בקשת רשות ערעור על פסק דין מחוזי בתל אביב-יפו בעניין עורכי דין ושופט

בשם המבקשת: בעצמה בשם המשיב 1: עו"ד חנוך ארליך ][]החלטה בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, מיום 12.2.2023, ברע"א 51050-12-22 (השופטת א' כהן – סג"נ).

רקע וההליכים עד כה המבקשת, עורכת דין במקצועה, יִצגה את המשיב 1 (להלן: המשיב) בתביעת נזיקין שהגיש – הליך שהסתיים זה מכבר.

בכל הנוגע למסמכים הרפואיים אציין, כי המבקשת תארה כי אלה יועברו לבית המשפט במעטפה סגורה, שבה לא יעיינו יתר בעלי הדין, אלא שבית המשפט הבהיר כי מהלך דיוני מעין זה אינו אפשרי; מכל מקום – מעטפה שכזו כלל לא הוגשה לו. אי לכך, ביום 21.10.2022, ניתנה החלטה שבגדרה נדחתה הבקשה לביטול פסק הדין; זאת, בין היתר, נוכח המנעות המבקשת מתיקון מחדליה הדיוניים, כמו גם העידר תשתית לטענותיה בדבר טעמיהם של מחדלים אלה (להלן: ההחלטה הראשונה).

...

בכגון דא, התוצאה היא שמדובר בהתנהלות העולה כדי זלזול חמור בבתי המשפט, כך שאפילו היה עולה בידי המבקשת להוכיח את רכיב סיכויי הגנתה – בהחלט יכולים היו מחדליה, על הזלזול שנשקף מהם, להאפיל על סיכויים אלה (עניין גריסרו, פסקה 11; רע"א 2159/00 פנחסי נ' סוויסה (19.6.2000)).

אכן, משמעות הכרעתי היא, שישנם מסמכים שהגישה המבקשת בסופו של דבר, אך שלא נבחנו אף לא על-ידי אחת מן הערכאות; ברם, משמסמכים אלה הוגשו באיחור על איחור, מבלי שבוססו טענות המבקשת לטעמי איחוריה, ומשהוסיפה המבקשת לאחוז בדרכה זו – מדובר בתוצאה כמעט בלתי-נמנעת.

סוף דבר, שהבקשה נדחית.

בבית המשפט העליון בע"ם 1533/24 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשת: היועצת המשפטית לממשלה נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלוני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 22.1.2024 בעמ"ש 25732-02-23 שניתן על-ידי כבוד סגן הנשיא ש' שוחט והשופטים ע' רביד ונ' שילה בשם המבקשת: עו"ד ישראל בלום, עו"ד איילת עומר ליפשיץ בשם המשיבים: עו"ד איריס שינפלד ][]החלטה

ביום 8.9.2022 הגישו המשיבים חוות דעת לדין הזר, מטעם עורכת הדין סינדי ר. וסר, ממנה עולה כי לפי הדין בפרובינציית אונטריו בקנדה למשיבים יש זכויות מלאות כלפי הקטין מיום הלידה ככל שהפונדקאית ויתרה עליהן לאחר הלידה (להלן: חוות הדעת לדין הזר).

באשר למצבים אלו נקבע בפסק הדין כי: "במדינות שבהן הנתוק נעשה באופן אחר על פי הדין הזר (תעודת לידה או פסק דין שניתן לפני הלידה או שניתן על בסיס הסכמת האם לפני הלידה), נידרשת האם הפונדקאית להתייצב בנציגות ישראל ולחתום על תצהיר ויתור. במצבים אלה, קמה חזקה (הנתנת לסתירה) כי מועד הגשת התצהיר יהווה מועד נתוק הזיקה" (שם).

השופט שילה הוסיף והצביע על כך שב-דנ"א 1297/20 נקבע כי "אין מניעה שבית המשפט לעינייני מישפחה, במסגרת סמכותו לידון בתביעות אמהות ואבהות .... יקבע את מועד נתוק הזיקה בין הפונדקאית ליילוד בהתבסס על מכלול האינדיקציות שהוצגו בפניו, ובכללן פסק הדין הזר". במקרה דנן קבע השופט שילה כי אמנם לא ניתן פסק דין זר אך קיימים תצהיר של הפונדקאית, תעודת לידה, וחוות דעת לדין הזר אשר מהוים אינדיקאציות מספקות להחלת צו ההורות מיום הלידה.

...

זאת, לאחר שבחנו את נסיבות העניין ובתוך כך, בין היתר, את חוות הדעת לדין הזר, את טובת הקטין ואת הנסיבות הייחודיות שאפפו את המקרה בשל תקופת הקורונה.

על כן, במכלול הנסיבות – דין הבקשה להידחות.

הבקשה נדחית אפוא, בנסיבות העניין – אין צו להוצאות.

בבית המשפט העליון רע"א 2673/24 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט א' שטיין המבקש: עמוס סופר נ ג ד המשיב: עמוס חורי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת העמיתה י' שבח) מיום 29.1.2024 בת"א 45831-03-23 ות"א 2203-04-23 בשם המבקש: עו"ד יעקב שפיגלמן בשם המשיב: עו"ד ישי מאירסדורף ][]פסק-דין

בית המשפט המחוזי נימק תוצאה זו בהתבסס על קביעתו כי בדיון לפניו, בא-כוחו של המבקש ציין כי מתוך ההתחשבנויות המתייחסות לתקופה שקדמה לשנת 2006 נילקח בחשבון על ידי הבורר רק סכום זה. מכאן איפוא, שטענות המבקש, באשר לאופן שבו יישם בית המשפט את המסקנה אליה הגיע בדבר חריגת הבורר מסמכות, גם כן אינן מגלות עילה למתן רשות ערעור.

אף בעיניין פסק הביניים, טענתו המרכזית של המבקש בהקשר זה הייתה כי הוא ניתן בחוסר סמכות מאחר שהוא הכריע בסוגיה שנולדה כארבע שנים לאחר עריכת ההסכם.

...

בית המשפט המחוזי נימק תוצאה זו בהתבסס על קביעתו כי בדיון לפניו, בא-כוחו של המבקש ציין כי מתוך ההתחשבנויות המתייחסות לתקופה שקדמה לשנת 2006 נלקח בחשבון על ידי הבורר רק סכום זה. מכאן אפוא, שטענות המבקש, באשר לאופן שבו יישם בית המשפט את המסקנה אליה הגיע בדבר חריגת הבורר מסמכות, גם כן אינן מגלות עילה למתן רשות ערעור.

מה גם, טענות המבקש נסובות על תשלומים שנרשמו לזכותו בשל מכירת מגרש לחברה רק בשנת 2008 (הגם כי המסקנה בעניין זה הביאה לתיקון הרישומים בספרי החברה לשנת 1999), ועל כן אף סיווג פעולה כספית זו ככזו אשר רלוונטית לטווח השנים המוסכם, לא היה מגלה עילה להתערבות.

מטעם זה אין בהחלטות שניתנו בהליך שם כדי ליצור מעשה בית דין בנוגע לסוגיה זו. סופו של דבר, אציע אפוא לחבריי כי הערעור יתקבל רק בנוגע לביטול מינוי רואה החשבון על ידי הבורר לפי סעיף 44.1.2 לפסק הבוררות.

בבית המשפט העליון רע"א 1582/24 לפני: כבוד השופט י' כשר המבקש: אהרון אהרוני נ ג ד המשיב: יצחק לוזון בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת ת' אברהמי), מיום 25.1.2024, בע"ר 60294-01-24 בשם המבקש: עו"ד ינון פריד ][]החלטה

בפתח פסק דינו ציין בית המשפט המחוזי כי קיים לדידו ספק באשר לשאלה אם לבית המשפט המחוזי יש סמכות עניינית לידון בעירעור על פסק דין של רשם בית המשפט המחוזי, אשר הורה על מחיקת ערעור בשל איחור בהגשתו.

מטעם זה, בצדק דן בית המשפט המחוזי בעירעור הרשם של המבקש לגופו, ועל כן אין אנו עוסקים בבקשת רשות ערעור ב-"גילגול שני" על פסק דינו (שהנו "החלטה אחרת") של רשם בית המשפט המחוזי, כפי שטען ב"כ המבקש, כי אם בבקשת רשות ערעור ב-"גילגול שלישי" על פסק דין זה. כידוע, רשות ערעור ב-"גילגול שלישי" תנתן רק במקרים חריגים, המעוררים שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים, או כאשר דחיית הבקשה למתן רשות ערעור תיגרום לעיוות דין (רע"א 2622/24 שבאט נ' חזאן, פסקה 7 (21.4.2024)).

לפיכך, ברמה העקרונית, אין מניעה כי בית המשפט יראה בכתב טענות כבקשה להארכת מועד אף כאשר הדבר לא נתבקש במפורש, מקום בו הדבר נראה לו צודק, ובפרט כאשר עסקינן בבעל דין שאיננו מיוצג על ידי עורך דין.

...

לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, אף ללא קבלת תגובת המשיבה, וזאת מכוח סמכותי לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות).

הערה לפני סיום: בפסיקה הוכרה האפשרות להיעתר לבקשה להארכת מועד להגשת ערעור, אף שלא קיים "טעם מיוחד" מובהק לעשות כן, מקום בו סיכויי הערעור טובים (ראו, למשל: רע"א 2295/21 סליטה נ' גל מהנדסים אי.אן.ג'י. בע"מ, פסקה 12 (5.10.2021)).

הנה כי כן, מהטעמים דלעיל דין הבקשה להידחות.

בבית המשפט העליון רע"א 4146/23 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט ח' כבוב המבקשת: פלסיו נכסים בע"מ נ ג ד המשיבה: פדלון לבניין והשקעות (ר&ע) 1982 בע"מ בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת י' שבח, סג"נ) בת"א 9953-03-23 מיום 1.5.2023 בשם המבקשת: עו"ד גלעד וקסלמן; עו"ד רחלי פרי-ריכמן; עו"ד אריאל שחר בשם המשיבה: עו"ד עודד נשר; עו"ד טל שחף ][]פסק-דין

בנוסף, בסעיף 28.2 להסכם נקבע כי מחלוקות בין הצדדים בקשר להסכם ולביצועו "שלא בעניינים הנדסיים וטכניים", יובאו להכרעה לפני בורר שופט בדימוס אשר זהותו תיקבע בהסכמת הצדדים ובהעדר הסכמה על ידי ראש לישכת עורכי הדין.

אשר לשאלה אימתי, ובאלו תנאים, ייעתר בית המשפט לתביעה לסעד הצהרתי, הדברים סוכמו על-ידי השופט מ' חשין בע"א 490/92 שאבי נ' אררט חברה לביטוח בע"מ, מז(3) 700, 705 (1993) (להלן: עניין שאבי), בזו הלשון: "אין חולקים על סמכותו של בית-משפט – כל בית-משפט – הדן בעיניין אזרחי ליתן פסק-דין מצהיר על זכויות. הלוא כן הוא דברו של סעיף 75 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ״ד-1984, כי 'כל בית משפט הדן בענין אזרחי מוסמך לתת פסק דין הצהרתי... ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו'. [...]. ואם סמכות קנה בית המשפט לכל הדיעות, השאלה הנשאלת היא אימתי, ובאילו נסיבות, יעניק בית-משפט פסק מצהיר, ואימתי יחדל ולא ייתן פסק מצהיר. לעניין זה נתקבלה בהלכה נוסחה כוללת שטבע המחבר ד״ר י׳ זוסמן בספרו סדרי הדין האזרחי (אמינון, מהדורה 6, בעריכת ש׳ לוין, 1990), 524 ובלשונו:

באותו עניין, עריית נתניה הגישה תביעה לסעד הצהרתי שיורה כי הבורר שמוּנה לידון בעיניינה נעדר סמכות לעשות כן. תביעה זו נדונה בבית המשפט המחוזי, ונדחתה לגופה; וערעור על פסק הדין הנ"ל נדון בפני בית משפט זה (השופטים ד' לוין, ש' לוין ו-ש' נתניהו).

...

אחרת, נמצאנו מאפשרים לערער על החלטת ביניים של הבורר לגופה, כפי שהצדדים בענייננו חפצו לעשות.

אשר על כן, סבורני כי צדק בית המשפט בדחותו על הסף את תביעת המבקשת.

הערעור נדחה פה אחד.