בכתב התביעה טענה המשיבה כי בביקור הראשון בדירה ביום 30.8.21 כל החלונות היו פתוחים, הדירה מצאה חן בעיניה והיא חתמה באותו יום על הסכם שכירות לאחר שהמבקש שיכנע אותה שמספר אנשים ביקשו לראות את הדירה.
לאחר עיון בבקשת רשות העירעור, הגעתי למסקנה ולפיה דינה להדחות, אף ללא צורך בתשובה וזאת מהנימוקים כדלקמן:
א) בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות ניתנת רק במקרים חריגים, עת נעשה לאחד הצדדים עוול קשה או כאשר הבקשה מעוררת שאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר, זאת בשל טבעם של הליכי תביעות קטנות, שתכליתם בירור יעיל, מהיר ופשוט של סכסוכים.
ב) בימ"ש קמא בחן את מכלול טענות הצדדים, בחן את הראיות והתרשם באופן בלתי אמצעי מעדויות הצדדים ומצא כי המבקש לא עמד בחובה לפעול בתום לב בקיום חוזה, וכתוצאה מכך נגרם אובדן דמי שכירות (של חודש).
ה) בסיכומו של דבר, פסה"ד של בימ"ש קמא מפורט ונימוקי בימ"ש קמא מקובלים עלי ולא מצאתי טעם המצדיק היתערבות בפסה"ד.
אין זה המקרה החריג בו תתערב ערכאת ערעור בפסק דינו של בימ"ש לתביעות קטנות.
...
לאחר עיון בבקשת רשות הערעור, הגעתי למסקנה ולפיה דינה להידחות, אף ללא צורך בתשובה וזאת מהנימוקים כדלקמן:
א) בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות ניתנת רק במקרים חריגים, עת נעשה לאחד הצדדים עוול קשה או כאשר הבקשה מעוררת שאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר, זאת בשל טבעם של הליכי תביעות קטנות, שתכליתם בירור יעיל, מהיר ופשוט של סכסוכים.
ה) בסיכומו של דבר, פסה"ד של בימ"ש קמא מפורט ונימוקי בימ"ש קמא מקובלים עלי ולא מצאתי טעם המצדיק התערבות בפסה"ד.
אין זה המקרה החריג בו תתערב ערכאת ערעור בפסק דינו של בימ"ש לתביעות קטנות.
לסיכום:
א) לאור האמור, נדחית בקשת רשות הערעור.
