בקשת רשות ערעור על צו ביניים בעתירה מינהלית בעניין תכנית בניה

בבית המשפט העליון בר"ם 5872/21 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשת: רגבים נ ג ד המשיבים: 1. עריית ירושלים 2. הועדה המקומית לתיכנון ובנייה ירושלים 3. מהנדס העיר בירושלים 4. הקרן למורשת הכותל המערבי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 27.8.2021 בעת"ם 60363-08-21 שניתנה על-ידי כבוד השופטת ת' בר-אשר בשם המבקשת: עו"ד אבי סגל, עו"ד יעל סינמון בשם המשיבים 3-1: עו"ד דני ליבמן בשם המשיבה 4: עו"ד מתן בן שאול ][]החלטה

זוהי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 27.8.2021 (עת"ם 60363-08-21, השופטת ת' בר-אשר) ובצידה בקשה למתן צו אירעי.

בית המשפט המחוזי דחה בקשה למתן צו ביניים שהוגשה בגדרה של עתירה מינהלית.

על כן, כך נטען, העבודות המתוכננות סותרות את התכנית האמורה ואף מסיבה זו יש לקבל היתר בניה לגביהן.

להשלמת התמונה יצוין כי בטרם החתימה על החלטה זו הונחה על שולחני בקשה נוספת מטעם המבקשת להוספת פרטים חדשים הנוגעים לעבודות ובה נטען כי יש להורות למשיבים להגיש לבית המשפט פירוט נוסף בעיניין זה. בקשה זו נוגעת כבר לפרטי המחלוקות בין הצדדים בהליך העקרי ולכן לא ראיתי להענות לה. אשר על כן: הבקשה לרשות ערעור נדחית.

...

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, כמו גם בתגובות שהוגשו, מצאתי כי דינה להידחות.

להשלמת התמונה יצוין כי בטרם החתימה על החלטה זו הונחה על שולחני בקשה נוספת מטעם המבקשת להוספת פרטים חדשים הנוגעים לעבודות ובה נטען כי יש להורות למשיבים להגיש לבית המשפט פירוט נוסף בעניין זה. בקשה זו נוגעת כבר לפרטי המחלוקות בין הצדדים בהליך העיקרי ולכן לא ראיתי להיענות לה. אשר על כן: הבקשה לרשות ערעור נדחית.

ממילא נדחית גם הבקשה לצו ארעי.

עיקר טענות המשיבה לטענת המשיבה, הוגשה הבקשה לצוו ביניים, לצד עתירה מנהלית, כשברקע פסק דין חלוט המתייחס קונקרטית להריסה הנדונה, ומהותית, הבקשה מנוגדת לפסיקת בית המשפט העליון.

אגב כך, הופנה בית המשפט לסעיף 17 בתגובת המשיבה עצמה, ולפסק דינו של בית המשפט העליון במישור זה. באשר, בפסיקה זו שם ב"כ העותרת את יהבו, ולטעמי, אגב שגגה, אביא את האמור בפסק דין זה, כרוחו וכלשונו: "בית משפט זה כבר קבע כי הערכאה המתאימה לידון בטענות נגד אופן הפעלת שיקול הדעת של הרשות המנהלית בהוצאת צו הריסה מינהלי היא בית המשפט לעניינים מקומיים (ראו, עע"מ 3518/02 רג'בי נ' יו"ר הועדה המקומית לתיכנון ובניה ירושלים, פ"ד נ"ז(1) 196). משלא צלח הליך תקיפת הצוו בבית המשפט לעניינים מקומיים ובערעור לבית המשפט המחוזי, אין מקום לכך שבית משפט זה ידון מחדש בתוקפו של צו ההריסה המנהלי. זאת ועוד, ככל שטענותיו של העותר אין נוגעות לצוו ההריסה הספציפי נשוא העתירה אלא למדיניות האכיפה של חוק התיכנון והבניה, תשכ"ה – 1965, המופעלת על ידי המשיב באיזור מזרח ירושלים, הרי טענות אלה צריכות להתברר בבית המשפט לעניינים מינהליים (ראו, בג"צ 8071/01 יעקובוביץ מ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נז(1) 121)" [בג"ץ 4546/05 עפאנה נ' יו"ר הועדה המקומית (22.5.05)].

מדרך העולם נדון הנושא במסגרת בקשות רשות ערעור על פסיקה של בית משפט זה, שהוא עצמו ישב כערכאת ערעור על פסיקות שניתנו על ידי בתי המשפט לעניינים מקומיים, ולא בעתירה מנהלית שהוגשה בנסיבות מעט לא ברורות, כבפרשתנו.

ברע"פ 3232/17 הנ"ל, בסעיף 6, פורטו במפורש טענות המבקש, הדומות להפליא לאלה שבפני, ובכללן גם הטענה להיעדר הסבירות והמידתיות של הריסת מבנה על קרקע שהזכויות בה נתונות, ואין בנמצא תכניות המאפשרות לפתח את המקום ולבנות בו. לכך ביטוי ברור גם בסעיף 4 לרע"פ 755/17 הנ"ל. בנסיבות אלה, בפני טענה שלא ניתן לקבלה, וזאת, הגם שנכון אני לשוב וליתן ביטוי להבנתי הרבה למצוקת העותרת.

...

פשיטא, שדי בכך, כדי לבסס את המסקנה שדין הבקשה, לדחיה.

סוף דבר, על הפרק פסיקה חלוטה לחובת המבקשת, כשאין הדעת נותנת שבית המשפט לעניינים מנהליים יהווה, לדידה של פסיקה זו, כעין ערכאת ערעור נוספת.

לפיכך, משעה שהגענו כדי מסקנה, שעל הפרק עתירה שסיכוייה קלושים, אף דין הבקשה לצו ביניים, לדחייה.

בבית המשפט העליון בר"ם 4470/20 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשת: מדינת ישראל – מתכננת מחוז ירושלים נ ג ד המשיבים: 1. הועדה המקומית לתיכנון ובנייה מטה יהודה 2. פארק מסחר ותעשייה אשתאול בע"מ 3. ועדת הערר לתיכנון ובנייה מחוז ירושלים 4. ליבנה צפוני בע"מ 5. הסתדרות עובדים לאומית 6. ועד עובדי ליבנה צפוני (איקאה) בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 17.6.2020 בעת"ם 10090-06-20 שניתנה על ידי כבוד השופט א' רון בשם המבקשת: עו"ד הדס ערן, עו"ד רנאד עיד בשם המשיבה 1: עו"ד אילן ד. מאמו בשם המשיבה 2: עו"ד איל גור, עו"ד שלום זינגר בשם המשיבה 4: עו"ד דן ליברמן, עו"ד יאיר עשהאל בשם המשיבים 6-5: עו"ד בטי מצר לוי ][]החלטה

לצורך הדיון בבקשה שבפני, יש לפתוח בהתייחסות להליכים התכנוניים החל מיום 11.9.2019 שבו אישרה הועדה המקומית לתיכנון ובניה מטה יהודה, המשיבה 1 (להלן: הועדה המקומית), את הפקדתה של התכנית המפורטת שעניינה "שינוי בחלוקת שטחי הבניה בין מגרשים, מיתחם התעשייה אשתאול" (תכנית מספר 151-0786467) (להלן: תכנית ניוד השטחים או התכנית).

ביום 4.6.2020 הגישה המבקשת עתירה לבית המשפט המחוזי המכוונת כנגד החלטתה של ועדת הערר, ובצידה את הבקשה העומדת ביסוד ההליך שבפני – למתן צו ביניים המורה למשיבות להמנע משימוש בחלקים של המבנה החורגים מתוכניות קודמות החלות על השטח, לאטום חלקים אלה ולמנוע כניסה אליהם עד להכרעה בעתירה.

כידוע, השיקולים החלים על בקשה למתן צו ביניים הם סכויי העתירה ומאזן הנוחות, שמתקיים ביניהם יחס של "מקבילית כוחות", כאשר ניתן מעמד בכורה לשיקולי מאזן הנוחות (ראו למשל: בר"ם 2271/10 אברהם נ' ועדה מקומית לתיכנון ולבניה מחוז תל אביב, פסקה 5 (23.3.2010); בר"ם 789/16 צבי אל נ' עריית בני ברק, פסקה 10 (11.2.2016)).

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובות לה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

במקרה דנן, שוכנעתי כי בית המשפט המחוזי צדק בקבעו כי שיקולי מאזן הנוחות מכריעים את הכף ונוטים אל עבר דחיית הבקשה.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

בבית המשפט העליון בר"ם 2885/22 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן המבקשת: אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ ג ד המשיבים: 1. הועדה המקומית לתיכנון ובניה נתניה 2. עריית נתניה 3. דוד סלמה 4. הרצל קרן 5. רן אלי אלוש 6. החברה להגנת הטבע 7. הועדה המחוזית תל אביב 8. מינהל מקרקעי ישראל בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים מרכז-לוד (כב' סגן הנשיאה א' שוורץ) בעת"ם 29832-03-22 מיום 3.4.2022 בשם המבקשת: עו"ד אלי בן ארי ][]החלטה

בד בבד עם הגשת העתירה, הגישו המשיבים 5-3 בקשה למתן צו ביניים, שבגדרה עתרו למתן צו "המקפיא את המצב הקיים עד להכרעה בעתירה, עוצר את העבודות בשטח, והמונע כל מהלך הנועד לקדם את מימוש היתר הבניה שניתן על ידי המשיבות" (ראו עמ' 2 לבקשה).

בית המשפט קבע כי גם שיקול שילטון החוק לא מגיף את השהוי הסובייקטיבי והאובייקטיבי, מאחר שהיתר הבניה ניתן כדין, מכוחן של שתי תכניות מפורטות: התכנית המקורית ותכנית מפורטת נת/מק/20/401/א/11 "איחוד וחלוקה במערב עיר ימים – מלונאות" (14.8.2013) (להלן: תכנית המלונאות), שעתירה שהוגשה נגדה נדחתה אך לאחרונה בבית המשפט לעניינים מנהליים (להלן: פסק הדין בעיניין תכנית המלונאות; יוער בהקשר זה כי ערעור על פסק הדין תלוי ועומד לפני בית משפט זה; עע"ם 8968/21 אלוש נ' הועדה מחוזית לתיכנון ובניה מרכז).

...

לאחר שעיינתי בבקשת הרשות לערער ובצרופותיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

משאלה הם פני הדברים, ומבלי לקבוע מסמרות בשיקול סיכויי העתירה, אני סבור כי דינה של הבקשה להידחות לפי אמות המידה המקובלות (בר"ם 7608/21 חאג' נ' נתיבי ישראל החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ, פסקה 4 (10.11.2021); בר"ם 6096/21 מזאוי נ' רשות התמרור המקומית – עיריית נצרת, פסקה 4 (6.10.2021)).

הבקשה לרשות ערעור נדחית אפוא.

בבית המשפט העליון בר"ם 6253/20 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקש: שחר שמואלביץ נ ג ד המשיבים: 1. מנהל אזרחי - לישכת תיכנון מרכזית יו"ש, מועצת התיכנון העליונה, ועדת המשנה להתנגדויות 2. המועצה המקומית גבעת זאב 3. אהרון צ'רבקובסקי 4. דוד כהן-צדק 5. שירה כהן-צדק בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 20.7.2020 בעת"ם 42492-06-20 שניתנה על-ידי כבוד השופט א' רובין בשם המבקש: עו"ד שמעון האן ][]החלטה

ביום 17.6.2020 הגיש המבקש, באותה עת עדיין בעצמו, עתירה מנהלית נגד החלטתה של ועדת המשנה ובצידה בקשה למתן צו ביניים לעיכוב ההליכים הנוגעים לאישור תכנית.

ככלל, ערכאת העירעור אינה נוהגת להתערב בהחלטות הנסבות על בקשות למתן צו ביניים (ראו למשל: בר"ם 8325/14 בן רז השקעות ופיתוח בע"מ נ' ועדת הערר לתיכנון ולבניה - מחוז צפון, פסקה 15 (29.12.2014); בר"ם 7480/15 אבו ליל נ' הועדה המקומית לתיכנון ולבניה, פסקה 11 (18.11.2015)).

...

מנגד, כלל המשיבים טענו כי יש לדחות את העתירה ואת הבקשה לצו ביניים גם יחד.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה מצאתי כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתשובה.

סוף דבר: הבקשה נדחית.