בקשת רשות ערעור על פסק דין בתביעת תיירים נגד מארגנת טיולים

השופט אילן סופר לפנינו ערעור על פסק דין חלקי של בית הדין האיזורי לעבודה ירושלים (סגנית הנשיא שרה ברוינר ישרזדה ונציגי הציבור מר רמי לוי ומר אלי קדוש; סע"ש 62523-10-15) בו נקבע כי יש לפצל את תביעת המערערת כך שהדיון בעילת הפרישי השכר אשר לטענתה נשענת על הסכם קבוצי ספרדי יהיה בספרד ואילו הדיון בדבר יתר רכיבי התביעה הנובעים מחקיקת המגן יתקיים בארץ.

למרות זאת, מכיוון שהעובדת הגישה את התביעה הראשונה בספרד, שם יוצגה על ידי ארגון העובדים, לא עולה חשש כי זכויותיה יקופחו או כי יהיה קושי לנהל את התביעה שם. משכך, וכן בהיתחשב בכך שהעילה הנטענת מבוססת אך ורק על הדין הספרדי, הגיע בית הדין למסקנה כי במקרה הנידון יש לכבד את תניית השיפוט.

פיצול הדיון אנו ערים לכך שהתוצאה המביאה לפיצול הדיון בישראל ובספרד, אינה מיטבית אך עם זאת, נראה כי במקרה שלפנינו אין ברירה אלא ללכת בדרך זו. ראשית, המעסיקה לא הגישה בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין קמא בנושא הותרת חלק מהתביעה בבית הדין ועל כן לא יכולנו להדרש לכך.

בכך למעשה, הורה בית המשפט על פיצול הדיון נגד הצדדים השונים, כך שהתביעה של הניזוק נגד חברת הטיולים היתנהלה בארץ, ואילו התביעה (הודעת צד ג') של חברת הטיולים נגד בעל אתר התיירות היתנהלה בפני הערכאה הטורקית.

...

סוף דבר מירב הזיקות ועוצמתן מצביעים על כך שבית המשפט בספרד הוא הפורום הנאות לבירור התביעה להפרשי שכר.

התוצאה היא פרי בחינת הזיקות והנסיבות המיוחדות לתיק זה. אנו סבורים שבירור ההליך בספרד ייעשה בצורה יעילה יותר ויגיע לתוצאה נכונה יותר, מאשר אילו היה נערך לפני בית הדין שהיה נאלץ להיעזר בכלים מתווכים כדי להגיע לתוצאה.

נוכח כל האמור לעיל, הערעור נדחה.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים לפני כבוד השופטת רחל ברקאי 06.08.2017 רע"א 44714-04-17 המבקשת HOLLAND AMERICA Ltd ע"י ב"כ עו"ד ג'ון הריס המשיבים 1.חיים ולנר 2.נירה ולנר 3.אסתר פת 4.אורי פת 5.אברהם שטרן 6.לאה שטרן 7.ישעיהו גיבור 8.גאולה קזנובסקי ע"י ב"כ עו"ד אריה לוי 9.אשת טורס בע"מ ע"י ב"כ עו"ד בועז שולמן פסק דין

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט השלום בתל אביב – יפו (כב' השופטת נאווה ברוורמן) מיום 27.2.2017 בת.א. 55904-09-16, במסגרתה התירה המצאה של כתבי בי דין למבקשת, שהנה חברה זרה, באמצעות חברה ישראלית "אראי סיטוני נסיעות בע"מ" (להלן: "חברת אראי"), עת ראתה בה מורשה לצורך קבלת כתבי טענות עבור המבקשת.

המשיבים 1-8 הגישו תביעה להשבת כספים אותם שילמו בגין סבל פיזי ובריאותי כמו גם עוגמת נפש אשר נגרמו להם, לטענתם, בעקבות כשלים בשייט שאורגן באוניה אותה מפעילה ו/או מנהלת המבקשת.

בכך, נימנעה מהם האפשרות לטייל בכל האתרים עליהם התחייבה המבקשת ונגרמה להם עוגמת נפש.

המשיבים 1-8 הזמינו שירותי תיירות מהמשיבה 9 (להלן: "אשת טורס") הכוללים טיסות ללונדון ושהייה במלון וכן שייט על אוניה של המבקשת.

בית המשפט קמא נידרש לשאלת ההמצאה נוכח בקשת המשיבים 1-8 למתן פסק דין כנגד המבקשת, בהיעדר כתב הגנה מטעמה.

לאחר שחזרתי ועיינתי בטענות הצדדים ובהחלטת בית המשפט קמא ובהנתן סוגיית הסמכות המהותית להמשך דיון בתובענה ראיתי לנכון ליתן רשות ערעור וראיתי בבקשה זו כערעור שהוגש על פי רשות שניתנה.

...

המבקשת מינתה את חברת אראי כסוכן למכירת כרטיסי שיט על אוניותיה ואין בעובדה כי חברת אראי אינה הסוכן הבלעדי בנדון כדי לשנות מסקנה זו. חברת אראי פועלת בשמה של המבקשת בכל הנוגע לשווק והפצה ואף גובה עבורה כספים ומעבירה אותם אליה.

לאור כל האמור עליל, סבורה אני כי החלטת בית המשפט קמא מבוססת איתן בדין ובעובדה ואין להתערב בה. יוער, כי בפני המבקשת נטענו טענות רבות נוספות אשר אינן מן העניין ונוגעות לשאלת היריבות בין המשיבים 1-8 לבינה ו/או לטענות הנוגעות להיותו של הפורום נאות לבירור התובענה.

הערעור נדחה - המבקשת תישא בהוצאות המשיבים בסך כולל של 10,000 ₪ אשר יחולק בחלקים שווים בין המשיבים 1-8 לבין המשיבה 9.

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רת"ק 14598-03-17 מגה תירות בע"מ נ' לחם ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת ישראלה קראי-גירון המבקשת: מגה תיירות בע"מ ח.פ. 51-191080-4 ע"י ב"כ עו"ד רוני גולן המשיבים: 1. נאוה לחם, ת"ז 056702335 2. מרדכי לחם, ת"ז 055455992 פסק דין

מבוא בבקשה זו מבקשת המבקשת (להלן: "מארגנת הטיולים") להשיג כנגד פסק דין שניתן על ידי כב' השופטת ת.לוי יטח ביום 21/2/2017 בבית המשפט לתביעות קטנות בת"ק 27987-09-16 (להלן: "פסק הדין").

לכך יש להוסיף, כי במקרה דנן מדובר כאמור בבקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט לתביעות קטנות.

...

עוד קבע כי פרשנות נכונה של המסמכים הרלוונטיים כוללת הבטחות לביקור בבית אנה פרנק ולקיום שיט ,ואני סבורה כי מסקנות אלו סבירות ונכונות.

מדובר בקביעת סכום סבירה, מנומקת ואין מקום להתערב בה. מסקנה זו סבירה ומעוגנת בחומר הראיות ואין מקום להתערב בה. מכל האמור לעיל אני סבורה כי דין הבקשה להידחות.

מכיוון שנדרשה תגובה ולאור טיב הטיעונים ותוצאת פסק הדין, תשלם המבקשת למשיבים הוצאות הבקשה בסך כולל של 2000₪ בתוך 30 יום ממועד המצאת החלטה זו אחרת יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית ממועד ההחלטה ועד התשלום בפועל.

בית המשפט המחוזי בבאר שבע רת"ק 56757-11-20 אשת - ארגון שרותי תיירות בע"מ נ' ז'ופרנר ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת דינה כהן המבקשת אשת - ארגון שרותי תיירות בע"מ המשיבים 1. ציפי ז'ופרנר 2. שמואל טנדלר 3. בת שבע טנדלר 4. בלה מאיס 5. אליעזר מאיס בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בבאר שבע (כב' השופטת ר. טיקטין - עדולם) בשלושה תיקים מאוחדים ת"ק 29228-06-20, ת"ק 35457-06-20 ו-29153-06-20, מיום 9.11.20 ( להלן:"פסק הדין").

החלטה המשיבים שרכשו חבילת נופש מאת המבקשת הגישו תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות בבאר שבע נגד המבקשת.

אגב כך, יוער שלתגובתה צרפה המבקשת דוגמאות לתוצאות משני הליכים בהם בימ"ש דחה תביעות דומות ואולם מנסיבות אותם העניינים עולה שבתי המשפט נתנו בפסיקתם משקל לכך שרכישת חבילות הנופש נעשתה, כשכבר פשתה המגפה, להבדיל מהעניין מושא הבקשה בו ההרשמה לטיול נעשתה בראשית המשבר ובטרם יכלו המשיבים לצפות את קיום הסיכון ועוצמתו לגביהם.

...

לאחר ששקלתי את טענותיה של המבקשת ובחנתי את פסק דינו של בית משפט קמא, את מסמכי ההליך שהתנהל לפניו, הגעתי לכלל מסקנה שאין העניין מושא הבקשה, נכלל בגדר המקרים החריגים בהם ראוי ליתן את הרשות לערער.

בעניין רע"א 5623/18 עיריית ירושלים נ' נתנאל מור (‏9.8.2018), נאמר: "לא זו אף זו, ענייננו בהליך שהחל בבית משפט לתביעות קטנות, אשר הערעור על פסק דינו הוא ערעור ברשות לבית המשפט המחוזי (ראו: סעיף 64 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד-1984). נקבע לא אחת כי בשל טבעם של הליכי תביעות קטנות, שתכליתם בירור יעיל, מהיר ופשוט של סכסוכים, תינתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות רק במקרים חריגים שבחריגים, עת נעשה לאחד הצדדים עוול קשה או כאשר הבקשה מעוררת שאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר (ראו: רע"א 7711/06 המכללה המשותפת בע"מ נ' מנדל, פסקה ו' (2007); רע"א 1196/15 צח בר נ' פורטל (18.03.2015); רע"א 7535/16 דהרי נ' לדרמן, פסקה 6 והאסמכתאות המובאות שם (26.12.2016)). המקרה שלפנינו אינו נמנה על מקרים חריגים אלה. אף בשל כך, דין הבקשה להידחות ( כב' הש' י. וילנר).

על כן, הנני דוחה את הבקשה.

לשם השלמת התמונה אוסיף כי בקשת התובע למינוי מומחה רפואי בתחום הכאב נדחתה (החלטת כבוד הרשמת הבכירה ס' סאבר מסארוה מיום 28.4.20), כאשר בקשת רשות ערעור על החלטה זו נדחתה (רע"א 39621-05-20, החלטת כבוד השופטת ח' מאק-קלמנוביץ מיום 23.9.20).

(לכל האמור בסעיף זה ראו: סעיפים 8א'-ב', 9, 10 ו-11 לתצהיר התובע, נספחים 5, 7, 8, 9, 10 ו-11 לתצהירו, וכן עדותו בעמ' 7 ש' 18 - עמ' 8 ש' 19, בעמ' 12 ש' 15 - עמ' 13 ש' 7, עמ' 15 ש' 7 - עמ' 16 ש' 6, עמ' 18 ש' 26-15; בנספח ד' למוצגי הנתבעת - אישור על תשלום דמי אבטלה (עמ' 103), עמ' 3 לתביעה לדמי אבטלה (עמ' 105), אישור המעסיק מיקוד בע"מ על תקופת ההעסקה ועל השכר (עמ' 111), בנספח ה' למוצגי הנתבעת - דוח תקופות עיסוק (עמ' 117)).

ליתרת התקופה עד היום אני מוצאת לפסוק פיצוי גלובאלי בסך של 20,000 ₪ נכון ליום פסק הדין, בגין ההשפעה האפשרית שיש לנכות הרפואית של התובע על עבודתו כעצמאי כמארגן טיולים ומפעיל תיירות פרטי.

...

לאור כל האמור, משנתתי דעתי לקביעת הנכויות הזמניות לפרק זמן של חצי שנה, וכן לניתוח שעבר התובע בשנת 2012 בכף רגלו השמאלית, אני מוצאת להעמיד את הפיצוי בראש נזק זה לעבר באופן גלובלי על סך 5,000 ₪ נכון ליום פסק הדין.

סוף דבר התביעה מתקבלת כך שהנתבעת תשלם לתובע את הסכומים שנפסקו בראשי הנזק השונים.