בקשת רשות ערעור על פסק דין בתביעת פיצוי בגין ביטול טיסה

כן יצוין כי בהתאם לסמכותי מכוח תקנה 146(א)(2) לתקנות אני מאשר את פסק דינו של בימ"ש קמא ודוחה את בקשת רשות העירעור כנגד פסק דין זה. פסק דינו של בימ"ש קמא: המבקשים הגישו תביעה קטנה לפצוי בגין ביטול הזמנת טיסה עקב פטירת קרובת מישפחה של המבקשים.

באשר לטיעון בדבר עשיית עושר ולא במשפט לפיו המשיבה מכרה את כרטיסי הטיסה של המבקשים לאחרים ובכך התעשרה שלא כדין על חשבונם, לא מצאתי כי יש מקום להתערב בקביעתו של בימ"ש קמא כי המבקשים לא הוכיחו טענה זו. משלא הוכחה הטענה כי הכרטיסים נמכרו לאחרים, דין הטענה בדבר עשיית עושר ולא במשפט להדחות ואין מקום להתערב בקביעתו של בימ"ש קמא לעניין זה. בסיכומו של דבר, לאור המפורט לעיל, לא מצאתי מקום ליתן רשות ערעור על פסק הדין של בימ"ש קמא, זאת בפרט לאור העובדה שמדובר בפסק דין של בימ"ש לתביעות קטנות שלא נפל בו פגם מהותי הדורש היתערבות או מתן רשות ערעור.

...

כן יצוין כי בהתאם לסמכותי מכוח תקנה 146(א)(2) לתקנות אני מאשר את פסק דינו של בימ"ש קמא ודוחה את בקשת רשות הערעור כנגד פסק דין זה. פסק דינו של בימ"ש קמא: המבקשים הגישו תביעה קטנה לפיצוי בגין ביטול הזמנת טיסה עקב פטירת קרובת משפחה של המבקשים.

באשר לטיעון בדבר עשיית עושר ולא במשפט לפיו המשיבה מכרה את כרטיסי הטיסה של המבקשים לאחרים ובכך התעשרה שלא כדין על חשבונם, לא מצאתי כי יש מקום להתערב בקביעתו של בימ"ש קמא כי המבקשים לא הוכיחו טענה זו. משלא הוכחה הטענה כי הכרטיסים נמכרו לאחרים, דין הטענה בדבר עשיית עושר ולא במשפט להידחות ואין מקום להתערב בקביעתו של בימ"ש קמא לעניין זה. בסיכומו של דבר, לאור המפורט לעיל, לא מצאתי מקום ליתן רשות ערעור על פסק הדין של בימ"ש קמא, זאת בפרט לאור העובדה שמדובר בפסק דין של בימ"ש לתביעות קטנות שלא נפל בו פגם מהותי הדורש התערבות או מתן רשות ערעור.

נעיר, בטרם סיום, כי הגם שדין הערעור להדחות בהעדר עילת התערבות בפסק דינו של בית משפט קמא מעוררת התנהלות המשיבים תהיה בכל הנוגע להתחשבותו של ספק השירות בנסיבות אישיות של לקוחותיו.

מבלי לגרוע מההערה לעיל, ומכל הטעמים שפורטו, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

לטענת התובעים, בהתאם סעיף 3(ב)(3) לחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה, או שינוי בתנאיה) תשע"ב – 2012 (להלן: "חוק שירותי תעופה") במקרה של ביטול טיסה שנרכשה כחלק מחבילת תיור, המארגן מחויב להשיב לנוסע את התמורה ששילם עבור הכרטיס לפי התוספת השלישית.

בכתב ההגנה נטען כי דיסקברי לא ביטלה את הטיול מיוזמתה אלא לאור התפרצות משבר הקורונה בוטלו הטיסות והרשויות אסרו יציאה לחו"ל. מדובר בארוע של סיכול לפי סעיף 18 (א) לחוק החוזים תרופות, ולכן דין התובענה להדחות.

בתשובה לבקשת רשות העירעור נטען כי פסק דינו של בימ"ש קמא תואם פסקי דין אחרים שעסקו במקרים דומים, כי המבקשת ממשיכה להוציא טיולים למרוקו, והועלתה התהיה האם היא ממשיכה לעבוד על ספקים שלא השיבו את כספי הלקוחות.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה ולפיה דין בקשת רשות העירעור להדחות, מהנימוקים שיפורטו להלן: בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות ניתנת רק במקרים חריגים, עת נעשה לאחד הצדדים עוול קשה או כאשר הבקשה מעוררת שאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר, זאת בשל טבעם זה של הליכי תביעות קטנות, שתכליתם בירור יעיל, מהיר ופשוט של הסכסוכים.

...

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה ולפיה דין בקשת רשות הערעור להידחות, מהנימוקים שיפורטו להלן: בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות ניתנת רק במקרים חריגים, עת נעשה לאחד הצדדים עוול קשה או כאשר הבקשה מעוררת שאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר, זאת בשל טבעם זה של הליכי תביעות קטנות, שתכליתם בירור יעיל, מהיר ופשוט של הסכסוכים.

מדובר במסקנה עובדתית שבימ"ש קמא הגיע אליה לאחר שעיין בכתבי הטענות, בחן את הראיות והתרשם באופן ישיר מעדויות הצדדים.

לסיכום: לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות (כב' השופטת אורית ליפשיץ) מיום 04.08.22, בו התקבלה חלקית, אך גם נדחתה חלקית, תביעתם של המבקשים לפיצויים בגין ביטול טיסה (ת"ק 26183-04-22).

הכלל הוא שרשות ערעור על בית המשפט לתביעות קטנות אינה ניתנת אלא במשורה, בהתקיים חשש מוחשי לעיוות דין, טעות משפטית או טעות עובדתית הגלויה על פני פסק הדין.

...

יפים לעניין זה דברים שכתב השופט י' שפסר בבית המשפט המחוזי מרכז, בעניין דומה: "אני סבור, כי המקרה דנן אינו המקרה בו יש ליישם מטרה זו, בהינתן שכאמור, טרם הנקיטה בהליך המשפטי, הציעה המערערת פיצוי למשיבים שלשיטתה "הולם את הנסיבות" (כאמור בסעיף 17 לכתב ההגנה), מאחר והיא סברה שמדובר במחלוקת כנה ואמיתית לגבי תחולת הפטור על נסיבות המקרה ולא הוכח כי מדובר במקרה הקלאסי בו המערערת נדרשת להרתעה, מאחר והתעלמה לחלוטין מדרישת המשיבים והפרה ביודעין את הוראות חוק שירותי תעופה, תוך התנערות גורפת מהוראותיו" (ע"א 45537-10-21 יונייטד אירליינס אינק נ' ג'סטין קגן (23.05.2022), ההדגשה במקור).

זאת, במיוחד בשים לב לכך שלא נגרמה דחייה של הדיון עקב התנהלות המשיבים עליה הועברה ביקורת בית המשפט, ובשים לב לכך שצדדים אינם חייבים לקבל הצעות פשרה המוצעות להם, שהרי רשאים הם לעמוד על מתן פסק דין מנומק, אם עמדתם נדחית.

נוכח כל האמור, הבקשה למתן רשות הערעור – נדחית.

         לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בימ"ש לתביעות קטנות בבת ים (כב' הרשם הבכיר מיכאל שמפל) מיום 31.7.23 בת"ק 4587-06-23 לפיו נדחתה במלואה תביעת המבקשים – התובעים נגד המשיבה – הנתבעת.

         בכתב ההגנה נטען כי יש לסלק את התביעה על הסף מחמת העידר עילת תביעה הואיל והמבקשים אינם זכאים לפצוי בגין עיכוב הטיסה לפי חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב -2012 (להלן: "חוק שירותי תעופה") מאחר והיא המריאה בעיכוב של פחות מ – 8 שעות.

התשובה לכך אינה פשוטה, וראה לעניין זה פסקי דין שניתנו ע"י ביהמ"ש המחוזי: ת"צ (מרכז) ועקנין נ' אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ, סעיפים 66 - 72 לפסק דינו של כב' השופט יחזקאל קינר(16.3.23) שם נקבע כי זכאותו של נוסע לפצוי "לפי כל דין" מעבר לקבוע בחוק שירותי תעופה, היא זכאות לתביעת נזקים לפי האמנה או לפי חוק תובלה האווירית, וזכאות זו ממשיכה להתקיים.

...

       נציגת המשיבה טענה כי דין התביעה להידחות.

בתשובת המשיבה לבקשת רשות הערעור נטען כי דין הבקשה להידחות על הסף.

יחד עם זאת, אני סבורה כי לאור הקביעות העובדתיות אליהן הגיעה הערכאה הדיונית; דין התביעה היה להידחות בכל מקרה ואין צורך להכריע בסוגיה המשפטית בהליך שלפני.

לסיכום: לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות ערעור.

לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בימ"ש לתביעות קטנות בתל אביב יפו (כב' השופט אריה ביטון) מיום 4.7.23 בת"ק 38053-12-22 לפיו התקבלה תביעת המשיב 1 נגד המבקשת – נתבעת 1 (להלן: "אייר קנדה") ונדחתה נגד משיבה 2 – נתבעת 2 (להלן: "יונייטד איירליינס").

עסקינן בתביעה קטנה שהוגשה ע"י משיב 1 – התובע נגד אייר קנדה ויונייטד איירליינס בסך 34,600 ₪ (לצרכי אגרה) בגין פיצוי לפי חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב – 2012 (להלן: "חוק שירותי תעופה").

מתוך סך של 7,890 דולר המצוין בסעיף 23 לבקשת רשות העירעור ששולם ע"י יונייטד, סך של 6,547 דולר אינו קשור לכרטיס הטיסה מושא כתב התביעה אלא הוא עלות כרטיס הטיסה החלופי שרכש התובע מיונייטד לשוב מוושינגטון לישראל בזמן אמת ובוטל תוך דקות.

עם זאת, אני סבורה כי נפלה שגגה על פניו של פסה"ד בנוגע לפסיקת הפצוי לפי סעיף 5 (ב) לחוק שירותי תעופה, כנטען ע"י המבקשת, ולכן מצאתי לנכון לתת רשות ערעור.

...

(הדגש אינו במקור – א.כ.) ג) סעיף 5 (ד) לחוק שירותי תעופה מחריג מקרים בהם אדם מגיע אל הטיסה כשאין ברשותו מסמכי נסיעה תקינים, אך מקובלת עלי מסקנת בית משפט קמא לפיה ברשות התובע – המערער היו מסמכי נסיעה נאותים בימ"ש קמא לא קיבל את טענת אייר קנדה כי היה הצדק לא לתת לתובע לטוס בטיסת חזור הואיל ולא היה בידו מסמכי נסיעה נאותים, וטעמיו מקובלים עלי.

אני סבורה כי היה על המבקשת לפעול להענקת שירותי סיוע ומתן פיצוי לתובע עפ"י הוראות החוק, להשיב להם את מלוא תמורת הכרטיסים חזור שרכשו ולשלם לתובע פיצוי כספי בהתאם להוראות החוק.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות לערער והערעור נדחה ברובו.