מדינת ישראל
בתי הדין הרבניים
תיק 1336817/1
בבית הדין הרבני הגדול ירושלים
לפני כבוד הדיינים:
הרב שלמה שפירא
המבקשת: פלונית (ע"י ב"כ עו"ד ניצן שילוני כספי)
המשיב (פורמאלי): פלוני
הנידון: חובת קיום הליך בירור יהדות טרם סידור גט כשמתעורר ספק ביהדות אחד הצדדים
פסק דין
לפני בית הדין מונחת בקשת המבקשת למתן רשות ערעור על הוראת בית הדין האיזורי לפתוח תיק בירור יהדות כתנאי מקדמי לבקשתה לסידור גט וגירושין בהסכמה.
וכאמור ייתכן שהערעור הוגש שלא בתום לב וממניעים זרים, אך בין כך ובין כך חובתנו לדחותו על הסף, ואולי אף היה מקום לחיוב בהוצאות בגין ביזבוז זמנו השפוטי של בית הדין שהצריך אותנו לכתוב החלטה זו.
מאחר דאתא לידן חובתי להבהיר מה שכבר הבהרתי בעבר בפסקי דין רבים, בין בשבתי כדיין בבית הדין האיזורי ובין בשבתי בערכאה זו, לגבי סמכותו של בית הדין להתיר נישואין במקרים שלא ברור ששני הצדדים יהודים על פי ההלכה:
סעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג – 1953, המגדיר את סמכות השיפוט של בית הדין הרבני, קובע: "עינייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם הייחודי של בתי דין רבניים."
המחוקק הצריך שלושה תנאים לצורך קביעת סמכות בית הדין: יהודים, בישראל, אזרחי המדינה או תושביה.
פסק הדין מותר בפירסום בהשמטת שמות הצדדים.
...
משכך, גם לוּ היה הערעור ערעור בזכות, היה הערעור נדחה על הסף.
ברם כיום, כשבית הדין מגיע למסקנה כי אחד המבקשים שבפניו אינו יהודי או שהוא ספק יהודי, שלא התקיים התנאי החוקי הנותן סמכות לבית הדין, נבצר מאתנו להורות על כך, על אף הסכמה של המבקשים.
ברם כיום, גם כאשר בית הדין מגיע למסקנה כי אחד המבקשים שלפניו אינו יהודי, נבצר ממנו להורות על כך, על אף הסכמה של המבקשים, וזאת לפי פסיקת בית המשפט העליון בבג"ץ סרגובי.
