בקשת רשות ערעור על פסק דין ועדת ערר נתיבים מהירים

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 4976-01-19 סיטיפס בע"מ נ' צח תיק חצוני: בפני כבוד השופטת שושנה ליבוביץ מבקשת סיטיפס בע"מ משיבה ענת אסתר צח פסק דין

בקשת רשות ערעור על החלטת ועדת ערר מיום 5.12.18 בתיק 4487 בו היתקבל ערר שהגישה המשיבה הגב' ענת צח (להלן: המשיבה) נגד מפעילת הרכבת הקלה, חברת סיטיפס בע"מ (להלן: המבקשת) ובוטל החיוב המוגדל שהושת עליה בשל אי תיקוף כרטיס בעת נסיעה ברכבת הקלה בירושלים.

על רקע זה, ונוכח היותו חריג להסדרי התנועה האחרים מול גורמים פרטיים בישראל הכוללים ועדות ערר (כביש 6, הנתיב המהיר ומנהרות הכרמל), חוקק תיקון לחוק (חוק לתיקון פקודת מסילות הברזל (תיקון מס' 7), התשע"ג-2012, ס"ח 14) במסגרתו הוסף סעיף 46ב1 לפקודה, שכותרתו "השגה וערר על דרישה לתשלום חיוב מוגדל". התיקון הסדיר את ההליך ההשגה וכן הוקמה במסגרתו ועדת ערר, בראשות משפטן הכשיר לשמש כשופט בית משפט שלום, אשר בפניה ניתן לערור על החלטה שנתנה בהשגה.

...

על רקע האמור לעיל, איני סבורה כי בנסיבות העניין ניתן להותיר על כנה את החלטת ועדת הערר לבטל את החיוב המוגדל רק בשל כך שהמשיבה סברה בטעות כי תיקפה את הכרטיס.

נוכח המסקנה אליה הגעתי איני רואה להידרש להן.

התוצאה היא, כי דין הערעור להתקבל, והחלטת ועדת הערר מבוטלת.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 54632-04-18 הנתיב המהיר בע"מ נ' גרופר ואח' 5.5.2019 לפני: כבוד השופט ישעיהו שנלר, סגן הנשיא – אב"ד כבוד השופט קובי ורדי, סגן הנשיא כבוד השופטת עינת רביד המערערת: הנתיב המהיר בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד ויקטור פישר, דותן צור ואלירן אוריו המשיבים: 1.עו"ד אריאל גרופר בעצמו וע"י ב"כ עו"ד כפיר אלבז 2.כביש חוצה ישראל בע"מ (הרשות הממונה) ע"י ב"כ עוה"ד ניר קהת וטל אלון פסק דין

המערערת הגישה בקשת רשות ערעור על החלטת ועדת הערר לפי חוק נתיבים מהירים, תש"ס-2000 (להלן: החוק) (ערר 58/3016) מיום 26.3.18, אשר קיבלה את הערר באופן חלקי בהפחיתה את הסכום שעל המשיב 1 (להלן: המשיב) לשלם למערערת ולאחר שניפתח תיק הוצל"פ (להלן: החלטת הועדה).

...

ועדת הערר קבעה כי בסמכותה להפחית מסכום החיוב בתיק ההוצל"פ וזאת בניגוד לאשר הוסכם והוחלט במסגרת הליך שנדון בפני כב' השופטת אביגיל כהן ברע"א 22035-03-17 הנתיב המהיר בע"מ נ' שמואל דורון (26.6.17) (להלן: עניין שמואל) וכאשר בנוגע לסמכות ועדת הערר לבטל חיובים בגין הליכי הוצל"פ צוין "...מובהר כי בסמכות הועדה לקבוע כי הערר מתקבל או נדחה, ואין חולק על כך. ככל שועדת הערר קובעת כי תיק ההוצל"פ נפתח כדין, רק רשם ההוצל"פ רשאי להורות על ביטול ו/או שינוי מי מהחיובים שנוספו לתיק ההוצל"פ בשל הוצאות ו/או שכ"ט עו"ד...". וכך גם בהמשך הדברים צוין כי השאלה המשפטית האם פתיחת תיק הוצל"פ מהווה "הפעלת סמכות" תישאר בצריך עיון.

עם זאת התחשב בית המשפט גם בכך שהמשיב לא העיד את מי מהוריו (כשאין חולק כי המשיב אינו מתגורר בכתובת, אלא הוריו) ועל כן מצא לנכון "לאזן" ולהורות שבמקום החוב כפי שהיה בתיק ההוצל"פ, ייסגר תיק ההוצל"פ אם המשיב ישלם סכום של 400 ₪ בלבד תוך המועד שנקבע.

בבית המשפט העליון בר"ם 5898/16 בר"ם 7019/16 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט מ' מזוז כבוד השופט י' אלרון המבקשים בבר"ם 5898/16 והמשיבים 8-5 בבר"ם 7019/16: 1. רומן ברג ואח' 2. אלרן קילי ואח' 3. צבי קופרלי ואח' 4. אהרון וישראל חיים קזושנר המבקשים בבר"ם 7019/16 והמשיבים 5 בבר"ם 5898/16: 1. יהושע לובינסקי 2. עמינקה אחד חברה להשקעות בע"מ 3. בן זאב אהרון נ ג ד המשיבות 4-1 בבר"ם 5898/16 ובבר"ם 7019/16: 1. הועדה המקומית לתיכנון ובניה ראשון לציון 2. חברת נתיבי ישראל – מחלקת עבודות ציבוריות 3. רכבת ישראל בע"מ 4. חברת חשמל לישראל בע"מ בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט לעניינים מנהליים מרכז-לוד (כב' השופט י' שינמן) בעמ"נ 41055-09-13 מיום 23.6.2016

תמצית העובדות וההליכים הקודמים רקע תיכנוני צריך לעניין ביום 14.12.2000 אושרה תכנית מתאר מחוזית ברמה מפורטת 6/3א "תואי משותף לדרך פרברית מהירה מס' 431 (קטע מערבי) למסילות ברזל ולמעבר קוי חשמל ראשיים (חלק)" (להלן: תמ"מ 6/3א או התכנית או התכנית הפוגעת).

פסק הדין של בית המשפט המחוזי המערערים ערערו על החלטתה האמורה של ועדת הערר.

למעט בעיניין גולדנברג (בו נדחתה בקשת רשות ערעור ב"גילגול שלישי"), מאז פסק הדין בעיניין הר ועד היום, לא הגיעה שאלת ההכרה בשתי תכניות כ"תכנית" אחת לפתחו של בית משפט זה, ובמובן זה איני משוכנע כי ההרחבה המסוימת של המונח "תכנית" לצורך זכות הפצוי לפי סעיף 197 לחוק עלולה ליגרור עמה השלכות תקציביות ניכרות, כעמדת חבריי.

...

האם בגדרו של פיצוי זה ניתן לפצות גם בגין ירידת ערך שגרמו תכניות מתאר ארציות ומחוזיות קודמות שלא הקימו זכות לפיצוי מחמת כוללנותן? זו השאלה העומדת במוקד הבקשות שלפנינו, ושלגביה – ולגביה בלבד – החלטנו לעשות שימוש בסמכותנו לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ולדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

לעניין זה, אני סבור כי הקריטריון שהוצע בעניין הר באשר לקיומה של הוראה מפורשת בתקנון התכנית הקודמת בזמן המתייחס לתכנית המאוחרת בזמן, משמש דוגמא בלבד להוכחת קיומה של אותה זיקה פורמאלית בין התכניות; אך אין בו כדי לשלול קיומה של זיקה כאמור גם במקרים אחרים.

אני סבור כי נסיבותיהם של המערערים דנן מצדיקות הכרה, פעם נוספת, במספר תכניות שונות כ"תכנית" אחת לצורך תביעת פיצויים לפי סעיף 197 לחוק.

מבלי לקבוע מסמרות, אני סבור כי הרציונאל המנחה בבסיס סעיף 119ד לחוק יכול לאפשר החלת הוראה דומה במקרים המתאימים אף על אותו מרכיב נזק שהחל להתגבש כתוצאה מאישור תכניות מתאר ארציות ומחוזיות ולא היה בר-תביעה עד לאישור התכנית המפורטת, כאשר גם במקרה זה החלוקה היחסית בחבות הפיצויים תקבע על ידי ועדת הפיצויים.

בבית המשפט העליון דנ"מ 2229/20 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המבקשים: 1. רומן ברג ואח' 2. אלרן קילי ואח' 3. צבי קופרלי ואח' 4. אהרון וישראל חיים קזושנר נ ג ד המשיבים: 1. הועדה המקומית לתיכנון ולבניה ראשון לציון 2. חברת נתיבי ישראל – מע"צ מחלקת עבודות ציבריות – מד"י 3. רשות הנמלים והרכבות – רכבת ישראל 4. חברת חשמל לישראל בע"מ 5. היועץ המשפטי לממשלה 6. יהושע לובינסקי 7. עמינקה אחד חברה להשקעות בע"מ 8. בן זאב אהרון בקשה לקיום דיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון בבר"ם 5898/16 ובבר"מ 7019/16 שניתן ביום 10.3.2020 על ידי כבוד השופטים: ע' פוגלמן, מ' מזוז וי' אלרון; תגובת המשיבה 1 מיום 26.7.2020; תגובת המשיבות 3-2 מיום 26.7.2020; תגובת המשיבה 4 מיום 26.7.2020; תגובת המשיב 5 מיום 26.7.2020; תגובת המשיבים 8-6 מיום 26.7.2020; תגובת המבקשים מיום 25.10.2020. בשם המבקשים: עו"ד צבי שוב; עו"ד יפעת בן אריה שטיינברג; עו"ד שירה מושקוביץ; עו"ד שחר הררי בשם המשיבה 1: עו"ד מיכל אגסי; עו"ד אדוה זגון בשם המשיבות 3-2: עו"ד פלג אלימלך; עו"ד מקסים גריף בשם המשיבה 4: עו"ד אמיר כספרי; עו"ד משה אשכנזי; עו"ד ברק ליפשיץ בשם המשיב 5: עו"ד יונתן ברמן בשם המשיבים 8-6: עו"ד אייל כהן ][]החלטה

ביום 26.9.2000 פורסם צו הפקעה שבמסגרתו אישר שר התחבורה הפקעת קרקעות, שכללו חלק ממקרקעי המבקשים, וזאת לצורך יישום תכנית מתאר מחוזית ברמה מפורטת 6/3א "תואי משותף לדרך פרברית מהירה מס' 431 (קטע מערבי) למסילת ברזל ולמעבר קוי חשמל ראשיים (חלק)" (להלן: תמ"מ 6/3א או התכנית הפוגעת).

התביעות נדחו והמבקשים הגישו ערר לועדת הערר של הועדה המחוזית אשר קבעה כי בנגוד לתכניות העבר, שלא הקימו זכות לפצוי בשל היותן כוללניות, תמ"מ 6/3א פגעה במקרקעי המבקשים משום שכללה תוספת תכנונית קונקרטית, שלא הייתה קיימת במצב התיכנוני של המקרקעין לפי תכניות העבר.

על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הגישו המבקשים בקשות רשות ערעור שהדיון בהן אוחד ונדון כבערעור מתוקף תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

לטענתם, הקביעה כי לצורך חישוב הפיצויים לפי סעיף 197 לחוק ניתן היה להיתחשב בהשפעת העננה התכנונית על שווי הקרקע במצב הקודם אף שתכניות העבר לא היו קונקרטיות ולא ניתן היה להגיש בעטיין תביעות לתשלום פיצויים, מנוגדת לשורה ארוכה של פסקי דין, ובכללם לפסק הדין בעיניין ע"א 664/02 הועדה המקומית לתיכנון ולבניה רמת גן נ' נמדר (10.8.2003) (להלן: עניין נמדר), שבהם נקבע כי רק תכנית מסוימת וקונקרטית מקימה זכות לפצוי מכוח סעיף 197 לחוק.

...

מהטעמים הללו אף אין בידי לקבל את טענת היועץ כי מפסק הדין משתמעת הלכה ולפיה תכנית מתארית שלא ניתן להוציא מכוחה היתרים, ככלל לא תקיים את דרישת ה"פגיעה" כמובנה בסעיף 197 לחוק, ולא תקיים זכות לפיצוי.

עם זאת מקובלת עלי עמדת בית המשפט כמפורט בפסק הדין, כי על מנת שניתן יהיה להכיר באפשרות לפיצוי רחב יותר בהתאם לדוקטרינת "ההליך התכנוני הכולל" שהציע היועץ, שיתפרש גם על מצבים שבהם נגרמה ירידת ערך מתמשכת כתוצאה ממהלך תכנוני רב שלבי, נדרש תיקון חקיקה מתאים.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 6308-03-22 ניר נ' 6-חוצה צפון בע"מ לפני כבוד השופטת ישראלה קראי-גירון המבקשת ספיר ניר המשיבה 6-חוצה צפון בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת מ' קלמפנר נבון) מיום 17.2.2022 ברער"צ 40201-12-21 החלטה

האחת טענה פרוצדוראלית – המבקשת לאתגר את ההלכה בפסק דין בתיק רע"א 54632-04-18 הנתיב המהיר נ' גרופר ואח' (5.5.2019) (להלן: "הילכת גרופר") ולעיין מחדש בהלכה בשאלה למי מוקנית הסמכות לידון בחיובים שהוספו לחוב בגינו ניפתח הליך ההוצל"פ. השנייה טענה מהותית – המבקשת להטיל הגבלות מכוח דיני החוק והפסיקה לרבות לעניין תום הלב והצורך להתנהל בסבירות ובמידתיות, כאמור למשל בעמ"מ 6192/13 אברהם ואח' נ' עריית טבריה (26.2.2017) (להלן: "הילכת אברהם"), על זכות המשיבה לפתוח בהליכי הוצל"פ נגד המבקשת.

יש לזכור כי בקשת רשות העירעור שהוגשה בהליך כאן היא בקשה בגילגול שלישי, ולכן ההלכה היא כי תנתן רשות ערעור רק כאשר מתעוררת שאלה עקרונית במשפט או שאלה בעלת חשיבות ציבורית החורגת מהסכסוך הקונקרטי בין הצדדים (רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982); רע"א (מחוזי ת"א) 29869-12-16 יחיא נ' ועדת הערר עפי חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) התשנ"ה-1995 (28.2.2017)).

...

אני סבורה כי מדובר בבקשה מוקדמת ומיותרת, כאשר למבקשת עומדת הזכות להשמיע טענותיה בוועדת הערר אליה פנתה, ויש לקוות שהמבקשת אכן כללה בהליך זה את טענותיה הנטענות כאן.

סיכום על כן, אני מורה על דחיית הבקשה.

מכיוון שנדרשה תגובה של המשיבה, המבקשת תשלם למשיבה הוצאות בסך 2,000 ₪.