לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בחיפה, כב' הרשם הבכיר ב' בן סימון, בת"ק 14029-07-19, מיום 7.4.2021.
במסגרת פסק הדין התקבלה תביעת המשיבה, והמבקש חויב לשלם לה סכום כולל של 6,821 ₪ בגין נזק ישיר לרכבה של המבקשת, שכר טירחת שמאי, וכן ירידת ערך.
לטענת המבקש, תביעת המשיבה לשלושה מוקדי נזק "לא הגיונית ולא סבירה". ממשיך המבקש וטוען, כי היה ביכולתו לשלם הישתתפות עצמית לחברת הביטוח בה מבוטח רכבו, "ובכך לסגור את הפרשה". ואולם, מצפונו לא אפשר לו ליתן יד ל"הונאת ביטוח זו", או ל"ניסיון מירמה כספית מול חברת הביטוח".
כלל נקוט הוא בידינו, כי רשות ערעור על פסקי דין של בית המשפט לתביעות קטנות תנתן במשורה, במקרים חריגים שבחריגים, בהתקיים פגם מהותי הדורש היתערבות ערכאת העירעור (רע"א 2095/15 אולמי נפטון בת ים בע"מ נ' משיח (20.5.2015) (להלן: "פרשת משיח")).
...
דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור; בתיק שהתנהל לפני בית המשפט לתביעות קטנות ובפסק דינו של בית המשפט קמא, וכן נתתי דעתי לטענות המבקש, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, אף ללא קבלת תגובת המשיבה.
כך, ועל יסוד גרסת המשיבה, אותה מצא בית המשפט קמא אמינה, וכן על יסוד חוות הדעת השמאית שהוגשה מטעם המשיבה, אל מול גרסת המבקש שנמצא על ידי בית המשפט קמא כי לא ניתן לסמוך עליה, והיעדר ראיות מאת המבקש לנזק שנגרם, נקבעו ממצאיו ומסקנותיו של בית המשפט קמא.
סוף דבר
השורה התחתונה היא, כי בקשת רשות הערעור נדחית.