חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת רשות ערעור על פסק דין בתביעת נזיקין בגין נזק לרכב

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון רע"א 4683/22 לפני: כבוד השופט י' כשר המבקשים: 1. שמעון ארזואן 2. תמר ארזואן נ ג ד המשיבות: 1. רשות מקרקעי ישראל – מחוז דרום 2. אלבר ציי רכב (ר.צ.) בע"מ בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כב' השופטים א' ואגו (ס"נ), י' פרסקי ופ' גילת כהן) מיום 11.5.2022 בע"א 18580-11-21 בשם המבקשים: עו"ד סער רשף ][]החלטה
בסיום הדיון, ובהסכמת הצדדים, ניתן פסק דין חלקי אשר קיבל את תביעת רמ"י והורה על סילוק ידם של המבקשים ושל המשיבה 2 מהמקרקעין.
הגם שהדבר אינו נידרש בנסיבות ענייננו, מצאתי לנכון להרחיב מעט בעיניין זה. על פי ההלכה המושרשת היטב, כאשר מבוצעת הסגת גבול, עומדות לתובע הן עילה נזיקית בגין הנזק שניגרם לו, והן עילה בעשיית עושר ולא במשפט (ראו: ע"א 588/87 כהן נ' שמש, פ"ד מה(5) 297, 318 (1991) (להלן: עניין שמש); ע"א 6744/20 רשות מקרקעי ישראל נ' טבר, פסקה 54 לפסק הדין של השופט ע' גרוסקופף (7.7.2022)).
יתר על כן, בנסיבות דנן היה ראוי בהחלט שערעור על פסק דינו של בית משפט השלום יידחה תוך שימוש בתקנה הנ"ל. לפני סיום יצוין כי בשולי בקשת רשות העירעור, הוסיפו המבקשים ועתרו לכך שביצועו של פסק הדין של בית המשפט המחוזי יעוכב עד להכרעה בבקשתם.
...
בפסק הדין נדחה ערעורם של המבקשים על פסק דינו של בית משפט השלום בבאר-שבע בת"א 60397-09-14 (כב' השופטת נ' חת מקוב) מיום 19.8.2021, בגדרו חויבו המבקשים בתשלום בגין פלישה למקרקעין והשכרתם לצד שלישי.
דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי לקבל תשובה, בהתאם לתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי.
אוסיף כי גם אין בידי לקבל את טענת המבקשים בדבר יישומה של תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי על ידי בית המשפט המחוזי, שכן לא מצאתי כי עצם השימוש בתקנה, ובפרט לא בנסיבות דנן, הוביל לעיוות דין המצדיק את קבלת הבקשה (והשוו לרע"א 4824/18 פלונית נ' מדינת ישראל, פסקאות 8-6 (16.9.2018)).
משמצאתי לדחות את בקשת רשות הערעור, ממילא נדחית גם בקשה זו. סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2024 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון רע"א 8289/23 לפני: כבוד השופט י' עמית המבקש: מוראד נסאר נ ג ד המשיב: סיראג' עאסלה בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 6.10.2023 בת"א 64228-11-22 שניתנה על ידי כבוד הנשיא רון שפירא וכבוד השופטים תמר נאות פרי ואריה נאמן
בשם המבקש: עו"ד זכי כמאל ][]החלטה ] בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' הנשיא ר' שפירא והשופטים ת' נאות פרי ו-א' נאמן) בע"א 64228-11-22 מיום 6.10.2023, בגדריו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט א' דורון) בת"א 1824-01-22 מיום 18.10.2022, אשר מחק על הסף את תביעת המבקש משנקבע כי הפורום הישראלי אינו הפורום הנאות לדיון בתביעה.
יצוין כי במסגרת פסק הדין בהליך הפלילי תוארה עמדתו של המבקש לפיה "הוא לא רוצה להיות מוכר כניזוק או צד בהליך האזרחי ואין לו טענות בעלות אופי חומרי או מוסרי כלפי נהג הרכב...". כתוצאה מהתאונה נגרמו למבקש, שישב לצידו של המשיב בעת שנהג ברכב, ניזקי גוף ובכללם פגיעת ראש קשה.
ביום 2.1.2022 הגיש המבקש תביעה נזיקית לבית משפט השלום בנצרת, נגד המשיב, בגין הנזקים שנגרמו לו מהתאונה.
בבקשתו טען המבקש כי יש לתת רשות ערעור ולדון בבקשה, מכיוון שפסק דינו של בית משפט קמא הוביל לעיוות דין וחוסר צדק, מאחר שהמבקש לא יוכל לעמוד על זכותו לקבל פיצויים בעקבות הנזק שניגרם לו. לטענת המבקש, כתוצאה מהתאונה נגרמה לו נכות בשיעור של 100%, בגינה נאלץ לעזוב את לימודי הרפואה, לחיות מקיצבת נכות כללית מטעם המוסד לביטוח לאומי ולהיות מטופל במכון הלאומי לשקום נוירופסיכולוגי.
...
לאחר שעיינתי בבקשה, הגעתי לכלל מסקנה שדינה להידחות מכוח תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אף מבלי להידרש לתגובת המשיב.
עוד לא שוכנעתי כי מתן רשות ערעור דרוש למניעת עיוות דין, על אף הנסיבות המצערות אותן מתאר המבקש בבקשתו.
אשר על כן, הבקשה נדחית.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2024 בעליון נפסק כדקלמן:

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי חיפה (השופטת ע' חן-ברק) אשר ניתן ביום 23.1.2024 בע"א 47992-12-23, במסגרתו נדחה ערעורה של המבקשת על פסק דינו של בית משפט השלום חיפה (השופט א' דורון), אשר ניתן ביום 13.11.2023 בת"א 45078-10-21, ואשר בגדריו סולקה על הסף תביעת נזיקין שהגישה המבקשת נגד המשיבה.
לשונו הברורה של הסעיף אינה מותירה מקום לספק כי זכות המבוטח כלפי צד שלישי עוברת למבטח – כמות שהיא – עם תשלום תגמולי הביטוח למבוטח, ולא קודם לכן (ראו גם: רע"א 9444/00 Bellina Maritime S.A. Monrovia נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נו(4) 788, פסקה 14 לפסק דינו של השופט י' אנגלרד (2002); וכן רע"א 2368/08 אבנ"ר – איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ נ' מדינת ישראל, פסקה 22 לפסק דינה של השופטת א' פרוקצ'יה (10.7.2011)).
בעניינינו, על-מנת שתוכל המבקשת להפרע מן המשיבה בגין הנזק שלטענתה נגרם לטובין, אותם הובילה המשיבה, הגישה המבקשת את תביעתה ימים בודדים לפני מועד ההתיישנות.
...
לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי חיפה (השופטת ע' חן-ברק) אשר ניתן ביום 23.1.2024 בע"א 47992-12-23, במסגרתו נדחה ערעורה של המבקשת על פסק דינו של בית משפט השלום חיפה (השופט א' דורון), אשר ניתן ביום 13.11.2023 בת"א 45078-10-21, ואשר בגדרו סולקה על הסף תביעת נזיקין שהגישה המבקשת נגד המשיבה.
דין הבקשה להידחות אף מבלי לקבל תשובה.
ההכרעות קמא נטועות בעובדותיו הפרטיקולריות של המקרה ואינן מעוררות שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינם הפרטני של בעלות הדין ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי". כמו כן, אני סבור כי מתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי איננו דרוש כדי למנוע עיוות דין.
סוף דבר: הבקשה נדחית מכוח סמכותי לפי תקנה 148א לתקנות.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2024 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון רע"א 6784/23 לפני: כבוד השופטת י' וילנר המבקש: המוסד לביטוח לאומי נ ג ד המשיבה: מגדל חברה לביטוח בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופטת ח' וינבאום וולצקי) מיום 28.06.2023 בתיק רע"א 51069-01-23 בשם המבקש: עו"ד שרית פחימה בשם המשיבה: עו"ד מירב שלמה ][]החלטה
בינואר 2015 הגיש הנפגע, שהאופנוע שעליו רכב בעת התאונה לא היה מבוטח בביטוח חובה, תביעה נזיקית נגד הנהג והמשיבה בגין נזקיו תולדת התאונה.
בית המשפט המחוזי דחה את בקשת רשות העירעור שהגיש המל"ל על החלטה זו, בקבעו, בין היתר, כי מדובר בהחלטת ביניים שאין זו מדרכה של ערכאת העירעור להתערב בה. עוד נקבע, כי "אין בידנו קביעה חד משמעית וברורה של בית המשפט העליון" בסוגיות הנדונות, ומשכך, "צדק בית משפט קמא כשבחר לאפשר למבטחת את יומה בבית המשפט". עוד ציין בית המשפט המחוזי, כי "ככל שיימצא שהדין עם המל"ל – הרי שניתן יהיה לפצות על ניהול ההליך בפסיקת הוצאות". על פסק-דין זה נסובה בקשת רשות העירעור שלפניי.
...
הבקשה שלפניי אינה נופלת בגדר אמות מידה אלו, ומשכך, כאמור, דינה להידחות.
כמו כן, לא שוכנעתי מתן רשות ערעור דרוש בכדי למנוע עיוות דין.
אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית, מכוח סמכותי לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2024 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון רע"א 8153/23 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט י' כשר המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיבים: 1. גלית שי 2. מאיר מנצור המשיב הפורמאלי: יהודה שפר בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט א' באומגרט), מיום 20.6.2023, ברע"א 21634-03-23 בשם המבקשת: עו"ד ישראל בלום; עו"ד שרון מן אורין בשם המשיבים: עו"ד יואב הריס ][]פסק-דין
רקע הדברים ביום 30.8.2014 ארעה תאונת דרכים במסגרתה פגע רכב בו נהג המשיב הפורמאלי, מר יהודה שפר (להלן: שפר), במר אליאס מנצור ז"ל (להלן: המנוח), בעת שחצה מעבר חציה.
בקשה זו נסמכה על שתי טענות עיקריות: ראשית, נטען כי סעיף 8 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפלת"ד), הקובע כי: "מי שתאונת דרכים מקנה לו עילת תביעה על פי חוק זה, [...] לא תהיה לו עילת תביעה על פי פקודת הנזיקין בשל נזק גוף..." (להלן: סעיף ייחוד העילה), חוסם את דרכם של המשיבים מהגשת תביעה נזיקית על פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: פקודת הנזיקין).
טענות הצדדים בבקשת רשות העירעור שהגישה המבקשת, מיתמקדת היא בטענתה לפיה תביעת המשיבים מהוה תקיפה של שיקול דעתן של רשויות התביעה במסווה של תביעה לפצוי נזיקי.
כאמור לעיל, בפסק הדין נושא הבקשה נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום שלא לסלק על הסף את תביעת המשיבים.
...
והערה אחרונה לפני סיום: כפי שציינתי מספר פעמים לאורך פסק דיני, עצם העובדה כי סבור אני שיש מקום לסלק את תביעת המשיבים על הסף, אין פירושה כי הנני מקל ראש בכאבם.
כשלעצמי, ובהינתן החובה הכללית שלא לנהוג בהתרשלות, אני מעדיף לקבוע כי דין התביעה להידחות בשל המסננת של שיקולי מדיניות משפטית (לשיקולי מדיניות השוללים אחריות ראו, לדוגמה, פסק דיני בע"א 8027/14 שורוש נ' שליאן (29.11.2015)).
חברי עמד על שיקולים אלה ועל כן לא אחזור על הדברים ואומר בקצרה כי אילו קיבלנו את התזה של המבקשים, אזי בכל מקרה שבו ערר הנוגע לסגירת תיק היה נדחה, ניתן היה להגיש תביעה בנזיקין בטענה כי אין להקיש מסבירות ההחלטה במישור המינהלי לסבירות ההחלטה במישור הנזיקי, ואין לדבר סוף (להבחנה בין סבירות מינהלית לסבירות נזיקית ראו פסקאות 28-24 לפסק דיני ברע"א 2063/16 גליק נ' משטרת ישראל (19.1.2017) (להלן: עניין גליק)).
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו