בקשת רשות ערעור על פסק דין מחוזי בערעור על פסק דין שלום בעבירות תקיפה והפרעה לשוטר

בכל הנוגע לעבירת ההתפרצות לבניין מגורים ותקיפת המתלונן, הדגישה המאשימה כי "בכל תיק התפרצות, כאשר אנחנו טוענים לעונש אנו מדברים על הנזק הפוטנציאלי במפגש עם האזרח, פה יש את היתרחש הגרוע ביותר שכן היתקיים מפגש עם האזרח והמפגש אלים ואף הותיר חבלות על אותו האזרח". אשר לתיקים הנוספים אותם צרף הנאשם, שעניינם עבירות רכוש , הדגישה המאשימה כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא ברף הגבוה, שכן מדובר ברצף של אירועים במספר מקומות כלפי מספר קורבנות, וערך הרכוש שנגנב הוא גבוה.

· רע"פ 4830/20 סוויסה נ' מדינת ישראל (28.7.2020): נדחתה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בגדריו נדחה ערעור המבקש על פסק דין של בימ"ש שלום, לפיו הורשע המבקש בעבירות התפרצות וגניבה בשני אירועים שונים (ביניין משרדים; דירת מגורים).

· רע"פ 3063/11 כהן נ' מדינת ישראל (17.4.2011) : נדחתה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בגדריו היתקבל ערעור המאשימה על גזר הדין של בית משפט השלום, לפיו הורשע המבקש, יחד עם אחר, בהתפרצות למגורים בכוונה לבצע עבירה, ניסיון גניבה, החזקת מכשירי פריצה והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

...

בנסיבותינו, סבורני כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא בינונית.

אשר על כן, בהתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירות, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה, בנסיבות הקשורות בביצוע העבירות והיחס ההולם בין חומרת מעשי העבירות בנסיבותיהם ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש שיש להטיל עליו, אני קובע כי מתחם העונש ההולם ביחס לעבירת ההתפרצות ותקיפת המתלונן נע בין 12 חודשי מאסר ועד ל 24 חודשים; מתחם הענישה הנוגע לעבירות הגניבה (ובחלק מן המקרים עבירות נלוות) נע בין מאסר מותנה ועד למספר חודשי מאסר בפועל; ביחס לעבירת הפרת ההוראה החוקית מתחם הענישה נע בין מאסר מותנה ועד מספר חודשי מאסר בודדים, שניתן לרצותם בדרך של עבודות שירות.

לאור כל האמור לעיל, לאחר ששקלתי את כלל השיקולים, ונתתי דעתי למכלול הנסיבות לקולא ולחומרא בעניינו של הנאשם, לטיעוני הצדדים, לדברי הנאשם ולהמלצת שירות המבחן, מצאתי לנכון להשית על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר - מאסר בפועל לתקופה של 13 חודשים.

ב"כ הנאשם הגישה קובץ פסיקה (נ/2) הכולל 30 פסקי דין, הוסיפה כי כלל הפסיקה שצירפה חמורה מעניינו וכוללת עבירות חמורות יותר ובנסיבות קשות יותר, ועתרה למיתחם עונש ראוי שנע בין 16 חודשים ל – 36 חודשי מאסר בפועל.

קשת הענישה בפסיקה רחבה התלויה בנסיבותיו של המקרה הקונקרטי ובפרמטרים שונים, ובעניינינו יש לבצע את ההבחנה הנדרשת לקולא ולחומרא: בע"פ 5602/22 מדינת ישראל נ' פלוני (14.9.22) היתקבל ערעור המדינה על עונשו של נאשם כבן 27 שנים נעדר עבר פלילי, שהורשע על פי הודאתו בעבירות של נשיאת נשק שלא כדין (אקדח חצי אוטומט, מחסנית וכדורים) לצד עבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו וכניסה ושהייה בישראל בנגוד לחוק.

ברע"פ 3355/22 עלאא סלאמה נ' מדינת ישראל (26.5.2022) נדחתה בקשת רשות ערעור על פסק הדין בעפ"ג (מחוזי חיפה) 50840-03-22 בגדריו היתקבל ערעור המאשימה על גז"ד בת"פ (שלום חדרה) 64632-08-21.

הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירה של החזקת נשק שלא כדין ובעבירה של תקיפת שוטר.

...

אינני מקבל את טענת הסנגורית כי העובדה שלא הוגש כתב אישום גם נגד אחיו של הנאשם הינה בבחינת נסיבה מקילה, שכן חזקה על המאשימה כי היתה פועלת גם נגד אחרים ככל שהיו בידיה חומרי חקירה המבססים סיכוי להרשעה.

אשר על כן, ולאחר שבחנתי הערכים המוגנים שנפגעו על ידי הנאשם ומידת הפגיעה בהם, נסיבות ביצוע העבירות, מדיניות הענישה הנוהגת (לצורך כך עיינתי גם בפסיקה אליה הפנו באי כוח הצדדים), וענישה המרבית והמזערית הקבועה בחוק, מצאתי כי מתחם העונש ההולם בגין העבירות שביצע הנאשם, בנסיבות ביצוען, כולל מאסר בפועל הנע בין 54 לבין 72 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית.

סוף דבר, מכל הקובץ לעיל, ולאחר איזון בין השיקולים השונים, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 58 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו.

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטים מ' ברנט, ש' בורנשטין ו-ע' מיכלס) ב-עפ"ג 5245-03-23 מיום 7.1.2024, בגדריו נדחה ערעור המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום ברמלה ב-ת"פ 52102-10-19, ת"פ 6663-06-20 ו-ת"פ 8769-01-22 (השופטת ר' גלט) מיום 2.3.2023.

בגין מעשים אלו, יוחסו למבקש עבירות של היתפרעות לפי סעיף 152 לחוק העונשין; הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק העונשין; והיזק בזדון בצוותא חדא לפי סעיפים 452 ו-29(ב) לחוק העונשין.

בית משפט השלום נתן דעתו, בין היתר, לכך שלחובת המבקש הרשעה קודמת בעבירה של החזקת סכין ותקיפה סתם; לכך שהמבקש חסך זמן שפוטי בצרוף התיקים; וכן למצבו הכלכלי והיותו נעדר מקורות תמיכה.

...

תחילה, אציין כי לא ראיתי להיעתר לבקשה למינוי סנגור, וזאת בין היתר בהתחשב בכך שהמבקש היה מיוצג בהליכים קמא ועיקר טענותיו המועלות כעת נידונו והוכרעו על ידי הערכאות קמא (ראו: רע"פ 5441/23 מוניר נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (19.7.2023)).

אשר לבקשת רשות הערעור גופה – דינה להידחות.

הבקשה נדחית אפוא.

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בעפ"ג 58166-11-20 (כבוד הנשיא ר' שפירא, כבוד השופטת ב' טאובר וכבוד השופטת ע' חן-ברק) שניתן עוד ביום 14.01.2021, בגדריו נדחה, בחלקו, עירעורו של המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום בעכו בת"פ 33121-11-19 (כבוד השופטת ש' פיינסוד-כהן) שניתן ביום 18.11.2020.

עוד נגזר על המבקש מאסר על תנאי לתקופה של 4 חודשים לבל יעבור "עבירה על חוק הכניסה לישראל, או עבירת רכוש מסוג עוון או עבירת הפרעת שוטר בעת מילוי תפקידו"; וכן מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים לבל יעבור "עבירת רכוש מסוג פשע, או עבירת היתחזות, או עבירת תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו". לצד כל האמור, נגזרה על המבקש ענישה נלווית וכן הוטלו עליו הוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 500 ש"ח, בגין זימון שני עדים שלא לצורך.

כזכור, טענתו העיקרית של המבקש לגופו של גזר הדין שניתן על ידי בית משפט השלום, מיתמקדת באופן הטלת המאסר המותנה על ידו, בהתבסס על פסק הדין בעיניין חמיס.

פסק הדין בעיניין חמיס בדומה לענייננו, גם בעיניין חמיס התנהלו נגד המבקש שם שני הליכים, אשר בשניהם הואשם בעבירות שב"ח. כמו כן, גם שם, הורשע המבקש במסגרת ההליך הראשון בעבירות נילוות, לצד עבירות השב"ח. במסגרת ההליך הראשון, הוטל על המבקש שם עונש מאסר מותנה כולל בן 10 חודשים – לבל יעבור כל אחת מן העבירות בהן הורשע, דהיינו: עבירה על חוק הכניסה לישראל, אך גם עבירת היתחזות, עבירה של שימוש במסמך מזויף או עבירה של קבלת דבר במירמה.

...

בהקשרם של דברים אלו, יפים הדברים שנקבעו בהלכת אלהרוש, אשר עודנה שרירה וקיימת (לעניין זה ראו: רע"פ 7908/23 אלנגאר נ' מדינת ישראל (27.11.2023)): "יש לקבוע את מתחם העונש ההולם לעבירת שב"ח לצרכי פרנסה, שנעברת לראשונה, בהיעדר עבירות נלוות, באופן הבא: עונש מאסר שנע בין מאסר על תנאי לבין מאסר בפועל למשך חמישה חודשים, כאשר חמישה חודשים אלה יכללו הן את תקופת התנאי והן את תקופת המאסר בפועל. בנוסף אני סבור כי יש לקבוע מתחם עונש לקנס שנע בין 0 ש"ח לבין 2,000 ש"ח" (רע"פ 3677/13 אלהרוש נ' מדינת ישראל, פסקה 31 (09.12.2014) (ההדגשה הוספה – ח' כ')).

סוף דבר בקשת רשות הערעור נדחית אפוא.

נוכח מצב הדברים, ועל אף שלא נתבקשתי, הנני מורה על איסור פרסום שמו של המבקש.

פס"ד מ"י נ. חטיב ת"פ 45732-01-23 של כב' סגנית הנשיא השופטת ענת חולתא מדובר בנאשם שהכה בחזה של סוהר ושם בית המשפט קבע מיתחם של בין מספר חודשי מאסר ועד 15 חודשים.

ברע"פ 3695/20 שי חן נ' מדינת ישראל (22.6.20) - נדחו ערעור ובקשת רשות ערעור על גזר דין בו הושתו 6 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות, מאסרים מותנים ופיצויים בסך 4,500 ₪, על מי שהורשע בעבירות איומים ותקיפת עובד ציבור.

בדחותו בקשת רשות העירעור, קבע כב' הש' קרא, כי מקובלת עליו קביעת בית משפט השלום, עת דחה הסדר הטיעון, מאחר שהעונש המוסכם (350 שעות של"צ וענישה נלווית) - חרג מהמתחם במידה ניכרת.

בדחותו בקשת רשות העירעור, קבע כב' הש' שהם "אין ספק בידי, כי 18 חודשי מאסר כעונש לעבירות איומים הנן, ככלל, בגדר עונש חמור. ואולם, נוכח מכלול הנסיבות, במקרה דידן, סבורני כי עונש זה היה הכרחי". ברע"פ 31/15 אפרסמון נגד מדינת ישראל (20.1.15) - נדחו ערעור ובקשת רשות ערעור של מי שנשך שוטר תוך כדי היתנגדות למעצרו במסגרת פעולות לפינוי ביתו, נעדר עבר פלילי, ששרות המבחן המליץ לגביו להסתפק בענישה צופה פני עתיד ושל"צ. נקבע מיתחם הנע ממספר חודשי מאסר עד 18 חודשי מאסר בפועל והמבקש נדון ל-6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.

ברע"פ 642/14 יצקוב נ' מדינת ישראל (10.3.14) - נדחתה בקשת רשות העירעור של מי שהורשע בתקיפת עובד ציבור, הפרעה לעובד ציבור ועבירות נוספות, בשל תקיפת שתי פקחיות חניה, לאחר שהחלו לרשום לרכבו דו"ח חניה.

לנאשם מאסר מותנה בר הפעלה וכן התחייבות בת הפעלה : ברע"פ 2801/14 מראד נ' מדינת ישראל (1.5.14) - נדחתה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע ב-עפ"ג 48101-10-13 מדינת ישראל נ' מראד (30.10.13).

...

תוך התחשבות בטיב העבירות חומרתן ונסיבותיהן אני קובע מתחם עונש הולם לאירוע כולו, שתחילתו ממספר חודשי מאסר ועד 18 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.

בהתאם להוראת סעיף 40ח לחוק העונשין - אני קובע מתחם קנס בין 10,000-2,000 ₪.

סוף דבר : לאחר ששקלתי את כלל השיקולים לעיל, גוזר אני על הנאשם את העונשים הבאים: 10 חודשי מאסר בפועל שיתוספו במצטבר לעונש המאסר הקיים בתיק ת.פ. 47151-4-2022.