מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת רשות ערעור על פסק דין לפינוי נכס

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בתמצית, יצוין כי ביום 2.3.2004 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי (השופט י' צבן), בגדריו אושרה מכירת הנכס למשפחת בן-עטר (בר"ע 4016/02), וביום 10.8.2005 דחה בית משפט זה (השופט ס' ג'ובראן) בקשת רשות ערעור על פסק הדין (רע"א 3704/04).
במועד פינוי הנכס עברו המבקשים להתגורר במבנה יביל (קרוון) שהוצב ב-"שטח הנוסף" שאינו חלק מהנכס, אך סמוך לו. כמתואר בפסק דינו של בית משפט השלום, המבקשים הביעו את מחאתם על פינוי הנכס גם באמצעות "תליית שלטים בגנות הכונס, הקונים שירצו לרכוש את הנכס, השופט שהחליט על הפינוי וכיוב' תוך שהם מנאצים ומשתלחים בכולם". בן-עטר מיאנו להשלים עם התיישבותם של המבקשים במבנה היביל, וביום 14.6.2006 הגישו תביעה נגד הכונס, הבנק והמבקשים, בגין הפרת הסכם – הואיל ולטענתם עדיין לא קיבלו את הנכס פנוי למרות שחלפו חמש שנים ממועד רכישתו (ת"א 7387-06).
...
עוד טוענים המבקשים כי יש להיעתר לבקשתם בהקשר זה, שכן ביחס לשאלת חבות הכונס בחובות השוטפים החלים על הנכס, הכריעו הערכאות דלמטה הכרעות סותרות.
דיון והכרעה לאחר עיון בבקשות רשות הערעור, הגעתי לכלל מסקנה כי דינן להידחות, אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים, וזאת מכוח סמכותי לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.
סיכומו של דבר: הבקשות נדחות.

בהליך בע"מ (בע"מ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בע"ם 2638/23 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשים: 1. פלוני 2. פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלונית בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 28.2.2023 ברמ"ש 48414-10-22 שניתן על-ידי כבוד סגנית הנשיאה ו' פלאוט בשם המבקשים: עו"ד שחר הררי בשם המשיבים: עו"ד איתן בר דוד ][]החלטה
בהמשך, לאחר שהמבקשים סירבו להצעת הפשרה, קבע בית המשפט לעינייני מישפחה ביום 2.10.2022, בהחלטה ללא נימוקים, כי השמאי יעדכן את חוות דעתו כך שהמבקשת 2 תשלם את התמורה עבור הנכס בהתאם לשוויו העדכני, ולא בהתאם לחוות הדעת המקורית.
בהחלטה מיום 31.10.2022 בית המשפט לעינייני מישפחה נימק את החלטתו הקודמת וקבע, בין היתר, כי יש לעדכן את חוות הדעת משום שגובה התמורה מבטא את כוח הקנייה של המשיב 1, אשר מתכוון לרכוש דירה שאליה יעבור לאחר פינוי הנכס.
...
המבקשים מוסיפים כי יש לקבל את הבקשה כדי למנוע עיוות דין המתבטא, בין השאר, בפגיעה באינטרס ההסתמכות והוודאות של המבקשת, אשר הפקידה את מרבית התמורה בהתאם לחוות הדעת המקורית.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים על נספחיהן, הגעתי למסקנה שדין הבקשה להידחות בהתאם לתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.
סוף דבר: הבקשה נדחית.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון רע"א 3625/23 לפני: כבוד השופט י' כשר המבקשת: עמותת אגודת ישיבת מדרשת פורת יוסף ירושלים נ ג ד המשיב: משה אחיעם בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטים ד' כהן-לקח, ד' גדעוני ו-ע' אבמן-מולר), מיום 29.3.2023, בע"א 42662-12-22; ובקשה לעיכוב ביצוע בשם המבקשת: עו"ד אסף חרסט בשם המשיב: עו"ד יניב גילבוע ][]החלטה
בפסק הדין נושא הבקשה דנן דחה בית המשפט המחוזי ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (השופטת מ' הירשפלד), מיום 12.10.2022, בת"א 11134-08-19, במסגרתו דחה בית משפט השלום את תביעת המבקשת להורות על ביטולו של הסכם פשרה שקבל תוקף של פסק דין נוכח טענתה כי ההסכם נחתם תחת איומים ותרמית.
בית משפט השלום הוסיף וקבע כי הראיות שהוצגו בפניו מגלות מספר אינדיקאציות השוללות את טענת הכפייה של האגודה: העובדה שהתקיימו בין נציגי האגודה לאחיעם חילופי דברים על סכום הפשרה; העובדה שאיש לא כפה על האגודה להוסיף ולהמשיך בתביעת הפינוי נגד אחיעם, כך שאין המדובר במצב בו בפני האגודה עמדה חלופה אחת בלבד; העובדה שאחרי שהסכם הפשרה קיבלת תוקף של פסק דין, האגודה עמדה על קיומו (והתנתה את התשלום החלקי לאחיעם בכך שיפנה את דירת המגורים); וכן העובדה שלאחר כריתת הסכם הפשרה דחתה האגודה את הצעת אחיעם לבטלו, וכעת, לאחר שאחיעם מילא את חלקו ופינה את דירת המגורים, האגודה מבקשת להיתנער מחלקה בהסכם הפשרה, תוך הותרת הפינוי על כנו.
בבקשתה טוענת האגודה כי במקרה דנן מתעוררות מספר שאלות בעלות השלכות רוחב: "האם הליך משפטי שזוהם, באמצעות הפחדה ואיומים, גם אם לא הוכח כי אלה נעשו בשליחות ישירה של הצד שכנגד, תוצאתו הנה הסכם ו/או פסק דין שריר וקיים, המחייב את הצד המאוים? האם הצד שכנגד, אף אם לא הוכחה מעורבת ישירה מטעמו באיומים, זכאי להנות (כך במקור – י' כ') מפירותיהם הבאושים? האם ראיות חדשות שהתגלו לאחר תום ההליך, בקשר להיותו נגוע באיומים (או במירמה), מובילות לביטולו של ההליך ומאפשרות קיום 'משפט חוזר'?". האגודה הוסיפה וטענה כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי גורם לעיוות דין, הן בהתעלמותו מטענתה בדבר הראיות על כוונתו של אסולין להעיד לטובת אחיעם על קיומו הנטען של הסכם שהקנה לאחיעם את הזכויות בנכס; והן בקביעת בית המשפט המחוזי כי תנאי ההסכם אינם גרועים מן המקובל.
...
יוער כי אחיעם לא השיב לבקשה לעיכוב ביצוע, אך מתשובתו לבקשת רשות הערעור ניתן להסיק, מטבע הדברים, כי הוא מתנגד גם לה. לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ובתשובה לה, על נספחיהן, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, וממילא נדחית אפוא גם הבקשה לעיכוב ביצוע.
בפסק דינו קבע בית משפט השלום, על בסיס הראיות שהוצגו בפניו, כי: "בעניננו לא הוכח כי נפל פגם מן הפגמים ברצון בהסכמת [האגודה] להסכם הפשרה", וכי: "התרשמתי כי [האגודה] מתחרטת, פשוטו כמשמעו, על ההסכם אליו הגיעה עם [אחיעם], לאחר ששקלה בשנית את צעדיה ובאה למסקנה, בדיעבד, כי עשתה מקח טעות, או בלשון המשפטית עשתה 'טעות בכדאיות העסקה'". העולה מקביעות אלו, אשר אושררו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי נושא הבקשה דנן, הינו כי אף אם התשובה לשאלה העקרונית שמציגה האגודה הייתה נענית בחיוב, לא היה בכך כדי לשנות את התוצאה.
סיכומו של דבר: מן הטעמים המפורטים לעיל דין הבקשה להידחות, ועמה ממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע ומבוטל הצו הארעי אשר ניתן בהחלטתי מיום 11.5.2023.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים, מיום 28.5.2023, בע"א 59060-03-23 (השופטים ע' שחם, א' רובין, ו-נ' פלקס), שבגדרו נדחה ערעור שהגיש המבקש על פסק הדין של בית משפט השלום בירושלים, מיום 26.1.2023, בת"א 23224-08-22 (השופטת מ' בנקי), הדוחה על הסף תביעת פינוי מחמת מעשה בית דין.
בפסק הדין קבע בית המשפט המחוזי, כי "התובע בשני ההליכים זהה, הוא [אלברט]. מושא שני ההליכים זהה, הוא המשרד. הסעד המבוקש זהה, פינוי הנכס. בשני ההליכים אותה נתבעת, היא [האגודה] [...] במכלול נסיבות אלה יש תחולה לכללים של מעשה בית דין, [...] שכן [אלברט] היה יכול – ואף צריך – לרכז את כל הטענות והעובדות הצריכות לעניין במסגרת התביעה הראשונה". ביחס להווצרות השתק פלוגתא, ציין בית המשפט המחוזי, כי ישנו השתק מסוג זה, ביחס לטענת אלברט כי האגודה נטשה את הנכס, שכן טענה זו הוכרעה בהליך הקודם.
...
דיון והכרעה למקרא פסקי הדין של בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי, ולאחר שנתתי דעתי על טענותיו של אלברט בבקשה שלפנַי, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה – להידחות, וזאת אף ללא צורך בתשובה מאת המשיבים, בהתאם לסמכותי שלפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות).
אשר על כן, בקשת הרשות לערער נדחית בזאת.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2024 בעליון נפסק כדקלמן:

תאריך הישיבה: א' באדר ב התשפ"ד (11.3.2024) בשם המבקשים: עו"ד סאלח אבו-חוסיין בשם המשיבה: עו"ד אילן שמר ][]פסק-דין ממלא מקום הנשיא ע' פוגלמן: לפנינו בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטים ע' זינגר, ח' מאק-קלמנוביץ וא' רון) שדחה ערעור על פסק הדין של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת מ' ליפשיץ-פריבס) שבגדרו התקבלו תביעות המשיבה לסילוק ידם של המבקשים מהנכסים שבהם הם מתגוררים במיתחם שמעון הצדיק בשכונת שייח' ג'ראח בירושלים (להלן: המיתחם).
בנוסף לאמור, ביום 15.8.2021 עוכב הפינוי של המבקשים מהנכסים עד להכרעה בבקשת הרשות לערער.
אשר על כן, לוּ תישמע דעתי, היינו דוחים את בקשת רשות העירעור על הסף, ולחלופין לגופה, הכל מהנימוקים שהובאו על-ידי בהרחבה בעיניין ג'אעוני.
...
נוכח כל האמור לעיל, לו תישמע דעתי, נורה על החלת ההסדר שנקבע בעניין ג'אעוני (ראו פסקה 19 לפסק הדין של השופט עמית) גם על הצדדים שלפנינו כלהלן: עד להכרעה בהליכי הסדר זכויות במקרקעין, ומכוח הבעלות הרישומית, יראו את נחלת שמעון בע"מ כבעלים של המגרשים שבהם מחזיקה כל משפחה, ואת נציגי המשפחות הבאים כדיירים מוגנים: משפחת דג'אני – דאוד דג'אני; משפחת חמאד – עארף חמאד; משפחת דאהודי – עדלי דאהודי.
בנוסף, סבורני כי טיב הזכות שבה אוחזים המחזיקים בנכסים במִתחם, הוא של דיירות מוגנת, וזאת, הן מן הטעם ש"בענייננו מתקיים השתק פלוגתה מובהק, בכל הנוגע למערכת היחסים המשפטית השוררת בין הצדדים – דיירים מוגנים ובעל בית – כפי שנקבע זה מכבר בעניין חנון, וכפי שנקבע עוד קודם לכן, בעשרות הליכים משפטיים שהתנהלו בעניין" (שם, פסקה 71; וראו גם פסקאות 50-22 לפסק דיני; פסקאות 9-5 לפסק דינו של השופט י' עמית); הן מן הטעם ש"הזכויות שהוקנו למחזיקים במתחם, מכוח הסכמי השכירות שנחתמו בתקופה הירדנית, הן זכויות שכירות, שלימים 'שודרגו' לזכויות דיירות מוגנת; לא רישיון במקרקעין, ודאי שלא רישיון בלתי-הדיר המחייב גם צדדים שלישיים" (שם, פסקה 71; וכן פסקאות 68-51 לפסק דיני).
מכיוון שתמונת הזכויות המלאה תתברר רק לאחר השלמת הליכי הסדר הזכויות במקרקעין אני סבורה שמסקנתי המקורית – זו שאיננה מצריכה הפקדת כספים – היא אף המתאימה יותר במישור המעשי בתקופת הביניים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו