בית משפט לתביעות קטנות בראשון לציון
ת"ק 13209-02-22 שובל נ' עמינח רשתות שיווק בע"מ
תיק חצוני:
לפני
כבוד הרשם הבכיר מרדכי וחדי
תובע
מיקי שובל
נתבעת
עמינח רשתות שיווק בע"מ
פסק דין
מנגד, הבהירה, הן עובר להגשת התביעה והן בכתב ההגנה, כי לאור מימצאי הבדיקה שערך הטכנאי מטעמה, הרי שהיא מקבלת על עצמה לקחת את המזרן על מנת לבחון את מצבו במפעל ולתקנו, בהתאם להוראות חוק 17א לחוק המכר.
התובע הגיש בקשת רשות ערעור על פסה"ד;
ערכאת העירעור קבעה כי, הגם שאינה חולקת על מימצאי פסה"ד, נותר לבית משפט זה להכריע בטענת התובע לפיה ניתנה לו ההיתחייבות מאת מנהלת הסניף אצל הנתבעת להחלפת המזרן בחדש כל אימת שיתגלו בו ליקויים בשנותיו הראשונות.
דיון והכרעה -
לאחר ששבתי וקראתי את כתבי הטענות על צרופותיהם ואת העדויות, כפי שנמסרו בדיון מיום 19.07.22, ולאחר ששמעתי את הצדדים בדיון הנוסף שהתקיים ביום 06.03.23, מצאתי כי התובע לא הרים את הנטל להוכיח הטענה לפיה התחייבה הנתבעת להחליף את המזרן שרכש בחדש, בכל מקרה בו יתגלו ליקויים בשנים הראשונות שלאחר רכישתו;
הנטל להוכיח את קיומה של ההיתחייבות מוטל על התובע –
הכלל הוא – "המוציא מחברו עליו הראיה". התובע לא הראה כל סיבה מדוע יש לחרוג מן הכלל במקרה זה.
העובדה כי הנתבעת הכחישה באופן מפורש את טענת התובע בדבר אותה התחייבות שניתנה לו לכאורה מאת הגב' וולפסון, בשמה, הן במכתב התשובה ששלחה במענה למכתב ההתראה של התובע, עובר להגשת התביעה, והן בכתב ההגנה, מלמדת כי הטענה שנויה במחלוקת הדרושה הוכחה;
על כן, התובע אינו יכול להיבנות משתיקת הנתבעת, או עדיה, בעיניין זה במהלך הדיון; שכן, די לה לנתבעת כי הכחישה את קיומה של ההיתחייבות על מנת שיידרש התובע להרים הנטל להוכיח טענותיו בעיניין זה.
התובע לא הרים את הנטל להוכיח קיומה או תוכנה של ההיתחייבות הנטענת -
במעמד הדיון מיום 19.07.22 התובע בעצמו לא העלה את הטענה בדבר אותה התחייבות שניתנה לו לכאורה מאת הגב' וולפסון – לא כאשר התבקש להסביר את תביעתו לבית המשפט ולא כאשר נשמעו עדות הנתבעת, ביניהן הגב' וולפסון;
דוקא המנעותו המכוונת מלשאול את הגב' וולפסון בדיון אודות אותה התחייבות מלמד כי התובע זנח את הטענה – במכוון או בשוגג, או למצער כי ביקש להיתחמק מבירור הסוגיה בעיניין זה.
אך בדיון מיום 06.03.23 טען התובע לראשונה כי ניתן ללמוד אודות התחייבות הנתבעת מתוך פרוטוקול דיון שהתנהל בתיק האחר ופסק הדין שם. הפרוטוקול ופסה"ד לא הוצגו, כמו גם כתבי הטענות, ולא הוצע כל הסבר כיצד האמור שם מלמד על אותה התחייבות שניתנה לו, לטענתו, לאחר פסה"ד שניתן שם.
כך שמלבד העובדה שמדובר בראיות חדשות שלא הוגשו קודם לכן בתיק, עניין אשר לכשעצמו מצדיק דחיית הטענה; הרי שלא הוצגו החומרים מהם מבקש התובע ללמד על מסקנותיו;
מנגד, טענה הגב' כהן והסבירה, כמי שנכחה בדיון בתיק האחר, כי כלל אין מדובר במקרה דומה אשר יש בו כדי להוכיח את טענות התובע כאן.
...
ובכל אופן, ספק אם יש בפרוטוקול דיון או פס"ד, אשר אין עולה מהם אמירה או הודעה מפורשת אודות התחייבות הנתבעת להחלפת המזרן בחדש, כדי להרים את הנטל המוטל על התובע בעניין זה.
יתרה מכך, מקובלת עלי טענת הנתבעת כי התחייבות מעין זו, כפי שטוען התובע שניתנה לו, אינה סבירה כלל וכלל, שכן המזרן מגיע עם תעודת אחריות – היא ההבטחה הנמסרת בידי הלקוח, ולא אחרת;
משכך, הרי שככל והתובע מבקש לטעון ל"כתב אחריות" אחר, ברי כי היה עליו להוכיח זאת.
סיכומו של דבר -
התובע לא הציג כל ראיה המלמדת על קיומה של אותה התחייבות, או באשר לתוכנה;
משכך, הרי שלא הורם הנטל מצדו להוכיח את תביעתו בכלל ואת הטענה בדבר התחייבות הנתבעת, או מי מטעמה, להחלפת המזרן בחדש.
אשר על כן, התביעה נדחית.