בקשת רשות ערעור על פסקי דין בענייני בחירות למועצת עיר

בבית המשפט העליון בר"ם 9252/18 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט י' עמית כבוד השופט ג' קרא המבקשים: 1. חי דהרי 2. יעקב אביטן 3. סיעת שסג בעיר אשקלון נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל, משרד הפנים 2. המפקחת הארצית על הבחירות 3. ליאור קלצקין, מנהל הבחירות 4. ועדת הבחירות אשקלון 5. סיעת מופת בעיר אשקלון 6. איתי סהר 7. אווה טוטאי 8. סיעת אשקלון תנצח בעיר אשקלון בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט לעניינים מינהליים בבאר שבע (כב' השופט ג' גדעון) בעת"ם 18‑11‑53413 מיום 17.12.2018

בלי לידון ביחס בין סעיף זה לצוו בתי המשפט, הרי שהאפשרות להשיג ברשות על פסק דין בעירעור בחירות קבועה בסעיף 73(א) לחוק (ראו גם סעיף 222(ו) לצוו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח-1958 (להלן: הצוו)).

בעירעור על תוצאות הבחירות לכנסת המשיבים הם "יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית, שר הפנים וכן בא כוחה של סיעה וחבר הכנסת שהערעור נוגע להם". סעיף 86(ג) לחוק הבחירות לכנסת.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובות ובנספחיהן, החלטתי לעשות שימוש בסמכותי לפי תקנה 410 לתקסד"א ולדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה.

לצורך כך יש לבחון אם המשיבה תוכל לקדם את גילוי העובדות, את ההגעה למסקנה משפטית נכונה ואת הניהול היעיל של ההליך, ואם נדרש סעד נגד המשיבה (כך למשל אם נשמעות טענות נגד התנהלות ועדת הבחירות, ראוי לשמוע אותה כדי לשפר את גילוי האמת ואת המסקנה המשפטית.

התנהלות ההליך עד לשלב שהגיע אליו בלי ששמו לב לחוסר מהותי בו משום שהוועדה לא הייתה צד לו, תומכת במסקנה זו. בקשת הצירוף הוגשה 5 ימים לפני המועד להכריע בערעור, ונראה שהיה די זמן לצרף את הוועדה ולקבל ממנה עמדה מספקת.

סוף דבר: פסק הדין של בית המשפט לעניינים מנהליים מבוטל בזה.

בבית המשפט העליון רע"א 4244/20 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות כבוד המשנה לנשיאה ע' פוגלמן כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקש: כרמל שאמה הכהן נ ג ד המשיב: משה רווח בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' סגנית הנשיא י' שבח והשופטים י' אטדגי וש' יעקובוביץ) בע"א 017517-01-18 מיום 5.4.2020

עקרי העובדות הצריכות לעניין בשנת 2013 היתקיימה מערכת בחירות לרשות המקומית ברמת גן, במסגרתה היתמודד המערער אך נחל תבוסה.

לגופם של דברים נקבע כי אין די בכך ששאלת מינויו של המשיב לתפקיד סגן ראש העיר עמדה על סדר היום בישיבת המועצה כדי להכשיר ביקורת "שאינה מכוונת לתפיסת עולמו של מועמד זה או אחר, כישוריו או מעשיו, אלא מייחסת לו מעשי עבירה חמורים, שאינם אמת, מהם מתבקש היסק בדבר אי התאמתו לתפקיד. אין לקבל כי כל אימת שיציג אדם מועמדות לתפקיד, יוכל יריבו לפרסם אודותיו אמירות והשמצות, בלא בסיס עובדתי באשר הוא, משל אין דין ואין דיין" (סעיף 12 לפסק דינה של כב' סגנית הנשיא י' שבח).

יוער, כי בטיעון מטעמו ביקש המערער להסתמך על חלק מפסקי הדין הנזכרים דוקא כדי לבסס את עמדתו לפיה גם בשיטות משפט אחרות שלמשפט הישראלי זיקה אליהן מקובל לתת הגנה לדברים הנאמרים במסגרת ישיבה של מועצת רשות מקומית (בפסקות 83-81 לבקשת רשות העירעור).

...

האם אמירות אלו חוסות תחת החסינות הקבועה בסעיף 13(9) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק איסור לשון הרע או החוק)? בהנחה שהתשובה חיובית, האם ניתן לשלול את קיומה של החסינות כאשר הפרסום נעשה שלא לצורך, בחוסר תום לב או בזדון? אלו השאלות המרכזיות שניצבות במוקד הבקשה שלפנינו, שלגביהן החלטנו לעשות שימוש בסמכותנו לפי תקנה 149(2)(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, ולדון בבקשה כאילו ניתנה רשות לערער והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה.

על רקע זה, אני סבורה שיתרון נוסף של הגישה המוצעת על-ידי הוא במתן הגנה ברמה אחידה מפני תביעות לשון הרע למשתתפים בדיונים, ובלבד שפעלו "בתום לב". ת הנשיאה א' חיות: עיינתי בחוות הדעת של חבריי, וכחברתי השופטת ד' ברק-ארז אף אני סבורה כי דברי המערער במסגרת הדיון שהתקיים במועצת העיר רמת גן אינם חוסים תחת החסינות הקבועה בסעיף 13(9) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: החוק) וכי יש להחזיר את הדיון אל בית המשפט המחוזי על מנת שידון ויכריע באשר לתחולת ההגנות שבסעיף 15 לחוק, על הפרסום האמור.

בדומה לחברתי השופטת ברק-ארז, אף אני סבורה כי המבחן שאותו אימץ חברי המשנה לנשיאה – גם לאחר ההבהרה באשר לגדר תחולתו – עשוי להוביל להרחבה ניכרת של החסינות הקבועה בסעיף 13(9) לחוק.

עם זאת, כחברתי השופטת ברק-ארז אף אני סבורה כי למבחן "סדר היום" עשוי להיות משקל בבחינת תום הלב לצורך תחולת ההגנות הקבועות בסעיף 15 לחוק.

בבית המשפט העליון בר"מ 7912/23 לפני: כבוד השופטת י' וילנר המבקשים: 1. גבריאל (גבי) נעמן 2. סיעת דחף-ליכוד-שלומי ביתנו-תקווה חדשה נ ג ד המשיבה: מנהלת הבחירות במועצה המקומית שלומי בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (השופטת ת' נאות פרי), בעת"מ 9643-10-23 בשם המבקשים: עו"ד אבי גולדהמר בשם המשיבה: עו"ד תהילה רוט; עו"ד יעל קולודני ][]החלטה

נקודת המוצא לענייננו, היא סעיף 42(ג) לחוק הבחירות שלפיו רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בעירעור בחירות תנתן רק "בשאלה משפטית". ממילא, כפי שנקבע לא אחת, בית משפט זה לא יבחן טענות עובדתיות המועלות בבקשה ואשר נדונו על ידי הערכאה הדיונית (ראו: בר"מ 7566/23 נאסר נ' סבטלנה כגן - מנהלת הבחירות בכפר טורעאן, פס' 6 (23.10.2023); ראו והשוו, למשל: בר"מ 138/19 פחימה נ' חסון, פס' 4 (7.2.2019); בר"מ 586/19 אבו רומי נ' מנהל הבחירות לעיר טמרה – סופאן עלי, פס' 29 (19.2.2019)).

זאת ועוד, וודאי כי לא ניתן לראות ברשימה גופה כהודעה, משעה שזו נועדה להבטיח כי הרשימה חתומה על-ידי מי שהוסמך לכך בשם הסיעה (ראו בעיניין זה: עת"מ (מנהליים חי') 28309-10-18 חסון נ' משרד הפנים, פס' 29 לפסק-דינו של סגן הנשיא ר' סוקול (17.10.2018); עת"מ (מינהלי נצרת) 9532-10-23 חריב נ' רמה אטיאס- מנהלת הבחירות, פס' 22 לפסק-דינו של השופט י' אברהם (16.10.2023)).

אולם, אין בטענה זו כדי להועיל למבקשים, שכן, כידוע, אין מקום להעלות לפני ערכאת העירעור טענות שמתייחסות לנסיבות חדשות שארעו לאחר מתן פסק הדין מושא העירעור.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה, נספחיה ובתשובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

בבית המשפט העליון בר"מ 142/24 לפני: כבוד השופטת י' וילנר המבקש: ספאלדין אלסייד נ ג ד המשיבים: 1. יצחק אביטן מנהל בחירות למועצה אזורית אל-קאסום 2. משרד הפנים בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (סגן הנשיאה א' ביתן) בעת"מ 14479-10-23 מיום 31.12.2023 בשם המבקש: עו"ד גלעד אבני בשם המשיבים: עו"ד תהילה רוט ][]החלטה

במסגרת הדיון בעתירה שהתקיים ביום 17.10.2023, העיר בית המשפט המחוזי, כי מנהל הבחירות העניק למבקש היזדמנות – אשר המבקש לא עמד בה – לתיקון הליקויים; וכי החלטת מנהל הבחירות סבירה.

כך, בעוד המבקש גילה כבר ביום 16.10.2023, במסגרת תגובת המשיבים לעתירה, כי 11 מהחתימות שצורפו למועמדותו נפסלו משום שהופיעו בהצעת מועמדות אחרת, הוא פנה אל מנהל הבחירות בנוגע לטענת הזיוף הנטענת רק ביום 19.12.2023, והגיש את בקשת הביטול ביום 21.12.2023 – למעלה מחודשיים לאחר החלטת המחיקה ובחלוף המועד האחרון למתן פסק-דין בעניינים מסוג זה. מדובר, איפוא, הן בשיהוי אובייקטיבי הן בשיהוי סובייקטיבי.

...

אין בידי לקבל טענה זו, ואבאר.

] מצווה הממשלה לאמור: המועד לקיום הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות הקבוע ליום כ' בשבט התשפ"ד (30 בינואר 2024) יידחה ליום י"ח באדר א' התשפ"ד (27 בפברואר 2024( אם כן, עולה מהמקובץ כי המועדים הנוגעים לעתירות בעניין רשימות ומועמדים נדחו במסגרת חוק דחיית הבחירות; ואילו במסגרת צו הדחייה – נדחה מועד הבחירות בלבד.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (השופט ג' גדעון) בעת"מ 4287-04-24 מיום 11.4.2024, שבגדרו נדחה ערעור המבקשים והמשיבים 33-32 על תוצאות הבחירות למועצת העיר באר שבע.

בית המשפט המחוזי הוסיף ודחה את פרשנות המערערים למונח "מכסה" שבסעיף 67(1) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965 (להלן בהתאמה: המכסה ו-החוק), וקבע כי בצדק נגרעה רשימת "אור" מהרשימות המשתתפות בחלוקת המנדטים, משלא עמדה במכסה שנקבעה לפי סעיף החוק הנ"ל. על פסק-דין זה הוגשה הבקשה שלפניי.

במקרה דנן, טענות המבקשים שלפיהן נפלו פגמים שונים בקביעת ועדת הקלפי ביחס למספר המעטפות הכפולות, נוגעות לקביעות עובדתיות מובהקות של בית המשפט המחוזי, ולנוכח האמור אין מקום לשוב ולדון בהן במסגרת זו. כאמור, למבקשים טענות נוספות, אשר נוגעות לפרשנות סעיף 67 לחוק, שעניינו אופן חלוקת המנדטים לאחר קיום בחירות לרשות מקומית.

...

בתשובתם לבקשת המשיבים, הותירו המשיבים 3-1 את ההכרעה בה לשיקול-דעתו של בית משפט זה. דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, אף ללא צורך בתשובה.

אלא שעינינו הרואות, כי פרשנות זו נעדרת כל אחיזה בלשונו הברורה של הסעיף הנ"ל, ומשכך בצדק דחה בית המשפט המחוזי את טענות המבקשים בעניין זה. סוף דבר: הבקשה נדחית.

בהתאם לסמכותי לפי סעיף 7(ב)(1א) לחוק מימון הבחירות, אני מורה כי כספי מימון הבחירות שעוכבו למשיבים 22-10 ישולמו להם לאלתר.