.9.2019, לדחות שתי בקשות שהגישו המבקשים לסילוק תביעת המשיבה על הסף.
יצוין, כי טרם הגשת התביעה הוגשה על ידי המשיבה ביום 4.12.2018 בקשה למתן צוי מניעה זמניים נגד המבקשים (סע"ש 14086-12-18) וכי במעמד הדיון בבקשה (מותב בראשות השופטת שרון אלקיים), בתאריך 24.12.2018, הגיעו הצדדים לכדי הסכם פשרה לפיו הוגבלה פעילותם של המבקשים, כמפורט בהסכמה, עד ליום 1.5.2019 (להלן – ההסכם הפשרה).
לטענת המבקשים כל מטרתה של תביעת המשיבה "היא רדיפה נקמנית גרידא כלפי עובד לשעבר ... בו נעצה המשיבה את ניביה עוד בשנת 2018" בבקשה לסעדים זמניים.
ההסכם האחד הוא הסכם העבודה אשר הוצג בפני בית הדין האיזורי, לפיו הועסק המבקש על ידי המשיבה כעובד מכירות במשיבה, נאסר עליו לעבוד בעבודות נוספות והוא התחייב בהסכם נספח, המהוה חלק בלתי נפרד מהסכם העבודה, לשמירת סודיות, הגבלת עיסוק ושמירה על קניין רוחני (סעיף 11 להסכם העבודה; נספח א' להסכם העבודה).
...
אף דין בקשת רשות הערעור של החברות הנתבעות להידחות.
בטרם אתייחס לסוגית הסמכות העניינית אקדים ואתייחס לטענת החברות הנתבעות לפיה דין התביעה נגדן להיות מסולקת על הסף בהיעדר יריבות ובהיעדר עילה.
סוף דבר – בקשת רשות הערעור נדחית.

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2019 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

השופט רועי פוליאק בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האיזורי נצרת (השופטת לובנא תלחמי סוידאן; פ"ה 9160-07-19) מיום 26.7.2019, בגדרה נדחתה בקשת המבקש למתן צוים זמניים, ובכלל זאת צו שיורה על הפסקת עבודתה של המשיבה 1 אצל המשיבה 2, תוך חיוב המבקש בהוצאות הבקשה.
המחלוקת רקע המבקש הוא עובד לשעבר של המשיבה 2 (להלן – המועצה) אשר עבד משך מספר שנים כלבורנט בבית ספר תיכון ביישוב ריינה (להלן - בית הספר).
הדיון בבקשת רשות העירעור עוכב בעקבות הערת בית הדין האיזורי בשולי החלטתו, לפיה: "בנסיבות העניין, לאור עמדת המדינה אשר פורטה לעיל, ולפיה העסקתה של גב' בסול טעונה אישור של ועדת מנהל השרות וכן לאור הצהרת נציג המועצה, מר בראנסי, לפיה המועצה "עובדת רק על פי החוק" וכי: "אם רשויות החוק יקבעו כי מדובר בהעסקה לא חוקית בודאי שהעסקה תופסק...", בית הדין מניח כי המועצה תפנה לאלתר בבקשה מתאימה לועדת מנהל השרות, לפי הנהלים המקובלים, לאישור העסקתה של גב' בסול.
...
מקובלת עלי קביעת בית הדין האזורי כי הפסקת עבודתה של בסול עד לבירור התביעה העיקרית תגרום לה ולמועצה נזקים במידה כזו או אחרת, לרבות פגיעה בפרנסתה של בסול ובפעילות בית הספר.
הנה כי כן, דין בקשת רשות הערעור להידחות על יסוד הלכת אי ההתערבות בהחלטות הערכאה הדיונית שעניינן סירוב ליתן סעד זמני, ובהסתמך על מאזן הנוחות, מבלי שאדרש לממצאים כאלה או אחרים ביחס לטענות המבקש לגוף העניין.
סוף דבר – בקשת רשות הערעור נדחית מהטעמים שפורטו בהחלטה.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עוד התבקש ליתן צו זמני האוסר על המשיבה 2, לפנות באופן שיטתי ויזום לעובדי המבקשת על מנת לשדלם לעבור ולעבוד במשיבה 2 והאוסר עליה להעסיק את המשיב 1, במישרין או בעקיפין, או להיתקשר עמו בכל דרך אחרת לצורך שתוף פעולה עסקי מתחרה במבקשת, במשך התקופה האמורה.
המשיב 1 הנו עובד לשעבר של המבקשת.
על החלטת בית הדין הגישה המערערת בקשת רשות ערעור והחלטה בה ניתנה ביום 29.4.17.
...
שם במסגרת החלטת בית דין זה מיום 27.3.17 נקבעו הקביעות הרלוונטיות הבאות: "בענייננו, שוכנענו לצורך ההליך הזמני, כי רשימת הלקוחות של המבקשת על המידע הגלום בה, הינה בגדר סוד מסחרי. דומה, כי אין חולק שרשימה של לקוחות הכוללת מחירי המוצרים, שיטות העבודה מולם, צרכיהם המיוחדים, דרך הטיפול בהם, היקף הרכישות, תנאי ההתקשרות ואופן ההתחשבנות עמם –הינו מידע שאינו מצוי בנחלת הכלל ואשר איסופו כרוך במאמץ מיוחד וכפועל יוצא בהשקעת משאבים של זמן וכסף לצורך השגתו.
חרף האמור ומשהמבקשת לא הגישה את רשימת הלקוחות ולא נקבה בשמות הלקוחות לגביהם מתבקש הצו, נקבע כי א ניתן להושיט את הסעד המבוקש: "עם זאת, ולמרות כל שנאמר לעיל, מצאנו כי בנסיבות המקרה לא ניתן לקבל את בקשת המבקשת. במסגרת ההליך לא הוגשה לתיק בית הדין רשימת הלקוחות ולא התבקשנו להגביל את הפניה ללקוחות מסוימים. הן במסגרת הבקשה עצמה, הן במסגרת תגובתה לבקשת המשיבים לגילוי והמצאת מסמכים ואף בדיון שהתקיים, עמדה המבקשת על סירובה להציג את רשימת הלקוחות ו/או שמות של לקוחות שלגביהם מתבקשת הגבלת הפניה של המשיבים וזאת בכדי למנוע את חשיפת המידע בפני המשיבים. בנסיבות אלו, אין בידינו ליתן צו ערטילאי שאינו מתייחס ללקוחות ספציפיים והמשמעות האופרטיבית של בקשת המבקשת הינה הלכה למעשה הגבלת התחרות. עוד אנו סבורים כי אין מקום להענקת צו שאינו בר-אכיפה. העדר רשימה של לקוחות מסוימים אינה מאפשרת אכיפת הצו במקרה של טענה בדבר הפרתו.
לאחר עיון במכלול החומר הרלוונטי , החלטתי ליתן החלטה בבקשה זו שעניינה אופן הגשת רשימת הלקוחות, בטרם תינתן החלטה בבקשה לצו המניעה הזמני.
במסגרת האיזון האמור, לאחר ששקלתי את מידת הפגיעה בזכויותיה המהותיות של המבקשת שעה שנקבע בתיק אדיב כי רשימת לקוחותיה הינה בגדר סוד מסחרי, הגעתי למסקנה כי האיזון הראוי מצוי בסעיף 23(ב) לחוק עוולות מסחריות, ולפיו על המבקשת לאפשר את העיון ברשימת הלקוחות לגביהם נטען קיומו של סוד מסחרי,בכפוף לכך שהמשיבים יעבירו אל המבקשת התחייבות בכתב חתומה לפיה לא יעשה כל שימוש ברשימת הלקוחות שלא לצורך ההליך המשפטי דנן.

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2018 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

השופטת חני אופק גנדלר בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האיזורי לעבודה בירושלים (השופטת יפה שטיין ונציגי הציבור מר רמי אלקנה וגב' תמר סליימן; סע"ש 34738-05-18) במסגרתה נדחתה בקשתה של הגב' עדי בסקילה (חלילי) (להלן: המבקשת) למתן צו מניעה זמני כנגד פיטוריה (להלן: ההחלטה).
המבקשת הועסקה במשרת אמון מאפריל 2012 בלישכת שר החוץ לשעבר, אביגדור ליברמן והמשיכה לעבוד גם לאחר עזיבתו, כאשר ראש הממשלה הוא השר הממונה.
בקשת רשות העירעור בבקשת רשות העירעור שלפני, מלבד חזרתה על טענותיה שבפני בית הדין האיזורי, טוענת המבקשת, בין היתר, כי שגה בית הדין האיזורי בכך שהסתמך על נוסח ישן של הוראות התקשי"ר, לפיו התנאים המצטברים לזכאות מזכיר לישכה לקבלת כתב מינוי בשירות המדינה, הנם "השלמה של 10 שנות עבודה לפחות ברציפות כמזכיר במשרת אמון; לחלופין השלמה של 6 שנות עבודה לפחות ברציפות כמזכיר במשרת אמון אצל שני נבחרים לפחות והעסקה של לפחות שנתיים בלישכת הנבחר האחרון" (הדגשה שלי), אשר נוסח על פי הוראת נש"ם עו/13.
בעיניין זה טענה בסעיף 5 לסיכומי המבקשת בבית הדין האיזורי כדלקמן (ההדגשה שלי): "ככל שלטענת המשיבה הושתו על המשרד קיצוצים בתקציב ובתקני כח האדם, עליה היה להערך לקליטת המבקשת, בהתאם להוראות התקשי"ר ולפנות לנציבות שירות המדינה בכדי שהאחרונה תמצא פיתרון הולם למבקשת בכל תפקיד אצל המשיבה או לחילופין למציאת תפקיד במשרד ממשלתי אחר, במיוחד כאשר על פי הוראות התקשי"ר המבקשת זכאית על פי הותק שצברה לקבל כתב מינוי וקביעות". כן ראו סעיף 42 לבקשת רשות העירעור.
...
ואולם, נוכח התוצאה אליה הגעתי לפיה דין בקשת רשות הערעור להידחות אין לסוגיה זו נפקות מעשית.
בחינת הבקשה על פי טיעוני הצדדים - כפי שנפרסו בבית הדין קמא ובפני – מובילה למסקנה כי אין מקום להושיט צו מניעה זמני, ואלה טעמי: ברקע הדברים, וכפי שציין בית הדין האזורי בסעיפים 5ב-ד בהחלטתו, בקשה לצו עשה תינתן ביד קמוצה ובמשורה.
במסגרת מאזן הנזקים איני סבורה שבתנאי אי וודאות בוססה הצדקה לחיובו לנהוג בדרך זו. סוף דבר - דין הבקשה להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו